מכון ירושלים

ערך זה עוסק במכון מחקר תורני והוצאה לאור. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מכון ירושלים (פירושונים).

מכון ירושלים הוא מכון מחקר תורני, ההדרה והוצאה לאור, העוסק בספרות תורנית מגוונת, מתקופת הראשונים ועד תקופת האחרונים.

מלבד ספרים רבים, מפרסם המכון גם ירחון בשם "מוריה". המכון מעסיק חוקרים ועורכים רבים, בכמה שלוחות ברחבי ישראל. בנשיאות המכון עומדים רבנים מפורסמים, המייעצים לאנשי המכון בתחומים שונים. בשנת תשל"ז זכה המכון בפרס הרב קוק לספרות תורנית.

המכון ופעולותיו

מכון ירושלים נוסד במחצית שנות השבעים על ידי הרב יוסף בוקסבוים ובעידודו של הרב שלמה זלמן אויערבך. הרב בוקסבוים, שהיה בעל ידע אישי רב בנושאי ביבליוגרפיה תורנית והיסטוריה יהודית, החל כבר בשנת ה'תשכ"ח (1968) לערוך את הספר "אוצר מפרשי התלמוד", שהוא ליקוט דבריהם של מאות ראשונים ואחרונים, מסודרים וערוכים מחדש לפי סדר סוגיות התלמוד הבבלי. תחילה עסק עמו בכך גם הרב משה הרשלר, מעורכי האנציקלופדיה התלמודית, שהיה אף הוא מהבקיאים בספרות התורנית לדורותיה, ולאחר מכן צורפו אישים נוספים לצוות ההוצאה לאור.

באותן שנים החל בוקסבוים לעסוק בהוצאה לאור מחדש של ספרי ראשונים רבים, בין פירושיהם לתלמוד ובין תשובותיהם בהלכה. הוא השיג כתבי יד של הספרים, חלקם מקוריים וחלקם צילומים מספריות מפורסמות, והוציא לאור מהדורות המבוססת על פענוח והשוואה של כתבי היד הללו. בוקסבוים נהג להוסיף לספרים מבוא מפורט, המלמד על אותם רבנים ועל ספריהם. אחדים מהמבואות הללו הם יצירה ספרותית בפני עצמם.

במחצית שנות השבעים הוקם רשמית "מכון ירושלים", והחל להרחיב את פעולות ההדרה וההוצאה לאור. הוקמו קבוצות עבודה רבות, המתמקדות כל אחת בתחום מסוים. על הקבוצות הללו נמנים: "מפעל תשובות הראשונים", שההדיר ספרי שו"ת רבים של הראשונים, ביניהם הרי"ף, הרא"ש, הרשב"א ועוד, "מפעל הטור השלם" שהוציא לאור, בשיתוף עם "מוסדות שירת דבורה" את הספר "ארבעה טורים" (לרבי יעקב בן אשר) ומפרשיו, בעריכה חדשה ומוגהת, "מפעל שולחן ערוך השלם", המוציא לאור, בשיתוף עם מכון "מורשה להנחיל", את כרכי השולחן ערוך במהדורה חדשה ומוגהת, "מפעל תורת חכמי ליטא" העוסק בתורתם של ראשי הישיבות ותלמידי החכמים שחיו בליטא, "מפעל תורת חכמי פולין" המוציא לאור את תורתם של חכמי התורה שחיו בפולין, "מפעל מורשת יהודי הונגריה" העוסק בעיקר בספריהם של ההולכים בשיטת החתם סופר, "מפעל חכמי אשכנז" המהדיר את כתביהם של גדולי גרמניה, "מכון אור המזרח" העוסק בספרים ותשובות של חכמי עדות המזרח ועוד.

בין השנים 1981–1989 כיהן כמנכ"ל מכון ירושלים מר נתן גרינברג, כשמשרדי המכון שכנו בעיר העתיקה בירושלים.

עד שנת 2009 יצאו במסגרותיו השונות של "מכון ירושלים" כ-800 ספרים. בין הספרים הללו ניתן למנות את "אוצר מפרשי התלמוד" (19 כרכים) "שולחן ערוך השלם" (11 כרכים), "הטור השלם" (22 כרכים), מפעל "תשובות הראשונים" (13 כרכים), "ילקוט שמעוני השלם" (6 כרכים), ספרי המהר"ל מפראג (24 כרכים), "מנחת חינוך השלם" (3 כרכים), "נודע ביהודה השלם" (4 כרכים), ועוד רבים. מתוך מחלקת כתבי היד של המכון יצאו לאור לראשונה מכתב יד: "תשובות הרשב"א" מכת"י (400 תשובות חדשות), "פני שלמה" לרבי שלמה גנצפריד (5 כרכים), מהר"ם שיק (9 כרכים), רבי מרדכי בנט (3 כרכים), מהר"ל מפראג על בבא מציעא, "מקור חיים" מבעל חוות יאיר (3 כרכים), ועוד מאות ספרים נוספים ממשנתם של גדולי חכמי אשכנז, ליטא, הונגריה, טורקיה, צפון אפריקה, ואחרים.

חלק נוסף בפעולותיו של המכון היה הוצאה לאור של ספרי זיכרון, המוקדשים להנצחת רבנים מפורסמים על ידי תיאור קורותיהם, הדפסת דברי תורתם וצירוף דברי תורה נוספים, עתיקים לצד חדשים.

המכון הכתיר כנשיאיו רבנים ידועים. תחילה כיהנו בתפקיד זה הרב יצחק הוטנר, הרב יחזקאל אברמסקי והרב בצלאל ז'ולטי, ולאחר מכן הרב שלמה זלמן אויערבך, הרב אליעזר גולדשמידט, הרב יצחק קוליץ, הרב יוסף שלום אלישיב והרב עובדיה יוסף, שהיה קשור במיוחד ל"מכון אור המזרח", שהוא חלק ממפעלי המכון. רבנים ידועים נוספים עמדו בראשותם של מפעלים ייחודיים, דוגמת "מפעל מורשת יהודי הונגריה", שבראשו עמדו רבנים יוצאי גולה זו.

לאחר פטירת בוקסבוים ב-2007, המשיכו בניו לנהל את מפעלי המכון.

מרכז המכון נמצא ברובע היהודי בירושלים. שלוחות המכון מפוזרות במקומות רבים: בירושלים ישנן שלוחות נוספות, וכן באשקלון, בבית אל, בחולון, בחיפה, בנתניה ובתל אביב. המכון ייחודי בכך שפועלים בו כל חוגי הציבור הדתי והחרדי, יש לו שלוחות הן בישיבות דתיות (כדוגמת ישיבת אור עציון ומכון שלמה אומן שבישיבת שעלבים) והן בישיבות חרדיות. צוות המכון מונה כמאתיים איש, העוסקים בשלל עבודות המחקר וההדרה של המכון.

כתב העת "מוריה"

ערך מורחב – מוריה (כתב עת)

בשנת ה'תש"ם (1980) החל המכון להוציא לאור את כתב העת התורני "מוריה" שיצא עד אז באופן עצמאי. כתב העת כולל מספר מדורים, בהם מדור "גנוזות", המכיל כתבי יד של ראשונים ואחרונים שלא פורסמו מעולם, מדור "זיכרון לראשונים" המהדיר תשובות ופירושים מאת הראשונים, מדור "זיכרון לאחרונים" בו מובאים תשובות ופירושים מחכמי האחרונים ומדורים נוספים.

אוצר מפרשי התלמוד

כאמור, אחד ממפעלי המכון הוא אוצר מפרשי התלמוד בו נאספו פירושים וביאורים מאלפי ספרים ונערכו על פי סדר הגמרא, רש"י והתוספות. עד לשנת תשע"ח יצאו לאור תשעה עשר כרכים. הכוללים את המסכתות חלה (הלקט נערך על המשנה עם פירושי הרמב"ם והר"ש), פסחים (רק פרק עשירי), סוכה, גיטין, קידושין (עד דף נח), בבא קמא (עד פרק שביעי), בבא מציעא (עד פרק ששי), ומכות.

אוצר מפרשי התורה

לאור הצלחת הפרויקט אוצר מפרשי התלמוד בשנת 2016 החלו בפרויקט דומה סביב פירוש התנ"ך. עד כה (2022) יצאו בסדרה בראשית (2 חלקים), שמות (2 כרכים), במדבר (חלק א'), אוצר מפרשי המגילה על מגילת אסתר.