תהילים ט'

תהילים ט' לַמְנַצֵּחַ עַל-מוּת לַבֵּן מִזְמוֹר לְדָוִד.
(א) לַמְנַצֵּחַ עַל מוּת לַבֵּן מִזְמוֹר לְדָוִד. (ב) אוֹדֶה ה' בְּכָל לִבִּי אֲסַפְּרָה כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ. (ג) אֶשְׂמְחָה וְאֶעֶלְצָה בָךְ אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ עֶלְיוֹן. (ד) בְּשׁוּב אוֹיְבַי אָחוֹר יִכָּשְׁלוּ וְיֹאבְדוּ מִפָּנֶיךָ. (ה) כִּי עָשִׂיתָ מִשְׁפָּטִי וְדִינִי יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא שׁוֹפֵט צֶדֶק. (ו) גָּעַרְתָּ גוֹיִם אִבַּדְתָּ רָשָׁע שְׁמָם מָחִיתָ לְעוֹלָם וָעֶד. (ז) הָאוֹיֵב תַּמּוּ חֳרָבוֹת לָנֶצַח וְעָרִים נָתַשְׁתָּ אָבַד זִכְרָם הֵמָּה. (ח) וַה' לְעוֹלָם יֵשֵׁב כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ. (ט) וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק יָדִין לְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים. (י) וִיהִי ה' מִשְׂגָּב לַדָּךְ מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה. (יא) וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ כִּי לֹא עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ ה'. (יב) זַמְּרוּ לַה' יֹשֵׁב צִיּוֹן הַגִּידוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו. (יג) כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר לֹא שָׁכַח צַעֲקַת עניים (עֲנָוִים). (יד) חָנְנֵנִי ה' רְאֵה עָנְיִי מִשֹּׂנְאָי מְרוֹמְמִי מִשַּׁעֲרֵי מָוֶת. (טו) לְמַעַן אֲסַפְּרָה כָּל תְּהִלָּתֶיךָ בְּשַׁעֲרֵי בַת צִיּוֹן אָגִילָה בִּישׁוּעָתֶךָ. (טז) טָבְעוּ גוֹיִם בְּשַׁחַת עָשׂוּ בְּרֶשֶׁת זוּ טָמָנוּ נִלְכְּדָה רַגְלָם. (יז) נוֹדַע ה' מִשְׁפָּט עָשָׂה בְּפֹעַל כַּפָּיו נוֹקֵשׁ רָשָׁע הִגָּיוֹן סֶלָה. (יח) יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה כָּל גּוֹיִם שְׁכֵחֵי אֱלֹקים. (יט) כִּי לֹא לָנֶצַח יִשָּׁכַח אֶבְיוֹן תִּקְוַת ענוים (עֲנִיִּים) תֹּאבַד לָעַד. (כ) קוּמָה ה' אַל יָעֹז אֱנוֹשׁ יִשָּׁפְטוּ גוֹיִם עַל פָּנֶיךָ. (כא) שִׁיתָה ה' מוֹרָה לָהֶם יֵדְעוּ גוֹיִם אֱנוֹשׁ הֵמָּה סֶּלָה.

תהילים ט' הוא המזמור התשיעי של ספר תהילים. המזמור חתום בידי דוד המלך ובנוי על פי סדר א"ב (לא שלם). זהו מזמור תודה שנאמר על ידי מי שניצל מאויביו וכולל בתוכו תפילה להצלה בעתיד.

מבנה המזמור ותוכנו

ישנם כמה פירושים על המילים עַל מוּת לַבֵּן שבכותרת המזמור. יש מהמפרשים שפירשו שהמזמור נאמר על מותו של אחד מאויביו של דוד - בנו אבשלום רש"י דוחה את הפירוש הראשון מכיוון שהיה צריך לכתוב עַל מוּת הבֵּן. לכן יש שפירשו שהפסוק נכתב על אוייב בשם "לַבֵּן", ויש מפרשים אחרים שפירשו שזהו חילוף אותיות והכוונה על מות נבל, רש"י פירש שהמילים צריכות להיקרא "על מות לבן" כלומר שיר שישירו לעתיד לבא כשיתלבן ילדותן ושחרותן של ישראל, עוד פירוש שנאמר בשם רבי מנחם שהמילים צריכות להיקרא "עלמות [ל]לבן", כלומר שיר שילמדו (כמו "ליבון") את המנגן על כלי בשם "עלמות".

המזמור מתאר שמחה גדולה בעקבות ניצחון במלחמה. המשורר מתאר בפירוט איך ה' השמיד את אויביו, וקורא לכולם להלל את ה' יחד איתו. בחתימת המזמור הוא מוסיף תפילה שה' ימשיך להכרית את הרשעים.

פסוק י"א נאמר בקדושה דסידרא לפי נוסח אשכנז, כמו כן פסוק י"ג נאמר בתפילת אב הרחמים.

הקשר בינו ובין מזמור י'

ערך מורחב – תהלים#חלוקת הספר

לדעת תוספות, פרק ט' ופרק י' הם פרק אחד. חוקרים מבססים זאת בכך שבתחילת פרק י' אין כותרת חדשה. כמו כן, ניתן למצוא בשני המזמורים יחד שרידים של מבנה אלפביתי. אמנם בפרקים שלפנינו סדר האלפבית מעט משובש, אך נראה שפרק ט' מכיל את ראשי הפסוקים באותיות א-י (ללא האות ד') ופרק י' מכיל את האותיות ק-ת. גם בתרגום השבעים שני המזמורים מופיעים כפרק אחד, וניתן לצדד שזו גם הגרסה שעמדה לפני חלק מחכמי ימי הביניים, כדונש בן לברט ורש"י.

ראו גם

• משגב לדך

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תהילים ט' בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34695183תהילים ט'