רבי ברוך שמואל דויטש

רבי ברוך שמואל דויטש

לידה	י"ג בחשוון ה'תש"ג בני ברק
פטירה	י"ז באב ה'תשפ"ה (בגיל 82)
מדינה
מקום פעילות	ישראל
מקום מגורים	ירושלים
תחומי עיסוק	ראש ישיבה
השכלה	ישיבת פוניבז', ישיבת בריסק
חיבוריו	ברכת כהן
תקופת פעילות	מ-ה'תש"ל
השתייכות	הפלג הירושלמי
רבותיו	רבי אלעזר מנחם מן שך
אב	בנימין זאב דויטש
אם	לאה
חותנים	ירוחם גורליק רבי שמואל קיבלביץ
תפקידים נוספים
ממנהיגי הפלג הירושלמי מראשי ישיבת קול תורה ראש ישיבת אמרי צבי ראש ישיבת באר מרדכי

במסירת שיעור בישיבת באר מרדכי

הרב דויטש במוצאי שמחת תורה בישיבה

רבי ברוך שמואל הכהן דויטש (נולד ב-י"ג בחשוון ה'תש"ג - 1942 - י"ז באב ה'תשפ"ה, בני ברק), היה ראש ישיבת באר מרדכי במודיעין עילית, מראשי ישיבת קול תורה, חבר מועצת גדולי עולם התורה וממנהיגי הפלג הירושלמי. מחבר ספר ברכת כהן.

ביוגרפיה

נולד בבני ברק, כבנם הבכור של הרב בנימין זאב דויטש מנהל בית היתומים "בתי אבות" שע"י ישיבת פוניבז', ומרת לאה (קורנליה) לבית אדלר.

למד בישיבת פוניבז' לצעירים, ולאחר מכן המשיך בישיבה הגדולה, שם דבק במורו ורבו הרב שך. בעקבות רצונו להשתלם בסדר קדשים עבר בהסכמת הרב שך לישיבת בריסק, ולמד אצל רבי יושע בער סולובייצ'יק, רבי יושע בער ביקשו לייסד את שיעורו של בנו הרב אברהם יהושע סולובייצ'יק^{[דרושה הבהרה]}. 

נישא לשרה, בתו של הרב ירוחם גורליק. נישא (בזיווג שני) לאידלה בת רבי שמואל קיבלביץ ונכדת רבי שלמה זלמן זלזניק, נפטרה בארצות הברית בכ' בכסלו ה'תשנ"ה.

בקיץ תשס"א נישא לפרידה ברכה (גודמן) בת הרב אברהם יוסף סרעברו. ועבר להתגורר במודיעין עילית לתקופה קצרה.

הרב דויטש אב לשבעה ילדים והתגורר בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים.

בחודש אדר תשפ"ב התמוטט כתוצאה מאירוע לבבי ומאז הוא הונשם ואושפז בדירה בבני ברק, עד לפטירתו.

בט"ז אב תשפ"ה חלה הידרדרות במצבו, ולמחרת בי"ז אב תשפ"ה, נפטר.

כרב וראש ישיבה

בשנת ה'תש"ל בגיל 27 מונה על ידי רבי ברוך שמעון שניאורסון לר"מ בישיבת טשעבין.

במקביל לכהונתו בישיבת כוכב מיעקב טשעבין, בשנת ה'תשל"ו כשהקים האדמו"ר מקרלין סטולין כולל חושן משפט ("בית אולפנא דרבי יוחנן") בירושלים, מונה לראש הכולל, יחד עם ידידו רבי יצחק דזימיטרובסקי ורבי פנחס פרנקל. במשרה זו שימש עד לשנת ה'תשמ"ט.

בשנת ה'תשמ"א התמנה לר"מ בישיבת קול תורה בבית וגן, שם מסר שיעורים לבני שיעור ג'. (בחלק מהשנים שימש כראש הקיבוץ בישיבה).

במשך תקופה כיהן גם כראש ישיבה בישיבת אמרי צבי במודיעין עילית (נסגרה), תפקיד שעזב לאחר חילוקי דעות של הנהלת הישיבה עם רבי יוסף שלום אלישיב^{[דרושה הבהרה]}.

מרבני בית המדרש מעלה אדומים (תלמידי הכתב סופר). מסר שיעורים בקביעות בישיבות וכוללים שונים . בשנת ה'תש"ס סייע להקמת ארגון וכתבתם, כשהוא עומד בנשיאות הארגון ובראשות החלטת חלוקת המלגות. כמו כן עמד במשך השנים בין חברי ועדת הרבנים של קרן אברהם הכהן. שימש גם כן כחבר נשיאות במכון "תורת הקרבנות". כמו כן עמד בראש הוועדה הרוחנית של פרויקט המאגר התורני אוצר החכמה ומשמש כאחראי המבקרים ב"מהדורת בני תורה".

נודע בבקיאותו בספרי שו"ת רבים, והועסק על ידי מכונים שונים כגון מכון ירושלים, המאור, אורייתא ועוד, כמבקר ומייעץ. הוא ערך חלק מספרי רבי אהרן קוטלר "משנת רבי אהרן".

בשל מוצאו ההונגרי עסק בקירוב ליהדות של יהודי הונגריה שנותרו שם. בשנת 2007 ביקר בבודפשט עיר מוצאם של הוריו, ודרש בהונגרית לפני סטודנטים יהודיים.

עסק בלימודו גם באותם החלקים שממעטים לעסוק בהם במסגרת הלימוד הנהוג בישיבות, כגון סדרי זרעים, טהרות וקדשים. שימש כראש כולל בכולל שבו עוסקים בשעות אחר הצהריים בלימוד חלקים אלו בעיון, וכן מסר מידי ערב שיעור דף היומי, ומידי מוצאי שבת מסר שיעור בעיון בו הקיף את עיקרי הסוגיות של הדף היומי שנלמדו באותו שבוע. כמו כן, הוא היה מוסר חבורות בביתו לעתים קרובות לבחורים מישיבות בריסק ופוניבז'.

ישיבת באר מרדכי

ערך מורחב – ישיבת באר מרדכי

בקיץ ה'תשע"ח הקים כולל אברכים בשכונת בית וגן בירושלים. מיד לאחר מכן נפתחה לצדה ישיבת באר מרדכי בשכונת נחלאות (כיום במודיעין עילית). שם כיהן כראש הישיבה ומסר שיעורים ושיחות. הישיבה מנתה בתחילה כ־30 בחורים בני בגילאי ה"קיבוץ", מישיבות פוניבז', חברון, חדרה, גרודנא ועוד. בשנת תשע"ט נפתח רישום לבני שיעור א'. נכון לשנת תשפ"ג, מונה הישיבה כ־110 בחורים וכ-20 אברכים.

פעילות

עם אחיו רבי אשר דויטש

לצד פעילותו התורנית היה הרב דויטש שותף לפעילות ציבורית. הוא היה ממייסדי ההתארגנות הליטאית אב"ת (התאחדות בני תורה) שקדמה להקמת מפלגת דגל התורה, היה אחד ממקורביו הבולטים של הרב שך ומונה על ידו למספר תפקידים ציבוריים. הוא עמד במשך שנים בראש ועדת הרבנים ("הוועדה הרוחנית") של העיתון יתד נאמן וכן בראשות ועדת הרבנים של דגל התורה, ודבק בקו השקפתי שהתווה הרב שך.

בעקבות מספר שינויים שנעשו בתלמוד תורה המסורה בירושלים, מונה על ידי הרב שך לשמש כחבר וועד ההנהלה, על מנת שיתוקנו השינויים. שימש כחבר בעמותה המנהלת את החינוך העצמאי. וכן מונה על ידי רבי יוסף שלום אלישיב לחבר ועדת הרבנים לענייני חינוך.

היה ממובילי ההתנגדות להקמת הגדוד החרדי נצח יהודה. לאחר פטירת הרב שך קיבל עליו את מרותו של רבי יוסף שלום אלישיב. עם הפיצול בציבור הליטאי הצטרף לפלג הירושלמי בראשות הרב שמואל אוירבך. עם הקמת היומון הפלס התמנה לכהן כחבר בוועדה הרוחנית.

לדעת הרב דויטש מייסדי המכללות החרדיות מבקשים לעקור את החרדיות. הרב דויטש היה מרבה לצטט את מה ששמע מהרב שך שהגיוס לצבא כרוך באיסור חמור של ייהרג ואל יעבור.

לאחר פטירת הרב שמואל אוירבך הוקמה מועצת גדולי עולם התורה, הממשיכה את דרכו של רבי שמואל אוירבך, בה נתמנה לשמש כחבר, והיה לאחד ממנהיגי הפלג הירושלמי.

תלמידיו

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו למכלול ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: ככל הנראה לא כולם תלמידים מובהקים וחלקם כנראה לא ראויים לאזכור.

• הרב שמואל ברוך גנוט – ראש ישיבת משאת המלך (אלעד), מחבר ספרים מראשי מכון ירושלים
• הרב מרדכי קרליבך - ראש כולל "תורת רפאל" מחבר ספר "חבצלת השרון" על התורה
• הרב משה דרוק - רב שכונת רמות ב, ר"מ ישיבת אור אלחנן מחבר ספר "ברכת משה"
• הרב חנוך כהן - ראש ישיבת באר התלמוד
• הרב משה שמואל לייטנר – ראש כולל "תפארת חיים צבי", מחבר ספר "תורת המלאכות" ז"ח
• הרב אליעזר יחיאל קונשטט – מראשי ישיבת קול תורה
• הרב צבי חיים דישון – ראש כולל עיון ור"מ בישיבת קרלין סטולין ובישיבת "עמלה של תורה" בירושלים, מחבר ספר נעימות נצח ג"ח ועוד
• הרב אברהם לוי - ראש כולל "עוד יוסף חי", דיין ומו"ץ במודיעין עילית, חבר מכון "יד רפאל" לסת"ם
• הרב מרדכי פרידמן - ר"מ בישיבת "לומדי תורה" (מחנובקה בעלז), מחבר "בירורי השיטות"
• הרב חביב אורי אבן צור - מראשי ישיבת ארחות מאיר וראש חבורת קדשים בכולל "ברכת כהן"
• הרב דוד סלומון – ראש כולל "בית יהודה (ירושלים), ומראשי מערכת אוצר הפוסקים
• הרב נדב פרץ ראש כולל "נחלת יצחק" ומחבר ספרים
• הרב משה בוקסבוים – מנהל מכון ירושלים
• הרב ברוך צבי גרינבוים – ראש ישיבת דרך השם, מייסד ארגון לב שומע מחבר "תא-שמע"
• הרב נתן זאב גרוסמן – בעבר עורך יתד נאמן, כיום עורך הפלס, מחבר "פותח שער" על הש"ס ד"ח
• הרב חיים סלומון – ראש כולל טהרות בישיבת מיר, מחבר ספר "ארץ חיים" ועוד
• הרב משה רצאבי - רב קהילת "פעולת צדיק" (אלעד), מרבני בית ההוראה "פעולת צדיק" בבני ברק ומחבר ספרים
• הרב רפאל קרוסקל - ראש הקהילה הקהילה היהודית באודסה, יו"ר מוסדות תקוה
• הרב מתתיהו דייטש - אב"ד רמת שלמה
• הרב מרדכי דוד פליגלמן - רב קהילת משכן שרגא ברמות אלון ירושלים

משפחתו

• אחיו, רבי אשר דויטש - כיהן כר"מ בישיבת פוניבז' וממנהיגי הפלג הירושלמי.
• בנו, הרב חיים צבי - מחבר גבול בנימין ועוד, חבר ועד העירוב בעיר לייקווד ר"מ בישיבת אור זכריה וואדלייק^{[דרושה הבהרה]}
• בנו, הרב מאיר – עורך ראשי במכון משנת רבי אהרן, מחברי בית מדרש גבוה להלכה בהתיישבות החקלאית^{[דרושה הבהרה]}
• בנו, הרב יעקב – מהדיר שו"ת מהרלב"ח (חתן הרב אביעזר שפירא ראש ישיבת קול תורה לצעירים)

דודו הוא רבי אברהם יעקב זלזניק ראש ישיבת עץ חיים.

גיסו הוא הרב ברכיהו שינקר (חתנו של הרב קיבלביץ) ראש ישיבת תפארת התלמוד.

ספריו

• סדרת ברכת כהן, על התורה ומסכתות ערכין, חולין, כריתות, וכן שיעורים על מלאכות שבת, עליהם קיבל הסכמות מהרב שך והרב אלישיב.
• ספר שיעורי רבי ברוך שמואל הכהן, על מסכת בבא מציעא שיצא לאור על ידי תלמידיו בשנת תשפ"א.

קישורים חיצוניים

• רבי ברוך שמואל דויטש, ברכת כהן על התורה, ‏ירושלים תשסז, באתר היברובוקס
• הרב שמואל ברוך הכהן דויטש, ייחוסו באתר "קהילת צאצאי הגאון בז"ך לבונה".
• הרב ברוך שמואל דויטש מספיד את הרב שמואל אויערבך בישיבת פוניבז'.
• ערוץ מראה כהן באתר יוטיוב
• הרב דויטש דורש בסיום מסכת, סרטון באתר יוטיוב

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ברוך_שמואל_דויטש21183389Q6889897