מאיר אביזוהר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאיר אביזוהר
קובץ:Avizohar meir.jpg
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 27 בספטמבר 1923
תשרי ה'תרפ"ד
ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה 31 באוגוסט 2008 (בגיל 84)
אב התשס"ח
ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים, בית הספר לכלכלה של לונדון
סיעה הרשימה הממלכתית, סיעת יחיד, המערך
חבר הכנסת
17 בנובמבר 196921 בינואר 1974
(4 שנים ו־9 שבועות)
כנסות 7

מאיר אביזוהר (אביזֹהר) (27 בספטמבר 192331 באוגוסט 2008), היה חבר הכנסת מטעם הרשימה הממלכתית בכנסת ה-7, חוקר מורשת בן-גוריון ומחבר ספרים בנושאי מדע המדינה והיסטוריה ארצישראלית.

חייו

אביזוהר נולד בירושלים למורה הנודע לכימיה ולטבע בגימנסיה העברית רחביה, יהושע אביזוהר (סינגלובסקי) וללאה בת דב לוין. למד בבית הספר היסודי והתיכון "בית הכרם" שבבית הכרם ובאוניברסיטה העברית. בנעוריו היה חבר תנועת "המחנות העולים" והצטרף למפא"י ב-1940, בגיל 17. ב-1942 הצטרף למחדשי ההתיישבות בקיבוץ חמדיה ונישא לאסתר קלוגר. בשנת 1947 עזב עם משפחתו את הקיבוץ והחל ללמוד חקלאות באוניברסיטה העברית. במלחמת העצמאות השתתף בקרבות גדוד "מוריה" בירושלים ואחריה היה קצין תרבות והסברה. שימש כעורך "במחנה" בשתי תקופות 19491950, 19541957).

אביזוהר נטל חלק בשח"ל, מפעל ציוני ליישוב הנגב והערבה ונמנה עם הגרעין המייסד של העיר אילת ב-1951. נמנה עם "צעירי מפא"י" בתקופת בן-גוריון וכיהן תקופה מסוימת כדובר מפא"י. בשנים 19521953 הוא עמד בראש האגף לפיתוח הנגב והערבה במשרד הפיתוח. חזר לשרת צה"ל בדרגת רב-סרן כעורך ראשי של "במחנה". ב-1958 חזר לאוניברסיטה ללמוד היסטוריה. בין השנים 19611965 הוא היה חבר מערכת "דבר" ועד 1963 חבר מערכת "הפועל הצעיר".

בשנת 1965 פרש אביזוהר עם בן-גוריון ממפא"י והיה בין מקימי רפ"י. היה העורך הראשון של ביטאון רפ"י, "מבט חדש". ב-1969 היה בין מקימי הרשימה הממלכתית בראשות בן-גוריון וכיהן כחבר כנסת מטעמה בכנסת השביעית. אביזוהר עמד בראש קבוצת המיעוט ברשימה הממלכתית, שפרשה מהרשימה ב-1972 בעקבות התנתקות בן-גוריון מהרשימה הממלכתית והצטרפה למפלגת העבודה ב-1973. הוא עצמו נשאר במעמד "חבר כנסת יחיד" אך תמך בקואליציה שבהנהגת העבודה ובתום הקדנציה פרש מפעילות פוליטית. במהלך כהונתו בכנסת היה חבר בוועדת החינוך והתרבות, בוועדת חוקה, חוק ומשפט ובוועדת העבודה.

אביזוהר קיבל תואר דוקטור מבית הספר לכלכלה של לונדון. החל בשנת 1970 שימש מרצה בחוג ללימודי עבודה אוניברסיטת תל אביב וב-1979 עבר לאוניברסיטת בן-גוריון, שבה כיהן כפרופסור. אביזוהר היה ראש המכון למורשת בן-גוריון בשדה בוקר ועמד בראש המפעל של פרסום יומני בן-גוריון ומחקרים אודות האיש ותקופתו. הוא עצמו ערך וכתב מבואות והערות לכרכי היומנים מהשנים שלפני הכרזת העצמאות.

אביו, יהושע אביזֹהר, איש העלייה השנייה, היה ממניחי התשתית ללימודי הכימיה בארץ ישראל וממייסדי "שכונת הפועלים" בבית הכרם. על שמו נקרא רחוב בבית הכרם. דודו, אחי אביו, ד"ר אהרון סינגלובסקי, היה ממייסדי אורט העולמי ומקים רשת אורט ישראל. היה נשוי לאסתר (לבית קלוגר, נפטרה ב-2004). השאיר אחריו בן ובת.

ספריו

  • אקדמאים, פוליטיקאים וביטחון סוציאלי, הוצאת עם עובד, תל אביב, 1975
  • כסף לכל - התפתחות הביטחון הסוציאלי בישראל, הוצאת יריב, תל אביב, 1978
  • הציונות הלוחמת - מבוא ליומן בן-גוריון ולזיכרונותיו (1939), הוצאת מוסד ביאליק והמרכז למורשת בן-גוריון, תל אביב, 1985
  • בראי סדוק: אידיאלים חברתיים ולאומיים והשתקפותם בעולמה של מפא"י, הוצאת עם עובד והמרכז למורשת בן-גוריון, תל אביב, תש"ן - 1990, 447 עמ'[1]
  • גולדה - צמיחתה של מנהיגה (1956-1921), הוצאת עם עובד, 1994
  • מוריה בירושלים בתש"ח, גדוד החי"ש הראשון בקרבות ירושלים, הוצאת מחברות לספרות, 2002

ספרים בעריכתו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ביקורת: יחיעם ויץ, ‏נפש מפלגה, קתדרה 59, מרץ 1991, עמ' 170-165
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32640054מאיר אביזוהר