פייר סול

פייר סול
Pierre Soulé

לידה	31 באוגוסט 1801 קסטיון-אן-קוזראן, הרפובליקה הצרפתית הראשונה
פטירה	26 במרץ 1870 (בגיל 68) ניו אורלינס, לואיזיאנה, ארצות הברית
מקום קבורה	Saint Louis Cemetery No. 2
מדינה
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
חתימה
סנאטור מטעם לואיזיאנה 21 בינואר 1847 – 3 במרץ 1847 (42 ימים) → אלכסנדר בארו סולומון דאונס ←
4 במרץ 1849 – 11 באפריל 1853 (4 שנים) → הנרי ג'ונסון ג'ון סליידל ←
שגריר ארצות הברית בספרד 7 באפריל 1853 – 1 בפברואר 1855 (שנה) נשיא ארצות הברית ממנה פרנקלין פירס → דניאל מורו בארינגר אוגוסטוס דודג' ←

פייר סול (בצרפתית: Pierre Soulé‏; 31 באוגוסט 1801 – 26 במרץ 1870) היה עורך דין, פוליטיקאי ודיפלומט אמריקאי יליד צרפת שפעל באמצע המאה ה-19. הוא כיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת לואיזיאנה בין השנים 1849–1853, וב־1853 מונה לשגריר ארצות הברית בספרד – תפקיד שבו החזיק עד 1855.

סול נודע במיוחד בשל חלקו בכתיבת "מניפסט אוסטנד" משנת 1854 – מסמך שנכתב בניסיון של בעלי עבדים מהדרום להרחיב את גבולות ארצות הברית על ידי סיפוח קובה. יוזמה זו עוררה התנגדות עזה בקרב מתנגדי העבדות, וסול ספג ביקורת אישית על כך שחצה את גבולות תפקידו הדיפלומטי.

ביוגרפיה

ראשית חייו והשכלה

פייר סול נולד ב-31 באוגוסט 1801 בכפר קסטיון-אן-קוזראן שבפירנאים הצרפתיים. אביו שימש כשופט שלום נכבד, והוא גדל במשפחה משכילה. הוא למד במכללה ישועית בטולוז ובאקדמיה בבורדו. בצעירותו היה מתנגד למונרכיה ותומך בחופש מצפון ובחילוניות, ובשל פעילותו זו הוגלה בשנת 1816 לנווארה.

לאחר מכן עבר לפריז, שם למד משפטים, הוסמך כעורך דין והחל לעסוק במקצועו. במקביל הצטרף לחוגים מחתרתיים שפעלו למען זכויות אזרח והוציא עיתון בשם Le Nouveau nain jaune ("הגמד הצהוב החדש"). הוא הורשע בפעילות נגד השלטון ונידון לשלוש שנות מאסר – אך הצליח להימלט.

הגירה לארצות הברית

בשנת 1825 נמלט סול מצרפת, תחילה לבריטניה, אחר כך להאיטי, ולבסוף הגיע לארצות הברית. הוא התיישב בניו אורלינס – עיר בעלת מורשת צרפתית מובהקת – שם הפך לעורך דין מצליח, התחתן והקים משפחה. בהמשך קיבל אזרחות אמריקאית וייסד בנק, אך בעקבות משבר כלכלי הבנק קרס והוא חזר לעיסוקו כעורך דין, בעיקר עבור בעלי מטעים סוחרי כותנה. הוא היה גם ממייסדי "מועדון בוסטון" בעיר.

קריירה פוליטית

סול הצטרף למפלגה הדמוקרטית ונבחר כנציג לוועידה החוקתית של לואיזיאנה ב־1844. שנתיים לאחר מכן נבחר לסנאט המדינתי.

ב־1847 נבחר לסנאט של ארצות הברית במינוי מיוחד, וב־1849 נבחר שוב לתקופת כהונה מלאה, שבה כיהן עד 1853. באותה שנה מונה לשגריר ארצות הברית בספרד. תקופתו כדיפלומט התאפיינה בשורה של שערוריות: הוא פצע את השגריר הצרפתי בדו-קרב, מסר אולטימטום ללא אישור, וניסה לעורר סכסוך עם ספרד בפרשת Black Warrior. מבקריו אמרו עליו כי היה "יותר מטאדור מאשר דיפלומט".

בשנת 1854 היה שותף לכתיבת "מניפסט אוסטנד", שנועד לשכנע את ממשלת ארצות הברית לרכוש או לספח את קובה – אז מושבה ספרדית שבה עוד התקיימה העבדות. המניפסט עורר זעם בצפון ארצות הברית ונחשב כתעמולה פרו־עבדותית, מה שפגע קשות במוניטין של סול.

פעילות נוספת

בשנת 1852, בזמן ששהה בוושינגטון, סייע סול לשחרורו של סולומון נורת'אפ – שחור חופשי שנחטף ונמכר לעבדות, לימים מחבר הספר "12 שנים של עבדות".

סול התנגד תחילה לפרישת הדרום מהאיחוד ערב מלחמת האזרחים, ותמך בסטיבן דאגלס ובסיעת תומכי האיחוד של המפלגה הדמוקרטית. אך לאחר פרוץ המלחמה הצטרף למאמץ של מדינתו לואיזיאנה ותמך בקונפדרציה. בשנת 1861 נעצר על ידי כוחות האיחוד באשמת "קשירת קשר לבגידה" ונכלא במצודת וורן שבמסצ'וסטס, אך הצליח להימלט ולשוב לדרום.

לאחר תום המלחמה בשנת 1865 יצא לגלות בהוואנה, קובה. בהמשך שב לארצות הברית, ונפטר בניו אורלינס ב-26 במרץ 1870.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פייר סול בוויקישיתוף

• פייר סול באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• פייר סול, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

פייר סול42179389Q434679