הגנים הבהאיים
 |
מתקיים דיון בו מוצע לאחד את הערך הגנים התלויים בחיפה לתוך ערך זה.
| |
| מתקיים דיון בו מוצע לאחד את הערך הגנים התלויים בחיפה לתוך ערך זה. | |
 | |||||
| מקדש הבאב במרכז הגנים הבהאיים | |||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| מידע כללי | |||||
| על שם | הדת הבהאית | ||||
| מבקרים בשנה | 917,031 (נכון ל־2013) | ||||
| מייסדים | בהאא אללה | ||||
| בעלות | המרכז הבהאי העולמי | ||||
| נתונים ומידות | |||||
| שטח | 0.252 | ||||
| מיקום | |||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| מיקום | הכרמל, חיפה | ||||
| שכונה | ואדי ניסנס, הדר | ||||
| קואורדינטות | 32°48′52″N 34°59′14″W / 32.81444°N 34.98722°W | ||||
| רחובות סמוכים | שדרות הציונות, שדרות בן-גוריון, רחוב יפה נוף | ||||
| אתרים בפארק | הגנים התלויים, מקדש הבאב, הקשת הבהאית | ||||
|
Click to Shrink Back
 שגיאות פרמטריות בתבנית:מפת תמונה פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית (למפת חיפה רגילה)   הגנים הבהאיים | |||||
הגנים הבהאיים הם המתחם הבהאי על הר הכרמל בחיפה. המתחם מהווה את בסיס מושבו של המרכז הבהאי העולמי, ובהתאם הוא האתר המרכזי ביותר של הדת הבהאית, דת אברהמית שלה מעל שבעה מיליון מאמינים ברחבי העולם. האתר הוא גם השני ב"קדושתו" עבור הבהאים, לאחר אל-באהג'ה בעכו.
מיקומם של הגנים נבחר על ידי מייסד הדת, בהאא אללה, שראה במקום את ביתו של אליהו הנביא, וכמקום אותו תיאר ישעיהו הנביא כהר האלוקים, אליו ינהרו הגויים באחרית הימים.
הגנים משתרעים במעלה הכרמל לאורך של כמעט קילומטר, בין המושבה הגרמנית מצפון-מזרח, לבין מרכז הכרמל מדרום-מערב. במרכזם רחבה שבה גן מטופח ובו שבילי הליכה מרוצפים בחצץ בגוון אדמדם. הרחבה פונה אל שדרות הציונות שמדרום לה, החוצות את המתחם ממזרח למערב במנהרה. בקצה הרחבה הפונה לכיוון הים ניצב מקדש הבאב. מעל לרחבה מטפסות תשע טרסות במעלה הכרמל המשמשות כציר האורך העיקרי של המתחם כולו, ומסתיימות בכניסה העליונה אל המתחם ברחוב יפה נוף. תשע טרסות נוספות מהוות את המשכו של ציר זה במורד ההר, והן מסתיימות בכניסה התחתית של המתחם, הפונה אל שדרות בן-גוריון. בצידו הדרום-מזרחי של המתחם משתרעת הקשת – ארבעה מבנים הערוכים בצורת קשת, והם בית הצדק העולמי, מרכז ההוראה הבין-לאומי, המרכז ללימודי הכתבים ה"קדושים" והארכיון הבין-לאומי. ארבעת המבנים סוגרים מדרום על הגנים המונומנטליים, מרכז הקשת.
האתר מתויר מאוד, ולמעשה מהווה את אחד המקומות המתוירים ביותר בישראל כולה. בשנת 2013, למשל, ביקרו באתר 917,031 תיירים. בנוסף, עולי רגל בהאים באים מכל רחבי העולם על מנת לשמור על המקום ולתחזק אותו. אלו שוהים בישראל לתקופות קצרות בהתאם לאשרות השהייה שנקבעו להם, ולאחר מכן חוזרים לארצותיהם.
חשיבות
הגנים הבהאיים משמשים כמרכז הרוחני העולמי של הדת הבהאית, וכמוקד עלייה לרגל למאמינים מכל קצווי תבל. מיקומם מסביב לקבר הבאב מקנה להם גם מעמד "קדוש" עבור הדת, והופך אותם לאתר השני בקדושתו עבורה.[1]
מעבר לכך, נמצאת באתר הקשת הבהאית, על מבניה השונים. הם מהווים את המוסדות העליונים של הדת הבהאית. מוסדותיה מפרשים את כתבי הדת, מתרגמים אותם, שומרים כתבים ופריטים חשובים של הדת, מורים את הוראותיה, מתחזקים את הקשר בין הקהילות השונות ברחבי העולם ולמעשה מנהלים את הדת הבהאית ואת המרכז הבהאי העולמי בכל המובנים.[2]
הגנים התלויים, המצויים באתר, הם בעלי חשיבות דתית עליונה בפני עצמם. לפי האמונה הבהאית הם מייצגים את השלמות והטוב שהעולם הולך לקראתו, ולכן גם הצורך בהיותם יפים ומושלמים מבחינה חיצונית.[3]
היסטוריה
הקמה
הבחירה הבהאית בהר הכרמל לבסיס מושבם איננה מקרית, ולמעשה ההר נחשב כמקום "קדוש" עבור הדת הבהאית. הוא מתואר ככזה כבר בכתביו של בהאא אללה, מייסד הדת, בכתבו לוח הכרמל שכתב ב-1981. בלוח זה מפורט דו-שיח שהתקיים לכאורה בין אלוקים לבין ההר, וממחיש את חשיבותו של ההר עבור הדת.
עבד אל-בהאא, בנו ויורשו בתפקיד של בהאא אללה, מספר גם הוא על "קדושתו" של ההר ועל מסעותיהם אליו. הוא מפרט גם את הסיבות לבחירה בהר זה, ומבסס את דבריו על אירועים תנ"כיים:
"באותה שנה הוקם אוהלו של בהאא אללה, 'סוכת התהילה', על הר הכרמל, 'גבעת הא-ל וכרמיו', ביתו של אליהו, אותו פיאר ישעיהו כ'הר האלוקים', 'ונהרו אליו כל-הגויים'"[4][5].
על פי מאמיני הדת הבהאית, באותו מסע שהתקיים לחיפה שערכו בהאא אללה ועבד אל-אללה, ב-1981 הורה האב לבנו על המקום בהכרמל שבו יוקם מקדש הבאב. לאחר מותו של בהאא אללה ביצעו הבהאים את בקשתו, כאשר ב-21 במרץ 1909 הונחו שרידיו של באב, מפיצה הראשון של הדת הבהאית עוד קודם לבהאא אללה, במאוזוליאום בן שישה חדרים, אשר הוקם במקום בו ניצב כיום מקדש הבאב. לאחר מותו של עבד אל-בהאא, בחודש נובמבר 1921 הונחו גם שרידיו במוזוליאום.
את עבד אל-אללה החליף בתפקיד מנהיג הדת שוגי אפנדי, והוא היה זה שקבע את המיקום הזה על הר הכרמל לא רק כמקום קבורתם של מנהיגי העבר, אלא גם כמרכז הדת הבהאית. זאת בהתאם ללוח הכרמל שכתב בהאא אללה, אשר על פיו אלוקים "ישיט את תיבתו" (מטאפורה לארון הקודש או לתיבת נח) להר זה, ועליו יוקם "מושב כסאו".[6][7] אפנדי ראה במילים אלה אמירה שמוסדות הממשל של העולם כולו יוקמו על הר הכרמל, ובהתאם כקריאה להקים את בית הצדק העולמי, הגוף המנהל את הדת הבהאית, על ההר.[6]
התפתחות
ב-23 במאי 1944, מאה שנים לאחר הכרזת הבאב, הוצג דגם של מקדש הבאב בגובה של 60 ס"מ. ב-1948 נחתמו ההסכמים לביצוע העבודות, וב-1949 הניח שוגי אפנדי, מנהיגה של הדת באותה עת, את אבן הפינה למקדש. הוא הוקם מעל המאוזוליאום הקיים, והבנייה הסתיימה באוקטובר 1953 במימון הקהילות הבהאיות ברחבי העולם. עלות הקמת המבנה עמדה על 750,000 דולר אמריקני[8].
לאחר מכן החלו העבודות על הקשת הבהאית, תחת פיקוחו הישיר של אפנדי. אדריכל הקשת היה חוסיין אמאנאת, שתכנן קודם את מגדל אזאדי בטהראן. המבנה הראשון בקשת, מבנה הארכיון הבהאי הבין-לאומי, הושלם ב-1957. חברי בית הצדק העולמי הראשונים נבחרו ב-1963, וגם מיקומו של מוסד זה נקבע בחיפה. בשנות ה-70 החלה הקמת בניין בית הצדק העולמי, והוא הושלם ב-1983.
בשלב הבנייה האחרון עד כה בגנים הבהאיים, שהתקיים לאורך המחצית השנייה של שנות ה-90 של המאה ה-20, הוקמו הגנים התלויים מעל ומתחת למקדש הבאב וגנים אחרים, ושלושה מבני ציבור נוספים: המרכז ללימודי הכתבים הקדושים, מרכז ההוראה הבין-לאומי ושלוחה של מבנה הארכיון הבין-לאומי. שלב בנייה זה הסתיים ב-2001, עם חנוכתו של המרכז ללימודי הכתבים הקדושים[9].
על פי התכנון המקורי של האתר, מתוכננת להיבנות בו הספרייה הבהאית הבין-לאומית, אך עקב היותה מתוכננת בשטח שהוא כיום שכונת מגורים חיפאית, אין צפי לבנייתה בעתיד הקרוב[10].
אתרים
הגנים התלויים
הגנים התלויים הם 19 הטרסות מהוות את הציר המרכזי של המתחם, המוביל מפינתו הצפון-מזרחית אל קצהו הדרום-מערבי. פתיחתן הסופית של הטרסות התקיימה ב-22 במאי 2001, ערב יום השנה ה-158 להכרזת הבאב לפי לוח השנה הבהאי[11]. תשע הטרסות הראשונות הוקמו בחלקו הצפוני של ההר בשנות ה-30, ולאחר מכן נרכשו יתר הקרקעות בסביבתו של המתחם המקורי. בשנת 1990 החל השלב האחרון של הקמת הגנים והשלמת תשע הטרסות הנוספות. אלה מובילות מגובה של 60 מטר מעל פני הים עד גובה של 400 מטר מעליו, ועל מנת ליצור המשכיות, הוקמו גשרים מעל שני הרחובות החוצים את המתחם ממזרח למערב. הטרסות מעוגלות כך שכל אחת מהן מקיפה את זו שמתחתיה בחלק העליון של הציר, ואת זו שמעליה בחלק התחתון של הציר. מאפיין זה יוצר תחושה כי הטרסות קורנות ממקדש הבאב לשני הכיוונים.
אלפי מטרים מעוקבים של אדמה הוסרו ממדרון ההר כדי להשיג שלמות טופוגרפית, סימטרית וחזותית, ובקצה התחתון של הטרסות, הסיטה עיריית חיפה את שדרות בן-גוריון במטר ו-86 ס"מ, כדי שאלה ימשיכו את ציר הטרסות במדויק. שטח בנוי בהיקף של 2,000 מ"ר הוקם מתחת לטרסות, והוא כולל, בין היתר, את מרכז המבקרים התת-קרקעי השוכן מתחת לטרסה האחת-עשרה ואשר הגישה אליו היא משדרות הציונות. חומרי הבנייה לטרסות הובאו מהיישובים סאג'ור ויאנוח ג'ת ועובדו בנצרת.
בתעלות ובמזרקות, שחלקן יוצרו באיטליה, זורמים מים במורד ההר, וקול הזרימה מאפיל על שאון העיר. גם המעקות לאורך המדרגות והשבילים הובאו מאיטליה. בטרסה התחתונה שבה שוכנת רחבת הכניסה הצפונית למתחם, הוקמו מפל עשוי שיש, ומזרקת מים ייחודית בצורת כוכב הוצבה במרכזן של 16 בריכות נוי בצורת יהלום.
19 הטרסות נושאות יסודות סמליים בהאים שונים. המספר 19 הוא מספר מקודש בדת הבהאית, ומסמל את הבאב – הטרסה המרכזית שבה ניצב המקדש – ואת 18 בני קהילתו הראשונים. תאורת הטרסות ומקדש הבאב עומדת בניגוד לתנאי כליאתו הקשים של הבאב, ממנו נמנע אפילו נר להאיר את תאו בשעות החשיכה. הזרעים לשני עצי תפוז בגן הובאו מעץ תפוז אשר ניצב בעבר בחצר ביתו של הבאב בשיראז שבאיראן, לפני שנהרס ב-1979 במהלך המהפכה האיראנית.
בכל טרסה שלוש רצועות גנים רוחביות, שהמרכזית שבהם היא גן "רשמי" המעוצב לפי כללים פורמליים, השנייה מעוצבת בסגנון חופשי יותר, והשלישית נותרה חופשית להתפתח באופן טבעי. שורת גנים חופשיים אלה תוכננה כמעבר אקולוגי, ובהם נעים בחופשיים בעלי חיים דוגמת קיפודים, צבים וזוחלים אחרים. בגנים אלה פורחת גם אוכלוסיית העופות והחרקים. חלק מהמינים הובאו למקום במכוון, על מנת לווסת את אוכלוסיית המזיקים ולצמצם את הצורך בשימוש בחומרי הדברה.
מערכת ההשקיה מבוססת על מיחזור מי המזרקות, ותוכננה כך שתקטין את רמת התאיידות המים ככל הניתן. במורדות התלולים, ששיפועם נע בין 30 ל-60 מעלות, נשתלו צמחים שביכולתם למנוע את סחיפת הקרקע. כ-70 גננים וכ-30 מתנדבים בהאים עושים בתחזוקת הגנים והטרסות.
הגנים המונומנטליים שוכנים ממזרח לשורת הטרסות העליונה. הם משתרעים על פני שטח בצורת חצי מעגל שגבולו מוכתב על ידי ארבעת מבני הקשת מדרום, ועל ידי שדרות הציונות מצפון. בגנים אלה שוכנים שלושה קברים של ארבעה מבני משפחתו של בהאא אללה, ובהם בנו, בתו ואשתו הראשונה, וכן קברה של אשתו של עבד אל-בהאא'. הגנים הוקמו בהדרגה החל בשנת 1932, והם מהווים דוגמה מובהקת של אדריכלות בהאית.
מקדש הבאב
ערך מורחב – מקדש הבאב
מקדש הבאב הוא המקדש בו שמורים שרידיו של סיד עלי מוחמד שיראזי, מייסד הבאביזם שנודע בכינוי ה"באב" ("השער"). הבאב נחשב למפיצה הראשון של הדת הבהאית. אף שהמקדש נחשב בעיני הבהאים כמקום השני בקדושתו לאחר אל-באהג'ה בעכו, הוא ללא ספק המבנה הבהאי הידוע ביותר בישראל ובעולם כולו, והוא מזוהה עם הדת יותר מכל. המקדש הוא כיום אחד משני אתרי העלייה לרגל החשובים ביותר למאמיני הדת הבהאית.
עולי הרגל הבהאים המגיעים למקדש נכנסים אליו לאחר שהם חולצים את נעליהם כדי לשמור על קדושת המקום. הם יושבים בתוך המקדש בשקט, והתפילה שלהם מתבטאת במעין "מדיטציה" שקטה. כך הם מאמינים שהם מתחברים לא-ל בצורה אישית.
אבן הפינה למבנה הונחה ב-1949, והקמתו הסתיימה ב-1953 בעלות של 750,000 דולר שמומנה על ידי תרומות. המבנה משלב סגנון בנייה מזרחי ומערבי; בקומתו הראשונה ארקאדה רבועה שעמודיה עשויים גרניט ורודה. מעליה רחבה רבועה, שבמרכזה ניצבת הקומה השנייה והמתומנת של המבנה. קומתו השלישית של המבנה היא בצורת גליל בגובה של 11 מטר, שבו קבועים 18 חלונות. מעל לאחרונה קבועה כיפת המבנה המוזהבת, שעשויה מ-12,000 אריחי זהב מזוגגים בחמישים צורות וגדלים. המקדש היה לסמלה המוכר ביותר של העיר חיפה; הוא בולט למרחוק בכיפתו המוזהבת באור יום, ומואר בלילה. הקונסטרוקציה של הכיפה תוכננה על-ידי היינריך נוימן מהטכניון[12].
הקשת
הקשת היא מתחם אדריכלי במזרח הגנים הבהאיים, המהווה את מקום מושבם של המוסדות המנהליים העליונים את הדת הבהאית בעולם. המבנים מסודרים בצורת קשת מוקפת בגנים בעקבות החלטתו של שוגי אפנדי. אדריכל המתחם היה האדריכל האיראני חוסיין אמאנאת,[13] שהתפרסם בזכות עבודתו על מגדל אזאדי בטהראן.
המוסדות הנמצאים בקשת הם הארכיון הבין-לאומי, המשמש כארכיון ומאחסן את הפריטים החשובים ביותר לדת הבהאית, המרכז ללימודי הכתבים הקדושים, העוסק בפירוש ותרגום הכתבים הקדושים לדת, בית הצדק העולמי, המוסד העליון של הדת המנהל אותה בפועל ואחראי על תהליך קבלת ההחלטות שלה, ומרכז ההוראה הבין-לאומי, העוסק בקשר בין המרכז העולמי למועצות היבשתיות של הדת, ומנהל אותן. כמו כן, מתוכנן לקום במתחם מבנה חמישי, הספרייה הבין-לאומית, שתפקידו יהיה לאחסן את הספרים והמידע שצברה הדת בשנות קיומה, אך עקב היותו של המקום המתוכנן של המבנה בתוך שכונת מגורים חיפאית, הוא לא מתוכנן לקום בעתיד הנראה לעין.[14]
הקשת נבנתה בהדרגה החל משנות ה-50 של המאה ה-20, עד שנת 2001.
ארבעת מבני הקשת זכו לשמם בשל אופן העמדתם בצורת קשת, אך לשם נודעת גם משמעות סמלית המתקשרת לאמור בספר הכרמל, בו נאמר כי במקום זה ישיט הא-ל את "תיבתו". המילה האנגלית ל"תיבה" ("Ark") משמשת כחלק מהביטויים תיבת נוח ("Noah's Ark") וארון הברית ("Ark of the Covenant") באנגלית, ולזהות בצלילי שתי המילים – "קשת" ("Arc") ו"תיבה" ("Ark") – נודעת משמעות מטפורית. כל המבנים בקשת בנויים בהשפעה של אדריכלות יוונית קלאסית. הם אינם מתנשאים לגובה אלא משתלבים במורדות ההר ובגנים המקיפים אותם, וקומותיהם מעמיקות אל תוך האדמה.
טיפוח
הגנים הבהאיים, ככלל אתרי המרכז הבהאי העולמי ואף במיוחד, מעוצבים בקפידה, תוך שימת דגש על יופי, אסתטיקה ועיצוב נופי, הנחשבים לעיקרון חשוב בדת הבהאית. הדגשים האלו מייצגים עבורם שלום, שגשוג, עתיד ודאגה עבור האנושות כולה.[15]
בהתאם, בגנים יש השקעה מתמדת בגינון, תחזוקת מערכות המים וההשקיה. צוות הגננים משתמש בטכנולוגיות בקרה אוטומטיות במערכת ההשקיה שלו, גוזם ומעצב את הצמחייה בהתאם לעונות השנה, ומתחזק את האתר באופן שוטף. הגננים המתחקים את האתר הם בהאים שהגיעו לישראל לכן במיוחד, באמצעות ויזה מיוחדת, עליה אחראי המרכז הבהאי העולמי יחד עם משרד הפנים של ישראל. הגננים מקבלים הכשרה מקצועית במקום ומתחילים לעבוד בו. צוות הגננים מתחלף באופן תכוף ותמידי. לכל עובד מוקצבת תקופת שהייה מוגדרת בהתאם לאישור מדינת ישראל, כשאשרות השהייה ניתנות בדרך כלל לתקופות של שנה וניתנות לחידוש על פי הצורך.[16]
האתר ממומן כולו באמצעות תרומות חברי הקהילה הבהאית בעולם, כך שמובטח שלא תיווצר תלות של המרכז הבהאי החשוב ביותר במקורות מימון חיצוניים. תרומות אלה מאפשרות הקמת פרויקטים ומבנים חדשים ותחזוקה שוטפת.[15]
תיירות
הגנים הבהאיים מהווים מוקד עלייה לרגל לבהאים מרחבי העולם, ויעד תיירותי לתיירים ולמבקרים אחרים. בשנת 2013, לדוגמה, ביקרו בגנים 917,031 תיירים ו-8,000 עולי רגל בהאים.[17]
בשנת 2008 הוכרזו 26 ממבני המרכז השוכנים ב-11 אתרים שונים בחיפה ובגליל המערבי כאתר מורשת עולמית.
קיים באתר מרכז מבקרים, והוא ממוקם בשדרות הציונות 80. המקום מציע סיורים מודרכים בהתאמה מראש או על בסיס מקום פנוי, עלונים ומדריכים קוליים, וכן סרטון על עקרונות הדת הבהאית ושלבי הבנייה של הגנים.[18] עיקר תפקידו של מרכז המבקרים הוא לשמש גשר בין המבקרים לבין ה"קודש" הבהאי, לאפשר למטיילים להבין את המשמעות הרוחנית והאדריכלית של האתר, ולהבטיח שמירה על "קדושתו" ושימורו.[19]
ראש עיריית חיפה עמרם מצנע תיאר את הגנים כפלא השמיני של העולם. "התמזל מזלנו", אמר, "לא הרבה ערים מקבלות פארק כל כך יפה להפליא – בחינם".[20]
כיוון שבני דת הבהאית אינם כופרים ביחוד ה', וגם במקדשם הם מתפללים רק לאלוקים מותר על פי ההלכה לבקר במקום, אולם כתבו פוסקי זמננו שאין ראוי לשומר מצוות להיכנס[21].
נגישות לנכים
המתחם הבהאי על הר הכרמל סובל מנגישות ירודה מאוד עבור משתמשי כיסאות גלגלים[22][23][24] ועבור עיוורים עם מקל נחיה. במקום לא מותקנים שירותים נגישים (בחלק מהרחובות הסמוכים, עיריית חיפה התקינה שירותים כאלו בסמיכות למתחם) ולא מותקנים מעלונים ומעליות בין המפלסים השונים בגן ובבניינים. כמעט כל השבילים במתחם מכוסים בחצץ דקורטיבי, שלא מאפשר תנועה עם כיסאות גלגלים ומקלות נחיה לעיוורים.
גלריה
-
מבט אווירי על טרסת הגשר, שמאחורי מקדש הבאב -
מבט כלפי מטה אל הטרסות העליונות -
מבט כלפי מטה אל הטרסות העליונות -
הגנים בלילה -
גן סוקולנטי ליד מקדש הבאב
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של הגנים הבהאיים- המקומות הקדושים לבהאים בחיפה ובגליל המערבי, באתר אונסק"ו (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ מקדש הבאב, באתר האנציקלופדיה הבהאית (באנגלית)
- ↑ הקשת, באתר האנציקלופדיה הבהאית (באנגלית)
- ↑ המרכז העולמי, באתר האנציקלופדיה הבהאית (באנגלית)
- ↑ Mount Carmel
- ↑ הסיפא בהשראת ישעיהו, ב', ב'
- ^ 6.0 6.1 פיטר סמית' (אנ'), אנציקלופדיה תמציתית של הדת הבהאית, 2013 (באנגלית)
- ↑ בהאא אללה, Tablets of Bahá’u’lláh Revealed After the Kitáb-i-Aqdas (באנגלית)
- ↑ Golden anniversary of the Queen of Carmel
- ↑ המרכז ללימודי הכתבים הקדושים, חיפה, באתר GPSmyCity (באנגלית)
- ↑ Universal House of Justice, Aspects of Bahá’í Teachings (August 6, 1997)
- ↑ About the terraces
- ↑ פרופ. היינריך נוימן, דבר, 9 באוקטובר 1955
- ↑ Bahá’í World, vol. 18 (1979-1983), p. 86
- ↑ Universal House of Justice, Aspects of Bahá’í Teachings (August 6, 1997)
- ^ 15.0 15.1 Reshaping "God's holy mountain" to create a vision of peace and beauty for all humanity | BWNS, Bahá’í World News Service (BWNS), 2000-11-30 (באנגלית)
- ↑ מדריך לסיור בגנים הבהאיים בחיפה, באתר ישרוטל (באנגלית)
- ↑ Kreiner, Noga Collins; Shmueli, Deborah F.; Gal, Michal Ben. "Understanding conflicts at religious-tourism sites: The Baha'i World Center, Israel". Tourism Management Perspectives (באנגלית). 16: 230. ISSN 2211-9736.
- ↑ צור קשר, באתר הגנים הבהאיים (באנגלית)
- ↑ המקומות הקדושים לבהאים בחיפה ובגליל המערבי, באתר אונסק"ו (באנגלית)
- ↑ "The Baha'i Gardens". www.jewishvirtuallibrary.org. נבדק ב-2021-02-28.
- ↑ מערכת תלמודו בידו, יחלק שלל - מוסף בין הזמנים, עמ' קי, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ↑ המתחם באתר משרד התיירות
- ↑ טיול לחיפה עם עמותת נגישות ישראל
- ↑ המתחם במסמך של אוניברסיטת חיפה
| אתרי הדת הבהאית בישראל (המרכז הבהאי העולמי) | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חיפה |
|
| ||||||||
| עכו העתיקה | כלא עכו • בית עבוד • בית עבדאללה פאשא | |||||||||
| סביבות עכו | גני רידוואן • אל-באהג'ה (קבר בהאא אללה) • היכל עבד אל-בהאא (קבר עבד אל-בהאא) (בבנייה) | |||||||||
| נהריה והסביבה | מזרעה • גן ג'וניין | |||||||||
 | ||
|---|---|---|
| אתרים | העיר העתיקה בירושלים וחומותיה • מצדה • העיר העתיקה בעכו • העיר הלבנה בתל אביב • מערות בית גוברין ומרשה בגבעות יהודה (בית גוברין ומרשה) • בית שערים | |
| המקומות הבהאים בחיפה ובגליל המערבי | המרכז הבהאי העולמי: מקדש הבאב • אל-באהג'ה • בית הצדק העולמי | |
| תלים מקראיים | תל מגידו • תל חצור • תל באר שבע | |
| דרך הבשמים | עבדת • ממשית • חלוצה • שבטה • מואה הנבטית • חורבת קצרה • מצד נקרות • מצד גרפון • מצד סהרונים • מצד מחמל | |
| נחל מערות | מערת תנור • מערת גמל • מערת הנחל • מערת הגדי | |
הגנים הבהאיים41605012Q135617835