שערי ירושלים (שכונה)

רחוב בשכונת שערי ירושלים

הזמנה לברית של בן משפחת יצחק ליפקין בשכונה, 1909

שערי ירושלים הוא שמה של שכונה קטנה הנושקת לקצהו המערבי של רחוב יפו בירושלים, בסמוך למבנה שערי צדק הישן. בשמה העממי "אבו בסל".

רקע היסטורי

ערך מורחב – היציאה מן החומות

שנות התשעים של המאה ה-19 ראו התפרצות של בניה יהודית אל מחוץ לחומות העיר העתיקה. בניית השכונות נעשתה במגוון התארגנויות שאפשרו את הבניה. מחד אגודות של יהודים, בדרך כלל תושבי העיר העתיקה, שחברו לבנות שכונות ומאידך שכונות של חברות כלכליות שונות. יוצאות דופן היו השכונות האחיות שערי ירושלים ואהל שלמה שנבנו על ידי איש חזון ציוני.

תהליך זה של בניה מואצת מדגיש תמורות במצבה ובמעמדה של ירושלים. אוכלוסיית העיר החלה לגדול בקצב מהיר, מספר הצליינים המבקרים בה גדל, והתפתחה תשתית לתיירות מודרנית. אחד מהמאיצים לתנופה הכלכלית היה כביש הכרכרות הראשון שנסלל בארץ מירושלים ליפו בשנת 1869. עם הרווחה הופיעו מחוץ לחומות ירושלים מבנים גדולים ומרשימים, הקובעים עד היום חלק מנופה של העיר כגון מבנה שערי צדק הישן שהרחיבו את תחומי היישוב הרחק מטווח הראיה של העומד על החומות.

בתהליך היציאה מהחומות עומדים זה לצד זה בני היישוב הישן שפרצו מחומות העיר העתיקה ובני העלייה הראשונה מבשרי הבניה הציונית-לאומית של ירושלים.

עורק התנועה של רחוב יפו שסלילתו החלה בשנת 1867 ונסתיימה ב-1869 עליו זרמה התנועה מירושלים מערבה לכוון מישור החוף היה גורם כלכלי בעל חשיבות רבה ועליו זרמו סחורות ואנשים בדרכם לירושלים. על כביש זה, הוקמו שכונות שהתפרנסו מהתנועה והשירותים שנבנו כפועל יוצא מהתרחבות העיר ועם תלות הולכת ופוחתת בעיר העתיקה וביישוב הישן.

תולדות השכונה

חניון אוטובוסים של חברת המקשר בשכונה, שנות ה-30

הקמה

שכונת אבו בסל ואחותה שערי ירושלים הוקמו על ידי הסוחר יצחק ליפקין. כיוון שהיה סוחר ירקות (ובהם בצל) נקרא בפי העם "אבו בסל" (אבי הבצל), שם שדבק בשכונות שהקים. אברהם משה לונץ מציין כי שכונת שערי ירושלים נוסדה בידי חברה מסחרית וכי בשנת 1897 הגיע מספר הבתים בשכונה ל-40.

י. שפירא. בספרו מסכם כי שם השכונה ניתן לה על שם היותה השכונה המערבית ביותר בירושלים. בהערת אגב מציין פרופסור יהושע בן אריה בספרו כי למרות היות השם בעל אחיזה במציאות הרי שבדרך כלל ניתנו לשכונות שמות פיוטיים ולא בהכרח שמות בעלי משמעות מחייבת.

השכונה נבנתה בפאר יחסי לתקופה, ודירותיה הושכרו למשפחות יהודיות. בשלב ראשון נבנו בשכונה 40 דירות על פי התבנית המוכרת של סוף המאה ה-19. בשכונה הייתה חצר גדולה מוקפת בתים בני קומה אחת או שתים. במרכז החצר היה בור מים גדול המכיל מי שתייה. מרבית הדירות בשכונה היו בנות 2 חדרים, חצר מקורה עם מטבחון ושירותים וכן חצר פתוחה לגידול תבלינים וצמחי נוי.

במקביל לבניית השכונה והשכונה האחות אהל שלמה נבנו בסמוך שני מוסדות חשובים. הראשון הוא מבנה שערי צדק הישן שנבנה מצדו השני של רחוב יפו והשני הוא בית מושב הזקנים והזקנות הספרדי שנבנה ממערב לשכונה.

שנוי והריסה

שכונת שערי ירושלים, מבט מרחוב יפו על חזיתות משוחזרות

בסוף המאה ה-20 סבל רחוב יפו בכלל והשכונות הצמודות מלחלקו המערבי בפרט מהזנחה שהביאה להידרדרות במצב המבנים ולחולשה של האוכלוסייה המתגוררת בהם. הזנחה זו הקרינה על כל חלקי מרכז העיר שכיום כבעבר יונקים את חיותם מהתנועה השוקקת ברחוב יפו.

לתהליך מספר סיבות, סיבה אחת היא הקמת מתחמי מסחר ותרבות בפריפריה של העיר ומחוץ לה, כדוגמת קניון מלחה, אזורי המסחר והתעשייה הקלה בתלפיות וגבעת שאול רוקנו את אזור מרכז העיר. סיבה נוספת היא פיגועי הטרור, שהכו במרכז העיר ירושלים בעוצמה.

נכון לשנת 2018 עבר מרכז העיר ירושלים שינויים מאסיביים, לאחר שנעשו מאמצים לשיקומו ונזרקו חיים חדשים לרחובותיו. הגורם העיקרי לשינוי היה הפעלת הקו הראשון של הרכבת הקלה - הקו האדום, העובר לאורך כל רחוב יפו ומקשר את אזור מרכז העיר עם שכונות הפריפריה. הקמת קו הרכבת הצריך ביצוע עבודות הרחבה של הרחוב והריסת חלק מהמבנים שגבלו ברחוב, מה שפגע בחזות ההסטורית של הרחוב, אך פיתוח מערכת הסעת המונים יעילה, שיפרה את איכות הסביבה העירונית, ומושכת חיי מסחר והשקעות חזרה למרכז.

גלריה

• 
  רחוב בשכונה
• 
  רחוב "אבו בסל" מבט אל רחוב יפו
• 
  שכונת שערי ירושלים, חדש על ישן
• 
  הרס בתי השכונה הנושקים לרחוב יפו

ראו גם

• מבנה שערי צדק הישן
• הרכבת הקלה בירושלים
• הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים
• רחוב יפו

לקריאה נוספת

• פנחס אמתי, נדר קטן- סיפורים משכונת אבו בסל- הוצאת עתון 77, 2016.
• יהושע בן-אריה, ‏עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1979, באתר "כותר".
• יהושע בן-אריה, ‏עיר בראי תקופה - ירושלים החדשה בראשיתה, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1979, באתר "כותר".
• י' בן אריה, ירושלים במאה הי"ט, אוניברסיטה משודרת, תל אביב 1980.
• ד' קרויאנקר, אדריכלות בירושלים – תקופות וסגנונות 1860-1914, מכון ירושלים לחקר ישראל, ירושלים 1983
• י' גליס, שכונות בירושלים – פרשת בניינה והתפתחותה של ירושלים מחוץ לחומות ספרים ראשונים, ירושלים תשל"ג.
• א"ב ריבלין, ירושלים – תולדות היישוב העברי במאה הי"ט, הוצאת אלף, תשכ"ו.
• אברהם פררה, יש זכרונות שאוהבים, ירושלים תשמ"ו 1985. (חוברת זיכרון שיצאה לאור במלאת שנה לפטירתו. העורך: דן אלמגור)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שערי ירושלים בוויקישיתוף

• השכונות המערביות של רחוב יפו - אתר ירושלים בת קיימא.
• סיור מלווה בתמונות בשכונות המערביות של רחוב יפו - אתר תפוז

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22627015שערי ירושלים (שכונה)