חממה טכנולוגית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חממה טכנולוגית (או חממה עסקית) היא גוף עסקי דרכו יכולים יזמים בשלבים התחלתיים ("Seed") להקים חברה או עסק, לרוב על סמך טכנולוגיה חדשה שנמצאת בשלבי מחקר ופיתוח. בחממה מקבלים היזמים לתקופה קצובה, מימון וכן סיוע בניהול, בשיווק ובאדמיניסטרציה (לרוב כולל מקום פיזי), עד שיוכלו להגיע למוצר מסחרי עצמאי או לגייס הון ממשקיעים נוספים. כמו כן מסייעת החממה ביצירת קשרים עסקיים ואסטרטגיים עבור היזמים ובגיוס השקעת ההמשך. כל זאת תמורת חלק מהבעלות על החברה. שלב החממה כרוך לרוב בסיכון כלכלי רב, אך בהתאם לכך גם התמורה מהצלחה של חברה בשלב זה היא גבוהה.

בתקופת השהות בחממה אמור היזם לבנות תוכנית עסקית מסודרת, להוכיח היתכנות טכנולוגית ושיווקית (כולל אבטיפוס או גרסת בטא של המוצר הסופי), ולהביא את המיזם למצב שבו הוא בשל לגיוס לקוחות ראשונים, להשקעה מסחרית או להצטרפות קרנות הון סיכון ושותפים אסטרטגיים.

היסטוריה

רעיון החממות פותח בארצות הברית, שם החלו בשנות ה-60 להקים חממות עסקיות (Business incubators), שמטרתן הייתה לקדם יזמות עסקית. בשנות ה-80 נפוץ דגם החממות גם לבריטניה ואירופה. איגוד החממות האמריקאי מעריך כי יש כ-5000 חממות ברחבי העולם, מתוכן כ-1400 בארצות הברית, 270 בבריטניה ו-900 בשאר רחבי אירופה. לאחרונה, החלו להקים חממות עסקיות גם במדינות מתפתחות, בסיוע הבנק העולמי.

תוכנית החממות הטכנולוגיות בישראל

חממת ניות ביקנעם עילית

בדצמבר 1990, בשיאה של עליית יהודי ברית המועצות, התקבלה החלטה במשרד התעשייה והמסחר בשיתוף משרד האוצר, להשתמש במודל החממות העסקיות (Business Incubators), שהיה נהוג במספר מקומות בעולם, לצורך קליטת מדענים מקרב העולים החדשים מברית המועצות, ולהקים חממות המדגישות את הפן הטכנולוגי-חדשני ולא רק זה העסקי. החממות הראשונות ("מרכזי יזמות טכנולוגית") הוקמו בדימונה, אופקים, רמת הגולן, רחובות ובטכניון. תקציב הפרויקט בשנת פעילותו הראשונה היה מיליון שקל.

תוך שנה מתחילת הפרויקט פעלו כבר 10 חממות בכל רחבי ישראל, בעיקר באזורי פריפריה. בראשית הפרויקט בוצעה ההשקעה בישראל באמצעות "קרן יוזמה" ותוכנית יוזמה. תוך 3 שנים צמח הפרויקט להיקף של 28 חממות. בכל שנה נקלטו בחממות בין 80 ל-100 פרויקטים חדשים וסה"כ כ-2000 פרויקטים עד שנת 2009. בראשית שנות ה-2000 חממות רבות הופרטו, ונכון ל-2010 כל 24 החממות הטכנולוגיות הפזורות בארץ עברו מהלך של הפרטה, כשתחתיהן פועלות כ-150–200 חברות הזנק בכל זמן נתון. בנוסף אליהן ישנן 2 חממות תעשייתיות, המשקיעות במיזמים מוטי טכנולוגיה, הנדסה ועיצוב תעשייתי. ב-2009 הסתכם תקציב החממות ב-186 מיליון שקל.[1] החממות מפוקחות רגולטורית על ידי מינהלת החממות הטכנולוגיות, שמשרדיה בתל אביב. ראש מינהלת החממות מ-1990 ועד 2008 הייתה עו"ד רנה פרידור, ואחריה מונה יוסי סמולר.

המודל הייחודי שפותח בישראל, המוכר לעיתים בעולם בתור "המודל הישראלי[2], מתמקד בתמיכה בפיתוח טכנולוגיה חדשנית, בשלב שבו הסיכון גבוה, ולכן מרבית המשקיעים הפרטיים אינם מוכנים להשקיע מכספם, ולכן המדינה מוכנה לקחת במקומם את רוב הסיכון. במודל הישראלי כ-85% מכספי ההשקעה מגיעים לפרויקטים עצמם, בשונה מהמודל האמריקאי, שם חלקה העיקרי של ההשקעה מגיע לחממה עצמה לצורכי תפעול. הזיכיון לניהול חממה ניתן ל-10 שנים, ונקבע על ידי מכרז תחרותי המפוקח על ידי מינהלת החממות[3].

הקריטריונים של המדען הראשי, קובעים כי "על החברה הנתמכת להיות מבוססת על רעיון טכנולוגי שיש בו חדשנות ואשר מטרתו פיתוח מוצר בעל פוטנציאל שיווקי המיועד לשוק משמעותי". כמו כן ייצור המוצר המפותח ייעשה בישראל, והקניין הרוחני של הטכנולוגיה המפותחת לא יועבר לחו"ל[4]. את המענק מחזירה החברה כתמלוגים למדינה רק מתוך מכירותיה העתידיות או אקזיט, במידה שהיא מצליחה להגיע לשלב זה.[5]

כל פרויקט שוהה כשנתיים בחממה (עם אפשרות להארכה, הקרויה "שנה ג"), ותקציבו בתקופה זו נאמד בין 2 ל-2.5 מיליון שקל (כ-500 עד 650 אלף דולר), כאשר המדינה מממנת כ-85% מתקציב זה, בעוד החממה מחויבת לממן את 15% הנותרים, לכל הפחות. ישנן, עם זאת, מספר חממות שמשקיעות מעבר למה שהחוק מחייב אותן. חלוקת האחזקות בחברה בין היזמים לחממה נקבעת במשא ומתן, אך החממה מחזיקה על פי המודל לפחות 35% ממניות החברה. השקעות נוספות בסיבובים מאוחרים יותר, פתוחות למשא ומתן עסקי חופשי, ומובילות לדילול אחוז זה באופן יחסי.[5]

רוב הפרויקטים בחממות הטכנולוגיות בארץ הם בתחומי מכשור רפואי, פרמצבטיקה, תוכנה, אינטרנט, קלינטק וביוטכנולוגיה.[6] זאת אף שאין כל הכתבה רשמית מטעם משרד התמ"ת של תחומי התמחות מסוימים בחממות.

חממות מצטיינות 2001-2011

לאורך השנים נערכו טקסים עבור ציון החממה המצטיינת וחברת החממה המצטיינת עבור כל שנת פעילות

  • עבור שנת 2001: נבחרה חממת ניות כחממה המצטיינת וחברת נידריה טכנולוגיות כחברת החממה המצטיינת[7]
  • עבור שנת 2002: נבחרו חממת הטכניון וחממת ניות כחממות המצטיינות וחברת ליטותק כחברת החממה המצטיינת[8]
  • עבור שנת 2003: נבחרה חממת ניות כחממה המצטיינת וחברת חברת אולטרא-ספקט כחברת החממה המצטיינת[9]
  • עבור שנת 2004: נבחרו חממת ניות וחממת הטכניון כחממות המצטיינות וחברת ביומור ישראל כחברת החממה המצטיינת[10]
  • עבור שנת 2005: נבחרה חממת מיט"ב כחממה המצטיינת וחברת נוירוסוניקס כחברת החממה המצטיינת[11]
  • עבור שנת 2006: נבחרה חממת עם שב כחממה המצטיינת וחברת קונטיפי כחברת החממה המצטיינת[12]
  • עבור שנת 2007: נבחרה חממות מיטב ואיריס ונצ'ורס כחממות המצטיינות וחברת ריג'נטיס כחברת החממה המצטיינת[13]
  • עבור שנת 2008: נבחרה חממת אינסנטיב כחממה המצטיינת וחברת ולטק וחברת מולטי-פון כחברות החממה המצטיינות[14]
  • עבור שנת 2009: נבחרה חממת משגב כחממה המצטיינת וחברת טרנס ביו-דיזל כחברת החממה המצטיינת[15]
  • עבור שנת 2010: נבחרה חממת דה טיים כחממה המצטיינת וחברת רוקטיק כחברת החממה המצטיינת[16]
  • עבור שנת 2011: נבחרה חממת דה טיים כחממה המצטיינת וחברות סטימטיקס ג'י איי וזירו כחברות החממה המצטיינות[17]

בשנת 2012 חברת אירונאוטיקס נבחרה כחברת החממה המצטיינת ב-20 שנות פעילותה של תוכנית החממות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חממה טכנולוגית בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ בחממות לא מחזירים הלוואות והמדינה מאיימת להשתלט על חברות - גלובס
  2. ^ Nemzeti Innovációs Hivatal | Israeli-Hungarian Technology Incubation and Technology Transfer Seminar - Press briefing
  3. ^ Tzameret H. Rubin, Tor Helge Aas, Andrew Stead, Knowledge flow in Technological Business Incubators: Evidence from Australia and Israel, Technovation 41–42, 2015-07-01, עמ' 11–24 doi: 10.1016/j.technovation.2015.03.002
  4. ^ העברת הקניין הרוחני לחו"ל אפשרית, אך מחייבת בקנס למדינה
  5. ^ 5.0 5.1 מידע כללי על החממות הטכנולוגיות באתר משרד התמ"ת
  6. ^ http://it.themarker.com/tmit/article/3800
  7. ^ חממת ניות - החממה המצטיינת לשנת 2001 (21.2)
  8. ^ חממת הטכניון וחממת ניות - החממות המצטיינות לשנת 2002 (17.3)
  9. ^ חממת ניות נבחרה כחממה המצטיינת לשנת 2003
  10. ^ המדען הראשי
  11. ^ חממת מיט"ב המופרטת היא החממה המצטיינת של תוכנית החממות לשנת 2005 - גלובס
  12. ^ חממת עם שב משדה בוקר – היא החממה המצטיינת לשנת 2006 (05.3.07)
  13. ^ Yediot
  14. ^ האירוע השנתי של תוכנית החממות הטכנולוגיות בישראל מתקיים היום באשקלון (25.3.09)
  15. ^ בחירת החממות המצטיינות לשנת 2009 - חממת משגב וחברת טרנס ביו-דיזל (19.7.10)
  16. ^ האירוע השנתי של תוכנית החממות הטכנולוגיות: חממת דה טיים נבחרה לחממה הטכנולוגית המצטיינת לשנת 2010 (15.6.11)
  17. ^ חממת דה טיים נבחרה לחממה הטכנולוגית המצטיינת לשנת 2011(6.6.12)
אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=חממה_טכנולוגית&oldid=411953"