לדלג לתוכן

רבי דוד משה פרידמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף דוד משה פרידמן)
האדמו"ר מצ'ורטקוב
רבי דוד משה פרידמן
לידה 2 ביוני 1827
ז' בסיון תקפ"ז
פטירה 12 באוקטובר 1903 (בגיל 76)
כ"א בתשרי תרס"ד
חיבוריו דברי דוד
בת זוג
  • זיוו"ר: פייגא (טברסקי)
  • זיוו"ש: לאה רחל (פרידמן)
אב רבי ישראל מרוז'ין
אם שרה (לבית אפרתי)
חותנים
האדמו"ר מצ'ורטקוב ה־הראשון
תרכ"התרס"ד
רבי דוד משה מצ'ורטקוב
קבר הרבי מצ'ורטקוב
חתימת רבי דוד משה

הרב דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב (ז' בסיון תקפ"ז, 2 ביוני 1827 - כ"א בתשרי תרס"ד, 12 באוקטובר 1903) היה אבי חסידות צ'ורטקוב.

קורות חייו

נולד לרבי ישראל מרוז'ין ולשרה (בתו של רבי משה אפרתי). בילדותו היה ידוע כילד מוכשר, ואביו אמר עליו עוד בהיותו תינוק כי בקרבו מקננת נשמה גדולה שתקרב את לבבות ישראל לאלוקים. עם פטירת אביו בשנת תרי"א התיישב בזולוטי פוטיק (פאטיק) ובשנת תרכ"ה עבר לצ'ורטקוב והקים שם את חצר חסידות טשורטקוב, הוא וחסידיו קנו את הארמון מידי הגרפה הרונימה בורובסקה. עם זאת, ההתיישבות בעיר יצרה מתיחות ניכרת עם רב העיר ותומכיו[1].

אורח החיים של החצר החסידית בצ'ורטקוב היה מפואר ומלכותי כדרך העבודה של חסידות רוז'ין, בשונה מרוב החצרות החסידיות. בארמון הייתה הפעילות התורנית, התרבותית והחברתית (כמו קבלת קהל, אירוח ועוד).

הרב פרידמן היה ידוע בעדינות נפשו, הטיף לאהבת ישראל בלי פשרות והתייחס בסלחנות לחרם שהכריז רבי חיים מצאנז על חסידות צ'ורטקוב. יהודי צ'ורטקוב התייעצו עמו בענייני חולין וקדושה וגם הגויים כיבדו אותו בגלל מעלותיו ומידותיו המיוחדות. הוא נפטר בהושענא רבא תרס"ד. אחרי מותו פורסמו דברי תורתו בספר "דברי דוד".

בין חסידיו בלטו רבנים מפורסמים, כגון הרב מאיר אריק והמהרש"ם מברז'אן, רבי משה פארהאנד ממאקווא שנסע אליו לעתים ואף מציין בספרו "אהל משה" דברי תורה ששמע מפיו. אף מבין חסידי סלונים היו שנהגו להסתופף בחצרו, ביניהם רבי מרדכי חיים סלאנים[דרוש מקור], ואף האדמו"ר, רבי שמואל וינברג מסלונים, היה מחסידיו. רבי שמשון צימרינג ובנו רבי דוד צימרינג (מחבר ספר 'מצור דבש') נמנו גם על חסידיו.

קברו של רבי דוד פרידמן נבנה על ידי אגודת "אהלי צדיקים". לפני מספר שנים[דרושה הבהרה] חולל הקבר ומצבתו נעקרה. האגודה בנתה קבר זמני.

משפחתו

בזיווג ראשון נשא את פייגא, בתו של רבי אהרן מטשרנוביל והיא אם ילדיו. לאחר שנפטרה, נשא את אחייניתו לאה רחל בת רבי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה אלמנת רבי אברהם יהושע העשיל (מז'יבוז').

בניו:



מקראה:


 ענף אדמו"רי קופיטשניץ 
 
 ענף אדמו"רי בוהוש 
 
 ענף אדמו"רי פשקאן 
 
 ענף אדמו"רי בויאן 
 
 ענף אדמו"רי סדיגורה 
 
 ענף אדמו"רי שטפנשט 
 
 ענף אדמו"רי צ'ורטקוב 
 
 ענף אדמו"רי הוסיאטין 
 
 ענף אדמו"רי וסלוי 


ביאורים[כ"ח] והערות לעץ[כ"ט]
  1. חתנו של דוד אמו רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין
  2. שימש באדמו"רות יחד עם גיסו רבי מנחם מנדל פרידמן מבוהוש
  3. חתנו של רבי מנחם נחום פרידמן - מייסד חסידות שטפנשט
  4. חתנו של רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב, היה אמור לרשת את דודו רבי אברהם מתתיהו פרידמן באדמו"רות חסידות שטפנשט, אך נפטר לבסוף לפני דודו
  5. חתן של דודו רבי מנחם נחום דב בער פרידמן - "רבי נחום בער'ניו"
  6. חתנו של בן דודו רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין
  7. חתנו של רבי מנחם מנדל פרידמן - בן דודו
  8. בערוב ימיו החל לנהוג כאדמו"ר בשל היותו צאצא לאדמו"ר מפשקאן
  9. חתנו של דודו רבי ישראל פרידמן מסדיגורה
  10. חתנו של דודו זקנו רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין.
  11. חתנו של דודו רבי שלמה פרידמן
  12. שימש לצד אחיו רבי אהרן באדמו"רות בויאן בצ'רנוביץ
  13. חתנו של דודו רבי דוד הלפרין מברדיטשוב
  14. חתנו של בן דודו רבי שלום יוסף פרידמן, בנו של רבי מרדכי שרגא מהוסיאטין
  15. חתנו של דודו זקנו רבי ישראל שלום יוסף ממז'יבוז'
  16. חתנו של בן דודו רבי יצחק מאיר השיל (קופיטשניץ)
  17. חתנו (בזיווג שני) של דודו רבי יוסף מנזון
  18. חתנו של דודו רבי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה
  19. חתנו של דודו רבי שלמה בן הרב אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (הראשון)
  20. חתנו של דודו רבי אברהם יעקב מסדיגורה
  21. חתנו של דודו רבי יצחק מבויאן
  22. חתנו של רבי אבי עזרא זליג שפירא - בן דודו.
  23. חתנו של בן דודו רבי מנחם נחום פרידמן מבויאן
  24. היה חתנו של רבי ישראל, אך אשתו זו נפטרה בצעירותה, צאצאיו הם מנשותיו האחרות
  25. לאחר פטירת חמיו מילא את מקומו בהנהגת החסידים בסדיגורה ובעיקר בהמשך בברדיצ'ב, אולם סירב להתעטר בתואר האדמו"רות.
  26. חתנו של בן דודו רבי יצחק פרידמן מבוהוש
  27. ראו את עץ משפחתו בעץ שושלת חסידות ויז'ניץ
  28. בשושלת זו, רוב האישים היו חתנים אצל אישים אחרים בשושלת, מבחינה טכנית לא ניתן למתוח קו עבור כל חתן, ולכן הוכנס האזכור בצורת הערת ביאור בסמוך לשם החתן למעט במקרים בהם התאפשר למתוח קו מקוקו אשר לא חוצה קו אחר.
  29. לעץ זה הוכנסו רק שמות צאצאים שהיו אדמו"רים או התעתדו להיות אדמו"רים ונפטרו קודם זמנם, או אישים שהיו הורים לאדמו"רים. אישים שאין עליהם ערך במכלול נכתב תפקידם בהערת ביאור
 
 

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רבי דוד משה פרידמן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. הדיפלומאט, הצופה, 14 באוגוסט 1938

דוד_משה_פרידמן22159253Q7192680