המשרד להגנת העורף
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תאריך הקמה | 2011 |
| תאריך פירוק | 2014 |
המשרד להגנת העורף היה משרד ממשלתי שפעל בין השנים 2011 ו-2014. מיום הקמתו ועד פירוקו, התקיים ויכוח על סמכויותיו, תחומי פעילותו ונחיצותו כמשרד ממשלתי עצמאי.
היסטוריה
ב-17 בינואר 2011 התפלגו 5 חברי הכנסת מסיעת העבודה, אהוד ברק, שלום שמחון, מתן וילנאי, אורית נוקד ועינת וילף והקימו סיעה עצמאית: סיעת העצמאות. עם הקמת הסיעה ופרישת שרי סיעת העבודה מהממשלה, נערך משא-ומתן בין הסיעה לבין מפלגת השלטון, הליכוד, והוסכם על הקמת מינסטריון עצמאי לתחום היערכות העורף, בראשו יעמוד השר מתן וילנאי. תחילה, הוצע למנות "שר להגנת העורף במשרד הביטחון"[1], אולם לאחר שהוברר כי ישנה מניעה משפטית לעשות כן, הוחלט לקבוע את המשרד להגנת העורף כמשרד עצמאי, הנסמך לוגיסטית על משרד הביטחון[2].
בחודש אוגוסט 2012, מונה מתן וילנאי לשגריר בסין והוחלף על ידי חבר הכנסת מקדימה, אבי דיכטר, שהתפטר מחברותו בכנסת לצורך כך (הסיעה הייתה באופוזיציה). לאחר מינויו של דיכטר מונה למנכ"ל המשרד האלוף (במיל') גבי אופיר, לאחר שאלון רוזן שימש כמנכ"ל הראשון של המשרד ומקימו. לאחר הבחירות לכנסת ה-19, הוחלף דיכטר בשר ארדן, אשר כיהן במקביל גם כשר התקשורת. בחודש יוני 2013, עזב אלוף (במיל') אופיר את תפקיד מנכ"ל המשרד באקורד צורם, ובמקומו מונה ניצב (בדימוס) דן רונן[3]. לאחר מינויו של רונן, התברר כי הוא קרא לסגירת המשרד כשנה לפני כן[4], ובהמשך התפטר מתפקידו. ביוני 2014 נסגר המשרד להגנת העורף בהחלטת הממשלה, וכל סמכויותיו הועברו למשרד הביטחון[5].
מבנה המשרד
למשרד היו שני אגפים: היערכות ותיאום לחירום ותכנון ומדיניות. במשרד להגנת העורף הוטמעו שני גופים שהיו קיימים עוד קודם להקמתו: רשות החירום הלאומית (רח"ל) ומערך המשק לשעת חירום (מל"ח).
הדיון על תחומי פעילותו של המשרד להגנת העורף
כאמור, לאחר הקמתו, הוטמעו רח"ל ומערך המשק לשעת חירום (מל"ח) במשרד להגנת העורף. כמו כן, מינו שרי הביטחון והגנת העורף דאז, ברק ווילנאי, ועדה ציבורית בראשות האלוף (במיל') זאב ליבנה, שתבחן את תחומי הפעילות שיוטלו על המשרד להגנת העורף, שכן הוברר כי בפועל היה בהקמתו של המשרד להגנת העורף כמשרד עצמאי כדי להרע את מצבו של השר להגנת העורף נוכח הניתוק ההייררכי בינו ובין צה"ל[2][6]. הוויכוח הציבורי על סמכויות המשרד להגנת העורף התעצם עם מינויו של השר ארדן לשר להגנת העורף, נוכח התנגדותו של שר הביטחון, משה יעלון, להעברת סמכויות נוספות לידי המשרד להגנת העורף, בעיקר סמכויות מתחום ההתגוננות האזרחית. בעוד שהשר ארדן טען כי משרד הביטחון הזניח במשך שנים את תחום היערכות העורף לחירום, טען שר הביטחון כי המשרד להגנת העורף מיותר וזאת בין השאר על רקע סופת השלגים הגדולה שאירעה בחודש דצמבר 2013[7][8].
השרים להגנת העורף
| גופים הפועלים בתחום החירום | |
|---|---|
| השר להגנת העורף | תחילת הכהונה | סיום הכהונה | סיעה |
|---|---|---|---|
| מתן וילנאי | 19 בינואר 2011 | 16 באוגוסט 2012 | העצמאות |
| אבי דיכטר | 16 באוגוסט 2012 | 18 במרץ 2013 | לא היה חבר כנסת[9] |
| גלעד ארדן | 18 במרץ 2013 | 30 ביוני 2014 | הליכוד ישראל ביתנו, הליכוד |
מנכ"לי המשרד להגנת העורף
| מנכ"ל המשרד להגנת העורף | תחילת הכהונה | סיום הכהונה |
|---|---|---|
| אלון רוזן | 3 באפריל 2012 | 10 באוקטובר 2012 |
| גבי אופיר | 10 באוקטובר 2012 | 30 ביוני 2013 |
| דן רונן | יולי 2013 | אפריל 2014 |
לקריאה נוספת
- סמכויות המשרד להגנת העורף, דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת מיום 22.10.12.
- דוח מבקר המדינה 63ב, היערכות לשעת חירום.
קישורים חיצוניים
- המשרד להגנת העורף - אתר Ready.org.il
- אוריאנה אלמסי, סמכויות המשרד להגנת העורף, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 22 באוקטובר 2012
הערות שוליים
- ^ הסכם קואליציוני שנערך ונחתם בתאריך י"ב בשבט התשע"א, 17 בינואר 2011, בין סיעת הליכוד לבין סיעת העצמאות, מתוך אתר הכנסת, עמ' 2.
- ^ 2.0 2.1 סמכויות המשרד להגנת העורף, דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, באתר הכנסת, 22 באוקטובר 2012, בעמ' 11.
- ^ יואב זיתון, כינה את משרד העורף "מיותר" וימונה למנכ"ל, באתר ynet, 13 ביולי 2013
- ^ דן רונן, מי צריך משרד להגנת העורף?, באתר ynet, 16 באוגוסט 2012
- ^ העברת שטח פעולה מהמשרד להגנת העורף למשרד הביטחון באתר משרד ראש הממשלה, 1 ביוני 2014
- ^ מבקר המדינה, היערכות לשעת חירום, דוח שנתי 63ב לשנת 2013, עמ' 192.
- ^ כתבי מערכת אתר צה"ל, סיכום פעילות צה"ל בסופה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 15 בדצמבר 2013
- ^ יואב זיתון, יעלון: המשרד להגנת העורף - בזבוז כסף, באתר ynet, 22 בינואר 2014
- ^ כיהן בתפקיד מטעם הליכוד, קודם למינויו היה חבר בקדימה.
22992173המשרד להגנת העורף