רבי ישראל בונדהיים

ישראל בונדהיים

לידה	י"ט בניסן ה'תרפ"ו המבורג, רפובליקת ויימאר
פטירה	ז' באב ה'תשע"ד (בגיל 88) ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
תאריך עלייה	אלול ה'תש"ה
מקום מגורים	בית וגן, ירושלים
השכלה	ישיבת קול תורה
השתייכות	חרדים-ליטאים, יקים
בת זוג	נחמה בונדהיים

הרב ישראל בונדהיים (י"ט בניסן ה'תרפ"ו, 2 באפריל 1926 – ז' באב ה'תשע"ד, 3 באוגוסט 2014) היה מחנך חרדי-ליטאי. כיהן כר"מ בישיבת קול תורה לצעירים בירושלים במשך עשרות שנים.

קורות חייו

נולד בהמבורג שבגרמניה לאלעזר שהיה חייל במלחמת העולם הראשונה, ולהנה, בתו של הרב משה גליקשטדט, שהיה מפרנסי בית הכנסת הגדול בהמבורג. בשנת תרצ"ט (1939) חווה את ליל הבדולח ולמחרת נלקח אביו על ידי הגסטאפו למחנה הריכוז בוכנוואלד. כעבור חודש במסגרת הקינדר-טרנספורט נשלח ישראל מגרמניה לבריסל שבבלגיה לבית דודו הרב ראובן גליקשטדט, לשם הצטרפו אביו ואמו בהמשך. כעבור זמן קצר כבשו הנאצים את בריסל והאב ובנו הבכור נתן נשלחו למחנה המעצר סן סיפריאן שבדרום צרפת.

האם, שנותרה עם שאר ילדיה, נמלטה אל קרובי משפחה בעיר לימוז', במטרה לחצות את הגבול לצרפת החופשית. במהלך מבצע הברחת הגבול נעצרה המשפחה על ידי המשטרה הצרפתית ולאחר שהייה של שבוע בכפר סנט מרסל הועברה למחנה המעצר גירס. במחנה זה התאחדו עם האב שהועבר לשם מבוכנוואלד. בתקופה זו אף חלה ישראל הצעיר בטיפוס הבטן.

בעקבות פעילות ארגון אוז"ה שוחרר ישראל מהמחנה בט' בתמוז תש"ב (1942) יחד עם אחיותיו תרצה ונועה, כאשר הוריו ואחיו יוסף נותרו מאחור. בתקופה שלאחר השחרור שהה בשווייץ במחנה בוריגנון, שם משכו אותו לאסיפות של בח"ד ושם גם פגש את מר שושני עליו התבטא שייתכן שהוא יותר חכם מאלברט איינשטיין והמפגש עמו עורר בו את הרצון ללמוד.

בסוף שנת תש"ה (1945) עלה לפלשתינה (א"י) ובעצתו של הרב יוסף שלמה כהנמן נכנס ללמוד בישיבת קול תורה בירושלים והיה מראשוני תלמידיה. בסוף שנת תשי"ב (1952) הופרדו התלמידים הצעירים למסגרת נפרדת ולבקשת הרב ברוך קונשטט הצטרף לניהול הישיבה לצעירים יחד עם הרב יוסף יהודה ריינר בתוך חדר שהוקצה לישיבה הקטנה, ומאז ועד לפטירתו שימש כר"מ לבני שיעור א'. כעבור שנתיים באלול תשט"ו (1955) נשא את נחמה.

באדר תשע"ד חלה והפסיק למסור שיעורים. נפטר בז' באב תשע"ד ונטמן לצד רעייתו בהר המנוחות.

פעילות ציבורית

הקים קופת צדקה בשם "צדקת יוסף אשר" ונהג לאסוף תרומות בבתי כנסת בשכונתו בימי תענית, כדברי הגמרא במסכת ברכות: "אגרא דתעניתא – צדקתא".

לקריאה נוספת

• שילה שיאון (עורך), הרב בונדהיים – מקול ענות מלחמה לקול תורה, פלדהיים 2012

קישורים חיצוניים

• משה ויסברג, רצון קונו - בלי 'חשבונות' • לדמותו של הגר"י בונדהיים, באתר בחדרי חרדים
• מ. סופר, כי שרית - ותוכל, מוסף שבת קודש 06 - חיי שרה, בני ברק: יתד נאמן, תשפ"ג, עמ' 22, באתר אוצר החכמה
• הרב ר. וילמן, ישראל אשר בך אתפאר, מוסף שבת קודש 51 - כי תצא, בני ברק: יתד נאמן, תשע"ד, עמ' 18, באתר אוצר החכמה
• הרב ישראל בונדהיים, מכתבים למערכת - פשט במשנה, מוסף שבת קודש 01 - וילך (תשובה), בני ברק: יתד נאמן, תשס"ו, עמ' 32, באתר אוצר החכמה
• שמשון בן פסח מאוסטרופולי, ניצוצי שמשון, ירושלים: בומבך, אברהם יעקב בן יוסף אשר, תשע"ג, עמ' יז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ישראל בונדהיים42058474Q136521226