הפארק הלאומי עמק קויאהוגה, המשתרע על שטח מיוער בן 132 קילומטרים רבועים בצפון-מזרח מדינתאוהיו בארצות הברית, ידוע בצבעים המיוחדים המעטרים אותו בסתיו. בתמונה נראה אגם סילוואן כשעל גדתו נטועים עצים בשלל צבעים.
חתול בר אירופי. החתול עומד על סלע במרכז התמונה. גבו לשמאל התמונה, זנבו מתפתל בתחתית התמונה, פניו בימין התמונה, והוא מביט לצופה. צבע החתול אפור חום (למעט זנבו המפוספס אפור חום - שחור). עיני החתול ירוקות.
פיל אסייתי יושב בנהר. הפיל מביט לימין התמונה. רגליו במים ובטנו טבולה בחלקה במים. חדקו טבול במים. ברקע ניתן לראות אשדים.
פיל אסייתי יושב בנהר בלאוס. הפיל האסייתי הוא בעל החיים היבשתי השלישי בגודלו (אחרי שני מיני הפיל האפריקני). הגובה של פיל אסייתי מגיע עד לכ-3.5 מטר, ומשקלו עשוי להגיע לכ-5 וחצי טון. הפיל האסייתי נפוץ באזורים תחומים בדרום-מזרח אסיה. מספר הפילים האסייתים החי בטבע כיום נע בין 28,000 ל-42,000 והוא נחשב לבעל חיים בסכנת הכחדה.
במרכז התמונה מבנה הטירה. בקדמתה ביצורים. בצד שמאל למטה מגדל שמירה, חומה עולה במעלה התמונה, וכן לכיוון ימין, בחלק העליון של מרכז התמונה המבנה עצמו - חלונות פונים לצופה, ומעליהם גג רעפים. סביב הטירה יער.
קופיף באי סולאווסי באינדונזיה; לקופיפים עיניים ענקיות ביחס לגודלם. הקופיף יושב על ענף עבה, צבעו אפור-חרדלי, גופו פונה לשמאל התמונה, עיניו פונות לצופה. צבע עיניו חום, ומשתקפים בהם עצי היער (אותם לא רואה הצופה)
בתמונה, קופיף באי סולאווסי שבאינדונזיה. קופיף, או טרסיוס, הוא סוג במשפחת הקופיפיים שבתת-סדרת הקופיפים. לקופיפים עיניים ענקיות ביחס לגודלם – גודלן כגודל עיני אדם בעוד שאורך גופם כ-10–15 סנטימטרים – ורגליהם ארוכות. הקופיפים ניזונים בעיקר מחרקים, שעליהם הם מזנקים ממרחק שיכול להגיע עד לפי עשרה מאורך גופם. מספר הקופיפים החיים בטבע מוערך בכמה אלפים לכל היותר, והם נתונים בסכנת הכחדה.
מבט מהאוויר על פרדסי עצי שקד פורחים. במרכז התמונה אגם כחול, הפרדסים הלבנים מקיפים אותו.
פריחת השקד בעמק האלה (ליד האגם הסמוך לבית שמש). כידוע עצי השקד מקדימים לפרוח. ישנם פרחים לבנים וישנם ורדרדים, ופריחתם נמשכת כ-3 שבועות בשנה, לאחר מכן עליהם נושרים.
עדר של 13 אלפקות. האלפקות בימין התמונה ובמרכזה, גופן פונה לשמאל התמונה, ופניהן לצופה. בחזית התמונה שלוש אלפקות לבנון, ומאחוריהן אלפקות אדומות, חומות ושחורות, ואפורה אחת.
רכבת משא עוברת בלב מדבר אטקמה שבמחוז אנטופגסטה בצ'ילה, כשברקע הר הגעש סן פדרו. הרכבת בחלקה התחתון של התמונה, במרכזה. הקטר צבעוני, ולאחריו סדרת קרונות אדומים, ולאחריה לבנים, שוב אדומים ושוב לבנים. הרכבת מתפתלת בצורת האות "כ", והיא נוסעת במדבר הצהוב. בחלק העליון של התמונה, במרכז, הרים מושלגים, ומאחוריהם שמיים מעוננים.
רכבת משא עוברת בלב מדבר אטקמה שבמחוז אנטופגסטה בצ'ילה, כשברקע הר הגעש סן פדרו. במחוז זה עוברות רכבות דומות פעמים רבות, המובילות פחם, נפט, עופרת, נחושת ועוד, המגיעות מהמחצבים הרבים שבמדבר. הרכבת שבתמונה יוצאת מחופי מחוז אנטופגסטה ועוברת במספר תחנות שונות ברחבי צ'ילה, ולבסוף מגיעה לבוליביה, ובכך עוברת מסע של יותר מ-800 קילומטר. בתקופת שלטון האימים של פינושה נקברו שם גופותיהם של מתנגדי משטר ש"הועלמו".
ניבן שינני. ראשו של הצלופח במרכז התמונה, הצלופח שוכב על קרקע חולית, ראשו פונה לימין התמונה, גופו בשמאל התמונה. עין אחת מביטה לעבר הצופה, ופיו פתוח, וניתן לראות את שיניו החדות.
ניבן שינני בטנריף שבספרד. הניבן השינני הוא צלופח ממשפחת המורניים שתפוצתו באזורים החמים במזרח האוקיינוס האטלנטי, לרבות הים התיכון, האיים הקנריים, מדיירה ואיים שונים. לניבן צבע צהוב בהיר ולסתות ארוכות, ובהן שיניים מוארכות רבות דמויות זכוכית. לצלופחי המורנה סנפיר-גב ארוך מראשם ועד זנבם. למינים מסוג זה אין סנפיר חזה ובטן. צורתם המוארכת מזכירה במידת מה נחש. המורנות מצוידות בפה אימתני ובלסתות חזקות, ועלולות לגרום לפציעות חמורות לאויביהן. הן נוהגות לתקוף אף בני אדם המתקרבים לאזור מחייתן.
צבעה של יונת הסלע אפור-כחלחל, והיא מתאפיינת בכתם בעל ברק ירוק וסגול על צווארה ובבטן אפורה.
יונת הסלע היא מין ממשפחת היוניים, והמין הנפוץ במשפחה זו. צבעה של יונת הסלע אפור-כחלחל, והיא מתאפיינת בכתם בעל ברק ירוק וסגול על צווארה ובבטן אפורה. יונת הסלע בויתה למזון ודשן לפני כ-3000 שנה. היונה מקננת במערות ובצוקים תלולים ולעיתים קרובות גם בסביבות מגורי אדם.
מיון עגבניות לפני עיבודן למוצר במפעל "גן-שמואל מזון" בקיבוץ גן שמואל, 1987.
מיון עגבניות לפני עיבודן למוצר במפעל "גן-שמואל מזון" בקיבוץגן שמואל, 1987. ב-1942 הוקם בגן שמואל מפעל תעשייה למוצרי פרי הדר שהתפתח לגדול מפעלי השימורים בישראל אחרי הקמת שותפות עם מפעל קיבוצי שני, "גניר", בשנת 2007. המפעל מייצר מכירות של כ-200 מיליון דולר לשנה, הרוב הגדול ליצוא. במפעל החל עיבוד העגבניות, אחד מגידולי השלחין העיקריים בקיבוץ, בשנת 1975.
משפחה של איילים אצילים. האייל האציל או האייל האדמוני הוא האייל הנפוץ והמוכר ביותר באירופה והוא האייל היחיד המצוי בטבע באפריקה, במרוקו. באזורים מסוימים כמו באוסטרליה הוא הופץ על ידי האדם שם הוא פוגע באוכלוסיית החי הטבעית. ממצאים ארכאוזואולוגיים מורים כי הוא חי בעבר בארץ ישראל, אך נכחד ממנה לא יאוחר מהמאה ה-16 לספירה.
זוג נשרים הודיים עם גוזלם במאדהיה פרדש, הודו.
הנשר ההודי הוא אחד מהעופות הדורסים הנדירים בעולם. הוא נפוץ בעיקר בפקיסטן ובהודו. כנפיו רחבות יחסית, ראשו קירח ומשקלו נע בין 5.5 ל-6.3 ק"ג.
זיקית תימנית - צבעו הטבעי של הזכר הוא ירוק ומשתנה במצב של לחץ.
זיקית תימנית - מין במשפחת הזיקיתיים. צבעו הטבעי של הזכר הוא ירוק ומשתנה במצב של לחץ. הזיקית התימנית חיה, כפי שמרמז שמה, בהרי תימן, באיחוד האמירויות הערביות ובערב הסעודית. הזיקית חיה באזורי מחיה שונים, לעיתים אזורים בעלי כמות משקעים רבה ולפעמים במדבר צחיח. הזיקית התימנית מותאמת במיוחד לעצים - יש לה גוף שמתאים בדיוק לאחיזה נוחה בענפים.
ביזון אירופי - מין מהסוג ביזון, שאורך גופו של ביזון אירופי בוגר ממוצע הוא 2.9 מטר, גובהו נע בין 1.9 ל-2 מטרים ומשקלו נע בין 300 ל-1000 ק"ג. הביזון האירופי מסיבי יותר מהביזון האמריקני. לביזון האירופי שיער קצר בצווארו ובחלקו הקדמי של הגוף. זנבו וקרניו ארוכים יותר מאשר אלו של הביזון האמריקני. הוא חי בתוך היער, וזאת בניגוד לביזון האמריקני שחי בערבות הרחבות של צפון אמריקה.
נילגאי במרוצה בהודו. לנילגאי גוף בצבע שחור כחלחל עם רעמה קצרה על הכתף, ציצית שיער בולטת בתחתית הצוואר, כתם לבן על הגרון, וכתמים לבנים ליד הפרסות ועל הלחי.
נילגאי במרוצה בהודו. הנילגאי הוא סוג של אנטילופה ממשפחת הפריים הנפוץ בדרום אסיה. לנילגאי גוף בצבע שחור כחלחל עם רעמה קצרה על הכתף, ציצית שיער בולטת בתחתית הצוואר, כתם לבן על הגרון, וכתמים לבנים ליד הפרסות ועל הלחי. הוא מתאפיין בשתי קרניים קצרות, ובזנב ארוך המסתיים בציצת שער.
זברה מצויה - מין של זברה ממשפחת הסוסיים, היא הזברה הכי נפוצה באפריקה (ובעולם) ומכאן שמה. בעבר ניתן היה למצאה מדרום אתיופיה ועד אנגולה והחלק המזרחי של דרום אפריקה. בעקבות ציד עבור בשר ועורות, הצטמצמה אוכלוסיית הזברות באופן משמעותי, ואפשר למצאן כיום בעיקר בשמורות טבע, אם כי עדיין מדובר במין הנפוץ מבין שלושת מיני הזברה (המצויה זברת גרבי וזברת ההרים).
פלמינגו מצוי בנמיביה. הפלמינגו המצוי הוא מין של פלמינגו החי ביבשות אפריקה, אסיה ואירופה. זהו המין הגדול ביותר והמוכר ביותר מכל מיני הפלמינגו. כמו כל עופות הפלמינגו, מקורו המוזר משמש כמסננת, המפרידה בין מזון הפלמינגו (סרטנים מיקרוסקופיים המעניקים לו את צבעו הוורוד) למים. הפלמינגו משיג את מזונו באגמי מלח, כגון אגם נקורו או בריכות המלח ליד אילת. ידועות במיוחד מושבות הקינון בקניה, שם מתקבצות קבוצות ענק של עשרות אלפי פלמינגו המקננים ומשיגים את מזונם יחד.
כריש שונית קריבי. מאפיין בולט אצל מין זה הוא סנפיריו הכהים.
כריש שונית קריבי הוא כריש ממשפחת הכרישיים הנפוץ בקרבת החוף האטלנטי של אמריקה, מפלורידה ועד ברזיל, והוא הכריש הנפוץ ביותר בים הקריבי. כריש זה הוא בעל גוף חזק ויעיל, ואורכו עד שלושה מטרים. מין זה אינו יוצא דופן משאר בני מין הכרישים. מאפיין בולט אצל מין זה הוא סנפיריו הכהים. הוא ניזון מדגים ומדיונונים ורודף בדרך כלל אחר טרפו בקרקעית הים או במערות פנימיות.
בריכת המשושים הוא כינויה של בריכה טבעית המצויה בנחל משושים בחלקה המרכזי-דרומי של רמת הגולן. הבריכה זכתה לשמה בזכות עמודים מסלע הבזלת בעלי חתך משושה.בריכת המשושים הוא כינויה של בריכה טבעית המצויה בנחל משושים בחלקה המרכזי-דרומי של רמת הגולן. הבריכה זכתה לשמה בזכות עמודים מסלע הבזלת בעלי חתך משושה.