לדלג לתוכן

חסידות פשקאן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית

חסידות פשקאן היא חצר חסידית, ענף של בית רוז'ין. תחילתה של החסידות בעיירה פשקאן ברומניה. מייסד השושלת היה רבי משה יהודה לייב פרידמן שכונה "פֵּאשְקַנער", כיום אין חסידים המשתייכים לחצר זו אך הרב יעקב דוד מנדל לייב פרידמן (האדמו"ר הנוכחי מבוהוש), נכד האדמו"ר האחרון, נושא את שמה של השושלת בתוספת לשם החסידות - "בוהוש-פשקאן". בעבר, נשא את שם החסידות גם בן דודו הרב ישראל פרידמן בן-שלום שבערוב ימיו החל לנהוג כאדמו"ר.

דור ראשון

רבי משה יהודה לייב פרידמן (ט"ו בשבט תרכ"ה, 1865 - י' באלול תש"ז, 1947) שכונה "פַּאשְקַנער", היה מייסד חסידות פשקאן. היה בנו של רבי יצחק הראשון מבוהוש ונינו של רבי ישראל מרוז'ין.

נולד כבנו הרביעי של האדמו"ר יצחק הראשון מבוהוש, מייסד חסידות בוהוש ונקרא על שם סבו, הרב משה יהודה לייב מסאסוב. למד אצל אביו בבוהוש, נישא לבת דודו, אלטע נחמה גיטל פרידמן[1]. לאחר פטירת אביו מונה אחיו הבכור רבי ישראל שלום יוסף פרידמן (בעל הספר "פאר-ישראל") לממלא מקום אביו בבוהוש, ואילו הוא עבר בתרנ"ז (1897), לפשקאן ופיתח שם מרכז חסידי גדול, שחסידים רבים היו נוהרים אליו מכל רחבי רומניה. לאחר 40 שנה בפאשקאן, פונה על ידי השלטונות בתש"ד (1944) אל דורוחוי ולאחר מכן עבר לבוקרשט והקים שם מחדש את החצר חסידית של פאשקאן. נפטר בבוקרשט ונטמן בחלקת אדמו"רי בוהוש בבוהוש.

דור שני

רבי יעקב דוד פרידמן (ה'תרנ"ד - כ"ב באב ה'תשט"ו אוגוסט 1955) היה האדמו"ר השני לשושלת חסידות פאשקאן ביפו בין השנים ה'תש"ז - ה'תשט"ו. נולד בעיר בוהוש שברומניה בשנת ה'תרנ"ד, לאחר פטירת אביו בשנת ה'תש"ז (1947) מונה לאדמו"ר.

הרב יעקב דוד פרידמן נחשב לעילוי גדול והיה לתלמיד חכם, לאחר השואה שהה תקופה קצרה ברומניה ובעזרת כמה יהודים הצליח בשנת ה'תש"י לברוח ממנה ולעלות לארץ ישראל. לאחר שעלה ארצה השתכן הרב יעקב דוד ביפו, ומשך חסידים רבים שעלו לארץ ישראל לאחר השואה. רבים מחסידי רומניה ראו בו את אדמו"רם ובעזרת הכריזמה שלו הוא הצליח לקרב רבים מהיהודים בחזרה אל יהדותם. בכ"ב אב ה'תשט"ו נפטר רבי יעקב דוד ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק בחלקת אדמו"רי רוז'ין. אשתו הרבנית חיה שרה סימה נפטרה בט' בכסלו ה'תשל"ח ונטמנה לצידו.

המשך השושלת

לאחר פטירתו של הרב יעקב דוד פרידמן נפסקה שושלת חצר החסידות פשקאן וזאת לאחר סירוב בניו לכהן כאדמו"ר. ולכן באותן שנים שושלת החסידות הומשכה באופן לא-רשמי על ידי מחותנו, הרב יצחק פרידמן (השני), האדמו"ר מבוהוש. לאחר פטירתו של הרב יצחק פרידמן בשנת 1992 הוכתר נכדו, הרב יעקב מנדל פרידמן לכהן כאדמו"ר מבוהוש והחסידות קרויה באופן רשמי "בוהוש-פשקאן".

בשנות האלפיים, נכד אחר של האדמו"ר הראשון, הרב ישראל שלום יוסף פנחס פרידמן, החל לנהוג כאדמו"ר ולערוך טיש בימי ההילולה של אבותיו (ג' בחשון, י"ט בכסלו וי'-י"א באלול), ובהזדמנויות נוספות, כדוגמת ימי ההילולה של אדמור"י חסידות הוסיאטין. רבי ישראל נהג לחבוש כיפה סרוגה. בשבתות לבש קפוטה חסידית וחבש שטריימל בעל כיפה מוגבהת, כמנהג אדמור"י רוז'ין. בטישים החלים בימי חול, חבש קולפיק, גם זה כדרך אדמ"ורי רוז'ין. כונה לעיתים "האדמו"ר הסרוג". לאחר פטירתו, בנו הרב הושע פרידמן בן שלום החל גם הוא לנהוג כאדמו"ר אך הוא העדיף להיקרא "האדמו"ר מגילה", ולא "האדמו"ר מפאשקאן", על מנת שלא לפגוע בבן דודו הרב יעקב מנדל פרידמן, המתכנה "האדמו"ר מבוהוש-פאשקאן"[2]. הרב הושע מוסר שיעורים והרצאות וכן עורך טישים בימי הילולא.

שושלת פשקאן-בוהוש


רבי ישראל מרוז'ין
"הרוז'ינר"[3]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שלום יוסף פרידמן
האדמו"ר מסדיגורה
רבי אברהם יעקב פרידמן
"האדמו"ר הזקן מסדיגורה"
רבי דב בער פרידמן
רבי דוב מליאובה
רבי מנחם נחום פרידמן
האדמו"ר משטפנשט
רבי דוד משה פרידמן
האדמו"ר מצ'ורטקוב
רבי מרדכי שרגא פרידמן
האדמו"ר מהוסיאטין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי יצחק פרידמן
מייסד חסידות בוהוש
רבי מנחם נחום דב בער פרידמן
"רבי נחום בער'ניו"
רבי אברהם יהושע השיל
"האדמו"ר מאפטא-ז'ינקוב"
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי מנחם נחום טברסקי
מייסד חסידות שפיקוב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי מרדכי זוסיא טברסקי
האדמו"ר מטריסק
 
רבי ישראל שלום יוסף פרידמן
האדמו"ר השני מבוהוש
רבי דוד פרידמןרבי אברהם יהושע השיל פרידמן
האדמו"ר מאדז'וד
רבי משה יהודה לייב פרידמן
מייסד חסידות פשקאן
רבי יעקב פרידמן
האדמו"ר השלישי מהוסיאטין
 
 
 
 
 
רבי מרדכי טברסקי
האדמו"ר השני משפיקוב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי דוד טברסקי
האדמו"ר מבוהוש[4]
 
 
 
 
רבי מנחם מנדל פרידמן
האדמו"ר השלישי מבוהוש
רבי שלום יוסף פרידמן
האדמו"ר משפיקוב-בוהוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי יצחק פרידמן
האדמו"ר הרביעי מבוהוש (-שפיקוב)
 
רבי יעקב דוד פרידמן
האדמו"ר השני מפשקאן
 
רבי יצחק פרידמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי ישראל שלום יוסף פנחס פרידמןהרב ישראל פרידמן בן-שלום[5]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יעקב דוד מנדל לייב פרידמן
האדמו"ר הנוכחי מבוהוש (-פשקאן)
הרב הושע פרידמן בן-שלום

מקראה:

 ענף אדמו"רי בוהוש 
 
 ענף אדמו"רי פשקאן 
 
 ענף אדמו"רי שפיקוב 



עץ שושלת כלל אדמור"י רוז'ין


מקראה:


 ענף אדמו"רי קופיטשניץ 
 
 ענף אדמו"רי בוהוש 
 
 ענף אדמו"רי פשקאן 
 
 ענף אדמו"רי בויאן 
 
 ענף אדמו"רי סדיגורה 
 
 ענף אדמו"רי שטפנשט 
 
 ענף אדמו"רי צ'ורטקוב 
 
 ענף אדמו"רי הוסיאטין 
 
 ענף אדמו"רי וסלוי 


ביאורים[כ"ח] והערות לעץ[כ"ט]
  1. חתנו של דוד אמו רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין
  2. שימש באדמו"רות יחד עם גיסו רבי מנחם מנדל פרידמן מבוהוש
  3. חתנו של רבי מנחם נחום פרידמן - מייסד חסידות שטפנשט
  4. חתנו של רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב, היה אמור לרשת את דודו רבי אברהם מתתיהו פרידמן באדמו"רות חסידות שטפנשט, אך נפטר לבסוף לפני דודו
  5. חתן של דודו רבי מנחם נחום דב בער פרידמן - "רבי נחום בער'ניו"
  6. חתנו של בן דודו רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין
  7. חתנו של רבי מנחם מנדל פרידמן - בן דודו
  8. בערוב ימיו החל לנהוג כאדמו"ר בשל היותו צאצא לאדמו"ר מפשקאן
  9. חתנו של דודו רבי ישראל פרידמן מסדיגורה
  10. חתנו של דודו זקנו רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין.
  11. חתנו של דודו רבי שלמה פרידמן
  12. שימש לצד אחיו רבי אהרן באדמו"רות בויאן בצ'רנוביץ
  13. חתנו של דודו רבי דוד הלפרין מברדיטשוב
  14. חתנו של בן דודו רבי שלום יוסף פרידמן, בנו של רבי מרדכי שרגא מהוסיאטין
  15. חתנו של דודו זקנו רבי ישראל שלום יוסף ממז'יבוז'
  16. חתנו של בן דודו רבי יצחק מאיר השיל (קופיטשניץ)
  17. חתנו (בזיווג שני) של דודו רבי יוסף מנזון
  18. חתנו של דודו רבי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה
  19. חתנו של דודו רבי שלמה בן הרב אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (הראשון)
  20. חתנו של דודו רבי אברהם יעקב מסדיגורה
  21. חתנו של דודו רבי יצחק מבויאן
  22. חתנו של רבי אבי עזרא זליג שפירא - בן דודו.
  23. חתנו של בן דודו רבי מנחם נחום פרידמן מבויאן
  24. היה חתנו של רבי ישראל, אך אשתו זו נפטרה בצעירותה, צאצאיו הם מנשותיו האחרות
  25. לאחר פטירת חמיו מילא את מקומו בהנהגת החסידים בסדיגורה ובעיקר בהמשך בברדיצ'ב, אולם סירב להתעטר בתואר האדמו"רות.
  26. חתנו של בן דודו רבי יצחק פרידמן מבוהוש
  27. ראו את עץ משפחתו בעץ שושלת חסידות ויז'ניץ
  28. בשושלת זו, רוב האישים היו חתנים אצל אישים אחרים בשושלת, מבחינה טכנית לא ניתן למתוח קו עבור כל חתן, ולכן הוכנס האזכור בצורת הערת ביאור בסמוך לשם החתן למעט במקרים בהם התאפשר למתוח קו מקוקו אשר לא חוצה קו אחר.
  29. לעץ זה הוכנסו רק שמות צאצאים שהיו אדמו"רים או התעתדו להיות אדמו"רים ונפטרו קודם זמנם, או אישים שהיו הורים לאדמו"רים. אישים שאין עליהם ערך במכלול נכתב תפקידם בהערת ביאור
 
 

הערות שוליים

  1. בתם של רבי נחום בער'ניו מסדיגורה, (בנו של רבי שלום יוסף פרידמן, בכור בניו של רבי ישראל מרוז'ין) ואשתו פערל בת דודו רבי אברהם יעקב מסדיגורה.
  2. ישראל כהן, ‏לראשונה: הרבי מגילה יערוך טיש יארצייט, באתר כיכר השבת, ח' באלול תשע"ז, 30 באוגוסט 2017.
  3. לעץ המשפחה המורחב של כל אדמור"י בית רוז'ין ראו: עץ שושלת רוז'ין
  4. שימש באדמו"רות יחד עם גיסו רבי מנחם מנדל פרידמן מבוהוש
  5. בערוב ימיו החל לנהוג כאדמו"ר בשל היותו צאצא לאדמו"ר מפשקאן

חסידות פשקאן32972597