לך א-לי תשוקתי

לך אלי תשוקתי
לְךָ אֵ-לִי תְּשׁוּקָתִי / בְּךָ חֶשְׁקִי וְאַהֲבָתִי לְךָ לִבִּי וְכִלְיוֹתַי / לְךָ רוּחִי וְנִשְׁמָתִי לְךָ יָדַי לְךָ רַגְלַי / וּמִמָּךְ הִיא תְּכוּנָתִי לְךָ עַצְמִי לְךָ דָמִי / וְעוֹרִי עִם גְּוִיָּתִי לְךָ עֵינַי וְרַעְיוֹנַי / וְצוּרָתִי וְתַבְנִיתִי לְךָ רוּחִי לְךָ כֹחִי / וּמִבְטַחִי וְתִקְוָתִי לְךָ לִבִּי וְדַם חֶלְבִּי / כְּשֶׂה אַקְרִיב וְעוֹלָתִי לְךָ יָחִיד בְּלִי שֵׁנִי / לְךָ תוֹדֶה יְחִידָתִי לְךָ מַלְכוּת לְךָ גֵאוּת / לְךָ תֵאוֹת תְּהִלָּתִי לְךָ עֶזְרָה בְּעֵת צָרָה / הֱיֵה עֶזְרִי בְּצָרָתִי לְךָ אוֹחִיל בְּעֵת אָחִיל / כְּיוֹלֵדָה בְּאַנְחָתִי לְךָ שִׂבְרִי רְפָא שִׁבְרִי / וְאֶת צִירִי וּמַכָּתִי לְךָ אֶהֱמֶה וְלֹא אֶדְמֶה / עֲדֵי תָּאִיר אֲפֵלָתִי לְךָ נֶצַח בְּךָ אֶבְטַח / וְאַתָּה הוּא אֱיָלוּתִי לְךָ אֶזְעַק בְּךָ אֶדְבַּק / עֲדֵי שׁוּבִי לְאַדְמָתִי לְךָ אֲנִי בְּעוֹדִי חַי / וְאַף כִּי אַחֲרֵי מוֹתִי לְךָ אוֹדֶה וְאֶתְוַדֶּה / עֲלֵי חֶטְאִי וְרִשְׁעָתִי לְךָ יִשְׁעִי סְלַח רִשְׁעִי / וְאֶת פִּשְׁעִי וְאַשְׁמָתִי לְךָ אִכַּף וְאֶפְרֹשׁ כַּף / שְׁמַע נָא אֶת תְּחִנָתִי לְךָ אֶבְכֶּה בְּלֵב נִדְכֶּה / בָּרֹב שִׂיחִי וְתוּגָתִי לְךָ חֶסֶד לְךָ חֶמְלָה / חֲמֹל עַל כָּל תְּלָאוֹתִי
חלק מהפיוט

לְךָ אֵ-לִי תְּשׁוּקָתִי הוא פיוט אשר חיבורו מיוחס לרבי אברהם אבן עזרא בן המאה ה-12. במהלך הדורות יוחס הפיוט גם לרבי יהודה הלוי אולם לפי דעת המחקר מחברו של הפיוט הוא ר' אברהם אבן עזרא.

פיוט זה נאמר ביום כיפור בקהילות רבות, בעיקר בנוסח הספרדים, בחלקן נאמר הפיוט על ידי כל הקהל כאיש אחד, בחלקן על ידי החזן וקהל המתפללים לסירוגין ובחלקן על ידי החזן בלבד. נהוג לומר את הפיוט בישיבה (אף על פי שהוא ממלא את מקומו של הוידוי, ועל פי ההלכה יש לעמוד בשעת אמירת הווידוי, ואכן יש שהצריכו מטעם זה לומר את הפיוט בעמידה).

זמני אמירת הפיוט

פיוט זה נוהגים לומר מרבית הספרדים ויהודי תימן בפתיחת סדר תפילת ערבית של יום הכיפורים, וזאת משום שבנוסף להיותו מעורר את נפש האדם לכמיהה וערגה אל אלוקיו וזכירת יום המיתה, הוא מכיל בתוכו התוודות על חטאי האדם, אותם הפיוט מונה על פי סדר האלפבית, כדרך שעושים בוידוי. על ידי כך יוצאים המתפללים ידי חובת הפוסקים הסוברים שצריך להתוודות אחר האכילה בתום הסעודה המפסקת (בני עדות אשכנז יוצאים ידי חובתם על ידי אמירת "תפילה זכה"). העמדה המובעת בפיוט, של וידוי הנובע מאהבת ה', השתוקקות וערגה, חריגה בין פיוטי הווידוי.

ישנם שאמרו פיוט זה בדקות האחרונות לחייהם, כחלק מהווידוי הנאמר אז, ויש הנוהגים לאומרו בשעת לווית המת.

יש מקפידים שלא לומר את החרוז "ואנסך דמעי לך" אם אין עיניהם זולגות דמעות בעת האמירה.

בחסידות סלונים שרים את הפיוט בטיש של ערב יום כיפור וכן בפורים, במנגינת י-ה ריבון הותיקה של לעלוב.

הפיוט במוזיקה המודרנית

מלבד הלחנים המסורתיים לפיוט זה, ישנם לחנים מודרניים המושרים על ידי יוצרים בני-זמננו, כמו ישי ריבו, ואודי דוידי ועוד.

לשיר חובר ריקוד עם בידי הכוריאוגרף שלמה ממן ומבוצעת על ידי הזמר סגיב כהן.

לקריאה נוספת

• בקשת "אחד יחיד ומיוחד אליך תקותי", על משקל תפילת לך אלי, מעריב, גיליון ראש השנה תשל"ז.
• ספר מימים ימימה, סדר הסליחות והתרת נדרים, הפיוט הנודע לך אלי תשוקתי עם פירוש מוסרי נרחב מאת הרב שלמה משה עמאר. ירושלים תשע"ט.

פיוט 'לך אלי תשוקתי' - רבי אברהם אבן עזרא

קישורים חיצוניים

• טקסט הפיוט באתר "פרויקט בן-יהודה"
• הפיוט לך א-לי תשוקתי, באתר הפיוט והתפילה
• "לך אלי תשוקתי" באתר "הפיוט והתפילה"

• החזן איתמר מדינה בנגינה תימנית(הקישור אינו פעיל), נוסח תימן
• הזמר יואב יצחק מבצע את הפיוט בהופעה חיה באתר יוטיוב

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39903627לך אלי תשוקתי