הפלג הירושלמי
 | |
| הרב שמואל אוירבך מקים הפלג ומנהיגו הראשון | |
| אוכלוסייה | |
|---|---|
| כ-60,000 | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
| ירושלים, בני ברק, אשדוד, מודיעין עילית, אלעד, ביתר עילית, בית שמש | |
| שפות | |
| עברית | |
| דת | |
| יהדות |
הפלג הירושלמי היא קבוצה מתוך הזרם הליטאי ביהדות החרדית בישראל, הדוגלת באידאולוגיה שמרנית יחסית לזרם הליטאי המרכזי, ובעקבות המחלוקת בציבור הליטאי התפצלה ממנו החל מ-2012. הקבוצה ידועה בהתנגדותה להתייצבות בני ישיבה בלשכת גיוס, ובהפגנות שהיא מקיימת. ב2019 מנה הפלג כ-60,000 נפש, כ-6.5% מהחרדים בישראל באותו הזמן.[1]
רקע
ערך מורחב – המחלוקת בציבור הליטאי
בסמוך לפטירת מנהיג הליטאים הרב יוסף שלום אלישיב בשנת 2012 התפתח סכסוך בין שני פלגים של היהדות החרדית-ליטאית, המיוצגת בכנסת מאז 1988 על ידי מפלגת דגל התורה, שהקים הרב אלעזר מנחם מן שך. מצד אחד ניצב רוב הציבור הליטאי תחת הנהגת הרב אהרן יהודה לייב שטינמן, עם הרוב הגדול של חברי מועצת גדולי התורה וחברי הכנסת של המפלגה. לעומתם, נאמני הרב שמואל אוירבך החשיבו את רבם כממשיך דרכם של הרב שך והרב אלישיב. עד 2012 שלטו נאמני הרב אוירבך ביומון המפלגה "יתד נאמן", ובמהלך השנה השתלטו נאמני הרב שטינמן על העיתון והדיחו את הרב צבי פרידמן והרב ברוך שמואל דויטש שהיו מרבני הועדה הרוחנית, וכן את עורך העיתון נתן גרוסמן והמנכ"ל יעקב לבין שהיו נאמנים לרב אוירבך, בטענה כי העיתון בעריכת נתן גרוסמן תוקף את עמדותיו של הרב שטיינמן[2], ובעקבות זאת הקימו האחרונים את העיתון "הפלס".
בבחירות לרשויות המקומיות ב-2013 קראו אנשי הרב אוירבך שלא לתמוך בדגל התורה, ותמכו במפלגת "בני תורה" שהקימו. לאחר הבחירות הורו הרב שטיינמן והרב חיים קנייבסקי להרחיק את תומכי "בני תורה" ממוסדות הלימוד הכפופים למרותם, דבר שהביא להקמת מוסדות לימוד ייעודיים לתומכי הרב אוירבך ולהתמסדותו של הפלג הירושלמי.
אידאולוגיה
הפלג נוקט באידאולוגיה שמרנית יותר ביחס לזרם הליטאי המרכזי, אך קיצונית פחות ביחס לאנשי העדה החרדית ונטורי קרתא. מחלוקת בולטת בין הפלג לזרם המרכזי היא ההוראה לבני ישיבות לא להתייצב בלשכת הגיוס לצורך קבלת מעמד תורתו אומנותו. בעקבות כך רבים מבחורי הפלג נחשבים משתמטים מגיוס ומפעם לפעם נעצרים אחדים מהם. הפלג מקיים הפגנות בכל פעם שנעצר בחור שלא התייצב ואף הקים ארגוני תמיכה ייעודיים לבחורים אלו.
גם ביחס ליציאת אברכים לשוק העבודה הפלג נוקט בעמדה שמרנית ביחס לזרם המרכזי, והשתתפות הגברים המשויכים לפלג בשוק העבודה קטנה יותר. על אף שבזרם הליטאי שלפני הפיצול הייתה מקובלת לקיחת תקציבים ממשלתיים עבור מוסדות החינוך, חלק ממוסדות החינוך של הפלג מתנגדים לתקצובם ממדינת ישראל מחשש להתערבות ממשלתית באופי ובתכני הלימוד.[3] בבחירות לכנסת התשע עשרה הצביעו אנשי הפלג לרשימת יהדות התורה לאחר סיכום של האדמו"ר מגור עם הרב אוירבך, אך החל מהבחירות לכנסת העשרים רבני הפלג מורים שלא להצביע בבחירות.[4][5] עם זאת, דוד דרוק, סוציולוג ומנהל החברה החרדית במכון המחקר דיירקט פולס, אמר כי לפי ניתוח נתוני ההצבעה בבחירות לכנסת העשרים וחמש, הצביעו המתונים שבאנשי הפלג למפלגת ש"ס[6].
בזמן מגפת הקורונה בישראל פעלו מוסדות החינוך של הפלג הירושלמי כמעט כרגיל למרות האיסור החוקי על כך.[7]
הנהגה
המנהיג הראשון של הפלג היה הרב שמואל אוירבך שהקים את הפלג ועמד בראשו עד לפטירתו ב-2018[8].
לאחר פטירת הרב אוירבך הוקמה "מועצת גדולי עולם התורה" הכוללת שנים עשר רבנים מהמחנה שמונו כדי לקבוע את הקו האידאולוגי של התנועה[9]. בראשם בלטו הרב צבי פרידמן[10] והרב ברוך שמואל דויטש[11].
הפילוג בפלג הירושלמי
בהמשך התגלעו חלוקי דעות בין כמה מרבני הפלג, מה שהוביל בהמשך להקמת שני מחנות בפועל. הקרע הראשון אירע בניסן תשע"ט בשל חילוקי דעות על אופן ההתנהלות בתלמוד תורה תפארת יעקב בירושלים, פרשו בהוראת הרב אשר דויטש והרב עזריאל אוירבך רוב התלמידים מ"תפארת יעקב", והקימו תלמוד תורה חדש בשם "תולדות שמואל", לעומת זאת, הרב צבי פרידמן, הרב ישראל יצחק קלמנוביץ הרב בן ציון בורדיאנסקי והרב שמואל מרקוביץ' גיבו את "תפארת יעקב"[12]. בעקבות כך נוצר קרע בפלג כשמצד אחד מחנה הרוב בהנהגת הרב אשר דויטש, כשלעומתם מחנה הרב צבי פרידמן.
לאחר דברי ביקורת חריפים שנשא הרב פרידמן[13] נגד עיתון הפלס, הקימו בחורף תשפ"א גורמים המזוהים עם הרב פרידמן, דו־שבועון חדש בשם "הבו גודל", שהפך בהמשך (קיץ תשפ"א) לשבועון בשם המבט. השבועון מופיע מידי יום רביעי, וכולל גליון חדשות, ומוסף תורני בשם "הבו גודל".
בהמשך התגלעו חילוקי דעות נוספים כאשר הרב דויטש נוקט בגישה מתונה יותר, ואילו הרב פרידמן מחזיק בגישה יותר מיליטנטית. הדבר בא לידי ביטוי בשאלת ההפגנות על מעצר עריקים, כאשר הרב דויטש מורה בחלק מהמקרים שלא להפגין על מעצר עריקים, ואילו הרב צבי פרידמן תומך בהפגנות באופן גורף, בהזדמנות אמר כי אף אם היתה הוראה מרבי שמואל אוירבך שלא להפגין על בחור שנעצר בשדה התעופה, היא לא תקפה כיום עם התמעטות ההפגנות[14]. כמו כן הרב פרידמן מכריז איסור גורף על השתתפות בבחירות, בדעה שההוראה בעבר להצביע היתה "הוראת שעה"[15], ואילו הרב דויטש סבור כי עקרונית יש להצביע בבחירות, ורק שלא נמצאה לעת עתה רשימה ראויה להצביע לה[16]. המחלוקת מתבטאת גם בשאלה בלקיחת תקציבים מהמדינה לסמינרים[דרוש מקור], כאשר הסמינרים "אוהל רחל" מתוקצבים, ואילו הסמינר בנשיאות הרב פרידמן אינו מתוקצב. זאת, להבדיל מבתי ספר יסודיים ותלמודי תורה של הפלג הירושלמי, שם ישנו קונצנזוס שלא ליטול תקציבים.
בכ"ה תשרי תשפ"ג נערך בהיכלי הארנה ועידת העשור למפלגה[17] בראשות הרב אשר דויטש[18]. הרב צבי פרידמן קרא לא להשתתף בכינוס, והתבטא עליו בחריפות שיש בו "אביזרייהו דעבודה זרה"[14]. עם זאת, בכינוס השתתפו רבנים כמו הרב שמואל מרקוביץ המזוהה עם הרב פרידמן, שאף נאם באירוע[19].
חילוקי הדעות הובילו לפיצולים ולפיטורים במוסדות "בני תורה"[20]. נטען כי בחורים שיצאו להפגין בהפגנות שנתמכו על ידי הרב פרידמן סולקו מישיבת גרודנא המזוהה עם הרב אשר דויטש[21].
בפוליטיקה
- ערך מורחב – בני תורה (מפלגה)
לקראת הבחירות לכנסת ה-19 בחודש כסליו תשע"ג הקימו אנשי הפלג את מפלגת "נצח" שלבסוף לא התמודדה בבחירות. שנה לאחר מכן בבחירות לרשויות המקומיות ב-2013 התמודדה המפלגה וזכתה במושבים בערים ירושלים, בני ברק ומודיעין עילית. בבחירות לרשויות המקומיות ב-2018 התמודדה המפלגה גם בערים בית שמש ביתר עילית ואלעד אך זכתה לנציגים רק בבית שמש.
מוסדות חינוך וארגונים
לפלג הירושלמי מוסדות חינוך (בתי ספר, סמינרים וגני ילדים) בירושלים, בני ברק, מודיעין עילית, בית שמש, אלעד, אשדוד, ביתר עילית, צפת, חדרה, טבריה, אופקים ונתיבות.[22]
ישיבות גדולות
הישיבות הגדולות המזוהות עם אנשי הפלג: ישיבת פוניבז' בראשות הרב שמואל מרקוביץ, ישיבת מעלות התורה בראשות הרב צבי וידר והרב יוסף פטרוף, ישיבת כנסת יצחק בחדרה בראשות הרב יהושע גרשון ארנברג, ישיבת גרודנא באשדוד בראשות הרב משה שמידע, ישיבת מאירת שמועה באשדוד בראשות הרב נחום רוזנבלט, ישיבת "דעת אליהו" בירושלים בראשות הרב נפתלי עלזאס, "הישיבה הגדולה מיסודם של בוגרי ישיבת חברון" בראשות הרב שמואל אריאלי והרב זליג ראובן זלזניק, ישיבת "באר מרדכי" בראשות הרב ברוך שמואל דויטש, הישיבה הגדולה החדשה במודעין עילית בראשות הרב חנוך ארנטרוי, וישיבת היכל הגרי"ש בירושלים בראשות הרב אברהם נובוגרצקי.
ישיבת קטנות
בבני ברק: ישיבת "בית דוד" בראשות הרב ברוך לנג, ישיבת "חכמת שלמה" בראשות הרב בנימין בירנבוים, ישיבת "נתיבות התורה" בראשות הרב שמואל להנר, ישיבת "אמרי דעת" בראשות הרב יחיאל שלזינגר, וישיבת "בית יוסף" בראשות הרב נתן פפנהים. בירושלים: ישיבת אוהל תורה בראשות הרב אליעזר חיים טוקר, ישיבת תפארת שמואל בראשות הרב מרדכי זאב וויס, ישיבת שירת התורה בראשות הרב מאיר הוכברגר וישיבת הדרת משה בראשות הרב שמשון פרלמן. בקרית ספר: ישיבת חדוות התלמוד, ישיבת תורת אהרון, ישיבת חדרה הקטנה, המשויכת לישיבת כנסת יצחק בחדרה, וישיבת מעלות התלמוד, בבית שמש: ישיבת דרכי שמואל ובאשדוד: ישיבת "קדוש יעקב".
ארגונים
- קופות הצדקה "חסדי שלום" ו"מעמידי עולם".
- בד"ץ מסורת, הכולל שחיטת בשר ועופות, רישום נישואין ועוד.
- הוועדה להצלת עולם התורה.
- איגוד המוסדות על טהרת הקודש.
- התאחדות קהילות בני התורה.
- בד"ץ "משמרת חומותינו" - הוקם באלול תשפ"ב על ידי הרב אשר דויטש לטיפול בתקנות וסייגים בנושא השימוש בכלים טכנולוגיים[23]. בית הדין בראשות הרב עזריאל אוירבך, הרב נתן קופשיץ, והרב שמואל אריאלי, ראש ישיבת חברון החדשה.
תקשורת
- ערך מורחב – הפלס (יומון)
כלי התקשורת הרשמי של הפלג הירושלמי הם עיתון הפלס שהוקם ב-2012 עם הקמת הפלג, ושבועון המבט שהוקם ב-2021. בנוסף קיימים קווי תוכן שונים המופעלים על ידי אנשי הפלג ומשמשים בין השאר לקריאה בזמן אמת באמצעות צינתוק המודיע על יציאה להפגנה, או קריאת "ויחזור לתלמודו" המודיעה על סיום ההפגנה.
בה'תשע"ד הקים יחיאל בלוי את "קו ההגנה" הנלחם בגיוס חרדים לצבא ועוסק בדיון סביב המחלוקת אודות ההתייחסות הציבורית לחקיקת הסדר תורתו אומנותו ולגיוס בני ישיבות וכן כנגד לימודי חרדים באקדמיה וכנגד התערבות משרד החינוך במוסדות החינוך החרדים, הקו זכה לתמיכת הרב אוירבך[דרוש מקור]. לאחר הפילוג בפלג הירושלמי, נוקט הקו בעמדת הרב צבי פרידמן והרבנים שעמו בדרכי המלחמה בגיוס.
בהמשך נפתח קו "זעקת התורה"[דרוש מקור], המצדד בעמדותיו של הרב אשר דויטש.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- תגית הפלג הירושלמי באתר כיכר השבת
- אביגדור רבינוביץ, "הפלג הירושלמי": החרדים שמפוררים את החרדיות מבפנים, באתר ynet, 20/03/2017
- אנחנו החרדים האמיתיים ונהפוך את המדינה כשצריך, באתר המקום הכי חם בגיהנום
- יקי אדמקר, קיצוני ופורע חוק: תוכנית ההתנתקות של "הפלג הירושלמי" מהמדינה, באתר וואלה!, 20 באוקטובר 2017
הערות שוליים
- ^ גלעד מלאך, המפלגות החרדיות בישראל - מה צופן העתיד?, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 15 ביולי 2019
- ^ נתי טוקר, דרמה בעיתון החרדי "יתד נאמן": העורך הראשי פוטר, באתר TheMarker, 31 במאי 2012
קובי נחשוני, פוּטש ליטאי: נפגעי 'יתד נאמן' השתלטו על העיתון, באתר ynet, 1 ביוני 2012
חיים שקדי, טלטלה ביתד נאמן: הנהלה חדשה, בכיר בעיתון פוטר, באתר כיכר השבת, 31 במאי 2012
חזקי שטרן, מאחורי הקלעים של המהלך הדרמטי לכיבוש 'יתד נאמן', כיכר השבת, 1 ביוני 2012. - ^ משה ויסברג, הרבנים הליטאים ב'דער איד': "לא לקחת תקציבים מהמדינה", באתר בחדרי חרדים, 15 באוקטובר 2016
- ^ שאול כהנא, מנהיג 'הפלג' הגר"צ פרידמן מבהיר: "לא ניטול חלק בבחירות הקרובות", באתר כיכר השבת, 15/01/19
- ^ הוראת הרב אשר דויטש בכינוס "הכנסיה הגדולה", לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, שנערך באיצטדיון פיס ארנה ירושלים, באתר יוטיוב, 28/10/2022
- ^ מערכת המחדש, המומחה טוען: "רואים בקלפיות של הפלג עלייה לש"ס", י"א במרחשוון תשפ"ג
- ^ איך (לא) חרדים מקורונה, באתר כלכליסט
- ^ ישראל כהן, לאחר פטירת הגר"ש: הוקמה "מועצת" של רבני 'בני תורה', באתר כיכר השבת, 25 בפברואר 2018
- ^ ישראל כהן, הערב: כינוס 'מועצת גדולי התורה' הראשון של "בני תורה", באתר כיכר השבת, 4 במרץ 2018
יענקי כץ, תיעוד: כך יזם הגרב"ש דיטש את הקמת 'מועצת הפלג', באתר כיכר השבת, 5 במרץ 2020 - ^ יורשו של הרב אוירבך: חילוני הוא גוי; עדיף שישראל לא הייתה קמה, באתר וואלה!
- ^ ויהי אחרי הנהגת הגר"ש אויערבך זצ"ל: הדמות הבכירה ב'פלג הירושלמי' נחשפת לראשונה, באתר בחדרי חרדים, 2 באפריל 2018
- ^
הרב קלמנוביץ' והרב בורודיאנסקי בכנס המחאה על החרבת ת"ת תפארת יעקב, סרטון באתר יוטיוב
- ^ על משכנות הרועים, גליון 34 עמוד 5.
- ^ 14.0 14.1 גיליון על משכנות הרועים, גיליון 42, חשוון תשפ"ג.
- ^ גיליון על משכנות הרועים, גיליון 23, אייר תשפ"א, וכן גיליון 38 תמוז תשפ"ב.
- ^ עיתון הפלס, גיליון 3014, ג' חשוון תשפ"ג.
- ^ בני תורה – ועידת העשור • הכנסיה גדולה בארץ ישראל • תשרי תשפ”ג
- ^ הפלג הירושלמי מתכנס ב'הארנה' המחדש
- ^ הפלס, גיליון 3008, כו תשרי תשפ"ג.
- ^ שאול כהנא, המחלוקת על החיידרים; מסתמן: יוקם תלמוד תורה חדש, באתר כיכר השבת, 1 במאי 2019
אבי רבינא, הסכסוך ב"פלג הירושלמי": מנהלת בית הספר - פוטרה מתפקידה, באתר כיכר השבת, 24 ביולי 2019 - ^ שאול כהנא, "רדיפת מוסרי הנפש"; בחורים שהשתתפו בהפגנות - סולקו, באתר כיכר השבת, 11 בדצמבר 2019
שאול כהנא, בחורים שנשמעו לגר"צ פרידמן - סולקו מישיבת 'גרודנא', באתר כיכר השבת, 29 ביולי 2019 - ^ ישראל כהן, הרשימה: מוסדות החינוך של 'הפלג הירושלמי', באתר כיכר השבת, 7 ביולי 2016
- ^ עיתון 'הפלס', גליון 3127, י"ז אדר תשפ"ג.
32775759הפלג הירושלמי