הקשת הבהאית
 | |||||
| מבני הקשת מימין לשמאל: הארכיון הבין-לאומי, המרכז ללימודי הכתבים ה"קדושים", בית הצדק העולמי ומרכז ההוראה הבין-לאומי | |||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| מידע כללי | |||||
| מיקום |
 חיפה | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| בעלים | המרכז הבהאי העולמי | ||||
| מייסדים | שוגי אפנדי | ||||
| מפעיל | הגנים הבהאיים | ||||
| הקמה ובנייה | |||||
| תקופת הבנייה | ?–1957 | ||||
| תאריך פתיחה רשמי | 1957 | ||||
| אדריכל | חוסיין אמאנאת | ||||
|
Click to Shrink Back
 שגיאות פרמטריות בתבנית:מפת תמונה פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית | |||||
הקשת הבהאית היא מתחם אדריכלי המשתרע על מורדות הר הכרמל בחיפה, סמוך למקדש הבאב, בגנים הבהאיים. זהו מקום מושבם של המוסדות המנהליים העליונים של הדת הבהאית בעולם.
מיקומה של הקשת נבחר בהתאם ללוח הכרמל שכתב בהאא אללה, מייסד הדת, על פיו אלוקים "ישיט את תיבתו" (מטאפורה לארון הקודש או לתיבת נח) להר זה ועליו יוקם "מושב כסאו".[1] שוגי אפנדי, מנהיג הדת הבהאית במחצית הראשונה של המאה ה-20, ראה בזאת אמירה שמוסדות הממשל של העולם יוקמו על הר הכרמל, ובהתאם כקריאה להקים את בית הצדק העולמי, הגוף המנהל את הדת הבהאית, על ההר.[2] אפנדי החליט שהמבנים המאכלסים את המוסדות יהיו מסודרים בצורת קשת מוקפת בגנים, שבמרכזה גנים בהם קברים של מספר דמויות חשובות באמונה הבהאית.
הקשת נבנתה בהדרגה החל משנות ה-50 של המאה ה-20, והיא חלק מהמרכז הבהאי העולמי בחיפה. המרכז כולו – הכולל את אתרי ההילולא ה"קדושים" והמבנים המנהליים – מוכר כאתר מורשת עולמי בזכות משמעותו הרוחנית ונוף העלייה לרגל הבהאית.
כלל מבני הקשת כוללים מרחבים מוגנים כנדרש בחוק הישראלי ויש ביניהם מעברים תת-קרקעיים המחברים אותם האחד לשני.
גאוגרפיה
הקשת נמצאת על המדרון הצפוני של הר הכרמל, מעל שדרות הציונות, סמוך לשדרות אליהו גולומב ומתחת לרחוב יפה נוף.[3] היא נחשבת לחלק מרובע הדר כרמל בעיר חיפה, וקרובה לבתי מגורים בה. המתחם משקיף צפונה לעבר העיר התחתית של חיפה, מפרץ חיפה והים התיכון.[4]
הקשת נמצאת בסמוך למקדש הבאב, כחלק ממתחם הגנים הבהאיים, המתחם החשוב ביותר של המרכז הבהאי העולמי.[3] הקשת מוקפת גנים כאשר המדרון בו היא שוכנת מכיל גם שטחים מיוערים.[5]
צירי ההגעה המרכזיים אל הקשת הם שדרות הציונות ושדרות אליהו גולומב הסמוכות, והציר המקשר את כל חלקי מתחם הגנים הבהאיים.[5]
אדריכלות
אדריכלות הקשת הבהאית משלבת אלמנטים עכשוויים וקלאסיים. בחזיתות המבנים ניכר שילוב בין סגנון קלאסי למסורות מזרחיות. סגנון הבנייה הייחודי של האתר מגיע מקביעתו של מנהיג הדת הבהאית בתקופת תכנון המבנים, שוגי אפנדי, שקבע שהמבנים יוקמו עם "שפה אדריכלית הרמונית" – זאת בהתאם לעקרונות האוניברסליים של הדת. ברם, המבנים עצמם בנויים בהשפעה של אדריכלות יוונית קלאסית, כשהארכיון הבהאי, לדוגמה, תוכנן בהשראת הפרתנון היווני, ובית הצדק העולמי בהשראת קורינתוס הרומאית.[6]
ככלל, המבנים בקשת אינם מתנשאים לגובה אלא משתלבים במורדות ההר ובגנים המקיפים אותם, וקומותיהם מעמיקות אל תוך האדמה. המבנים כולם מצופים שיש לבן[7] ואריחי זכוכית רבים שמייצגים טוהר ופתיחות. המסדרונות הפנימיים מעוטרים בפרסקאות ובריהוט יוקרתי, כחלק מהשילוב בין מזרח למערב.[6][8]
ארבעת מבני הקשת ("The Arc") זכו לשמם בשל אופן העמדתם בצורת קשת, אך לשם נודעת גם משמעות סמלית המתקשרת לאמור בלוח הכרמל, בו נאמר כי במקום זה ישיט האל את "תיבתו". המילה האנגלית ל"תיבה" ("Ark") משמשת כחלק מהביטויים תיבת נוח ("Noah's Ark") וארון הברית ("Ark of the Covenant") באנגלית, ולזהות בצלילי שתי המילים – "קשת" ("Arc") ו"תיבה" ("Ark") – נודעת משמעות מטפורית.[9]
אדריכל הקשת היה חוסיין אמאנאת.[10]
היסטוריה
מבנה הארכיון הבין-לאומי היה המבנה הראשון שנבנה בקשת, כאשר העבודות החלו באמצע שנות ה-50 של המאה ה-20 והסתיימו ב-1957.[11] אחריו נבנה בית הצדק העולמי בקצה העליון של השביל. בשלב השלישי הוקמו המרכז ללימודי הכתבים ה"קדושים" ומרכז ההוראה הבין-לאומי. שני המבנים האלה תוכננו בשנות ה-90, ובנייתם הושלמה סביב שנות האלפיים.[11]
כל הבנייה נעשתה תחת פיקוח הדוק של ההנהגה הבהאית, ובעיקר של שוגי אפנדי, מנהיג הדת היחיד האחרון, שנפטר ב-1957 ולא זכה לחזות באף אחד מהמבנים עומד על תילו. כחלק מעבודתו בנושא, הוא היה זה שקבע את סגנון הארכיטקטורה הקלאסי כסגנון השליט בקשת.[6]
התכנון העתידי של הקשת כולל את בניית הספרייה הבהאית הבין-לאומית, אך מאחר שהיא מתוכננת לשכון במקום בו נמצאת כרגע שכונת מגורים חיפאית, ההנהגה הבהאית מודה שהיא לא תיבנה בעתיד הקרוב.[12]
הגנים
במרכזה של הקשת ממוקמים גנים, והם מעוצבים בקפידה ומתוחזקים כמו הגנים שסביב מקדש הבאב. הם נבנו על ידי שוגי אפנדי, מנהיגה השלישי של הדת, בין השנים 1932 ל-1939.[13]
במרכזם הגנים נמצאים קברים של ארבעה מבני המשפחה החשובים של בהאא אללה, להם חשיבות דתית בדת הבהאית ובהיסטוריה שלה, וחלק חשוב בפיתוחה ובאתוס שלה. הם מהווים סמלים עבור בהאים רבים, וקבריהם משומרים ומפותחים בהתאם.
ארבעת הקברים הנמצאים במתחם זה הם:
- קבר אסיה ח'אנום – אשתו הראשונה של בהאא אללה
- קבר מונירה ח'אנום – אשתו של עבד אל-בהאא, שהנהיג את הדת לאחר מות אביו בהאא אללה
- קבר בהיה ח'אנום – בתו של בהאא אללה
- קבר מירזא מהדי (אנ') – בנו של בהאא אללה
מוסדות
הארכיון הבין-לאומי
ערך מורחב – הארכיון הבהאי הבין-לאומי
הארכיון הבהאי הבין-לאומי היה המבנה הראשון להיבנות בקשת, והוא הושלם ב-1957.[11] צורתו, כשל מקדש יווני, שואבת את השראתה מהפרתנון באקרופוליס של אתונה.[14] צורה זו נבחרה על ידי צ'ארלס מייסון רמי, אדריכל המבנה. למבנה 50 עמודים בסגנון איוני, וגגו ירקרק.[14]
מוחזקים בו פריטים רבים המקודשים לדת הבהאית, ביניהם ספרים וכתבים שנאספו על ידה במשך 150 שנות קיומה. בין היתר נמצאים בו תצלומו היחיד של בהאא אללה, ציורים שלו ושל הבאב ואף חרבו של מולא חוסיין בושרואי.
הציורים והתצלום מוצגים לציבור.[14] עד פתיחת המבנה שימשו שלושה מחדרי מקדש הבאב והמבנה בשדרות הציונות 75 כארכיון הבין-לאומי.[14][15]
בית הצדק העולמי
- ערך מורחב – בית הצדק העולמי
מאז הקמתו ב-1963 בית הצדק העולמי משמש כמוסד העליון של הדת הבהאית. בבית הצדק תשעה חברים, הנבחרים אחת לחמש שנים על ידי ועדת בחירה המורכבת מנציגי כל האסיפות הרוחניות הבהאיות. בית הצדק העולמי הוא גוף בעל סמכות חקיקתית ושיפוטית – הוא רשאי לחוקק חוקים ולשנותם, והוא משמש כערכאה השיפוטית הגבוהה ביותר במבנה הארגוני של הדת הבהאית. פרסומיו נחשבים מחייבים, ובהתאם לקביעת בהאא אללה עצמו החלטותיו החקיקתיות נחשבות לחסינות מטעות. עם זאת, רק הבית כגוף זכה להנחיה אלוהית זו, ולא היחידים המרכיבים אותו. לבית הצדק מסורה הסמכות להתאים את הדת הבהאית להתקדמות החברתית, ומכאן נובעת סמכותו החקיקתית לפרש ולהוסיף על כתבי הדת ה"קדושים", אך הוא אינו רשאי לשנותם או לבטלם.[16]
משרדיו הראשונים של בית הצדק שכנו בבית עולי הרגל המערבי השני ברחוב הפרסים 10 בחיפה, וב-1983 נחנך הבניין בקשת.[11] על תפקידיו של בית הצדק נמנים קידום האיכויות הרוחניות של הדת הבהאית, שימור כתבי הדת, הגנת הקהילה הבהאית העולמית, שימור המרכז הבהאי העולמי ופיתוחו הן במישור הרוחני והן במישור האדמיניסטרטיבי, וכן עידוד התרחבותה של הקהילה הבהאית העולמית. בנוסף לכך, על בית הצדק להפעיל את "השפעתו החיובית" על ענייניה הכלליים של האנושות כולה, לקדם את השלום בין העמים ולהגן על המין האנושי ועל כבודו.[17][18]
מרכז ההוראה הבין-לאומי
- ערך מורחב – מרכז ההוראה הבין-לאומי
תפקידו של מרכז ההוראה הבין-לאומי הוא ללוות ולתאם את עבודתם של תשעה יועצים הנמצאים בחיפה ו-81 יועצים ברחבי העולם, במועצות היועצים היבשתיות (אנ') של הדת הבהאית. יועצים אלה ממונים על ידי בית הצדק העולמי במטרה לייעץ ולסייע למועצות המקומיות הבהאיות ולמועצות הלאומיות הבהאיות ברחבי העולם. היועצים אינם נחשבים לאנשי דת ואינם יכולים לקבל החלטות דתיות.[19][20]
המרכז נוסד ביולי 1973, ובו תשעה היועצים הממונים על ידי בית הצדק העולמי בשל היותם חברים ותיקים בקהילות השונות, והם ממונים לכהונה של חמש שנים. הוא משתרע על פני תשע קומות בשטח כולל של 19,000 מ"ר.[11] בתחילה שכן בבית עולי הרגל המערביים השני, מחוץ למתחם הקשת, והעבודות להקמת המבנה הנוכחי החלו ב-1992 והסתיימו בשנת 2000, עת נפתח המקום באופן רשמי.[11]
בעבר, כשעוד היו בחיים, היו חברים בבית ידי האמונה. אלו נבחרו ישירות על ידי מנהיג הדת של אותה התקופה לכל חייהם, על מנת להפיץ ולהטיף לדת הבהאית. מאז שלדת אין מנהיג רשמי יחיד, ידי האמונה לא ממונים, ובמקומם מכהנים במרכז ההוראה היועצים המגיעים מהמועצות היבשתיות.[20]
המרכז ללימודי הכתבים ה"קדושים"
- ערך מורחב – המרכז ללימודי הכתבים ה"קדושים"
המרכז ללימודי הכתבים ה"קדושים" הוא מקום מושבם של מלומדים בהאים העוסקים בלימוד ובתרגום כתבי הדת ה"קדושים". המבנה הושלם בשנת 1999,[21] ויחד עם שלוחת הארכיון הבין-לאומי הצמודה לו, הוא משתרע על פני שטח של 16,000 מ"ר.
מבנה זה הוא השני מימין בקשת, בין מבנה הארכיון הבין-לאומי לבית הצדק העולמי. המבנה מעוצב בצורה של חצי עיגול כשבחזיתו חצי עיגול נוסף, קטן יותר, בעיצוב הבניין הוא עכשווי עם אלמנטים ופרופורציות קלאסיות, ששולבו בו על מנת להתאים אותו לשאר הבניינים בקשת. אחד ממאפייניו הייחודים הוא הפתח בכניסתו, שמספק אור שמספיק גם כמה קומות למטה. בקומה התחתונה של האזור שמואר באופן טבעי נמצאים מזרקה וגן מיניאטורי. אדריכל המבנה היה חוסיין אמאנאת.[21]
בשעת לילה נדלקות המנורות הנמצאות בעיגול שבחזית המבנה, ומעניקות לו חזות ייחודית.
עד שיוקם מבנה הספרייה הבהאית הבין-לאומית, מאוכסנים ספריה במבנה זה.
הספרייה הבין-לאומית
- ערך מורחב – הספרייה הבהאית הבין-לאומית
הספרייה הבהאית הבין-לאומית היא מבנה עתידי המתוכנן בקצה הקשת, בו אמורה לקום הספרייה המרכזית של הדת הבהאית. מבנהה תוכנן על ידי האדריכל האיראני חוסיין אמאנאת,[10] ומאז חנוכת מרכז ההוראה הבין-לאומי ב-2001, נותרה הספרייה הבין-לאומית המבנה היחיד במתחם הקשת שבנייתו טרם הושלמה.
בתוכניותיה בחרה ההנהגה הבהאית למקם את מבנה הספרייה בקצהו המרוחק של הגנים הבהאיים, בשטח שכבר באותה עת חרג בחלקו לתוך תחומה של שכונת מגורים בנויה.[22] נראה כי בניית הספרייה הבהאית לא תתאפשר כיום ללא הריסה של בנייני מגורים ותיקים השוכנים על רחוב הלל, בחלקה המערבי של שכונת הדר הכרמל החיפאית, דבר המציב קושי בפני ביצוע המיזם. ואמנם, כבר באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 החליטה ההנהגה הבהאית להחריג את הספרייה הבין-לאומית מיתר מוסדות הקשת, והודיעה כי הקמתה לא תושלם לפני סוף אותה המאה ותידחה למועד עתידי לא ידוע.[12]
מבנים מתחת לפני הקרקע
מספר מבנים גדולים שוכנים מתחת לפני הקרקע, ואלה כוללים כלבו המספק מוצרים ללא תמורה אך ורק למתנדבים במקום, חדר אוכל, משרדים, שני מגרשי חנייה, אולם השוכן בעומק של 25 מטרים מתחת לפני האדמה ובו 400 מקומות ישיבה, וכן חמישה מקלטים. סך הכול משתרעים המבנים התת-קרקעיים מתחת לגנים על-פני שטח של מאות מטרים רבועים.[23][24]
גלריה
-
הקשת ומאחוריה העיר התחתית -
מבנים בקשת -
ציר ההליכה של הקשת -
הקשת ב-1964 -
מבני הקשת ושביליה -
פנים הקשת
.jpg)
קישורים חיצוניים
- הקשת, באתר האנציקלופדיה הבהאית (באנגלית)
- הקשת, באתר בלוג האמונה הבהאית (באנגלית)
- הקשת, באתר המדיה הבהאית (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ Baháʼu'lláh, Tablets of Bahá’u’lláh Revealed After the Kitáb-i-Aqdas (באנגלית)
- ↑ fulfillment of tablet of carmel, bahaullah (באנגלית)
- ^ 3.0 3.1 Bahá’í World Centre, Bahá’í World News Service (באנגלית)
- ↑ Restoration work begins on Shrine of the Bab, Bahá’í World News Service, 28 בדצמבר 2008 (באנגלית)
- ^ 5.0 5.1 Welcome to the Bahá’í Holy Places and Gardens, The Holy Bahá’í Gardens (באנגלית)
- ^ 6.0 6.1 6.2 The Seat of the Universal House of Justice, The Bahá’í Faith (באנגלית)
- ↑ Tag "Marble", The Bahá’í Library (באנגלית)
- ↑ THE COMPLETION OF THE INTERNATIONAL ARCHIVES, Bahai.works (באנגלית)
- ↑ Tablet of Carmel - Lawh-i-Carmel, Uplifting Words (באנגלית)
- ^ 10.0 10.1 THE BAHÁ'Í WORLD, כרך 18, 1979-1983, עמ' 86
- ^ 11.0 11.1 11.2 11.3 11.4 11.5 Gathering in Holy Land marks milestone in the development of the Baha'i Faith, Bahá’í World News Service, 16 בינואר 2001 (באנגלית)
- ^ 12.0 12.1 International Bahá'í Library Building, The Bahá'í Library, 6 באוגוסט 1997 (באנגלית)
- ↑ Peter Smith (אנ'), A Concise Encyclopedia of the Bahá'í Faith, 2013, עמ' 172-175 (באנגלית)
- ^ 14.0 14.1 14.2 14.3 International Archives, bahaipedia (באנגלית)
- ↑ Baha'i International Archives Building, uplifting words (באנגלית)
- ↑ The Universal House of Justice, The Bahá’í Faith (באנגלית)
- ↑ Powers and Duties, The Universal House of justice (באנגלית)
- ↑ The Constitution of the Universal House of Justice, The Bahá’í Faith (באנגלית)
- ↑ Continental Boards of Counsellors, bahaipedia (באנגלית)
- ^ 20.0 20.1 The Institution of the Counsellors: A Document Prepared by the Universal House of Justice, The Bahá’í Faith (באנגלית)
- ^ 21.0 21.1 Center for the Study of the Texts, bahaipedia (באנגלית)
- ↑ הדבר ניכר בצילומי האתר שפרסמו הבהאים בסוף שנות ה-50 לרגל חנוכת הארכיון הבין-לאומי. ראו: "Bahá’í News", 343 (1959), עמוד 2
- ↑ יונתן הללי, הסודות של הגנים הבאהיים: סיור נדיר מתחת לאדמה, באתר nrg, 24 במרץ 2012
- ↑ אריק וייס, האור בקצה המנהרה, באתר nrg, 9 באוקטובר 2007
| אתרי הדת הבהאית בישראל – המרכז הבהאי העולמי | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הגנים הבהאיים |
|
 | ||||||
| יתר חיפה |
| |||||||
| עכו העתיקה | כלא עכו • בית עבוד • בית עבדאללה פאשא | |||||||
| סביבות עכו | גני רידוואן • אל-באהג'ה (קבר בהאא אללה) • היכל עבד אל-בהאא (קבר עבד אל-בהאא) (בבנייה) | |||||||
| נהריה והסביבה | מזרעה • גן ג'וניין | |||||||
הקשת הבהאית42512099Q3621752