תהילים קי"ז

תהילים קי"ז הַלְלוּ אֶת ה' כָּל-גּוֹיִם
א הַלְלוּ אֶת-ה', כָּל-גּוֹיִם; שַׁבְּחוּהוּ, כָּל-הָאֻמִּים. ב כִּי גָבַר עָלֵינוּ, חַסְדּוֹ וֶאֱמֶת-ה' לְעוֹלָם: הַלְלוּיָ-הּ.

תהילים קי"ז הוא המזמור ה-117 בספר תהילים. מזמור זה הוא הקצר ביותר בקובץ תהילים. המזמור בעל שני פסוקים בלבד והוא הפרק הקצר ביותר בתנ"ך. המזור מדבר בשבחו של ה' על החסד אשר הוא מרעיף על עמו. המזמור הוא אחד מקובץ מזמורי ההלל בתהילים.

מקומו של המזמור בקובץ תהילים

המילה 'הַלְלוּיָ-הּ' החותמת את המזמור משמשת בכתבים אחדים מימי הביניים ככותרת למזמור קי"ח. בעלי התוספות קבעו כי: "לא ייתכן שיהיה המזמור שני פסוקים" (פסחים קיז ע"א ד"ה 'שעומדים'). ייתכן כי חלוקתם של מזמורי ההלל בנוסח שהם הכירו, הייתה שונה מזו הידועה כיום. בפירוש המאירי לתהילים קי"ז נאמר כי "בספרים שלנו ... שני פסוקים אלו (קי"ז, א–ב) – סוף מזמור 'אָהַבְתִּי'". כלומר המאירי טוען כי שני הפסוקים במזמור חותמים את מזמור קט"ז והם חלק ממנו. גם כתר ארם צובא וכתב יד לנינגרד ונוסח המסורה, רואים במזמור זה כמזמור העומד בפני עצמו.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26195207תהילים קי"ז