לסוטו
לחצו כדי להקטין חזרה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מוטו לאומי | שלום, גשם, שגשוג | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
המנון לאומי | המנון לסוטו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ממשל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משטר | מונרכיה חוקתית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש המדינה | מלך | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שפה רשמית | ססוטו, אנגלית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עיר בירה |
מסרו 29°18′S 27°28′E / 29.300°S 27.467°E (והעיר הגדולה ביותר) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גאוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יבשת | אפריקה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שטח יבשתי[1] | 30,355 קמ"ר (142 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אחוז שטח המים | זניח | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אזור זמן | UTC +2 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
היסטוריה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הקמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- תאריך | 4 באוקטובר 1966 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דמוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אוכלוסייה[2] (הערכה 1 בנובמבר 2024) | 2,346,119 נפש (147 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
צפיפות | 77.29 נפש לקמ"ר (135 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כלכלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תמ"ג[3] (2023) | 2,046 מיליון $ (190 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תמ"ג לנפש | 872$ (196 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד הפיתוח האנושי[4] (2022) | 0.521 (168 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מטבע | לוטי (LSL) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סיומת אינטרנט | ls | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קידומת בין־לאומית | 266 |
ממלכת לסוֹטוֹ (באנגלית: Lesotho; בעברית גם: לסותו) היא מדינה הממוקמת בחלק הדרומי של יבשת אפריקה, ומוקפת מכל עבריה בדרום אפריקה. פירוש השם לסוטו בתרגום גס הוא "הארץ של האנשים שמדברים ססוטו". כלכלת המדינה מבוססת בעיקרה על חקלאות לקיום וגידול בעלי חיים. הכלכלה המודרנית המוגבלת מבוססת על תעשיית טקסטיל ליצוא לארצות הברית, מכרות יהלומים, תעסוקה במכרות בדרום אפריקה ומכירת מים לדרום אפריקה. 44% מתושביה חיים מתחת לקו העוני הבינלאומי העומד על $1.25 ליום[5]. המדינה מקבלת סיוע מאיחוד המכס הדרום אפריקאי וממדינות תורמות.
היסטוריה
במשך תקופה ארוכה אוכלסה לסוטו בדלילות בידי שבטי בושמנים, אך בין המאה ה-16 למאה ה-19 החלו להגר לשטחה שבטים המשתייכים לקבוצה האתנית בסוטו (אנ'). ב-1818 איחד משש הראשון את שבטי הבסוטו והפך למלכם. בתקופת שלטונו התרחשו קרבות עזים בין לסוטו לדרום אפריקה ורבים משטחיה של לסוטו נכבשו. על מנת להציל את ממלכתו, פנה המלך למלכה ויקטוריה בבקשת סיוע, והשטח שהוא כיום לסוטו הפך לפרוטקטורט בריטי בשנים 1871-1868, ובהמשך, מאז 1884, למושבת כתר בריטית (Crown colony) בסוטולנד (אנ').
לסוטו זכתה בעצמאותה מידי בריטניה ב-4 באוקטובר 1966[6]. ב-1970 נערכו במדינה הבחירות הראשונות בהן הסתמן הפסד למפלגת הבסוטו השלטת. ראש הממשלה לאבואה ג'ונתן הכריז על ביטול הבחירות[7], ומפלגת הבסוטו נותרה מפלגת השלטון בפועל עד 1986.
בינואר 1986 הופלה המפלגה בהפיכה צבאית. מנהיגי ההפיכה העניקו את השלטון למלך משש השני, שעד אז תפקד כמלך לצורכי טקס בלבד. ב-1987 הודח מושוואשוואי והשלטון עבר לבנו, לטסי השלישי, המכהן בתפקידו עד ליום זה.
לסוטו נפגעה קשות מנגיף האיידס; 29% מהאוכלוסייה נושאת את הנגיף, כאשר כ-50% מהנשים מתחת לגיל 40 נושאות את הנגיף.
פוליטיקה
לסוטו היא מונרכיה חוקתית. ראש הממשלה הוא בעל הסמכות על הרשות המבצעת. למלך תפקיד טקסי בעיקרו, והוא אינו שותף לתהליכים הפוליטיים.
הקונגרס לדמוקרטיה של לסוטו הוא המפלגה השלטת ב"אספה הלאומית", (הבית התחתון בפרלמנט בלסוטו), בה מיוצגות עוד 9 מפלגות אופוזיציה. הבית העליון נקרא הסנאט, שבו חברים 22 חברים שתפקידם עובר בתורשה, וכ-11 חברים הממונים על ידי המלך.
כלכלה
- ערך מורחב – כלכלת לסוטו
לסוטו מוקפת גאוגרפית על ידי דרום אפריקה, וכלכלתה משולבת איתה. כלכלת לסוטו מבוססת בעיקר על חקלאות, בעיקר דגנים וגידול בעלי חיים. בעבר, עבודה של תושביה במכרות בדרום אפריקה הייתה משמעותית מאד לכלכלתה[8], אולם ההכנסה מכרייה בדרום אפריקה ירדה. מנגד, הכרייה בלסוטו עצמה, בעיקר של יהלומים התגברה מאד בלסוטו מאז תחילת שנות ה-2000, והגיעה לכ-7% של התמ"ג בשנת 2011. מגזר התעשייה, בעיקר של טקסטיל, ירד מכ-20% של התמ"ג בשנת 2004 לכ-11% בשנת 2011. המדינה היא חלק מאיחוד המכס הדרום אפריקאי (SACU) וחלק נכבד מהכנסות המסים שלה מתקבלים מהאיחוד[9]. רוב משקי הבית בלסוטו עוסקים בחקלאות לקיום. כשני שלישים מההכנסה של משקי הבית בלסוטו מגיעים מחקלאות וגידול בעלי חיים (עיזים בעלי צמר מוהיר - (Moheir), כבשים ובקר) לקיום. המועסקים השכירים בסקטורים השונים הם: נשים עובדות במפעלי טקסטיל (כ- 40,000), גברים המועסקים במכרות בדרום אפריקה (כ- 40,000), עובדי מדינה המועסקים בממשלת לסוטו (כ- 40,000) והיתרה שכירים בחקלאות, תעשייה, בנייה, מכרות יהלומים ושירותים (כ-80,000)[10]. המדינה נמצאת בתחתית רשימת המדינות (158 מתוך 187) לפי מדד הפיתוח האנושי (HDI). צפי משך החיים בלידה הוא 48.2 שנה ו- 44 אחוז מהאוכלוסייה חי מהכנסה של 1.25 דולר ליום. אולם, למרות זאת שיעור יודעי קרוא וכתוב באוכלוסייה מגיע ל-82 אחוז.
אוצרות הטבע העיקריים של לסוטו הם היהלומים והמים. יצוא היהלומים מהמכרות בלסוטו היה כ- 230 מיליון דולר בשנת 2010/11. הייצור מרוכז בארבעה מכרות. מי הגשמים הרבים בהרי לסוטו מנוצלים ב"פרויקט המים של רמת לסוטו" (LHWP), שהוקם ב-1986 ומתוכנן לספק מים לדרום אפריקה במשך שנים רבות. הפרויקט מספק מים לאזורי יוהנסבורג והאזורים ממזרח לה. ערך יצוא המים היה כ- 70 מיליון דולר בשנת 2010.
לסוטו ניצלה את ההזדמנות שנפתחה למדינות מתפתחות לייצא טקסטיל משוחרר ממכס למדינות מפותחות כתוצאה מהסכמים בינלאומיים. ההסכם החשוב ביותר המשפיע על היצוא מלסוטו הוא חוק "ההזדמנות והצמיחה לאפריקה" (AGOA) האמריקני. בעזרת השקעות חוץ של משקיעים ממוצא סיני מטאיוואן הוקמו בלסוטו מפעלים רבים לטקסטיל באזורי תעשייה מיוחדים. המוצרים העיקריים הם חולצות ומכנסי ג'ינס. המפעלים מייצאים כ- 400 מיליון דולר בשנה בעיקר לארצות הברית ומעסיקים כ- 40,000 עובדים (בעיקר נשים). לסוטו נחשבת ליצואנית הטקסטיל הגדולה ביותר באפריקה. איגוד המפעלים מפעיל תוכנית מיוחדת למלחמה באיידס בסיוע קרן "ביל גייטס" על ידי הספקת הדרכה ותרופות (כ- 40% מהפועלות נמצאו כנשאיות הנגיף). לסוטו מקבלת סיוע כלכלי ניכר ממקורות רבים, בהם ארצות הברית, האיחוד האירופי ומוסדות פיננסיים בינלאומיים.
מחוזות
- ערך מורחב – מחוזות לסוטו
מבחינת שלטון מקומי, לסוטו מחולקת ל-10 מחוזות:
|
גאוגרפיה
לסוטו שוכנת בחלקה הדרומי של יבשת אפריקה. אין לה מוצא לים, ושכנתה היחידה היא דרום אפריקה, המקיפה אותה מכל עבריה.
לסוטו היא מדינה הררית, והיא המדינה היחידה בעולם שכל שטחה מצוי בגובה של למעלה מ-1,000 מ' מעל פני הים, עובדה זו הקנתה ללסוטו את כינויה "הממלכה שבשמיים". מספר פסגות במזרח המדינה מתנשאות לגובה של מעל 3,000 מ', הגבוהה שבהן היא פסגתו של הר טבנה נטלניאנה (שגובהו 3,482 מ'). ככלל, חלקה המערבי של לסוטו נמוך יותר מחלקה המזרחי, ובו גם מתגוררים רוב התושבים.
מוצאו של נהר אורנג' בהרים שבצפון-מזרח לסוטו, והוא חוצה את המדינה לכיוון דרום-מערב, בדרכו לאוקיינוס האטלנטי, לאורך מסלול של 2,200 ק"מ.
דמוגרפיה
למעלה מ-99% מאוכלוסיית לסוטו משתייכים לקבוצה האתנית בסוטו; מיעוטים כוללים אירופאים ואסייאתים. 80% מהאוכלוסייה משתייכים לדת הנוצרית (רובם בזרם הרומי-קתולי); דתות אחרות הנפוצות בלסוטו הן אסלאם והינדואיזם. השפות הרשמיות במדינה הן ססוטו ואנגלית, אך גם שפות הזולו והקסוסה.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לסוטו |
- לסוטו, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
- מקורות ומראי מקום לפרק הכלכלה ראה בוויקיפדיה באנגלית הערך (Lesotho)
מדינות אפריקה | ||
---|---|---|
מדינות | אוגנדה • אלג'יריה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בורונדי • בורקינה פאסו • בוטסואנה • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • לוב • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • מצרים • מרוקו • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניז'ר • ניגריה • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיישל • סיירה לאון • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה • תוניסיה | |
חבלי ארץ "לא מוכרים" |
סומלילנד • רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית | |
שטחים תלויים | הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי • סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה • האיים הקנריים • סאוטה • מלייה • מדיירה • מיוט • ראוניון • סוקוטרה |
חבר העמים הבריטי | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|
מדינות חברות |
|
|||||
חברות לשעבר | אירלנד • גמביה • המלדיביים • ניופאונדלנד • זימבבואה | |||||
נושאי משרה | צ'ארלס השלישי, ראש חבר העמים • מושל כללי | |||||
אירועים וסמלים | משחקי חבר העמים • דגל חבר העמים • יום חבר העמים | |||||
מסמכי יסוד | הצהרת בלפור (1926) • חוק וסטמינסטר • הצהרת לונדון • הצהרת סינגפור • הצהרת לוסקה • הצהרת לאנגקאווי • הצהרת הארארה • הצהרת אדינבורו |
מדינות האיחוד האפריקאי | ||
---|---|---|
|
מונרכיות | ||
---|---|---|
ממלכות | אוסטרליה • איי בהאמה • איי שלמה • אנטיגואה וברבודה • אסוואטיני • בהוטן • בחריין • בלגיה • בליז • ג'מייקה • גרנדה • דנמרק • הולנד • הממלכה המאוחדת • טובאלו • טונגה • ירדן • לסוטו • מלזיה1 (נגרי סמבילן • פרליס) • מרוקו • נורווגיה • ניו זילנד • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • ספרד • ערב הסעודית • פפואה גינאה החדשה • קמבודיה • קנדה • שוודיה • תאילנד | |
מונרכיות נבחרות | איחוד האמירויות הערביות • מלזיה • קריית הוותיקן | |
נסיכויות | אנדורה • הממלכה המאוחדת (ויילס) • ליכטנשטיין • מונקו • ספרד (אסטוריאס) | |
סולטנויות | אינדונזיה (יוגיאקרטה) • ברוניי • מלזיה1 (ג'והור • טרנגנו • סלנגור • פהנג • פרק • קדה • קלנטן) • עומאן | |
קיסרויות | יפן | |
אמירויות | איחוד האמירויות הערביות1 (אבו דאבי • אום אל-קיוין • דובאי • עג'מאן • פוג'יירה • ראס אל-ח'ימה • שארג'ה) • כווית • קטר | |
דוכסויות גדולות | לוקסמבורג | |
1 חלק ממונרכיה פדרטיבית |
הערות שוליים
- ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
- ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-2 באוגוסט 2023
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
- ^ Human Development Indices, Table 3: Human and income poverty, p. 35. Retrieved on 1 June 2009
- ^ באסוטולנד תקבל עצמאות ב־4 באוקטובר אר מכל עבריה - דרום־אפריקה, מעריב, 10 באוגוסט 1966
- ^ ישראל נוימן, לסותו - שיעור בדמוקרטיה, דבר, 2 בפברואר 1970
- ^ דוד ליפקין, באסוטולנד, דבר, 2 באוקטובר 1966
- ^ Lesotho: Country Brief
- ^ הנס הכלכלי במדינת לסוטו, באתר הבנק העולמי