תומאס פוזי

תומאס פוזי

לידה	מחוז פיירפקס, מושבת וירג'יניה, אמריקה הבריטית
פטירה	שואנטאון, טריטוריית אילינוי, ארצות הברית
מדינה
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית
חבר הסנאט של קנטקי 1804–1806 (כשנתיים)
סגן מושל קנטקי ה־3 ינואר 1806 – דצמבר 1808 (כשנתיים) תחת מושל קנטקי כריסטופר גרינאפ
סנאטור מטעם לואיזיאנה 8 באוקטובר 1812 – 4 בפברואר 1813 (120 ימים) → ז'אן נואל דסטריאן ג'יימס בראון ←
מושל טריטוריית אינדיאנה ה־2 3 במרץ 1813 – 7 בנובמבר 1816 (3 שנים) → ויליאם הנרי הריסון ג'ונתן ג'נינגס (כמושל אינדיאנה) ←

תומאס פוזי (באנגלית: Thomas Posey‏; 9 ביולי 1750 – 19 במרץ 1818) היה קצין בצבא הקונטיננטלי במלחמת העצמאות האמריקאית, והגיע לדרגת בריגדיר גנרל תחת פיקודו של הגנרל ג'ורג' וושינגטון (1732–1799). לאחר המלחמה מונה ללוטננט קולונל בצבא ארצות הברית בשנות השלום, והשתתף במלחמת האינדיאנים בצפון-מערב.

לאחר מכן שירת בסנאט של קנטקי (1804–1806), ונבחר לסגן המושל השלישי של קנטקי (1806–1808). לאחר כהונה קצרה כסנאטור של מדינת לואיזיאנה החדשה (1812–1813), מינה אותו הנשיא ג'יימס מדיסון למושל השלישי והאחרון של טריטוריית אינדיאנה (1813–1816), בשלוש השנים האחרונות לפני קבלתה למדינה מלאה באיחוד הפדרלי.

ביוגרפיה

ראשית חייו

תומאס פוזי נולד ב־9 ביולי 1750 על גדות נהר הפוטומק, בחווה סמוכה למאונט ורנון, מחוז פיירפקס במושבת וירג'יניה. במהלך חייו פוזי היה נתון לשמועות שהוא בנו הביולוגי של ג'ורג' וושינגטון; השמועות המשיכו גם לאחר מותו והופיעו בעיתונים שונים. רוב ההיסטוריונים אינם בטוחים מי היו הוריו בפועל.

פוזי גדל על קרקע סמוכה לביתו של וושינגטון, בביתו של ג'ון פוזי, חבר קרוב של וושינגטון, ומהר מאוד נהנה מהסיקור והקשרים של וושינגטון.

הוא למד בבית הספר המקומי, ובגיל 19 עבר לגבול וירג'יניה ליד סטנטון בכוונה לעסוק במסחר או חקלאות. פתח עסק לייצור אוכפים ונישא למרתה מת'יוז, בתו של ג'ושוע מת'יוז שנפטר, שהייתה תחת חסותו של דודו סמפסון מת'יוז, מנהיג מוכר ובעל מסבאה בסטנטון. לזוג נולדו שלושה בנים, אך רק אחד מהם הגיע לבגרות. מרתה נפטרה ב־1778 בלידתו של בנה השלישי.

ב־1774, שירת פוזי במחלקת הרכש של משלחת צבאית נגד האינדיאנים שתקפו את ההתיישבויות בגבול. הוא השתתף בקרב פוינט פלטזנט, והמשלחת הצליחה לדכא את ההתקפות זמנית.

מלחמת העצמאות

ב־1775 נבחר לחבר ועד הקורפורטציה של וירג'יניה. הוא שירת בצבא הקונטיננטלי כקפטן, בעיקר ברגימנט ה-7 של וירג'יניה, ולימים הועלה לדרגת לוטננט קולונל ב־1782. במהלך המלחמה פיקד על מסעות צבאיים נגד לורד דאנמור והוביל את חיל המצב בעמק פורג' ואת קרב מונמות'.

ב־1777 החליף את קפטן ג'וזף קרוקט בקורפוס הרובאים הזמני של דניאל מורגן, וב־1778 מונה למפקד הקורפוס לאחר שצומצם לשתי פלוגות. הועלה לדרגת מייג'ור ומונה למפקד הרגימנט ה־7 של וירג'יניה ב־20 בדצמבר 1778.

ביולי 1779 מונה לפקד על גדוד חיל רגלים קל במסגרת קורפוס הרגלים הקלים של בריגדיר גנרל אנטוני ווין. בהיותו חלק מהרגימנט הראשון הזמני תחת קולונל כריסטיאן פיביגר, פיקד על מתקפה לילית בסטוני פוינט, עמדת מפתח בריבר הדסון, ותפס את דגל רגימנט ה־17.

לאחר פירוק קורפוס הרגלים הקלים בדצמבר 1779, חזר פוזי ליחידתו, אך היא נכנעה ב־12 במאי 1780 לפני שהספיק להצטרף אליה. הוא שירת שוב לאחר חילופי שבויים בשנת 1781 וסייע בשיקום הרגימנט של וירג'יניה, כולל המצור על יורקטאון. שירת שוב עם גנרל ויין בג'ורג'יה מול כוחות סבנה, והועלה לדרגת לוטננט קולונל ב־1782.

בסיום המלחמה חזר לווירג'יניה והשתתף בחברת Cincinnati. נישא בשנית למרי אלכסנדר ת'ורנטון, אלמנתו העשירה של ג'ורג' ת'ורנטון, והם חיו בחווה שלה בפרדריקסבורג, וירג'יניה, בה עסק בחקלאות כמעט 18 שנה.

חזרה קצרה לצבא

פוזי חזר לשירות צבאי ב־1793 כמפקד בריגדה במיליציה של קנטקי, במסגרת מלחמת האינדיאנים בצפון-מערב, תחת "מד" אנטוני ווין. הוא פרש שוב ב־1794 עקב סכסוכים עם מפקדים אחרים, חודשים ספורים לפני סיום המלחמה לאחר ניצחון קרב Fallen Timbers.

קנטקי ולואיזיאנה

ב־1802 קיבל פוזי 7,000 דונם על תרומתו הצבאית, ובחר חלקה ליד הנדרסון, קנטקי. ב־10 בנובמבר 1804 נבחר לסנאט של קנטקי ושימש כנשיא הסנאט. ב־1805 מונה לסגן מושל קנטקי למשך כהונה קצרה. ב־1808 היה מועמד למשרת המושל אך פרש לתמוך בצ'ארלס סקוט.

ב־1809 פיקד על מיליציה של קנטקי כהכנה למלחמה אפשרית מול צרפת ובריטניה. לאחר מכן עבר לאזור אטקאפאס בלואיזיאנה, וכיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם המדינה ב־1812–1813.

טריטוריית אינדיאנה

ב־1813 מינה אותו הנשיא ג'יימס מדיסון למושל טריטוריית אינדיאנה, במקומו של ויליאם הנרי הריסון. הגיע לבירה החדשה, קוריודון, בדצמבר 1813 ונאם נאום פיוס למועצה.

הוא פיקד על ארגון מחדש של בתי המשפט הטריטוריאליים, חילק את הטריטוריה לשלושה אזורי שיפוט ומינה מספר שופטים. אישר בניית כבישים, הקים מסגרת לחינוך בסיסי, ואישר את זכויות ההקמה של בנק וינסנס. למרות מאמציו לרצות את הציבור, המועצה לא אהבה את "אי-הנגישות" שלו, ותמיכתו בעבדות סתרה את המדיניות השלטת שהתנגד לעבדות.

בבחירות למשרת המושל לאחר קבלת המדינה ב־1816 הפסיד לטובת ג'ונתן ג'נינגס, 5,211 מול 3,934 קולות.

שנותיו האחרונות ומותו

ב־1816 מונה לסוכן אינדיאנים בטריטוריית אילינוי, וניהל משא ומתן עם שבטי וי, קיקאפו ופוטאווטומי. בשנת 1817 התמודד שוב לקונגרס אך הפסיד בתבוסה קשה. הוא נפטר מדיפטריה ב־19 במרץ 1818 בשואנטאון שבטריטוריית אילינוי, בגיל 67.

מחוז פוזי והעיירה פוזי בפרנקלין, אינדיאנה, נקראו על שמו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תומאס פוזי בוויקישיתוף

• תומאס פוזי באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• תומאס פוזי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

תומאס פוזי42160667Q885976