אדיר ונאור
אַדִּיר וְנָאוֹר
|
|---|
|
אַדִּיר וְנָאוֹר[1]; בּוֹרֵא דּוֹק וָחֶלֶד; מִי אֵ-ל כָּמוֹךָ[2] |
אַדִּיר וְנָאוֹר הוא פיוט שמחברו אינו ידוע, שנאמר בחזרת הש"ץ ביום הכיפורים במרבית קהילות ישראל. במנהגי האשכנזים בתפילת מוסף[15] ובנוסח הספרדים בכל תפילות היום. יהודי ספרד נוהגים לומר פיוט זה בדרך כלל בניגון קצבי.
רקע
בקדושתאות ליום הכיפורים נהגו הפייטנים הקלאסיים להוסיף בסוף ברכת קדושת היום פיוט המכונה "סדר פסוקים" ומפייט סדרה של פסוקים מענייני סליחה וכפרה הלקוחים מהתורה, הכתובים והנביאים (בדומה למלכויות זכרונות ושופרות בראש השנה).[16] אף שכל פייטן בחר את הפסוקים כראות עיניו, יש פסוקים שזכו למעמד של קבע. בהם, פסוקי ”מִי אֵ-ל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא” (מיכה, ז', י"ח-כ') מהנביאים שימשו באופן קבוע הפסוקים המתפייטים האחרונים, ונהוג היה לייחד להם פיוט עצמאי, המנותק מהמבנה של סדר הפסוקים. הגורם למרכזיותם של פסוקי מיכה בסדר הפסוקים הוא כנראה המקום המרכזי שהם תפסו גם בנוסח הקבע הקדם-פייטני של ברכת קדושת היום בנוסח ארץ ישראל.[17]
מבנה הפיוט
המבנה המקובל של פיוטי "מי א-ל כמוך" הבאים לאחר סדרי הפסוקים הוא טורים בני שתי צלעות קצרות המסודרים על פי אקרוסטיכון אלפביתי. בסוף כל טור, ולעתים גם בתחילתו, בא הרפרן (הפזמון החוזר) שנועד לעניית הקהל ולקוח מתוך הפסוק המתפייט: ”מִי אֵ-ל כָּמוֹךָ” (מיכה, ז', י"ח).[18] בסוף הפיוט נאמר הפסוק אותו הוא בא לפייט: "ככתוב על יד נביאך 'מי א-ל כמוך ...'"[19][20]
גם הפיוט הזה מקיים מבנה כללי זה, וייתכן אף שהוא הוא מקורו של המבנה המקובל, ושאר הפיוטים הושפעו ממנו. הפיוט "אדיר ונאור" הוא פשוט יחסית, וכל צלע בו כוללת תואר שבח אחד לה', והאקרוסיטיכון מצופף ומקצה אות אחת לכל צלע. הפיוט שלפנינו מורכב רק משבחים לה', אך לא כל פיוטי הסוג מוגבלים כך בתוכנם.[19]
סגנון
הפיוט אינו מחורז, ולכן שייך כנראה לתקופת הפיוט הקדם-קלאסי (לפני המאה השישית). למרות קדמותו זו, המוכחת גם מתפוצתו במחזורי העדות השונות, כמעט לא נמצאו העתקות שלו בגניזה הקהירית.[19]
כאמור, הפיוט פשוט מאד בסגנונו, ואינו כולל דבר מלבד רשימה של שבחים מקובלים לקב"ה.[19] הפיוט מושתת על המבנה המופלג (=הסופרלטיבי) ובשימוש במילים כמו "אדיר", "נורא" ו"מי אל כמוך". מבנה זה מופיע בתפילת חנה: ”אֵין קָדוֹשׁ כַּה' כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּא-לֹהֵינוּ” (שמואל א', ב', ב').
לקריאה נוספת
- הפיוט במהדורה מדעית, בתוך: דניאל גולדשמידט, מחזור ליום כפור, ירושלים תש"ל, עמ' 594–595.
קישורים חיצוניים
אדיר ונאור, באתר ויקיטקסט
הפיוט אדיר ונאור, באתר הפיוט והתפילה
הערות שוליים
- ^ ספר תהילים, פרק ע"ו, פסוק ה'
- ^ ספר מיכה, פרק ז', פסוק י"ח
- ^ ספר איוב, פרק י"ב, פסוק כ"ב
- ^ ספר ישעיהו, פרק ס"ג, פסוק א'
- ^ ספר עמוס, פרק ה', פסוק ט"ו
- ^ במנהגי אשכנז: זוֹקֵף כְּפוּפִים; חוֹנֵן דַּלִּים.
- ^ ספר חבקוק, פרק א', פסוק י"ג
- ^ ספר תהילים, פרק קמ"ה, פסוק י"ד
- ^ ספר תהילים, פרק ק"ג, פסוק ו'
- ^ ספר ירמיהו, פרק ל"א, פסוק י'
- ^ ספר ישעיהו, פרק ס"ג, פסוק א'
- ^ ספר תהילים, פרק קמ"ה, פסוק י"ח
- ^ במנהגי אשכנז: רָם וּמַאֲזִין שַׁוְעָה.
- ^ טור זה נוסף לאחר תום האקרוסטיכון כדי להעביר ללשון הפסוק שלאחריו. הוא אינו נמצא במנהגי הספרדים, וכנראה אינו חלק מקורי מהפיוט (שולמית אליצור, סוד משלשי קודש, האיגוד העולמי למדעי היהדות, ירושלים תשע"ט, עמ' 511).
- ^ במנהג אשכנז המזרחי, אומרים את תחילת הפיוט ואת סופו, ומדלגים על כמה חרוזים באמצע. ראו מחזור גולדשמידט, עמ' 595.
- ^ להרחבה על סדרי הפסוקים ראו אליצור, סוד משלשי קודש, האיגוד העולמי למדעי היהדות, ירושלים תשע"ט, פרק ט' סעיף ה', עמ' 486–509; ובקצרה במאמרה "סדרי פסוקים בפיוטים ובתפילות ישראל", גנזי קדם ה (תשס"ט), עמ' 19–21.
- ^ שולמית אליצור, "למקורם של פיוטי הסליחות", תרביץ פד [ד] (תמוז תשע"ו), עמ' 517–518.
- ^ אליצור, "סדרי פסוקים בפיוטים ובתפילות ישראל", עמ' 21.
- ^ 19.0 19.1 19.2 19.3 אליצור, סוד משלשי קודש, פרק ט' סעיף ו', עמ' 510–516, ובפרט 510–511.
- ^ פיוטי "מי א-ל כמוך" נוספים המקיימים מבנה זה ראו אצל דניאל גולדשמידט, מחזור ליום כפור, ירושלים תש"ל, עמ' 307–308 (בשחרית), עמ' 719–720 (במנחה), ועמ' 783 (בנעילה).
36536212אדיר ונאור