חסידות בורשה
| מידע | |
|---|---|
| מקום ייסוד | בורשה |
| תאריך ייסוד | אמצע המאה ה-19 |
| מייסד | רבי פנחס הגר (בורשא) |
חסידות בורשה (או בורשא, ברומנית: Borşa) הייתה חצר חסידית רומנית, ענף מחסידות ויז'ניץ שמגזע חסידות קוסוב. אבי החסידות היה רבי פנחס הגר, בנו השישי של רבי ברוך הגר מויז'ניץ ("אמרי ברוך").
רקע
בורשה היא עיירה הממוקמת בשולי הרי הקרפטים ברומניה[1]. העיירה הייתה בית לקהילה יהודית חסידית משמעותית מהמאה ה-18.
היהודים הראשונים בבורשה הגיעו מגליציה בסביבות שנת תק"י (1750)[2]. הקהילה היהודית נודעה כקהילה חסידית כבר מימיה המוקדמים. אירוע חשוב בהיסטוריה הרוחנית של המקום היה ביקורו של אליעזר בעל שם טוב (נכדו של הבעל שם טוב)[3], המעיד על המשמעות הרוחנית של המקום בתקופה המוקדמת של החסידות.
בתחילת המאה ה-19 היו כמעט 250 תושבים יהודים בבורשה, והחסידות הייתה חזקה במקום[4]. עדויות מעידות על קיומו של בית קברות יהודי עתיק בבורשה, המעיד על ההיסטוריה היהודית העשירה של המקום.
תולדות החסידות
הדור הראשון
רבי פנחס הגר (תרכ"ז - י' באדר תש"א) היה בנו השישי של רבי ברוך הגר מויז'ניץ ("אמרי ברוך")[5].
היה חתן דודו רבי שמואל רוקח מסקאהל-בעלז[5].
כיהן כאדמו"ר בבורשה, בשנת תרע"ד (1914) נמלט לבודפסט[5] לאחר מכן התיישב בוישווה[5] בשנת תרפ"ז (1927) עבר לסיגט וכיהן שם כאדמו"ר מבורשה[5].
נפטר בי' באדר תש"א (1941). בשנת תשכ"ו (1966) הועלה ארונו לישראל ונטמן באהל אדמו"רי בית ויז'ניץ בבני ברק[5].
הדור השני
רבי אלתר מנחם מנדל הגר (ד' בכסלו תרנ"ז - כ"ט בחשוון תש"ג).
בשנת ה'תרפ"ד (1924) החל לכהן ברבנות בורשה ולאחר פטירת אביו כאדמו"ר מילא את מקומו בבורשה[6].
בתו מלכה נישאה לרבי יעקב יוסף וייס מספינקא[7], בנו נישא לדבורה בת דודו רבי ישראל הגר מויז'ניץ[6].
נרצח בכ"ט באייר תש"ד (1944) בגטו סעליש (לפי גרסה אחרת באושוויץ)[8].
האדמו"רים מסיגט - בני רבי פנחס
רבי חיים בן-ציון ורבי יצחק מאיר - שני בניו האחרים של רבי פנחס מילאו את מקום אביהם כאדמו"רים בסיגט[9].
רבי יצחק מאיר הגר מסיגט בן רבי פנחס מבורשא, חתן רבי שמואל מסקאהל-בעלז, נכד הרה"ק רבי ברוך מויז'ניץ מילא את מקום אביו בסיגט עד עלות הכורת הנאצי.
נרצחו עם משפחותיהם בכ"ה באייר תש"ג (1943) בשואה[10].
בבורשה פעלה גם ישיבה מקומית שבראשה עמד רבי חיים מרדכי יעקב גוטליב בתקופת כהונתו של רבי פנחס הגר מבורשה[11].
חסידות בורשה הייתה חלק חשוב מהתפשטות חסידות ויז'ניץ באזור רומניה והונגריה. היא המחישה את הדרך שבה חסידויות פיצלו את עצמן לענפים מקומיים כשבני האדמו"רים יצאו להקים בתי מדרש בערים שונות.
הטרגדיה של השואה חיסלה את הענף הזה של החסידות. האדמו"רים האחרונים נספו בשנים תש"ג-תש"ד ולא השאירו המשכים שיכלו להקים מחדש את החסידות לאחר המלחמה.
לקריאה נוספת
- אנציקלופדיה לחסידות ח"ב עמ' תכג
- "ספר זיכרון בורשה, או: עיירת אהבים בשולי הקרפטים" בעריכת גדליהו שטיין, קריית מוצקין ה'תשמ"ה (1985)
הערות שוליים
- ↑ בורשה
- ↑ מקורות היסטוריים על התישבות יהודית בבורשה
- ↑ תיעוד היסטורי על ביקור אליעזר בעל שם טוב בבורשה
- ↑ נתונים דמוגרפיים על הקהילה היהודית בבורשה
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 חסידות ויז'ניץ: "בנו השישי של רבי ברוך הגר, רבי פנחס, (בערך ה'תרכ"ז - י' באדר ה'תש"א) כיהן כאדמו"ר בבורשה"
- ^ 6.0 6.1 חסידות ויז'ניץ: "בנו רבי אלתר מנחם מנדל (ד' בכסלו ה'תרנ"ז - כ"ט בחשוון ה'תש"ג) מילא את מקומו בבורשה"
- ↑ חסידות ויז'ניץ: "בתו מלכה נישאה לרבי יעקב יוסף וייס מספינקא"
- ↑ חסידות ויז'ניץ: "נרצח בכ"ט באייר תש"ד בגטו סעליש. (לפי גרסה אחרת באושוויץ[דרוש מקור])"
- ↑ חסידות ויז'ניץ: "בניו האחרים של רבי פנחס, רבי חיים בן-ציון ורבי יצחק מאיר, מילאו את מקום אביהם כאדמו"רים בסיגט"
- ↑ אנציקלופדיה לחסידות ח"ב עמ' תכג; חסידות ויז'ניץ: "נרצחו עם משפחותיהם בכ"ה באייר תש"ג"
- ↑ רבי חיים מרדכי יעקב גוטליב: "כיהן כראש הישיבה המקומית" אצל רבי פנחס הגר מבורשה