חסידות צ'ורטקוב
חסידות צ'ורטקוב היא חצר חסידית שנוסדה בעיר צ'ורטקוב (כיום באוקראינה), על ידי ענף למשפחת חסידות רוז'ין שהייתה מהגדולות שבחצרות מזרח אירופה עד תחילת המאה ה-20. רוב חסידי צ'ורטקוב נרצחו בשואה אך היא המשיכה להתקיים עד פטירת האדמו"ר האחרון בשנת 1958. כיום נותר לה זכר בדמות בתי כנסת קטנים בשכונת מאה שערים בירושלים, בצפת, במנצ'סטר, באנטוורפן ובלונדון.
היסטוריה
הדור הראשון
החסידות נוסדה בשנת תרכ"ה (1865) בידי רבי דוד משה פרידמן, בנו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין. הוא רכש ארמון גדול שהיה בעיר והפכו למרכז החסידות. היה חתנו של רבי אהרן טברסקי מצ'רנוביל.
הדור השני
אחר פטירתו של רבי דוד משה בכ"א תשרי תרס"ד ירש אותו בנו רבי ישראל מצ'ורטקוב, שניהל את חצרו בצ'ורטקוב עד למלחמת העולם הראשונה. היה חתנו של דודו רבי אברהם יעקב מסדיגורה. במלחמת העולם הראשונה, ברח רבי ישראל לווינה שבאוסטריה, ושם השתקע יחד עם בני משפחתו, אך היה מגיע לצ'ורטקוב פעמיים בשנה, לחג השבועות, ולחג שמחת תורה. מסע זה בין וינה לצ'ורטקוב היה אירוע מרגש ואף כונה "צעדת מלכים". בווינה הקים הרבי את "הסתדרות החרדים", שלימים השתלבה באגודת ישראל. הרבי נודע באהבתו לארץ ישראל, ולכל מי ששאל אותו אמר לעלות לארץ[1], שלח שליחים מחסידיו לקנות עבורו אדמות בארץ-ישראל, והתכוון לעלות בעצמו ולהקים בהן יישוב. הרבי אף כיהן כנשיא אגודת ישראל לצידו של האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור, וכינוסי האגודה הנודעים בשם ה"כנסייה הגדולה" התקיימו בווינה לכבודו של הנשיא שהתגורר שם. יו"ר הוועד הפועל של אגודת ישראל ר' מאיר שפירא רבה של לובלין היה מחסידיו הנודעים של הרבי מצ'ורטקוב. הרבי נפטר בי"ג כסלו שנת תרצ"ד (1933) והותיר אחריו שני בנים: רבי נחום מרדכי ורבי דב בֶּר (בער)[2], ושתי בנות: מרים, אשת רבי מנחם נחום מאיצקן, וחוה, אשת רבי צבי אריה טברסקי שלימים שימש אף הוא כאדמו"ר מצ'ורטקוב.
הדור השלישי
לאחר פטירת רבי ישראל, ירש אותו בנו רבי נחום מרדכי שהיה חתנו של דודו רבי שלמה בנו של רבי אברהם יעקב מסדיגורה. רבי נחום מרדכי הנהיג את הקהילה בווינה עד שנת תרצ"ט (1939), עלה ארצה והקים בית כנסת קטן בביתו. היה חבר במועצת גדולי התורה. חיבר ספר בשם "דורש טוב" על המועדים. נפטר בי"ח באדר ב' תש"ו.
רבי דוב בער אחיו של רבי נחום מרדכי ירש את עסקנותו של אביו רבי ישראל מצ'ורטקוב כחבר ועד הפועל של אגודת ישראל והנהיג את חסידי צ'ורטקוב יחד עם אחיו. אך כשנה לאחר פטירת אביו חלה, ונפטר בכ"ד באלול תרצ"ו[3]. היה חתנו של דודו רבי יצחק מבויאן. בנו של רבי דוב בר - דוד משה עונה בווינה על ידי הגרמנים, וברח יחד עם אמו ואחותו לבריטניה, התיישב בלונדון בשכונת ענדן. כיום בניו מנהיגים את קהילת חסידי צ'ורטקוב, בנו הרב דוב בר מאנטוורפן, ובנו הרב ישראל ממנצ'סטר שאף פתח בית מדרש גדול ומפואר שם וחיבר ספר מדברי תורתו בבית המדרש בשם "שבט מישראל" (ירושלים תשס"ז). חתנו של רבי דוד משה הוא הרב יצחק הלפרין בן רבי אברהם שמשון מוסלוי.
הדור הרביעי
בנו של רבי נחום מרדכי, רבי שלמה המשיך להנהיג את החסידות עד ט"ו בחשוון תשי"ט (1958) אך אז נפטר ממחלה. היה חתנו של דודו רבי ישראל מסדיגורה. חיבר את הספר "דברי שלמה" על המועדים.
המשך השושלת
לאחר פטירת רבי שלמה, זקני החסידים הכתירו את דודו, רבי צבי אריה טברסקי ששימש עד אז כאדמו"ר מזלטפולי (שושלת צ'רנוביל), ואכן כונה כאדמו"ר מזלטפולי-צ'ורטקוב, נפטר בכ"ז אב-תשכ"ח (1968).
כיום אין אדמו"ר לחסידות צ'ורטקוב. רבים מחסידי צ'ורטקוב הצטרפו לחסידויות אחיות של שושלת רוז'ין, סדיגורא ובויאן.
באירופה קיימים מספר בתי מדרשות הנושאים את השם "צ'ורטקוב":
נכדו היחיד של רבי צבי אריה טברסקי (ונינו של רבי ישראל מצ'ורטקוב), הרב חיים מיכאל ביברפלד, פתח בית מדרש בשכונת טוטנהאם בלונדון, ומכהן כאדמו"ר מזלטופולי-צ'ורטקוב. הרב חיים מיכאל הוא חתנו של הרב יהושע זאב מייזליש, רבה של ליעז' בלונדון, ומחותן עם האדמו"ר הרב נחום דב ברייאר מבויאן, והאדמו"ר הרב יעקב הגר מסרט ויז'ניץ.וכן הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן האדמו"ר מסדיגורא ירושלים
נינים אחרים של רבי ישראל מצ'ורטקוב, מנהיגים גם הם קהילות חסידי צ'ורטקוב:
בנו של רבי דב בער, רבי דוד משה, נמלט מוינה בזמן השואה והתיישב בלונדון, שם הנהיג את קהילת חסידי צ'ורטקוב. לאחר פטירתו ממשיכים שני בניו בהנהגת בתי מדרשות: בנו הרב דוב בר פרידמן בקהילת חסידי צ'ורטקוב באנטוורפן, ובנו הרב ישראל פרידמן בקהילת החסידים במנצ'סטר. בנו של הרב דב בער הרב דוד משה חתן האדמו"ר מבויאן משמש כרב הקהילה בירושלים ביארצטים הוא מנהל את הסעודות בבית הכנסת הותיק במאה שערים ובשבתות וחגים הוא מתפלל בבית הכנסת צורטקוב שהוקם ברחוב שרי ישראל
-
-
-
-
-
קברו של רבי נחום מרדכי פרידמן מצ'ורטקוב בהר הזיתים -
הרב ישראל פרידמן מצ'ורטקוב-מנצ'סטר -
הרב חיים מיכאל בירברפלד מצ'ורטקוב-לונדון
| עץ שושלת רוז'ין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
חסידים מפורסמים
- רבי יהודה מאיר שפירא
- רבי שלום מרדכי שבדרון - "המהרש"ם מברז'אן".
- רבי מאיר אריק
- הרב דב בעריש ווידנפלד - "הרב מטשיבין".
- הרב משה חיים לאו - רבה של העיר פיוטרקוב, ואביו של הרב ישראל מאיר לאו
קישורים חיצוניים
- לזכר יהודי צ'ורטקוב שנספו בשואה
- 'תפארת אדם', תולדות חייו של ר' דוד משה מצ'ורטקוב, באתר היברובוקס.
- ד"ר ישעיהו אוסטרידן (עורך), ספר יזכור לקהילת צ'ורטקוב, בספריית העיר ניו יורק, 1967, עמ 77-55.
הערות שוליים
- ^ הייתה לו התכתבות קצרה עם בנימין זאב הרצל בניסיונו של זה האחרון לרתום לציונות את האורתודוקסיה במזרח אירופה, אך ניסיונות אלו כשלו.
- ^ נכדיו מכהנים כיום כראשי קהילות צ'ורטקוב, ראו להלן
- ^ ישראל שפיגל, על הצדיקים ועל החסידים, ירושלים תש"ע, בערך "הרה"ק ר' נחום מרדכי מטשורטקוב ואחיו"
