הכרזת תעניות
נוסח ההכרזה
|
|---|
|
אַחֵינוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל שְׁמָעוּ. צוֹם (לי"ז בתמוז הָרְבִיעִי) (לעשרה בטבת הָעֲשִׂירִי) יִהְיֶה יוֹם (פלוני). יַהֲפֹךְ אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, כְּדִכְתִיב כֹּֽה־אָמַ֞ר ה' צְבָקוֹת צ֣וֹם הָרְבִיעִ֡י וְצ֣וֹם הַחֲמִישִׁי֩ וְצ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י וְצ֣וֹם הָעֲשִׂירִ֗י יִהְיֶ֤ה לְבֵית־יְהוּדָה֙ לְשָׂשׂ֣וֹן וּלְשִׂמְחָ֔ה וּֽלְמֹעֲדִ֖ים טוֹבִ֑ים וְהָאֱמֶ֥ת וְהַשָּׁל֖וֹם אֱהָֽבוּ׃ (נוסח הספרדים) |
בשבת לפני תענית, יש הנוהגים להכריז על התענית שתחול בשבוע הבא. המקור למנהג הוא בדברי האבודרהם, והוא הובא בשמו בבית יוסף.[1] האבודרהם כותב שאת ההכרזה מבצעים בשבת, אחרי קריאת ההפטרה ולפני אשרי (שלפני תפילת מוסף). המנהג הובא להלכה בשולחן ערוך,[2] וכך נוהגים בקהילות הספרדים, וכן נוהגים גם התימנים ובנוסח פרובאנס.[3]
הרמ"א כתב[2] שבאשכנז לא נוהגים להכריז על התעניות, וכך נוהגים האשכנזים, גם בנוסח אשכנז וגם בנוסח ספרד. כמו כן, הוא לא מופיע בסידורי נוסח איטליה או נוסח רומניא. גם במנהג מצרים הישן נהגו שלא להכריז.[4]
בהמשך, כותב המחבר שלא נוהגים להכריז על יום כיפור, תענית אסתר או תשעה באב. בארחות חיים נוסף שנוהגים לא להכריז על צום גדליה,[5] והאחרונים הביאו את דבריו.[6] כך שבפועל נותר שמכריזים רק על עשרה בטבת וי"ז בתמוז.
מטרת ההכרזה
האבודרהם כתב שההכרזה נועדה "להודיע לקהל באיזה יום יחול הצום". בהתאם לכך, הסביר בעל ארחות חיים הסביר את ההימנעות מהכרזה על תשעה באב וצום גדליה בכך שהם ידועים לכל, ואנשים לא יטעו במועד התענית.[5] בדומה לכך, הסביר רבי רפאל אהרן בן שמעון שמטרת ההכרזה שאנשים לא ישכחו את התענית ויטעו לאכול, ולכן בתעניות ידוות אין צורך להכריז.[7]
הגר"א הסביר שמכריזים על התענית משום שמעיקר הדין, הגמרא קבעה שבתעניות החורבן "רצו מתענין, לא רצו אין מתענין",[8] וכיוון שהתענית אינה קבועה ותלויה ברצון הציבור, יש צורך להכריז שרוצים להתענות, במקום קבלת תענית. לפי הסבר זה, אין צורך להכריז על יום הכיפורים, תשעה באב ותענית אסתר, שאינן תעניות החורבן ולכן אינן תלויות ברצון הציבור. הוא מסביר עוד שלמנהג אשכנז אין מכריזים על אף תענית משום שלהלכה, גם תעניות החורבן נחשבות תעניות קבועות, כי קבלו עליהם כל ישראל להתענות בהן.[9] בדמה לזה כתב רבי חיים פלאג'י, שמאחר שהתעניותץ כתובות בפסוק, סוברים האשכנזים שאין צריך להכריז עליהם כי אינם צריכים קבלה.[10]
הערות שוליים
- ^ בית יוסף, אורח חיים, סימן תק"נ. נוסח ההכרזה שם מעט שונה מן הנוסח הנהוג כיום.
- ^ 2.0 2.1 שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תק"נ, סעיף ד'
- ^ תכלאל תורת אבות, חלק א (ימות השנה), עמ' רלא.
- ^ רבי רפאל אהרן בן שמעון, נהר מצרים, הלכות תענית א. והרב בן שמעון הנהיג כן להכריז.
- ^ 5.0 5.1 ארחות חיים, סדר תפלת שבת שחרית, אות ח.
- ^ רבי חיים פלאג'י, יפה ללב, חלק ג, סימן תק"ן, אות ב, באתר אוצר החכמה; רבי יעקב חיים סופר, כף החיים, אורח חיים תק"ן, אות כז.
- ^ רבי רפאל אהרן בן שמעון, נהר מצרים, הלכות תענית א.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י"ח עמוד ב'.
- ^ ביאור הגר"א, אורח חיים תק"נ, אות א; רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, אורח חיים, סימן תק"נ, סעיף ד'.
- ^ רבי חיים פלאג'י, יפה ללב, חלק ב', סימן תק"ן, אות ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
35668379הכרזת תעניות