מתקן פורדו להעשרה גרעינית
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מתקן גרעין |
| מדינה |
 איראן |
| קואורדינטות | 34°53'8.34"N, 50°59'48.08"E |
מתקן פורדו להעשרה גרעינית (בפרסית: تأسیسات هستهای فردو) הוא אחד משני המתקנים העיקריים להעשרת אורניום של תוכנית הגרעין האיראנית, לצד המתקן הגדול יותר בנתנז. הוא מופעל על ידי הארגון לאנרגיה אטומית של איראן ותחת פיקוח משמרות המהפכה[1]. הוא ממוקם כ-30 קילומטרים צפונית-מזרחית לעיר קום[2][3], אך קרוי על שם הכפר פורדו, כהוקרה על הקרבתם של בניו במלחמת איראן–עיראק.
המתקן בנוי במבנה תת-קרקעי בהרי זגרוס שבאיראן, ונחשב למבוצר ומוגן במיוחד מפני תקיפות אוויריות. חשיפתו בשנת 2009 עוררה חשש רב בקהילה הבינלאומית בשל מיקומו המוסתר ויכולתו להעשיר אורניום לרמות גבוהות, מה שהעלה חשד כי הוא מיועד לצרכים צבאיים. המתקן היה מוקד מרכזי בהסכם הגרעין שנחתם עם איראן בשנת 2015, אך לאחר פרישת ארצות הברית מההסכם חידשה איראן את פעילות ההעשרה בו. ביוני 2025 המתקן הותקף על ידי חיל האוויר הישראלי במסגרת מבצע עם כלביא[4], אך נגרם לו נזק שטחי בלבד[5].
ב-22 ביוני 2025 הודיעה ארצות הברית כי היא תקפה את המתקן, לצד אתרי גרעין נוספים[6]. למתקן נגרם נזק כבד אך לא הושמד.
היסטוריה
איראן חשפה את קיומו של מתקן פורדו לסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית ב־21 בספטמבר 2009[7], לאחר שכמה שירותי ביון מערביים כבר היו מודעים לקיומו. בעקבות החשיפה, גינו את איראן נשיא ארצות הברית ברק אובמה, ראש ממשלת בריטניה גורדון בראון ונשיא צרפת ניקולא סרקוזי על כך שלא עדכנה קודם לכן על המתקן[8]. איראן טענה בתגובה כי פעלה בהתאם ל"הסכם הגנה" שעליו חתמה עם הסוכנות, שלפיו עליה להודיע על הקמת מתקן גרעיני רק כ־180 יום לפני תחילת ייצור החומר הגרעיני בו[9]. לעומת זאת, הסוכנות הבהירה כי מאז 2003 חלה על איראן חובה להודיע על הקמת מתקנים גרעיניים מייד עם תחילת בנייתם[10]. לטענת הרשויות האיראניות, המתקן נבנה מתחת לאדמה בשל איומי ישראל לתקוף את מתקני הגרעין האיראניים[11][12]. לפי תצלומי לוויין של Google Maps, האתר מגודר, ובסמוך מוצבים מספר מגדלי שמירה.
בנובמבר 2012 דיווחו דיפלומטים מערביים כי איראן הציבה את כל הצנטריפוגות המיועדות במתקן פורדו[13]. שנה לאחר מכן, הגיעו מאות סטודנטים איראניים למקום ויצרו טבעת אנושית כאות תמיכה במשטר, על רקע המו״מ להסכם ביניים בנושא הגרעין[14]. בינואר 2013 דווח על סדרת פיצוצים שגרמו להרס נרחב במתקן וללכידת מאות עובדים בתוכו[15]. באוגוסט 2016 הציבה איראן באתר סוללת טילים של מערכת ההגנה האווירית S-300[16]. באפריל 2018, במסגרת חשיפת ארכיון הגרעין האיראני, הצליח "המוסד" הישראלי להשיג תרשימים של מתקן פורדו[17]. זמן קצר לאחר מכן פרסמה חברת "ImageSat" הישראלית תצלומי לוויין שהעידו על עבודות פיתוח במקום[18]. בנובמבר 2019 הכריז נשיא איראן חסן רוחאני כי יוזרם גז אורניום ל־1,044 צנטריפוגות במתקן לצורך העשרתו, זאת בניגוד להסכם הגרעין עם המעצמות, שקבע כי הצנטריפוגות יסתובבו אך לא יוזרם לתוכן גז[19]. בדצמבר 2020 החלה בנייתו של מבנה נוסף בשטח המתקן[20]. במרץ 2022 הודיעו כוחות משמרות המהפכה של איראן כי עצרו חשודים שפעלו, לפי טענתם, בהכוונת המוסד הישראלי כדי לחבל במתקן[21]. ביוני 2024 דווח על הרחבה משמעותית של האתר, שנועדה לשלש את היקף הפעילות בו[22].
במהלך מבצע עם כלביא
בליל 13 ביוני 2025 חיל האוויר הישראלי תקף את המתקן, במקביל לתקיפות על אתרים איראניים נוספים. המתקן ניזוק, אך לא הושמד.
בליל ה-22 ביוני 2025 בשעה 2 (שעון מקומי), ארצות הברית תקפה את המתקן בפורדו במקביל לתקיפת המתקנים בנתנז ואיספהאן. התקיפה האמריקנית בוצעה באמצעות שישה מטוסי B-2 ספיריט שהטילו 12 פצצות חודרות בונקרים MOP על המתקן בפורדו. כל פצצה במשקל 13.5 טונות. ב-5 בבוקר הודיע לתקשורת הנשיא דונלד טראמפ כי המתקן הושמד.[23]
ב-26 ביוני 2025 יו"ר המטות המשולבים האמריקני קיין הציג סרטון מהמתקפה וחשף לתקשורת כי פצצות חודרות הבונקרים, שפותחו במיוחד למשימה זו, חדרו למתחם התת-קרקעי בפורדו דרך שישה פתחי האוורור של המתחם, שלשה בכל נקודה. בימים שלפני התקיפה כיסו האיראנים את הפתחים בשכבת בטון על מנת למגן את האתר. שתי פצצות הוטלו תחילה כדי להסיר את שכבות הבטון מעל פתחי האוורור בשתי הנקודות, כשבהמשך הוטלו 5 פצצות נוספות בכל נקודה, שחדרו דרך הפתחים שנחשפו וצללו פנימה במהירות של יותר מ-1,100 קמ"ש - עד שהתפוצצו בתוך הקומפלקס הגרעיני התת-קרקעי.[24]
ב-23 ביוני 2025 ישראל תקפה את דרכי הגישה למתקן, במטרה למנוע מעבר חומרים לאתר וממנו.[25]
פעילות
על פי דו"ח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), באתר פורדו מופעלים 13 מערכות השבה פעילות[26]. פעילות האתר הייתה אסורה לפי הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית, והופסקה עד לפרישת ארצות הברית מההסכם בשנת 2018. מאז, חזרה איראן להפעיל את האתר במתכונת מלאה, תוך הגבלת גישת פקחי סבא"א ומספר עיכובים בדיווח, מה שמקשה על בקרת הארגון. בעבר פעלו באתר צנטריפוגות מיושנות מדגם IR-1, אך לאחר נסיגת ארצות הברית מהסכם הגרעין והשבת הסנקציות, העבירה איראן לאתר פורדו את מערכות הצנטריפוגות המתקדמות ביותר שברשותה, IR-6 ו־IR-8. לפי הערכות מסוימות נמצאות באתר אף צנטריפוגות מדגם IR-9, היכולות להעשיר אורניום בקצב מהיר פי עשרות לעומת הדגמים הישנים[27].
סבא"א מדווחת כי הצנטריפוגות מופעלות במערכות מדורגות (cascade) המאפשרות עיבוד יעיל ומהיר יותר של גז אורניום שש פלואורי (UF₆), הצורה הכימית בה מועשר החומר. דו"ח של סבא"א מראשית 2024 קבע כי בפורדו נמדדה רמת העשרה של 83.7%, נתון המעיד על יכולת טכנית להגיע לרמה של 90% – הרמה הנדרשת לייצור נשק גרעיני. רמת העשרה זו מהווה חריגה משמעותית מההסכם הבינלאומי ומהווה אינדיקציה לניסויים ולהתקדמות טכנית בצנטריפוגות. עוד מדווח כי ממרץ ועד יוני 2025 יוצרו באתר מעל 166 ק"ג של אורניום שש פלואורי מועשר עד 60% אורניום-235, וכן 67 ק"ג בדרגת העשרה עד 20%, 724.5 ק"ג עד 5% וכמעט 369 ק"ג בדרגות שונות של העשרה.
מיגון
מתקן הגרעין פורדו נחשב לממוגן במיוחד, ומהווה אתגר הנדסי-צבאי לתקיפה, בזכות שילוב בין תשתית הנדסית מתקדמת לבין מאפייני הגאולוגיה הייחודיים באזור, שהופכים לחלק מהאסטרטגיה הביטחונית האיראנית[27]. הוא שוכן בעומק של כ-90 מטרים מתחת לפני הקרקע, בלב הרי זגרוס שבאיראן. האתר חצוב בתוך מסלע קשה, הכולל בעיקר סלעי גיר ודולומיט – סלעי משקע קשיחים המשמשים כשכבת מגן טבעית בעובי של עשרות מטרים. מסלע זה מעניק למתקן רמת מיגון גבוהה במיוחד מפני תקיפות אוויריות ופצצות חודרות בונקרים[27], היות שהוא בולע חלק ניכר מהאנרגיה של הפיצוץ, ומקשה על פגיעה מדויקת בליבת המתקן. בניגוד למתקנים גרעיניים אחרים, דוגמת המתקן שבנתנז, אשר נבנה בחלקו באדמות סחף רכות, מתקן פורדו נהנה מהגנה פסיבית שמקורה בתכונות הגאולוגיות של האזור. היות שהאזור נתון ללחצים טקטוניים חזקים, אשר יצרו מבנה סלעי מקומט, שבור ומרובד. כתוצאה מכך, השכבות אינן אחידות אלא מסודרות במבנה מורכב, המזכיר "מבוך" תת-קרקעי של מנהרות[27]. תצורה זו מקשה משמעותית על מיפוי מדויק של החללים התת-קרקעיים, ומגבילה את יעילות החדירה למתקן.
המנהרות הראשיות תוכננו עם דגש על חיזוק ואבטחה מרביים, וכוללות מספר שכבות הגנה: שערים מסיביים, גדרות היקפיות ואמצעי אבטחה אלקטרוניים מתקדמים[27]. התשתיות הפנימיות מאפשרות אוטונומיה תפעולית מלאה, ללא תלות בגורמים חיצוניים. בליבת המתחם מצויות מערכות בקרה מרכזיות, מערכות קירור משוכללות, חדרי הפעלה ייעודיים ומעבדות טכניות. רכיבים אלו נבנו לעמוד בפני איומים חיצוניים כגון הפצצות וכשלי תקשורת, ולהמשיך לתפקד באופן רציף. בנוסף, מערכות האוורור ותשתיות הגיבוי משולבות ברשת אנרגיה עצמאית ונפרדת, מה שמחזק את חוסנן.
לפי מומחים וניתוח מודיעיני, קיימת של נקודת תורפה אפשרית בצורת פיר פליטת חום המהווה כשל תכנוני. קיום פירי פליטת חום הוא הכרח תפעולי לכל מתקן תעשייתי שמפיק חום, כמו צנטריפוגות. עלתה בעקבות זאת עלתה האפשרות שפיר כזה מהווה נקודת תורפה שבאמצעותה ניתן לפגוע במתקן באופן משמעותי, אולם דעות המומחים בנושא זה חלוקות.
הערות שוליים
- ↑ Iran ready to co-operate on nuclear programme, says Ahmadinejad, The Guardian
- ↑ Weisman, Jonathan (2009-09-25). "Iran Denounced Over Secret Nuclear Plant". The Wall Street Journal. נבדק ב-2009-09-25.
- ↑ "Russia 'regrets' reported Iran nuclear activity in Qom facility". Haaretz. 10 בינואר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ ליאור בן ארי, דיווחים: "ישראל תוקפת את המתקן בפורדו", באתר ynet, 13 ביוני 2025
- ↑ התקיפות באיראן: נזק מוגבל למתקני הגרעין, מתקני פורדו נותרו שלמים, באתר "IsraelDefense", 15 ביוני 2025
- ↑ ynet, כתבי (2025-06-21). "טראמפ: "השלמנו תקיפה בפורדו ואתרי גרעין נוספים, עכשיו זה הזמן לשלום!"". Ynet. נבדק ב-2025-06-22.
- ↑ GOV/2009/74 Implementation of the NPT Safeguards Agreement and relevant provisions of Security Council resolutions 1737 (2006), 1747 (2007), 1803 (2008) and 1835 (2008) in the Islamic Republic of Iran
- ↑ יונתן ובר והסוכנויות, סבא"א: איראן חשפה מתקן שני להעשרת אורניום, באתר ynet, 25 בספטמבר 2009
- ↑ Daniel Joyner (5 במרץ 2010). "The Qom Enrichment Facility: Was Iran Legally Bound to Disclose?". JURIST. University of Pittsburgh School of Law. נבדק ב-1 במרץ 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Implementation of the NPT Safeguards Agreement and relevant provisions of Security Council resolutions 1737 (2006), 1747 (2007), 1803 (2008) and 1835 (2008) in the Islamic Republic of Iran" (PDF). GOV/2009/74. International Atomic Energy Agency. 16 בנובמבר 2009. נבדק ב-25 במאי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Azmat Khan (13 בינואר 2012). "Did Santorum Suggest Iran Wants Nukes to Bring Back Messiah?". Public Broadcasting Service.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ ynet, "איראן מעתיקה מתקני גרעין לבונקר תת-קרקעי", באתר ynet, 14 ביולי 2011
- ↑ ynet, איראן מודה: משלימה הצבת הצנטריפוגות בפורדו, באתר ynet, 1 בנובמבר 2012
- ↑ AP ו-ynet, עם שלטים וכיפות: יהודים באיראן בעד הגרעין, באתר ynet, 19 בנובמבר 2013
- ↑ דיווח לא מאומת: פיצוץ במתקן גרעין באיראן, באתר ynet, 26 בינואר 2013אתר חדשות ערוץ 2, נחשפו פרטים נוספים על הפיצוץ במתקן הגרעיני באיראן, באתר גלובס, 29 בינואר 2013
- ↑ סוכנויות הידיעות, ארהב: מודאגים מפריסת ה-S-300 בפורדו, באתר nrg, 30 באוגוסט 2016
- ↑ סער הס ורועי סמיוני, בליבת תוכנית הגרעין: המתקן הסודי שנחפר בהר, באתר ynet, 1 במאי 2018
- ↑ הלוויין חשף: פעילות חריגה באתר העשרת האורניום באיראן, באתר וואלה!, 3 במאי 2018
- ↑ סוכנויות הידיעות, איראן: נחדש את העשרת האורניום בפורדו, באתר ynet, 5 בנובמבר 2019
- ↑ ערן איצקוביץ, דיווח: איראן בונה מתקן תת-קרקעי באתר הגרעין בפורדו, באתר ישראל היום, 18 בדצמבר 2020
- ↑
סוכל ניסיון חבלה ישראלי באתר גרעיני איראני; מתקפת סייבר אירנית על אתרי ממשלה ישראלים, באתר ויקיחדשות, 14 במרץ 2022
- ↑ ynet, בצל המלחמה בעזה: "איראן מרחיבה דרמטית את פרויקט הגרעין בפורדו ונתנז", באתר ynet, 19 ביוני 2024
- ↑ נתן גוטמן, כרמלה מנשה, מיכאל שמש, ארה"ב הצטרפה למלחמה באיראן: "פורדו הושמד עם פצצות חודרות בונקרים", באתר כאן | תאגיד השידור הישראלי
- ↑ והסוכנויות, ynet (2025-06-26). "כך הופצץ פורדו: "פצצות ענק לתוך פתחי האוורור - ב-1,000 קמ"ש"". Ynet. נבדק ב-2025-06-26.
- ↑ צה"ל: תקפנו את דרכי הגישה למתקן העשרת האורניום בפורדו, באתר הארץ, 23 ביוני 2025
- ↑ Grossi updates IAEA board on situation at Iran's nuclear sites, World Nuclear News, 16 ביוני 2025 (באנגלית)
- ^ 27.0 27.1 27.2 27.3 27.4 DR. ITAY GAL, Inside Iran’s Fordow facility: A deep dive into Iran’s most secure enrichment site, The Jerusalem Post, 21 ביוני 2025
מתקן פורדו להעשרה גרעינית41314270Q757565