תהילים קל"ד

פסוקי המזמור: תהלים קל"ד שִׁיר הַמַּעֲלוֹת: הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת ה' כׇּל עַבְדֵי ה' הָעֹמְדִים בְּבֵית ה' בַּלֵּילוֹת.
(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת ה' כׇּל עַבְדֵי ה' הָעֹמְדִים בְּבֵית ה' בַּלֵּילוֹת. (ב) שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת ה'. (ג) יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.

תהילים קל"ד הוא המזמור ה-134 בספר תהילים והוא משתייך לקובץ שירי המעלות. המזמור הוא האחרון בקובץ מזמורים זה ועיקר עניינו ברכה לה'.

לדעת תוספות (מסכת פסחים, דף קי"ז עמוד א' ד"ה ה"ג) שני הפסוקים: ”הַלְלוּ יָ-הּ הַלְלוּ אֶת שֵׁם ה' הַלְלוּ עַבְדֵי ה'. שֶׁעֹמְדִים בְּבֵית ה' בְּחַצְרוֹת בֵּית אֱלֹקֵינוּ.” (אצלנו פרק קל"ה, פסוקים א'-ב') גם הם חלק ממזמור קל"ד, ואילו המזמור הבא, קל"ה, מתחיל ”הַלְלוּ יָ-הּ כִּי טוֹב ה'” (בנוסח שלנו זה פרק קל"ה, פסוק ג').

תוכן המזמור ומבנהו

יש המחלקים את המזמור לשני חלקים: פסוקים א' -ב' והחלק השני הוא פסוק ג'.

חלק ראשון

פסוק א' נאמר בלשון ציווי. קהל השומעים, "עַבְדֵי ה'", מצווים לברך את ה'. זהות אלה המכונים "עַבְדֵי ה'" לא ידועה וייתכן כי הכוונה לכהנים המשרתים את העם או בבית המקדש. צירוף המילה " בַּלֵּילוֹת" מעיד על כך שעבודתם של עבדי ה' נעשתה ביום כמו הקרבת קורבנות ובלילה יוחדה עבודתם להדלקת המנורה וקטורת הסמים. כמו כן אש המזבח הייתה דולקת כל הלילה. יש הסוברים כי בשעת הקרבת הקורבנות נאמרה שירה מפי עובדי הקודש. ייתכן כי הכוונה לקהל הבא בשערי בית המקדש לאכול מהקורבנות שהוקרבו במהלך היום. בפסוק ב' קורא בעל המזמור לקהל השומעים לשאת ידיים מעלה ולברך את ה'. ניתן לשער כי היה נהוג לברך בסמיכת ידיים. את המילים "שאו ידיכם קדש" יש שכיוונו לכהנים שנשאו ידיהם בתפילה.

חלק שני

בחלקו השני של המזמור, בפסוק ג' פונה משורר תהילים אל אדם. ייתכן כי ברכתו של ה' היא מענה לברכת הכוהנים בחלקו הראשון של המזמור. ברכת עבדי ה' בחלקו הראשון של המזמור נעשיית בפנייה אל קהל השומעים כאשר עבדי ה' נושאים כפיהם. ה' בברכתו בחלקו השני של המזמור מברך את העם מציון, ברכה שניתן לפרשה כברכה אוניברסלית לכלל העמים וזאת ניתן להבין מהמילים "עושה שמיים וארץ", וכברכה לעם ישראל ממקום בית המקדש, ציון הנמצאת במרכזה של הארץ.

המזמור במנהגים

מזמור זה נאמר אצל חלק מקהילות אשכנז המערבי ואצל חלק מהחסידים לפני תפילת ערבית, משום שכתוב בו "העומדים בבית ה' בלילות".

בקצת קהילות אשכנז, נוהגים לומר מזמור זה (יחד עם "ברכי נפשי" (תהלים קד) ושאר מזמורי שיר המעלות) אחרי מנחה בשבתות החורף, כלומר משבת בראשית עד (ולא עד בכלל) שבת הגדול.

המזמור בספרות חז"ל

הפסוק ”שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת ה'” משמש בתלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ט עמוד א' כמקור לדברי ר' יהושע בן לוי שכהן שלא נטל ידיו אינו רשאי לשאת כפיים ולעלות לדוכן לברך ברכת כהנים.

לקריאה נוספת

• שמאי גלנדר, חווית האירוע הטקסי במזמורי תהילים, בית מקרא, באתר JSTOR

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תהילים קל"ד בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26169781תהילים קל"ד