תהילים מ"ו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תהילים מ"ו
לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח עַל עֲלָמוֹת שִׁיר.

(א) לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח עַל עֲלָמוֹת שִׁיר.
(ב) אֱ-לֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז עֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצָא מְאֹד.
(ג) עַל כֵּן לֹא נִירָא בְּהָמִיר אָרֶץ וּבְמוֹט הָרִים בְּלֵב יַמִּים.
(ד) יֶהֱמוּ יֶחְמְרוּ מֵימָיו יִרְעֲשׁוּ הָרִים בְּגַאֲוָתוֹ סֶלָה.
(ה) נָהָר פְּלָגָיו יְשַׂמְּחוּ עִיר אֱ-לֹהִים קְדֹשׁ מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן.
(ו) אֱ-לֹהִים בְּקִרְבָּהּ בַּל תִּמּוֹט יַעְזְרֶהָ אֱ-לֹהִים לִפְנוֹת בֹּקֶר.
(ז) הָמוּ גוֹיִם מָטוּ מַמְלָכוֹת נָתַן בְּקוֹלוֹ תָּמוּג אָרֶץ.
(ח) ה' צְבָא-וֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱ-לֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה.
(ט) לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה' אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ.
(י) מַשְׁבִּית מִלְחָמוֹת עַד קְצֵה הָאָרֶץ קֶשֶׁת יְשַׁבֵּר וְקִצֵּץ חֲנִית עֲגָלוֹת יִשְׂרֹף בָּאֵשׁ.
(יא) הַרְפּוּ וּדְעוּ כִּי אָנֹכִי אֱ-לֹהִים אָרוּם בַּגּוֹיִם אָרוּם בָּאָרֶץ.
(יב) ה' צְבָא-וֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱ-לֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה.

תהילים מ"ו הוא המזמור הארבעים ושישה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-45) המסר המרכזי במזמור הוא "אֱ-לֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז"(ב) והוא מיוחס לבני קרח המוזכרים בספר דברי הימים כבני לוי וכמשוררים במקדש. כמו מ"ב, מ"ג, מ"ד, מ"ה, מ"ז, מ"ח, מ"ט, פ"ד, פ"ה, פ"ז ופ"ח. המפרשים נחלקו אודות חלקם במזמורים, יש הטוענים שהם חיברו את המילים או הלחן ויש המפרשים שהם אלו שנהגו לזמרו במקדש.

יש האומרים כי אמירת הפרק היא סגולה למי שיש שונא לאשתו[1].

תוכנו של המזמור

מזמור מ"ו מורכב משנים עשר פסוקים ומהווה שיר בן שלושה בתים כאשר שני הפסוקים הראשונים מהווים מעין הקדמה על המשוררים שכתבו או שרו את המזמור (בני קרח) ועל נושא השיר (אֱ-לֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז עֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצָא מְאֹד (ב))

בית ראשון ג'-ד'

מאחר שה' נמצא עם המשוררים תמיד "עַל כֵּן לֹא נִירָא בְּהָמִיר אָרֶץ" לא נפחד ברעידת אדמה ולא בשאר סערות ואסונות טבע.

בית שני ה'-ז'

לא רק עם המשוררים נמצא ה' אלא גם עם עירם, כי עיר ש"אֱ-לֹהִים בְּקִרְבָּהּ בַּל תִּמּוֹט" הא-ל עוזר לה ומציל אותה מפני "גוֹיִם" ו"מַמְלָכוֹת". ובסוף הבית מופיע הפזמון: "ה' צְבָא-וֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱ-לֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה"(ח).

בית שלישי ח'-י"א

אמנם ה' נמצא עם המשוררים בתשועה בקרב אך גם בביטול הקרבות כולם:"מַשְׁבִּית מִלְחָמוֹת עַד קְצֵה הָאָרֶץ"(י). וגם בסוף חלק זה חוזר הפזמון ומסכם:"ה' צְבָא-וֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱ-לֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה"(יב)

המזמור בתפילה

על הפסוק האחרון בפרק נאמר בתלמוד הירושלמי ”לעולם לא יהא הפסוק הזה זז מתוך פיך”.[2] בשל כך, הוא משולב בקטעי תפילה רבים ובהקשרים רבים, למשל בפסוקי דזמרה, בקדושה דסדרא, בסדר הסליחות, בסדר פיטום הקטורת ובהבדלה במוצאי שבת.[3]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילים מ"ו בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33122686תהילים מ"ו