אדווין ברוסארד
| לידה |
4 בדצמבר 1874 לורוויל, לואיזיאנה, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
19 בנובמבר 1934 (בגיל 59) ניו איבריה, לואיזיאנה, ארצות הברית | ||||
| מקום קבורה | לואיזיאנה | ||||
| מדינה |
| ||||
| השכלה |
| ||||
| מפלגה |
| ||||
| מספר ילדים | 6 | ||||
| |||||
| פעולות ומבצעים | |||||
| מלחמת ארצות הברית-ספרד | |||||
אדווין סידני ברוסאר האב (באנגלית: Edwin Sidney Broussard Sr.; 4 בדצמבר 1874 – 19 בנובמבר 1934) היה פוליטיקאי אמריקאי שכיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת לואיזיאנה, במשך שתי קדנציות – מ־4 במרץ 1921 עד 3 במרץ 1933.
ביוגרפיה
ראשית חייו
ברוסארד נולד בכפר לורוויל שבלואיזיאנה, ב־4 בדצמבר 1874, לז'אן דורוויל ברוסאר ולאנסטאזי אליזדי גונסולין ברוסאר. הוא התחנך בבתי הספר הציבוריים של לואיזיאנה, וב־1896 השלים את לימודיו באוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה שבבאטון רוז'. לאחר מכן לימד במשך כשנתיים בבתי הספר הציבוריים במחוזות איבריה וסנט מרטין.
קריירה מוקדמת
עם פרוץ מלחמת ארצות הברית–ספרד ב־1898, התנדב ברוסארד לצבא ארצות הברית. הוא שירת כקפטן בקובה בשנים 1898–1899, ובהמשך הצטרף למשלחת טאפט לפיליפינים ושימש בה כעוזר מזכיר. בשנת 1900 חזר לארצות הברית, וב־1901 סיים את לימודיו בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת טוליין בניו אורלינס. באותה שנה הוסמך לעריכת דין והקים משרד עצמאי בניו איבריה, עיר המחוז של איבריה פאריש.
ברוסאר כיהן כתובע המחוזי של המחוז השיפוטי ה־19 של לואיזיאנה בשנים 1903–1908. בין השנים 1914–1916 היה מזוהה עם המפלגה הפרוגרסיבית של תאודור רוזוולט. הוא התנגד ל"אולד רגולרס" – המכונה הפוליטית הדמוקרטית השמרנית של ניו אורלינס. בשנת 1916 התמודד ללא הצלחה על תפקיד סגן המושל ברשימה הפרוגרסיבית של המועמד לתפקיד המושל ג'ון פרקר, תומך נוסף של רוזוולט.
כהונתו בסנאט
בשנת 1920 גבר ברוסארד על המושל השמרן לשעבר ג'ארד סנדרס האב, וזכה במושב הסנאט שהתפנה כשנתיים קודם לכן עם מותו של אחיו, הסנאטור רוברט ברוסארד. הוא התנגד לחוק היובש והגיש הצעת חוק שביקשה להחריג את הבירה והיין מהתיקון ה-18 לחוקה. כמו כן תמך במכסי מגן על הסוכר ובפרויקטים פדרליים לשליטה בשיטפונות שהיו חשובים ללואיזיאנה.
בבחירות לסנאט של 1926 התמודדו שוב ברוסארד וסנדרס. הקו קלוקס קלאן וה"אולד רגולרס" התנגדו לברוסארד בשל היותו קתולי, אך הוא זכה לתמיכה חזקה מהנציב לשירות הציבורי של לואיזיאנה, יואי לונג (שלימים היה למושל), ובסיועו ניצח את סנדרס בשנית. באוטוביוגרפיה שלו, Every Man a King, כתב לונג: "תמכתי בו, ואין לו ידיד במדינה שהיה טוען שיכול היה להיבחר לסנאט בשנת 1926 אלמלא אני."
ברוסארד תמך בלונג בבחירות לתפקיד המושל בשנת 1928, אך התנגד לו כשהתמודד על מושב בסנאט בשנת 1930, בעודו מכהן כמושל. ברוסארד קרא ללונג – שכבר נבחר לסנאט – להתפטר מתפקיד המושל ולהעבירו לסגנו, פול סיר, שהיה בעבר בן בריתו של לונג והפך ליריבו. לונג, עם זאת, סירב לוותר על תפקידו ונשאר סנאטור נבחר במשך יותר משנה, מה שיצר מתיחות בין השניים. בהמשך החל ברוסארד לשבח את יריבו לשעבר, סנדרס, מה שהעמיק עוד יותר את הקרע עם לונג. לונג מצדו ראה בברוסארד "שמרן" בדמותו של סנדרס, ותמך במועמד המתון ג'ון אוברטון מאלכסנדריה כמחליפו של ברוסארד.
ברוסארד הפסיד בבחירות המקדימות הדמוקרטיות של 1932, לאחר שמחנהו של לונג תמך באוברטון; יריביו האשימו את תומכי לונג בזיופים בבחירות.
בערוב ימיו
לאחר תבוסתו שב ברוסארד לעסוק בעריכת דין, ניהל בנק ועסקים פיננסיים בניו איבריה, שם נפטר ב-19 בנובמבר 1934. הוא נטמן בבית העלמין סנט פיטר שבעיר. ברוסארד היה חבר במועדון "בוסטון קלאב" של ניו אורלינס.
קישורים חיצוניים
- אדווין ברוסארד באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- אדווין ברוסארד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
אדווין ברוסארד42160551Q5346791