תהילים ח'

פסוקי המזמור: תהילים ח' לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית מִזְמוֹר לְדָוִד
(א) לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית מִזְמוֹר לְדָוִד (ב) ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכׇל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם. (ג) מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם. (ד) כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה. (ה) מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ. (ו) וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹקִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ. (ז) תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו. (ח) צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם וְגַם בַּהֲמוֹת שָׂדָי. (ט) צִפּוֹר שָׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם עֹבֵר אׇרְחוֹת יַמִּים. (י) ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכׇל הָאָרֶץ.

תהילים ח' הוא המזמור ה-8 בספר תהילים הוא פותח במילים: לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית מִזְמוֹר לְדָוִד והוא כמזמור שבח לה' על נפלאות הבריאה יחד עם התבוננות על מקומו של האדם בתוך הבריאה. תהילת ה' עולה מכל מרכיב בבריאה הן מהשמיים ומהארץ והן ממלמוליהם של תינוקות. אולם ההתבוננות הקיומית של האדם במצבו מביאה אותו לראיית דבר והיפוכו - מחד גיסא, הוא חש פעוט וחסר ערך ביחס לפלאי הבריאה כולם ובייחוד למול צבא השמיים. מאידך גיסא, האדם מושל בבעלי החיים השונים ואף בחלקים מן הים. המזמור כולו מושתת על הסתירה שבין פחיתות הערך של האדם לבין השגיו.

מבנה המזמור ותוכנו

מבנה

את המזמור ניתן לחלק לארבעה חלקים וזאת מלבד כותרת המזמור שנמצאת בפסוק הראשון:

• פסוקים ב'-ג': פתיחה - גדולת ה' מתגלית בכל העולם ודין הרשעים להאבד.
• פסוקים ד'-ה': אפסות האדם למול השמיים והארץ.
• פסוקים ו'-ט': גדולת האדם ושלטונו בעולם.
• פסוק י': סיום המעוצב ברוח הפתיחה.

כותרת

משמעות המילה גיתית איננה ברורה בהקשר זה. לפי חלק מהדעות מדובר על כלי נגינה שנקרא גיתית. לפי דעות אחרות מדובר על שיר שהיו שרים בעת דריכת הענבים בגת ויש הסבורים כי מדובר במזמור ששורר על ידי בני עובד אדום הגתי.

החלק הראשון (פס' ב'-ג')

נחשבים לפסוקים קשים בקרב פרשני וחוקרי המקרא וניתנו להם מספר הסברים.

הצירוף ”אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם” ובעיקר המילה "תנה" עשויים להיות מובנים בשני אופנים שונים. האחד, צורה מקוצרת של המילה "אתנה", השני, שם פועל "תנה", כמו "רדה".

ואילו לגבי פסוק ג' ”מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז...” מציעים הפרשנים והחוקרים שלל אפשרויות. ראב"ע מציע שתי אפשרויות - מדובר על פעולת היניקה, המבטאת את השגחת ה' בפרטים הקטנים בעולם. אפשרות נוספת שהוא מעלה היא שמדובר בפעולת הדיבור האנושי שמאפשרת לשבח את האל. וייס מציע שמלמול התינוקות הוא מעין ביטוי אמוני מלא החסין לכל דבר כפירה.

תכליתו האידאולוגית והתאולוגית של המזמור

פרק ח' בתהלים הוא מזמור המהלל את ה' על גדולתו במעשה הבריאה ועל החסד שהוא נוטה לבני האדם שהם בן חלוף וחסר ערך בכך שנותן להם שליטה על הארץ ועל הנבראים.

שני הנושאים הללו - גדולת ה', וקטנותו-אפסותו של האדם באים לידי ביטוי בולט בפרק.

המלבי"ם מסביר שהמזמור נוצר על רקע התמודדות עם עמדה פילוסופית שכפרה בהשגחה האלוקית על הארץ בכלל ועל האדם בפרט. כתוצאה מכך דחתה עמדה זו גם את תפיסת הגמול. המלבי"ם סבור שבעל המזמור מתפלמס עם העמדה הפילוסופית הזו, וטוען כלפיה שהאדם הוא נזר הבריאה שממלא תפקיד ושליחות אלוקית, לפיכך נמצא האדם בהשגחת ה' שנתן לו מצוות ודן אותו על פי מעשיו.

אמצעים אמנותיים במזמור

תקבולת

הפרק בנוי במבנה מקביל: שמיים (פס' ב') - אדם (ג') - שמיים (ד') - אדם (ה').

מנהגים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

למנהג הגר"א משמש מזמור זה כשיר של יום לשמחת תורה בחו"ל (יום טוב שני של גלויות). בקצת קהילות אשכנז, הוא נאמר בסוף תפילת "מעריב בזמנו" (כלומר כשמתפללים ערבית אחרי צאת הכוכבים) בימות החול.

בנוסח עדות המזרח, בימים שאין אומרים בהם תחנון, אומרים בשחרית ובמנחה את הפסוק האחרון בפרק.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תהילים ח' בוויקישיתוף

• רות פז, תהלים ח': 'מה אדיר שמך' או 'בשמך נבוס קמנו'

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25820734תהילים ח'