שיר של יום

שיר של יום הוא מזמור תהילים הנאמר בכל יום לקראת סיום תפילת שחרית. המזמור נבחר בהתאם לשירת הלויים בבית המקדש בשעת הקרבת קרבן התמיד.

מקור המנהג

העדות הקדומה ביותר לנוהג זה מופיעה בספר תהילים עצמו בפתיחה למזמור תהילים צ"ב - מזמור שיר ליום השבת. עדות נוספת לנוהג זה מצויה בתרגום השבעים מופיעה בצורת כותרת לתרגום של חלק מהמזמורים (במזמורים של יום ראשון, שני, רביעי, שישי ושבת) ומציינת שהם היו השיר ליום מסוים בשבוע. רשימת המזמורים המלאה, לפי ימי השבוע מופיעה במשנה (מסכת תמיד, פרק ז', משנה ד'):

השיר שהיו הלויים אומרין בבית המקדש:
ביום הראשון היו אומרין ”לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ” (תהילים כ"ד)
בשני היו אומרין ”גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד” (תהילים מ"ח)
בשלישי היו אומרין ”אֱ‍-לֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל” (תהילים פ"ב)
ברביעי היו אומרין ”אֵ-ל נְקָמוֹת ה'” (תהילים צ"ד)
בחמישי היו אומרין ”הַרְנִינוּ לֵא-לֹהִים עוּזֵּנוּ” (תהילים פ"א)
בשישי היו אומרין ”ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ” (תהילים צ"ג)
בשבת היו אומרין ”מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת” (תהילים צ"ב), מזמור שיר לעתיד לבוא ליום שכלו שבת מנוחה לחיי העולמים.

המקור לומר שיר של יום גם לאחר חורבן בית שני מצוי בתלמוד הירושלמי, (מסכת תענית, פרק ד', הלכה ה'):

ר' שמעון בן לקיש בעי [=שאל] את רבי יוחנן: מהו לומר שיר של יום בלא נסכים [=האם מותר לומר שיר של יום בימינו, לאחר חורבן שני] ? אמר לו [ר' יוחנן]: נישמעיניה [=נלמד זאת] מן הדא [=מהמקור הבא]: דתני בזה ובזה היו הלווים עומדין על הדוכן ואומרים וישב עליהם את אונם וגו'

בחירת המזמורים

כמה הסברים הוצעו לבחירת המזמור לכל יום ויום. הגמרא משווה בין כל מזמור לפעולת ה' יום המתאים של ששת ימי בראשית. ספר הזוהר משווה בין המזמורים לבין תקופות של 1000 שנים בהיסטוריה, החל מבריאת העולם, עד לתקופה משיחית שצפויה לקרות בין השנים 6000 ל-7000.

בשבת

מזמור שיר ליום השבת הנאמר בשבת - הוא שיר הנאמר בשעת הקרבת קרבן התמיד, בשעת הקרבת קרבן מוסף היו שרים קטע משירת האזינו לפי הסדר של הזי"ו ל"ך.

בתפילה בימינו

לפי המנהג המקובל

מקומה בתפילה היומית

במרבית נוסחי התפילה כיום, שיר של יום נאמר בימי חול בסוף התפילה לפני פיטום הקטורת ועלינו לשבח (כך בנוסח הספרדים, נוסח ספרד ותימן). לפי נוסח איטליה, הוא נאמר לאחר פיסקת ה"שיר שהיו הלוים אומרים בבית המקדש" שבפיטום הקטורת. לפי נוסח אשכנז, שיר של יום נאמר בסוף התפילה לאחר "עלינו לשבח".

בשבתות ובימים בהם אומרים תפילת מוסף, נוהגים בנוסח ספרד לומר את שיר של יום בין תפילת שחרית לקריאת התורה, בעוד על פי נוסח אשכנז אומרים את שיר של יום בסוף התפילה לאחר תפילת מוסף.

בתשעה באב, יש נוהגים שלא לומר שיר של יום כיוון ששיר הוא דבר משמח. לפי מנהג אשכנז נוהגים לומר את שיר של יום בתפילת מנחה ולא בתפילת שחרית. לפי מנהג הספרדים יש שאין אומרים אותו כלל ויש שאומרים כרגיל בתפילת שחרית, וכך גם מנהג תימן הבלדי.

בתפילת ראשי חודשים וחגים

בראש חודש אומרים ברוב הקהילות את "ברכי נפשי" (תהילים, ק"ד); ברוב הקהילות של נוסח אשכנז בא"י ובכמה קהילות ספרדיות, במקום השיר של היום בשבוע; ביתר הקהילות הספרדיות וכן בנוסח ספרד וברוב קהילות נוסח אשכנז בחו"ל בנוסף לשיר הקבוע.

אם חל ראש חודש בשבת, יש נוהגים לומר גם את מזמור השבת וגם את "ברכי נפשי". בקהילות אחרות מקפידים לא לומר "ברכי נפשי" בשבת בשל הפסוק "יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב" (תהילים, ק"ד, כ"ג) שאינו מתאים ליום השבת. סיבה נוספת לא לומר את המזמור בשבת היא שהמזמור דן בטבע ובבריאה ויום השבת בתפיסה היהודית הוא מעל הטבע.

לפי מנהג הגר"א אומרים בראש חודש ובחגים מזמורי תהילים אחרים, לפי שירת הלויים בזמן הקרבת קרבן מוסף ולא אומרים את השיר של היום בשבוע. עם זאת, שיר של שבת דוחה שיר של יום טוב.

טבלת מזמורי שיר של יום

	מסכת סופרים	הגר"א	איטליה	עדות המזרח	תימן	סדר עבודת ישראל
ראש חודש		ק"ד – "ברכי נפשי"		ק"ד – "ברכי נפשי"	צ"ח – "מזמור שירו לה' שיר חדש" ו-צ"ט - "ה' מלך ירגזו עמים"	ק"ד – "ברכי נפשי"
ראש השנה	מ"ז – "כל העמים תקעו כף"	פ"א – "למנצח על הגיתית לאסף"		פ"א – "למנצח על הגיתית לאסף"		ביום א' אומרים פ"א – "למנצח על הגיתית לאסף", וביום ב' אומרים מ"ז "כל העמים תקעו כף". בימי הסליחות קודם ר"ה אומרים פ"ט משכיל לאיתן האזרחי, בערב ראש השנה - צ"ח "מזמור שירו לה' שיר חדש". בעשרת ימי תשובה - י' "למה ה' תעמד ברחוק", ובשבת שובה - ל"ב "לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה"
צום גדליה				פ"ג – "שיר מזמור לאסף"	פ"ג – "שיר מזמור לאסף"
יום הכיפורים	ק"ל – "ממעמקים קראתיך"	ל"ב – "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה"		י"ז – "תפילה לדוד שמעה ה' צדק"; כ"ה – "לדוד אליך ה' נפשי אשא"; ל"ב – "לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה"; נ"א – "בבוא אליו נתן הנביא"; ס"ה – "לך דומיה תהילה אלקים"; פ"ה – "רצית ה' ארצך"; פ"ו – "תפילה לדוד הטה ה' אזנך"; ק"ב – "תפילה לעני"; ק"ג – "לדוד ברכי נפשי את ה' וכל קרביי את שם קדשו"; ק"ד – "ברכי נפשי את ה' ה' א-לוהי גדלת מאוד" ביום שמחת כהן: פ"ה – "רצית ה' ארצך"	צ"ב – "מזמור שיר ליום השבת"	ס"ה - "לך דמיה תהלה". בנוסף, בכל נדרי אומרים צ"ט "ה' מלך יגרזו עמים", ובערב יום כפור אומרים ק"ז הדו לה כי טוב ... יאמרו גאולי ה'
סוכות	ע"ו – "נודע ביהודה"	ע"ו - "למנצח בנגינות מזמור לאסף" ביו"ט שני בחו"ל: מ"ב - "למנצח משכיל לבני קרח" (ואומרים שם מזמור צ"ד ביום אחד) כ"ט - "מזמור לדוד הבו לה'" נ' – "מזמור לאסף אל א-לוהים ה'" צ"ד, ט"ז-כ"ג – "מי יקום לי" עד סוף הפרק צ"ד, א'-ט"ו – "אל נקמות ה'" עד "כל ישרי לב" פ"א – "למנצח על הגיתית" פ"ב – "מזמור לאסף א-לוהים ניצב"		מ"ב ומ"ג – "כאייל תערוג על אפיקי מים" ו"שפטני א-לוהים וריבה ריבי"		ביום א', אומרים ע"ו - "למנצח בנגינת מזמור לאסף שיר", ביום טוב שני אומרים ס"ו "למנצח שיר מזמור הריעו לא-להים כל הארץ", בחול המועד אומרים צ"ז "ה' מלך תגן הארץ", ובהושענא רבא אומרים פ"ח "שיר מזמור לבני קרח"
שמיני עצרת	י"ב – "למנצח על השמינית"	י"ב – "למנצח על השמינית" בשמחת תורה בחו"ל: ח' - "למנצח על הגיתית"		י"ב – "למנצח על השמינית מזמור לדוד"		ס"ה - "לך דמיה תהלה". בשמחת תורה (יום טוב שני) - קמ"ז הללוי-ה כי טוב זמרה א-להינו
אסרו חג						קי"ח - "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו" (הלל הגדול)
חנוכה	ל' – "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד"	ל' – "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד"		ל' – "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד"	ל' – "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד"	ל' – "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד"
תענית בה"ב						ל"ג - "רננו צדיקים בה'"
עשרה בטבת				פ"ג – "שיר מזמור לאסף"	פ"ג – "שיר מזמור לאסף"	ע"ד - "משכיל לאסף למה א-להים זנחת לנצח"
ד' פרשיות ושבת הגדול						בשבת שקלים - מ"ט - "למנצח לבני קרח מזמור שמעו זאת כל העמים. בשבת זכור - ק"ט "למנצח לדוד מזמור א-להי תהלתי אל תחרש". בשבת פרה - נ"א "למנצח מזמור לדוד בבוא אליו נתן הנביא". בשבת החדש - ע"ז "למנצח על ידותון לאסף מזמור". בשבת הגדול - צ"ה "לכו נרננה לה' נריעה לצור ישענו".
תענית אסתר						כ"ב – "למנצח על אילת השחר"
פורים	ז' – "שגיון לדוד"	כ"ב – "למנצח על אילת השחר"	ז' – "שגיון לדוד"	כ"ב – "למנצח על איילת השחר"	כ"ב – "למנצח על אילת השחר" או מנהג הבלדים: פ"ג – "שיר מזמור לאסף"	ז' – "שגיון לדוד". בשושן פורים ס' - "למנצח על שושן עדות"
פסח	יו"ט ראשון: קל"ה – "הללו את שם ה'" חול המועד: ק"ד, ל"א – "יהי כבוד ה'" שביעי של פסח: קל"ו – "הודו לה' כי טוב" (הלל הגדול)	קי"ד – "בצאת ישראל ממצרים" ע"ח – "משכיל לאסף האזינה" (וגם ביו"ט שני בחו"ל) פ' – "למנצח אל שושנים" ק"ה – "הודו לה' קראו בשמו" קל"ה – "הללויה, הללו את שם ה'" ס"ו – "למנצח שיר מזמור" י"ח – "למנצח לעבד ה'" ביו"ט אחרון בחו"ל: קל"ו - "הודו לה' כי טוב"		ק"ז – "הודו לה' כי טוב"	ביו"ט ראשון: קי"ד – "בצאת ישראל ממצרים"	ביום טוב ראשון: ק"ה - "הודו לה' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו". ביום טוב שני: ס"ו – "למנצח שיר מזמור". בחול המועד: ע"ח - "משכיל לאסף האזינה עמי תורתי". בז' של פסח: י"ח - "למנצח לעבד ה' לדוד". בח' של פסח: קי"ד – "בצאת ישראל ממצרים"
שבועות	כ"ט – "הבו לה' בני אלים"	י"ט - "למנצח השמים מספרים" ביו"ט שני: ס"ח - "למנצח לדוד מזמור שיר"		ס"ח – "יקום א-לוהים יפוצו אויביו"	י"ט – "למנצח השמים מספרים"	ס"ח – "יקום א-לוהים יפוצו אויביו". ביום טוב שני - כ"ט - "הבו לה' בני אלים".
שבעה עשר בתמוז				ע"ט – "א-לוהים באו גויים בנחלתך"	פ"ג – "שיר מזמור לאסף"	ע"ט – "א-לוהים באו גויים בנחלתך"
תשעה באב	ירמיהו, י"ד, י"ט-כ"ב – "המאוס מאסת" ע"ט – "א-לוהים באו גויים בנחלתך" קל"ז – "על נהרות בבל"					קל"ז – "על נהרות בבל"
בית האבל				מ"ט – "שמעו זאת כל העמים"	מ"ט – "שמעו זאת כל העמים"	ט"ז - "מכתם לדוד שמרני א-ל כי חסיתי בך"
בית חתנים					מ"ה – "למנצח על ששנים"	י"ט - "למנצח מזמור לדוד השמים מספרים כבוד א-ל"
ברית						י"ב - "למנצח על השמינית מזמור לדוד"

שיר של יום בפורים

לפי רוב עדות ישראל (למעט חלק מהאשכנזים) אומרים שיר של יום מיוחד לרגל הפורים (יש האומרים במקום השיר הרגיל ויש שבנוסף). הספרדים וגם האשכנזים ההולכים בשיטת הגר"א אומרים את מזמור כ"ב בתהילים. לפי סדר עבודת ישראל אומרים ז', ובשושן פורים ס'. האיטלקים אומרים את מזמור ז', והתימנים אומרים את מזמור פ"ג. רוב עדות האשכנזים (חוץ מהנוהגים לפי מנהג הגר"א וסדר עבודת ישראל, כאמור לעיל) לא אומרים מזמור מיוחד לפורים.

מנהגי עדות וקהילות

לפי מנהג הגר"א

אין אומרים שני מזמורים ביום אחד. שיר של ראש חודש דוחה שיר של שבת ושל חנוכה. שיר של שבת דוחה שיר של חנוכה ושל יו"ט ושל חול המועד. אם חלה שבת באחד מששת הימים הראשונים של פסח או באחד מימי חוה"מ של סוכות, נדחה שיר של אותו יום מפני שיר של שבת ולמחר מתחילים משיר שפסק, ואומרים בכל יום כסדר (ושיר יום אחרון של חוה"מ נדחה).

• בראש השנה אומרים את מזמור פ"א בתהילים – "למנצח על הגיתית לאסף"
• ביום הכיפורים אומרים את מזמור ל"ב בתהילים – "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה".
• בחג הפסח אומרים את המזמורים הללו:
  • מזמור קי"ד – "בצאת ישראל ממצרים".
  • מזמור ע"ח – "משכיל לאסף האזינה" (וגם אומרים זה ביו"ט שני בחו"ל).
  • מזמור פ' – "למנצח אל שושנים".
  • מזמור ק"ה – "הודו לה' קראו בשמו".
  • מזמור קל"ה – "הללויה, הללו את שם ה'".
  • מזמור ס"ו – "למנצח שיר מזמור".
  • מזמור י"ח – "למנצח לעבד ה'".
  • ביו"ט אחרון בחו"ל אומרים את מזמור קל"ו "הודו לה' כי טוב".
• בשבועות אומרים את מזמור י"ט בתהילים - "למנצח השמים מספרים". וביו"ט שני בחו"ל אומרים את מזמור ס"ח "למנצח לדוד מזמור שיר".
• בחג הסוכות אומרים את המזמורים הללו:
  • מזמור ע"ו - "למנצח בנגינות מזמור לאסף".
  • ביו"ט שני בחו"ל אומרים את מזמור מ"ב "למנצח משכיל לבני קרח", ואומרים שם מזמור צ"ד ביום אחד.
  • מזמור כ"ט - "מזמור לדוד הבו לה'".
  • מזמור נ' – "מזמור לאסף אל א-לוהים ה'".
  • מזמור צ"ד, ט"ז-כ"ג – "מי יקום לי" עד סוף הפרק.
  • מזמור צ"ד, א'-ט"ו – "אל נקמות ה'" עד "כל ישרי לב".
  • מזמור פ"א – "למנצח על הגיתית".
  • מזמור פ"ב – "מזמור לאסף א-לוהים ניצב".
• בשמיני עצרת אומרים את מזמור י"ב – "למנצח על השמינית", ובשמחת תורה בחו"ל אומרים את מזמור ח' - "למנצח על הגיתית"
• בחנוכה אומרים את מזמור ל' בתהלים – "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד".
• בפורים אומרים את מזמור כ"ב בתהילים – "למנצח על אילת השחר".

לפי מנהג תימן

• בראש חודש אומרים את מזמורים צ"ח – "מזמור שירו לה' שיר חדש", וצ"ט - "ה' מלך ירגזו עמים".
• בחנוכה אומרים את מזמור ל' בתהלים – "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד".
• בפורים אומרים את מזמור כ"ב בתהילים – "למנצח על אילת השחר". מנהג התימנים הבלאדים לומר את מזמור פ"ג - "שיר מזמור לאסף". מזמור פ"ג נאמר גם בצום גדליה, עשרה בטבת ושבעה עשר בתמוז.
• בשבועות אומרים את מזמור י"ט בתהילים – "למנצח השמים מספרים".
• ביום הכיפורים אומרים את מזמור צ"ב – "מזמור שיר ליום השבת".
• ביום הראשון של חג הפסח אומרים את מזמור קי"ד – "בצאת ישראל ממצרים".
• בבית האבל נוהגים לומר את מזמור מ"ט בתהלים, בדומה לעדות המזרח.
• בבית חתנים נוהגים לומר את מזמור מ"ה - "למנצח על ששנים".

לפי מנהג עדות המזרח

לפי מנהג עדות המזרח נוסף שיר של יום הן בחגים והן בתעניות. ביום טוב שיר של יום נאמר לפני תפילת ערבית (בדומה ל"ברכי נפשי" שאומרים בראש חודש) ובין המזמורים שמוסיפים בתפילת שחרית בין "ה' מלך" ל"ברוך שאמר" – בין "יושב בסתר עליון" ל"מזמור שירו לה' שיר חדש". בראש חודש וחול המועד נחלקו המנהגים, המנהג הקדום היה שלא לומר שיר של יום, והבן איש חי הנהיג שיר של יום מפוצל: השיר של יום החול (ראשון, שני וכו') נאמר אחרי תפילת שחרית והשיר הנוסף של המועד נאמר לאחר תפילת מוסף וכך נוהגים היום בירושלים.

• בשבת אומרים את שיר של יום (מזמור צ"ב בתהילים - מזמור שיר ליום השבת) לאחר עלינו לשבח בלי המשפט "השיר שהיו הלוויים אומרים".
• בראש השנה אומרים את מזמור פ"א בתהילים – "למנצח על הגיתית לאסף".
• בצום גדליה ובעשרה בטבת אומרים את מזמור פ"ג בתהילים – "שיר מזמור לאסף".
• ביום הכיפורים מוסיפים עשרה מזמורים העוסקים בכפרה ותשובה בין ה' מלך לברוך שאמר: מזמור י"ז – "תפילה לדוד שמעה ה' צדק"; מזמור כ"ה – "לדוד אליך ה' נפשי אשא"; מזמור ל"ב – "לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה"; מזמור נ"א – "בבוא אליו נתן הנביא"; מזמור ס"ה – "לך דומיה תהילה אלקים"; מזמור פ"ה – "רצית ה' ארצך"; מזמור פ"ו – "תפילה לדוד הטה ה' אזנך"; מזמור ק"ב – "תפילה לעני"; מזמור ק"ג – "לדוד ברכי נפשי את ה' וכל קרביי את שם קדשו"; מזמור ק"ד – "ברכי נפשי את ה' ה' א-לוהי גדלת מאוד".

בנוסף נאמר שיר של יום מיוחד בי"א בתשרי (יום לאחר יום הכיפורים) שהוא מזמור פ"ה בתהילים – "רצית ה' ארצך".

• בחג הסוכות (וחול המועד) אומרים את מזמורים מ"ב ומ"ג בתהילים – "כאייל תערוג על אפיקי מים" ו"שפטני א-לוהים וריבה ריבי".
• בשמיני עצרת ושמחת תורה אומרים את מזמור י"ב בתהילים – "למנצח על השמינית מזמור לדוד".
• בחג החנוכה אומרים את מזמור ל' בתהילים – "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד".
• בתענית אסתר ובחג הפורים אומרים את מזמור כ"ב בתהילים – "למנצח על איילת השחר".
• בחג הפסח (וחול המועד) אומרים את מזמור ק"ז בתהילים – "הודו לה' כי טוב".
• בחג השבועות אומרים את מזמור ס"ח בתהילים – "יקום א-לוהים יפוצו אויביו".
• בשבעה עשר בתמוז אומרים את מזמור ע"ט בתהילים – "א-לוהים באו גויים בנחלתך".
• בבית האבל אומרים את מזמור מ"ט בתהילים – "שמעו זאת כל העמים".

לפי סדר עבודת ישראל

בסדר עבודת ישראל מופיע רשימת פרקי התהלים לשיר של יום הנאמרים בימים מיוחדים. מזמורים אלו נאמרים לפי סדר זה בקצת קהילות אשכנז המערבי, בדרך כלל בנוסף לשיר של יום הרגיל.

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33097568שיר של יום