בסיס חיל האוויר אנדרסן
 | |||
| נתוני השדה | |||
|---|---|---|---|
| |||
| סוג השדה | צבאי | ||
| תקופת הפעילות | 1944–הווה (כ־82 שנים) | ||
| מפעיל |
 כוחות האוויר של ארצות הברית בגזרת האוקיינוס השקט | ||
| עיר סמוכה |
 גואם | ||
| משרת את |
 חיל האוויר של ארצות הברית | ||
| מסלולי טיסה | |||
|
(למפת גואם רגילה) | |||
בסיס חיל האוויר אנדרסן (באנגלית: Andersen Air Force Base) הוא בסיס של חיל האוויר של ארצות הברית, הממוקם בעיקר בתחומי הכפר ייגו (Yigo) שבטריטוריה האמריקנית גואם. היחידה המארחת בבסיס היא כנף ה־36 (36th Wing), הכפופה לכוחות האוויר של ארצות הברית בגזרת האוקיינוס השקט ולארמייה האווירית האחת־עשרה. ככנף שאינה מפעילה טייסות קבע אורגניות משלה, משימתה של כנף ה־36 היא להעניק תמיכה לוגיסטית ומבצעית לכוחות אוויר וחלל אמריקניים המוצבים זמנית בבסיס, לחילות אוויר זרים הפועלים ממנו וליחידות קבע נוספות השוכנות בו.
אנדרסן נחשב לבסיס האווירי החשוב ביותר של ארצות הברית מערבית להוואי. הוא אחד מארבעת אתרי הפריסה הקדמיים של מפציצי חיל האוויר האמריקני, והבסיס היחיד במערב האוקיינוס השקט המסוגל לתחזק באופן קבוע מפציצים אסטרטגיים כבדים, ובהם B-1B, B-2 ו־B-52. לצד מתקן התמיכה דייגו גרסיה שבאוקיינוס ההודי, מהווה אנדרסן אחד משני בסיסי המפתח של ארצות הברית באזור אסיה–פסיפיק.
היסטוריה
שורשיו של בסיס חיל האוויר אנדרסן נעוצים ב־7 בדצמבר 1941, כאשר גואם הותקפה בידי יפן הקיסרית במסגרת קרב גואם, שלוש שעות לאחר ההתקפה על פרל הארבור. ב־10 בדצמבר 1941 נכנעו הכוחות האמריקניים באי, וכ־19,000 חיילים ומלחים יפנים הוצבו בו במהלך תקופת הכיבוש.[1]
לאחר כיבושה מחדש של גואם בידי ארצות הברית בשנת 1944, הוחל בהקמת שדות תעופה צבאיים באי. בראשית התהליך עמדו מתכננים ששרטטו את מסלולי ההמראה העתידיים על גבי תוכניות עבודה – קווים שהפכו לימים למסלולים שעליהם הוקם הבסיס. בשנת 1945 היו המסלולים כמעט מושלמים. מגואם המריאו מפציצי B-29 סופרפורטרס לתקיפות על איי הבית של יפן. במהלך המערכה על אוקינאווה תקפו יחידות מכנף ההפצצה ה־314 שדות תעופה יפניים, ובעקבות זאת שלחה יפן מטוסים נגד כוחות הפלישה. שחרור גואם והמאמץ לסיום המלחמה הובילו להצבתם של למעלה מ־200,000 אנשי צבא אמריקניים באי.[1]
בשנת 1951 החל הבסיס בפריסות סדירות של מפציצים. לאורך השנים פעלו ממנו מטוסים אסטרטגיים רבים, ובהם B-29, B-36, B-47, B-50 ו־B-52, וכן מטוסי תדלוק כגון KC-97 ו־KC-135 ומטוסים נוספים דוגמת B-17. מסלולי הבסיס שימשו נקודת מוצא מרכזית לפעילות אווירית אמריקנית במרחב האוקיינוס השקט.[1]
לצד פעילותו המבצעית, התמודד הבסיס לאורך השנים עם שורת טייפונים עוצמתיים שפגעו בגואם. בין הסופות הבולטות נמנו קארן (Karen), טיפ (Tip), פאקה (Paka), פונגסונה (Pongsona), בולאבן (Bolaven), מנגקהוט (Mangkhut), יוטו (Yutu) ובשנים האחרונות טייפון מוואר (Mawar), שנחשב לחמור במיוחד.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 The history of Andersen Air Force Base, Stripes Guam
בסיס חיל האוויר אנדרסן42776774Q491372