תוכנית רב-שנתית
תוכנית רב־שנתיות (תר"ש) הן תוכניות עבודה לבניין הכוח בנות מספר שנים בצה"ל.
תוכניות העבודה השנתיות נגזרות מהתוכניות הרב־שנתיות.[1]
נהלים ועקרונות
ב־1994 פרסם עוזר ראש אג"ת את ספר היסוד לתכנון רב-שנתי, שנועד להציג את העקרונות לתכנון ולהכנה של תר"ש ותוכנית עבודה שנתית.[1] הספר נכתב על בסיס הכנת תר"ש מרקם.[2]
ב־2002 פרסם אג"ם הוראת קבע, שעניינה "נוהל הכנת תוכנית העבודה של המטה הכללי", ובה נקבעו נוהלי העבודה להכנה ולפרסו של תוכניות העבודה. הנוהל המטכ"לי מתאר שני תהליכי אפשריי להכנת תר"ש: באחד מוארכת תקופת התכנון של תר"ש קיימת, או תהליך שבו מתבצע עדכון עמוק לתר"ש הקיימת ומתגבשת תר"ש חדשה.[1]
בתחילת 2009 פרסם מרכז ניתוח מערכות בחטיבת התכנון טיוטה לספר התכנון הרב־שנתי על בסיס תחקור הכנת תר"ש תפן. בגרסה זו הודגש הצורך בפיתוח חלופות והמליץ להשוות בין לפחות שלושה חלופות על ידי סרגל והדגשת הצד המבצעי שיאפשרו הבנה לתצורת הפערים בין החלופות בסוף התר"ש.[2]
לפי הגדרת ספר ההתכנון הרב־שנתי של אג"ת מ־2018, ייעוד התר"ש הוא ”להעריך בתהליך סדור ככל הניתן, אחת למספר שנים, את מוכנות צה"ל לעתיד (על מגוון גווניו), לקבוע סדר עדיפות לשיפורים הנדרשים, ולקבוע את האופן בו שיפורים אלה יתרחשו (היכן לצמצם השקעות כדי לפנות משאבים ובמה להשקיע אותם)”.[3]
על פי הספר, תהליך התכנון הרב-שנתי מורכב מהשלבים הבאים: טעינה בשלב טרום העיצוב – שלב תכנוני מקדים לבחינת הצרכים ועיסוק התר"ש, המתרחש קודם להכרזת הרמטכ"ל על הצורך בתר"ש. השלב השני הוא עיצוב – לאחר הכרזת הרמטכ"ל על הצורך בתר"ש חדשה, בה הוא מגדיר את האתגרים העיקריים שהוא סבור שעל התר"ש להעמיק בהם, סדר עדיפות ומרחב הדיון, צוותי מחקר ינתחו את הנושאים העיקריים ויציעו מרחב דיון באסטרטגיות אפשריות. השלב השלישי הוא תכנון, בו יש ליצור תוכנית בניין כוח מפורטת, הכוללת מסגרות תקציב לגופים לאורך שנות התר"ש ורשימת משימות בהן על הגופים לעמוד.[3]
בפועל
משנות ה-90 מועד הכנת תר"שים בפועל חופף למועד חילופי רמטכ"לים. בעקבות כך, אף על פי שהתר"שים מוגדרים לחומש, משכן בפועל הוא ככהונת הרמטכ"ל, שנמשכת עד ארבע שנים. תר"שים עוברים לרוב שינויים מנסיבות תקציביות, שינויים במציאות המדינית־ביטחונית ושינויים במימוש פיתוחים. חלק ממצבים אלה התאים לצורכי הכנת תר"ש חדשה – בהם הקיצוץ התקציבי שהביא להכנת תר"ש קלע ב־2003 ותר"ש תפן בעקבות מלחמת לבנון השנייה, אך גם הן נקשרו למועדי חילופי רמטכ"לים.[3] תר"ש גדעון אותה יזם גדי אייזנקוט נוצרה לאחר שלא הייתה תר"ש תקפה – בימי בני גנץ נכשלו ניסיונות ליצור תר"שי חלמיש, עוז ותעוזה לאחר אי הסכמה עם משרד האוצר לגבי תקצובן. תר"ש חושן של אייל זמיר היוותה התלכדות משולשת: רמטכ"ל חדש, צורך בשיקום צה"ל לאחר מלחמת חרבות ברזל ופקיעת התר"ש הקודמת.
תר"שים
לפי ניתוחו של מאיר פינקל, ניתן לזהות שלוש תקופות עיקריות במתודת התכנון. מראשית שנות ה-50 ועד שנות ה-80 המאוחרות היה בניין הכוח מכוון ליחסי כוחות במספר הפלטפורמות – טנקים, מטוסים ויחידות לעומת האויב. עד מלחמת ששת הימים בריכוז מול אויב אחד, ולאחריה – מול מספר אויבים. לאחר מלחמת יום הכיפורים הביאה תפיסה זו להגדלה ניכרת של צה"ל, שהביאה למשבר תקציבי כבד בשנות ה-80. הגישה העיקרית לבניין הכוח הייתה מכוונת למלחמה, כשבשגרה הכוחות הללו מיועדים לביטחון שוטף.[3]
בעקבות המשבר החלה חשיבה בכיוון אחר: איכות המערכות כגוברת על הערך המספרי. בתר"שים שתוכננו בתקופה השנייה, מסוף שנות ה-80 עד לאחר מלחמת לבנון השנייה, נמשך הדיון ביחסי כוחות מספריים, אך לצידה נוסף דיון בחימוש מונחה מדויק (חמ"ם) ומודיעין מטרות. בתר"שים אלו מתבצעת הקטנה הדרגתית של הפלטפורמות והמסגרות. בתר"שים אלו החלה גם ההכרה בעימות מוגבל בעקבות האינתיפאדה הראשונה ובעיסוק במעגל שלישי, דהיינו עימותים עם מדינות ללא גבול ישיר. במהלך תר"שים אלו החל בניין כוח ייעודי לבט"ש בדמות גדודי ה־90 ומרכיבי חיל האיסוף ומערך הגנת הגבולות אשר אינם מתאימים למלחמה, וכן בניין כוח נפרד להגנה.[3] בראשית המאה ה-21 נדרש תר"ש קלע ב־2003 לקיצוץ רחב בהיקף צה"ל עקב הקיצוצים בתקציבו כחלק מהתוכנית להבראת כלכלת ישראל.
התקופה השלישית החלה בתר"שים שלאחר מלחמת לבנון השנייה, הראשונה שבהם תר"ש תפן ב־2008. תר"שים אלו אופיינו בתפיסה המדגישה אויבים תת־מדינתיים, המפעילים ירי תלול מסלול ולוחמת גרילה. הדיון הכמותי מתמקד בעיקר בחימושי חיל האוויר ובהיקף מערכות מערך ההגנה האווירית, בדגש על סוללות כיפת ברזל ומיירטיהם. בנוסף, בוצעה חזרה למוכנות למלחמה מלאה נגד ארגוני גרילה לעומת המיקוד בעימות מוגבל בשלהי התקופה הקודמת.[3]
| שם | תקופת תכנון | תחת רמטכ"ל | הערות |
|---|---|---|---|
| סד"כ אברהם | |||
| סד"כ יצחק | |||
| סד"כ יעקב | |||
| בני יעקב | 1959–1961 | חיים לסקוב | לאחר מלחמת סיני |
| חשמונאים | 1962–1964 | צבי צור | |
| בני אור | 1965–1967 | יצחק רבין | |
| מכבי | 1 באפריל 1968 – 31 במרץ 1970 | יצחק רבין | הוחל בהכנתה ערב מלחמת ששת הימים |
| גושן | 1 באפריל 1970 – 31 במרץ 1974 | חיים בר-לב | |
| גושן ב' | 1 באפריל 1971 – 31 במרץ 1976 | חיים בר-לב | התפתחה מתוך גושן |
| אופק א' | 1 באפריל 1973 – 31 במרץ 1978 | דוד אלעזר | עקב צמצום תקציב הביטחון נוצרה תר"ש חדשה[4] |
| אתגר | |||
| שחר | |||
| שביט | |||
| שחקים | |||
| משגב | 1988–1992 | דן שומרון | עד 1991 |
| שחק | |||
| מרקם | 1991–2000 | אהוד ברק | כללה שתי תוכניות משנה: מרקם א' (או מרקם 95), תוכנית מפורטת עד 1995, ומרקם ב', תכנון כוללני יותר עד 2000[5] |
| מרקם 2000 | 1996 | אמנון ליפקין-שחק | |
| עידן 2003 | 1999–2002 | שאול מופז | |
| קלע 2008 | 2003–2008 | משה יעלון | תכנונה החל ב־2003, אך לא אושרה עד 2004. ב־2006 החל תכנון תר"ש חדשה תחת חלוץ. |
| קשת | 2006–? | דני חלוץ | לא הושלמה |
| תפן | 2007 | גבי אשכנזי | לאחר מלחמת לבנון השנייה |
| חלמיש, עוז ותעוזה | בני גנץ | שלושה תר"שים שהעבודה עליהם לא הושלמה עקב אי ההגעה להסכמות תקציביות מול משרד האוצר.[3] חלמיש בוטלה עקב קיצוץ בתקציב הביטחון לאחר ועדת טרכטנברג; עוז הוחלפה בתועזה ב־2013[6] בעקבות קיצוץ נוסף בתחילת ממשלת ישראל השלושים ושלוש.[7] | |
| גדעון | 2015–2020 | גדי איזנקוט | |
| תנופה | 2020–2024 | אביב כוכבי | התוכנית לא אושרה מבחינה תקציבית,[8] ונזנחה ב־2023, לאחר מינויו של הרצי הלוי[9] |
| מעלות[10] | הרצי הלוי | התוכנית לא הושלמה עקב טבח שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל[11] | |
| חושן | 2026–2030[12] | אייל זמיר | לאחר מלחמת חרבות ברזל |
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 סוגיות נבחרות בממשק שבין תהליכי התכנון והתקצוב בצה"ל, דוח שנתי 57א לשנת 2006, מבקר המדינה, עמ' 29–30
- ^ 2.0 2.1 מאיר פינקל, המטכ"ל: כיצד הוא לומד, מתכנן ומתארגן, מודן הוצאה לאור, מערכות, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2020, עמ' 76–78
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 מאיר פינקל, המטכ"ל: כיצד הוא לומד, מתכנן ומתארגן, מודן הוצאה לאור, מערכות, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2020, עמ' 45–61
- ↑ יצחק גרינברג, תכנון סדר הכוחות של צה"ל בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים, עיונים בתקומת ישראל 14, 2004, עמ' 393–427
- ↑ מבקר המדינה, תכנון רב-שנתי לצה"ל; תכנית תקציב רב-שנתית למשרד הביטחון ולצה"ל, דוח שנתי 44 לשנת 1993 ולחשבונות שנת הכספים 1992
- ↑ צה"ל חוזר ל-2006?, באתר "IsraelDefense", 6 בדצמבר 2014
- ↑ מבקר המדינה, תהליכי התייעלות והתכנסות למסגרת תקציב הביטחון, דו"ח ביקורת מיוחד, התשע"ה–2015
- ↑ שלמה טייטלבאום, האתגר הכלכלי של הרמטכ"ל החדש: פיצוח הבונקר של האוצר, באתר כלכליסט, 4 בספטמבר 2022
- ↑
מאה הימים הראשונים והמטלטלים של הרמטכ"ל – והתוכנית הגדולה לעתיד, בעיתון מקור ראשון, 7 במאי 2023
- ↑ בלימת נטישת הקצינים, הכנה לעימות רב-זירתי: עיקרי תוכנית הלוי, באתר מאקו, 8 באוגוסט 2023;
תר"ש מעלות, באתר צה"ל, 7 באוגוסט 2023
- ↑ ספרטה זה כאן: נתניהו דורש להגדיל את תקציב הביטחון בעשור הקרוב, באתר כלכליסט, 30 בנובמבר 2025
- ↑ מה שחשוב לדעת לקראת התר"ש החדש של צה"ל, באתר צה"ל, 12 בינואר 2026
תוכנית רב-שנתית42566111Q137792115