סולומון דאונס

סולומון דאונס
Solomon W. Downs

לידה	1801 מחוז מונטגומרי, טנסי, ארצות הברית
פטירה	14 באוגוסט 1854 (בגיל 53 בערך) מחוז לינקולן, קנטקי, ארצות הברית
מקום קבורה	Riverview Cemetery
מדינה
השכלה	אוניברסיטת טרנסילבניה
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
סנאטור מטעם לואיזיאנה 4 במרץ 1847 – 3 במרץ 1853 (6 שנים) → פייר סול יהודה פיליפ בנימין ←

סולומון ויתרסבי דאונס (באנגלית: Solomon Weathersbee Downs‏; 26 באוגוסט 1800 – 13 באוגוסט 1854) היה עורך דין, פוליטיקאי ובעל עבדים אמריקאי ממדינת לואיזיאנה. איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית בין השנים 1847–1853.

ביוגרפיה

ראשית חייו

דאונס נולד ב-26 באוגוסט 1800 במחוז מונטגומרי שבטנסי, כבנו הלא־חוקי של ויליאם ויתרסבי ורבקה דאונס. משפחתו עברה מאוחר יותר ללואיזיאנה, אך שלחה אותו חזרה לטנסי ללמוד אצל תומאס ב. קרייגהד. לאחר מכן למד באוניברסיטת טרנסילבניה שבלקסינגטון, קנטקי, שם השלים את לימודיו בשנת 1823.

לאחר לימודי המשפטים הוסמך כעורך דין בשנת 1826 והחל לעסוק במקצועו בעיירה באיו סרה, לואיזיאנה. בהמשך עבר למחוז ואשיטה, שם המשיך בעיסוקו כעורך דין והקים מטע, אותו ניהל לצד עבודתו.

דאונס החזיק בעשרות עבדים אפרו-אמריקאים בשני מטעיו במחוז ואשיטה. במפקד העבדים של שנת 1850 נרשם כי ברשותו 154 גברים, נשים וילדים משועבדים.

בשנת 1830 נשא דאונס לאישה את אן מארי מק’קיילב (נפטרה ב־1857), ולשניים נולדו שני ילדים.

קריירה פוליטית

כדמוקרטי, החל דאונס את דרכו הפוליטית כתומך נלהב של אנדרו ג'קסון במערכת הבחירות של 1828. בשנת 1838 נבחר לסנאט של מדינת לואיזיאנה מטעם המחוזות קטהולה, ואשיטה ויוניון, ונבחר שוב בשנת 1842.

במקביל שירת שנים רבות במיליציה של לואיזיאנה, וב־1842 מונה לבריגדיר גנרל בדיוויזיה השישית שלה.

בשנת 1844 היה נציג בוועידה החוקתית של המדינה, ובאותה שנה התמודד גם לתפקיד אלקטור לנשיאות כתומך של מרטין ואן ביורן. כאשר ואן ביורן התנגד לסיפוח טקסס, פרש דאונס מהמירוץ, אך שב להתמודד לאחר שהוכרזה מועמדותו של ג'יימס פולק. פולק ניצח בבחירות ודאונס הצביע עבורו ועבור סגנו, ג'ורג' דאלאס.

בשנת 1845 עבר דאונס לניו אורלינס, ושם כיהן כתובע הפדרלי של מחוז לואיזיאנה בשנים 1845–1846 וכן היה חבר נוסף בוועידה החוקתית של המדינה.

ב־1847 נבחר לסנאט של ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית וכיהן בו עד 1853. בתקופת כהונתו שימש כיו"ר ועדת הצעות החוק (הקונגרס ה־30) ויו"ר ועדת תביעות מקרקעין פרטיות (הקונגרסים ה־30 עד ה־32).

בסנאט היה דאונס אחד התומכים החריפים ביותר במוסד העבדות, שממנו הפיק גם רווח אישי. באחד מנאומיו הצהיר:

אני קורא למתנגדי העבדות להוכיח כי פועלי הצפון הלבנים מאושרים, שבעי רצון ונינוחים כמו עבדי הדרום. בדרום העבדים אינם סובלים אפילו עשירית מהייסורים שסובלים הפועלים הלבנים בצפון... זו, אדוני, אחת ממעלותיה של מערכת העבדות, וזהו מצבו העדיף של העבד הדרומי לעומת הפועל הצפוני.

לאחר תום כהונתו בסנאט, מונה על ידי הנשיא פרנקלין פירס בשנת 1853 לגובה המכס של מחוז אורלינס – תפקיד שבו החזיק עד מותו.

מותו וקבורתו

דאונס נפטר ב־14 באוגוסט 1854 באתר הנופש קראב אורצ'רד ספרינגס שבקנטקי, ונקבר תחילה במטע המשפחתי במדינה זו. בהמשך הועברו שרידיו לבית העלמין של בית ההבראה ריברוויו במונרו, לואיזיאנה – מקום שהפך לימים לבית העלמין ריברוויו.

בצוואתו שחרר דאונס עבד בשם ריצ'רד ברינגטון, שלמד לקרוא ולכתוב בזמן שעבד במטע שלו. ברינגטון הפך בהמשך לספר מצליח בניו אורלינס, וכשגילה כי קברו של דאונס נותר ללא מצבה – הוא שילם מכספו על אבן זיכרון.

עם השנים אבד מקום הקבורה, נתגלה מחדש ב־1937, נשכח שוב, ולבסוף נחשף בשנית בשנת 2000 – אז נמצאו שרידי המצבה ששילם עליה ברינגטון, והם משמשים עד היום לסימון קברו של דאונס.

הכפר דאונסוויל שבלואיזיאנה נקרא על שמו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סולומון דאונס בוויקישיתוף

• סולומון דאונס באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• סולומון דאונס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

סולומון דאונס42160650Q2299278