בודפשט

בודפשט
Budapest

מדינה
ראש העיר	אישטוואן טארלוש
שטח	525.09 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	1,740,041 (2012)
‑ במטרופולין	2,451,418 (2008)
‑ צפיפות	3,313.80 נפש לקמ"ר (2012)
קואורדינטות	47°28′19″N 19°03′01″E
אזור זמן	UTC +1
english.budapest.hu
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת הונגריה מוגדלת)   דברצן מישקולץ סגד פץ' גיור נירג'האזה קצ'קמט אוסטריה סלובקיה אוק. רומניה סרביה קרואטיה סל. שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: בודפשט (למפת הונגריה רגילה) שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:   דברצן מישקולץ סגד פץ' גיור נירג'האזה קצ'קמט אוסטריה סלובקיה אוק. רומניה סרביה קרואטיה סל. שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: בודפשט (למפת בודפשט מוגדלת)   בודפשט (למפת בודפשט רגילה) שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:   בודפשט tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

בּוּדַפֶּשְׁט (בהונגרית: Budapest (מידע • עזרה)) היא עיר הבירה והמרכז הכלכלי, התעשייתי, התחבורתי והתרבותי של הונגריה. בשנת 2012 התגוררו בה למעלה מ-1,740,000 תושבים, שהם כ-20% מתושבי הונגריה. בשל מאזן הגירה שלילי, הן הגירה אל מחוץ לעיר, והן הגירה אל מחוץ להונגריה, הולכת אוכלוסיית העיר ופוחתת, והיא ירדה משיא של כשני מיליון תושבים באמצע שנות השמונים של המאה העשרים. יישוב קדום מצוי במקום מאז המאה התשע עשרה לפני הספירה, אך העיר בודפשט המודרנית נוצרה מאיחוד שלוש ערים - בודה, פשט ואובודה בשנת 1873. בודפשט היא העיר השישית בגודלה באיחוד האירופי.

נהר הדנובה, הזורם בלב העיר מצפון לדרום, מחלק את מרכז העיר באופן סכמטי לשני חלקים עיקריים - פשׁט, שממזרח לנהר, הוא בעיקרו מישורי ובו מרוכז עיקר הפעילות המסחרית, הפיננסית והכלכלית שבעיר, וכולל כשני שלישים משטחה, ובודה, שממערב לנהר, הוא אזור הררי יותר, פחות מסחרי, ובו מונומנטים לאומיים כגבעת הטירה, וכן שכונות יוקרה. לבודפשט עשרים ושלושה רבעים, המצוינים בספרות רומיות.

גאוגרפיה

מיקום

נהר הדנובה שחוצה את בודפשט

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:

האי מרגיט (משמאל) בבודפשט

בודפשט ממוקמת בלב אגן הקרפטים על שתי גדות נהר הדנובה, שהוא הנהר הארוך ביותר באירופה המרכזית. בודפשט מצויה בצפון המדינה, בסמוך לגבול עם סלובקיה. הדנובה הייתה ועודה נתיב תחבורה חשוב, ובודפשט מצויה בצומת דרכים ונתיב מסחר היסטורי בעל חשיבות רבה.

פני העיר

בודה ההררית מצויה בגדה המערבית של נהר הדנובה, ואילו פשט המישורית בגדתו המזרחית. על הנהר מצוי האי מרגיט, שנוצר מהתפצלות הדנובה וחיבורה מחדש במורד הזרם. גשרים רבים מחברים את שני חלקי העיר. העיר השלישית שאוחדה לאגד הערים "בודפשט" היא אובודה, השוכנת מצפון לעיר.

בבודה ההררית תשע גבעות, מהן שתי גבעות עיקריות, שעליהן מונומנטים היסטוריים ותרבותיים, גבעת הטירה וגבעת גלרט. על גבעת גלרט מצויה "אנדרטת השחרור" הענקית, שהוקמה על ידי הרוסים בשנת 1947 לציון שחרור העיר מידי הנאצים. אף על פי שב-1990 הוסרו כל הפסלים הקומוניסטיים שהיו פזורים ברחבי העיר, אנדרטת השחרור, שהפכה לאהודה על בני העיר ושאינה מציגה סממנים קומוניסטיים בולטים נותרה על כנה.

פשט המישורית מורכבת מרצועות-טבעת בתבנית חצי-עיגול התחומות בין שדרות רחבות. באופן מסורתי פשט היא מרכזה התיירותי, המסחרי והפיננסי של בודפשט, אולם גם בבודה החלו מתפתחים החל מ-1990 מרכזים פיננסיים ומסחריים מודרניים. מחוץ לעיר מצויים פרברים, שאוחדו עם העיר בתקופת השלטון הקומוניסטי. כביש הטבעת של בודפשט M0 מקיף את רוב שטחה של העיר.

מעיינות תרמיים

בודפשט מצויה לאורכו של קו שבר גאולוגי שיצר נביעה טבעית של מעיינות חמים. כמאה ועשרים מעיינות כאלו מצויים בתחומי העיר, ורבים מהם בעלי ערך רפואי.

התרבות ההונגרית, אשר ידעה מאה וחמישים שנים של כיבוש טורקי, אימצה את הרחצה במרחצאות. בבודפשט המודרנית פעילים מרחצאות רבים בעיר, המהווים מוקד משיכה לתושביה, וצורת בילוי עממי ייחודית. המרחצאות (חלקם מעורבים לגברים ולנשים) מצויים לעיתים במקומות פתוחים, וחלקם פעילים עוד מימי הטורקים. הגדול שבמרחצאות העיר, סצ'נ'י (Széchenyi), הנמצא בפארק העירוני (Városliget), יושב על נביעה טבעית של מים בטמפרטורה של בין 73 ל 75 מעלות צלזיוס, המוזרמים אל בריכה מרכזית בלתי מקורה בטמפרטורה של 27 מעלות, כמו גם לבריכות מקורות בטמפרטורות הנעות בין 30 ל-36 מעלות.

היסטוריה

קובץ:Budapest from Gellert Hill.jpg

מבט על בודפשט מגבעת גלרט לכיוון צפון

עדויות ליישוב אנושי באזור קיימות מאז התקופה הפלאוליתית. הקטע הצר של הדנובה הפך את החצייה של הנהר לקלה יחסית במקום זה. נמצאו שרידי מבנים מהמאה הרביעית לפני הספירה של תושביה המקוריים של בודפשט, עם קלטי קדום, אשר הפך לחלק מן האימפריה הרומית במאה הראשונה לספירה. העיר הרומית אקווינקום, אשר נוסדה במקום אשר נקרא לאחר מכן "אובודה", הייתה משנת 106 עד לכיבוש האזור בתחילת המאה ה-5 על ידי אטילה ההוני עיר הבירה של הפרובינקיה הרומית פאנוניה התחתית. עיר זו שימשה כנקודת מזרחית בין האימפריה ובין שבטים ברבריים במזרח. שרידי אמפיתיאטרון גדול שאכלס 14,000 איש ניתן לראות בצומת הרחובות Becsi ut ו-Pacsirtamezo ut. שרידי העיר הרומית אקווינקום נחפרו בסוף המאה ה-19' וניתן לראות את קוי המתאר של המקדשים, החנויות, בתי המרחץ והרחובות על שפת הדנובה, ברחוב Szentendrei 139.

עם נפילת האימפריה הרומית היה האזור נתון לשליטת השבטים הפולשים ממזרח - הונים, ולאחר מכן גותים, לונגוברדים, אווארים וסלבים. בתקופה זו כבר התפתחו שני יישובים על גדות הדנובה - פשט, על הגדה המזרחית ובודה על הגדה המערבית.

בסוף המאה ה-9, בשנת 896, שבטים מדיארים, אבותיהם של ההונגרים המודרניים בהנהגת ארפאד, פלשו לאזור מהרי אורל והקימו את ממלכת הונגריה. שושלתו של הנסיך ארפאד משלה עד המאה ה-13. בתחילת האלף קיבל אישטוון הראשון, מלך הונגריה את הנצרות לעם ההונגרי. אישטוון גם הניח את היסודות למדינה ההונגרית. למרות ההרס שנגרם בפלישת המונגולים בשנת 1241, פשט הצליחה להתאושש, אך המלך בלה הרביעי הורה להקים חומות מסביב לבודה, ובנה את ארמונו בראש אחת הגבעות בשנת 1247. בשנת 1361 הפכה בודה לעיר הבירה של הונגריה. בודה הגיעה לשיא בתקופתו של המלך מתיאש הוניאדי, במחצית השנייה של המאה ה-15.

כיבושה של הונגריה בידי הטורקים העות'ומניים במאה ה-16, פגע בגדילת העיר. פשט נפלה בידי הטורקים ב-1526 ואילו בודה כחמש עשרה שנים לאחר מכן. תקופת הכיבוש הטורקי הייתה תקופה של הזנחה, רעב ומחלות. בודה שימשה כמקום מושבו של הנציב הטורקי, ופשט הייתה נטושה בזמן הכיבוש האוסטרי בשנת 1686. המצור נמשך 78 ימים ובסופו של דבר המבצר נכבש ומפקדו עבדורחמן עבדי פאשה ארנבוט נהרג.

בתחילת המאה ה-18 היו שלוש הערים - בודה, פשט ואובודה, נטושות למעשה, וזאת כתוצאה מן המרידות כנגד שלטון בית הבסבורג, בהנהגת פרנץ ראקוצי וכתוצאה ממגפת הדבר. אך לאחר שהתגברו תושבי העיר על מכשולים אלו החל גידול באוכלוסייה. החל משנת 1723 פשט החליפה את בודה כמקום מושבו של הנציב ונהנתה מגידול מואץ במאות ה-18 וה-19, בעיקר בזכות תרומותיה של הקיסרית מריה תרזה למודרניצזיה של שתי הערים. בשנת 1800 הייתה אוכלוסיית העיר כחמישים וארבעה אלף איש. בשנת 1838 הרס שטפון את מרבית הבתים באזור פשט.

בשנת 1848 הייתה בודפשט למרכז מהפכני, ולמרכז לתנועה הלאומית ההונגרית, אשר מרדה בשנים אלו כנגד שליטי הבסבורג. תבוסתם של המורדים גרמה לקפאון בהתפתחות העיר, אך הפשרה בשנת 1867 לפיה ימלוך השליט ההבסבורגי על שני עמים אוטונומיים, הביאה להתפתחות כלכלית ותרבותית מואצת.

האיחוד תחת עירייה אחת הונהג לראשונה על ידי הממשלה ההונגרית המהפכנית בשנת 1849, אך המצב הוחזר לקדמותו עם דיכוי המרד. ב-17 בנובמבר 1873 הוכרז על איחודה הסופי של העיר, על מנת לשמש בירה מודרנית לעם ההונגרי. בין 1840 ל-1900 גדלה אוכלוסיית העיר המאוחדת פי שבעה, והגיעה ל-730,000 איש. בשנים אלה עברה פשט פיתוח מואץ והוקמו בה פרויקטים שאפתניים בקנה מידה עולמי. החומות מימי הביניים שציינו את גבולות פשט נחצו כאשר כל האזור נבנה בהדרגה. כל המבנים העתיקים בפשט נהרסו ובמקומם נסללו רחובות רחבים וכיכרות לפי תוכנית בניין עיר ששאבה את השראתה מתוכנית אוסמן להתחדשות פריז. גולת הכותרת של תכנון העיר החדשה היו השדרות הרחבות: השדרה הקטנה והשדרה הגדולה, הבנויות כשני חצי מעגלים זו בתוך זו ושדרת אנדראשי, המחברת בין כיכר דיאק פרנץ שבלב פשט הישנה לכיכר הגיבורים והפארק העירוני שנבנו גם הם באותו הזמן. בשדרות וביניהן הוקמו בתי מידות, משרדי ממשל וציבור, בתי מסחר ובתי דירות, רבים מהם בסגנון אר נובו (שנקרא באוסטרו-הונגריה זצסיון). בדרום השדרה הגדולה הוקם השוק המקורה של פשט. הפרויקט השאפתני ביותר בשנים אלה היה בניית הרכבת התחתית שנחנכה בשנת 1896, במעמד פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה במסגרת חגיגות שנת ה-1000 לכיבוש המדיארי. בתקופה זו נבנו גם מספר מבנים מהחשובים בהונגריה, כגון בזיליקת אישטוון ה"קדוש", הבנויה בסגנון נאו-רנסאנס, בניין הפרלמנט ההונגרי, הבנוי בסגנון נאו-גותי והאקדמיה ההונגרית למדעים. במקביל להתפתחות האורבנית חלה גם התפתחות תרבותית, בניין האופרה נפתח לקהל ומיד תפס מקום של כבוד בחיי העיר, כן נפתחו תיאטראות כגון התיאטרון הקומי ואולם הקונצרטים המפואר ויגדו.

במאה ה-20 היה הגידול העיקרי באוכלוסייה בפרברים וברובעי קישפשט, צ'פל וזוגלו, ורוב תעשיית הונגריה רוכזה בעיר הבירה החדשה. האבדות הכבדות בחיי אדם ואיבוד כמחצית משטח המדינה אחרי מלחמת העולם הראשונה הסבו רק מכה זמנית, והעיר המשיכה לגדול. ב-1930 מנתה אוכלוסיית העיר כמיליון אנשים, וכארבע מאות אלף אנשים בפרברים הסמוכים לה.

מלחמת העולם השנייה הביאה על בודפשט חורבן והרס כאשר חלקים גדולים ממנה שוטחו.

הכיבוש הנאצי של העיר, ושחרורה לאחר מכן בידי הרוסים, ב-13 בפברואר 1945 לאחר מצור ממושך, הביאו להרג של כשנים-עשר אלף איש מן האוכלוסייה האזרחית. אך עיקר ההרג היה בהשמדתם של היהודים. יהודי בודפשט רוכזו בגטו בתוך תחומי העיר עצמה, במה שנקרא בעבר "הרובע היהודי". רבים מתו מרעב ומחלות בתוך תחומי הגטו, אך רבים אחרים נרצחו בבודפשט עצמה, על ידי הנאצים ומשתפי הפעולה ההונגרים ממפלגת "צלב החץ", הרצח בוצע על ידי כבילת קבוצות של יהודים (כ-5000 סה"כ) והעמדתם על מעקה הגשר. ירייה אחת בראשו של הכבול הראשון בכל קבוצה, חרצה את דינם של הכבולים אליו לטביעה קבוצתית (ב-2005 הוקמה אנדרטת זיכרון על שפת הדנובה). רבים נוספים הושמדו באושוויץ. מתוך אוכלוסייה של כ-280,000 יהודים בעיר בודפשט לפני המלחמה, הושמדו כמאה אלף.

בשנת 1948 השתלטו הקומוניסטים על הונגריה. ב-1949 אוחדו כפרים ועיירות מסביב לבודפשט עם העיר עצמה, וכך גדלה אוכלוסייתה ממיליון ל-1.6 מיליון נפש.

בשנת 1956 הייתה בודפשט לזירתו של המרד ההונגרי כנגד השלטון הקומוניסטי. המרד דוכא ביד ברזל על ידי ברית המועצות, אך לאחריו רצו השלטונות ההונגרים הקומוניסטים, בראשותו של יאנוש קאדאר, להראות את הפרגמטיות שבמדיניותם, והשתמשו בבודפשט כחלון ראווה. עם זאת, היה השלטון הקומוניסטי בתקופת קאדאר שלטון כושל מבחינה כלכלית, והעיר לא שיגשגה בתקופה זו.

נפילת השלטון הקומוניסטי ועלייתה של הדמוקרטיה בהונגריה, כמו גם צירופה של הונגריה לאיחוד האירופי, הביאו למהפכים ולקשיים כלכליים וחברתיים, אשר הביאו לכך שאוכלוסייתה של בודפשט קטנה בכחמישה-עשר אחוז בעשרים השנים האחרונות.

אוכלוסייה

קובץ:Budapest Population graph.PNG

גידול באוכלוסיית העיר לאורך השנים

אוכלוסייה לאורך ההיסטוריה
1800	54,200
1830	102,700
1850	178,000
1880	370,800
1900	733,400
1925	957,800

יהודים

התיישבות היהודים בבודפשט תחילתה אף בימי ההתיישבות הרומאית. במאה ה-12 הזמין המלך בלה הרביעי יהודים להונגריה, וזו תחילת הקהילה היהודית המאורגנת בעיר. עם כיבוש פשט בידי העות'מאנים ב-1526, הקהילה היהודית הוגלתה בכפייה לאיסטנבול, במסגרת הגליות כפויות של קהילות יהודיות רבות שנפלו לידי העות'מאנים (מדיניות "הסורגון").

בשנת 1744, גורשו יהודי בודה על ידי הקיסרית מריה תרזה ששימשה אף כמלכת הונגריה, הם שבו אליה כעבור כשלוש שנים, לאחר התערבות דיפלומטית של הסולטאן הטורקי ותשלום כופר רב.

עם השנים הייתה בודפשט למרכז יהודי משגשג ופורח, ויהודיה, כיהודי הונגריה, קיבלו זכויות אזרח מלאות, תחת שלטון האימפריה האוסטרו הונגרית. היהודים השתלבו בחיי האקדמיה, בעולם המשפטים והכלכלה. הקהילה המקומית הייתה המשתלבת ביותר בארץ והייתה סמל לאימוץ התרבות והלאומיות ההונגרית ולמוקד היסודות הפרוגרסיביים בין היהודים, שנודעו בהונגריה כנאולוגים; מבחינה דתית, הם היו מזוהים עם מבשרי היהדות הקונסרבטיבית בגרמניה. מספרם של האורתודוקסים היה קטן ובשנות ה-60, ערב הקרע ביהדות הונגריה שפילג בין שני הציבורים, נהגו הדתיים השמרנים לכנות את הבירה 'עיר הנידחת'. הקהילה הסתפחה מיד אל המחנה הנאולוגי, שראשיו היו גם פרנסיה: ב-1880 מנתה עדת פשט (הגדולה מבין חמש הנאולוגיות ברבעים השונים של בודפשט) 64,000 איש, לעומת אלפים בודדים של אורתודוקסים שפרשו ממנה במהלך הקרע והקימו מוסדות נפרדים.

בודפשט היא מקום לידתו של בנימין זאב הרצל. שלט המצוי במוזיאון היהודי הסמוך לבית הכנסת ברח' דוהאן מציין את בית הולדתו. המאה התשע עשרה הייתה זמן של פריחה כלכלית וחברתית. בתקופה זו נבנה בית הכנסת הגדול בעיר, ברחוב דוהאן, שהוא בית הכנסת השני בגודלו בעולם. בית כנסת זה נבנה כעשור לפני הקרע הרשמי והשתייך לקהילה הנאולוגית. והוא מעוצב בעיצוב יוצא דופן הכולל אלמנטים גותיים, מוריים וביזנטיים. בזמן הכיבוש הגרמני שימש בית הכנסת כמרכז משרדים לצבא הכובש, וצריחיו שימשו להצבת אנטנות. כך ניצל בית הכנסת מהשמדה, ובשנות התשעים שופץ והוחזר לתפארתו המקורית. ב-1903 נוסדה בבודאפשט אגודת הסטודנטים הציונית "מכביה", וקבוצה ראשונה מחבריה עלתה לארץ ישראל סמוך לתום מלחמת העולם הראשונה.

אנדרטת "נעליים על הדנובה" לזכר הקרבנות היהודים שנורו על גדות הדנובה בידי אנשי צלב החץ ההונגרים בסוף מלחמת העולם השנייה

עלייתו לשלטון של האדמירל מיקלוש הורטי סימנה אסון ליהודי הונגריה. הורטי היה בעל ברית נאמן לנאצים, והחל בפעולות אנטישמיות, שכללו את חובת ענידת הטלאי הצהוב משנת 1941. ניסיונות הסיוע של היישוב בארץ ושל הצבא הבריטי ליהודי הונגריה, במשלוחם של צנחנים, לא עלו יפה. בת העיר חנה סנש אשר הייתה בין הצנחנים, נתפסה והוצאה להורג. אסונם של יהודי העיר, ויהודי הונגריה, הגיע לשיאו עם כיבושה של העיר על ידי הנאצים, בחודש מרץ 1944. מחודש זה, ועד לשחרור העיר בפברואר 1945 נספו כמאה אלף יהודים מתוך 280,000 יהודים שישבו בעיר לפני המלחמה. היהודים רוכזו בגטאות, עם הכיבוש הגרמני במרץ 1944. חלקם נספה בגטו מרעב וממחלות. רבים נרצחו ברחובות על ידי הגרמנים ומשתפי הפעולה ההונגרים שלהם ממפלגת צלב החץ, ורבים נשלחו להשמדה באושוויץ. בשנים 1944–1945 ירו אנשי 'צלב החץ' ברבים מיהודי בודפשט על גדות הדנובה, והשליכו את גופותיהם למים, מבלי שהובאו לקבורה. ב-2005, במלאת 60 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה, הוקמה אנדרטת הנצחה על גדות הדנובה בבודפשט, בשם 'נעליים על הדנובה', המנציחה את המתים.

בבודפשט מספר אתרי זיכרון לשואה, כאשר הבולט שבהם הוא אנדרטה בצורת ערבה בוכיה, כאשר על כל אחד מאלפי עליה, שם של יהודי שנרצח. במקום מצויה גם אנדרטה לזכרו של חסיד אומות העולם, השוודי ראול ולנברג אשר הציל חייהם של יהודים רבים, אך נעלם עם הכיבוש הרוסי. אנדרטאות אלו מצויות בחצר המוזיאון היהודי, סמוך לבית הכנסת ברחוב דוהאני, באתר שבו טמונים אלפים מיהודי בודפשט שנספו בשואה והובאו לקבורה בקבר אחים. משפחותיהם של כמה מהטמונים בקבר האחים הציבו במקום לוחיות זיכרון משיש. ליד הכניסה לגטו היהודי שבמרכז העיר הוקמה אנדרטה לזכרו של חסיד אומות העולם קרל לוץ, דיפלומט שווייצרי שהציל עשרות אלפי יהודים הונגרים בתקופת השואה.

בית הכנסת בקהילה האורתודוקסית בודפשט

הקהילה היהודית בבודפשט גדולה ומאורגנת, ומונה כ-80,000 נפש. בית הכנסת הגדול האורתודוקסי הוא בית הכנסת ברחוב קזניצי, ששרד את השואה מאחר ששימש במהלך מלחמת העולם השנייה כאורווה עבור סוסי הצבא הכובש. הקהילה האורתודוקסית מפעילה את בית-התבשיל והמסעדה הוותיקה 'חנה' ("האנה" בעגה היהודית המקומית), ומתחזקת גם מקוה טהרה שנבנה על ידי חסידי סאטמר בארצות הברית, בית עלמין, ושחיטה כשרה. בעיר קיים גם בית-דין-צדק דקהילות החרדים חב"ד, ומסעדות בהכשר קהילת חב"ד. קהילת חב"ד מפעילה ארבעה בתי כנסת, קהילה ישראלית, מוסדות חינוך, שחיטה כשרה, ורשת בתי אבות לקשישים. חב"ד גם מקיימת פעילות יהודית בעיר ובקמפוס של האוניברסיטה המקומית, שבה לומדים כ-1,500 סטודנטים ישראלים (בעיקר רפואה, רפואת שיניים, רוקחות ווטרינריה). מבית הכנסת שברחוב דוהאני פועלת גם קהילה יהודית נאולוגית המפעילה את המוזיאון היהודי, בית העלמין הנאולוגי ועוד.

תחבורה

תחבורה אווירית

נמל התעופה פרנץ ליסט (לשעבר פריהד') הנמצא כ-24 ק"מ דרום מזרחית לעיר, הוא נמל התעופה העיקרי בהונגריה. לנמל התעופה שלושה מסופי נוסעים. טרמינל 1, טרמינל 2/A וטרמינל 2/B.

רכבת

בודפשט היא צומת רכבות חשוב, והרכבת מקשרת את העיר עם ערים חשובות אחרות באירופה. בבודפשט שלוש תחנות רכבת גדולות - תחנת הרכבת המזרחית (קלטי), תחנת הרכבת הדרומית (דלי) ותחנת הרכבת המערבית (ניוגטי).

תחבורה פנימית

הרכבת התחתית בבודפשט היא בין הוותיקות בעולם, ורק הרכבת התחתית של לונדון קדמה לה. הקו ההיסטורי M1 הוא הקו "הצהוב", פועל עדיין, ושוחזר למלוא תפארתו המקורית. שני הקוים האחרים M2 (הקו האדום) ו M3 (הקו הכחול) נבנו לאחריו, ומשמשים חלקים אחרים של העיר. שלושת הקוים נפגשים בנקודה אחת בעיר - כיכר "פרנץ דאק" בפשט.

בנוסף לרכבת התחתית פועלים בבודפשט הרבה קווי אוטובוסים, חשמליות ואוטובוסים חשמליים (טרוליבוסים). כלל רשת התחבורה בבודפשט מופעלת על ידי ה-BKK והיא מעניקה כיסוי תחבורתי טוב לכלל חלקי העיר. כמות כלי הרכב הפרטיים קטנה יחסית ורוב הרחובות צרים (הכביש הראשי בדרך כלל בעל שני נתיבים לכל כיוון).

הגשרים בבודפשט

גשר השלשלאות

קובץ:Adam Clark square and Chain Bridge.jpg

כיכר אדם קלארק, גשר השלשלאות שמעל הדנובה, פשט ובזיליקת אישטוון ה"קדוש". מבט מראש הפוניקולר המוביל לגבעת המצודה שבבודה

בין צדה המערבי והמזרחי של הדנובה מחברים גשרים רבים. במרכזה של בודפשט ארבעה גשרים היסטוריים, המהווים עורק תחבורה מרכזי בעיר ואף שכיות חמדה תיירותיות.

הגשרים מופיעים לפי סדר מצפון לדרום.

גשר מרגיט

ערך מורחב – גשר מרגיט

הגשר, שנבנה בשנת 1876, מחבר את האי מרגיט עם בודה ופשט. בתחילה נבנה הגשר ללא גישה לאי, אך זו נוספה בשנת 1900.

גשר השלשלאות

ערך מורחב – גשר השלשלאות

גשר השלשלאות (Lánchíd) גשר הקבע הראשון על פני הדנובה נבנה בין 1839 ל-1849. הגשר תוכנן בידי האנגלי ויליאם טירני קלארק, ונבנה בידי המהנדס האנגלי אדם קלארק. בשני קצות הגשר פסלי אריות מעוטרים. במהלך מלחמת העולם השנייה פוצץ הגשר, אך נבנה מחדש בשנת 1949. הגשר מוביל אל מנהרה החצובה בהר מתחת לגבעת המצודה, ואורכה 350 מ'. המנהרה נפתחה בשנת 1856. בכיכר אדם קלארק שליד הגשר, נמצא מונומנט בגובה 3 מטרים העשוי אבן גיר בצורת הספרה 0 - זהו קילומטר אפס של בודפשט ושל הונגריה כולה. מראהו של הגשר, כאשר מצדו האחד גבעת המצודה והמונומנטים הלאומיים שעליה, ומצדו השני בניין הפרלמנט, הוא אחד המראות היפים בבודפשט.

גשר ארז'בט (אליזבת)

ערך מורחב – גשר אליזבת

גשר ארז'בט (Erzsébet híd) קרוי על שמה של מלכת הונגריה, אליזבת (סיסי) שנרצחה בשנת 1898. פסלה של סיסי ניצב בצדו המערבי של הגשר. הגשר נבנה בשנת 1903 ובעת בנייתו היה הגשר הארוך בעולם שאינו נסמך על עמודי תמיכה במרכזו. במלחמת העולם השנייה פוצץ הגשר ונהרס, אך תוכנן מחדש ונבנה שוב בשנת 1964.

גשר החירות

ערך מורחב – גשר החירות

גשר החירות (Szabadság híd) נבנה בשנת 1896 לרגל חגיגות אלף השנים לכיבושה של הונגריה בידי המדיארים. במקור נקרא הגשר על שם הקיסר פרנץ יוזף, שגם חנך אותו. מצדו האחד השוק המקורה של בודפשט, ומצדו השני גבעת גלרט. גם גשר זה נהרס בזמן מלחמת העולם השנייה ונבנה מחדש.

אתרים בעלי חשיבות במרכז העיר

בודפשט, כולל גדות הדנובה, רובע מצודת בודה ושדרת אנדראשי

אתר מורשת עולמית

בניין הפרלמנט ההונגרי
בניין הפרלמנט ההונגרי
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1987, לפי קריטריונים 2, 4
מדינה

הארמון המלכותי בלילה

נהר הדנובה

• נהר הדנובה, זורם בליבה של העיר ומהווה מרכיב מרכזי באופייה.
  • טיילת גדות הנהר, לגדות הדנובה בצד פשט נמתחת טיילת (קורזו) ובה בתי מלון מודרניים, לצד הטיילת מצויים מזחים לעגינת ספינות נהר גדולות המשמשות בעיקר לשיט תיירותי וספינות קבועות למקומן המשמשות כמסעדות, בתי קפה ומועדונים. במרכז הטיילת - היכל הקונצרטים ויגאדו.
• גשרי הדנובה, כאשר המפורסם שבהם הוא גשר השלשלאות.
• האי מרגיט, אי המשמש כפארק וריאה ירוקה על הדנובה. באי אין תנועה של כלי רכב מנועיים, ומוצע בו מגוון רחב של בילויים בחיק הטבע.

פשט

השדרה הקטנה (בירוק) והגדולה (בסגול)

מרכז פשט מורכב ממספר תתי-אזורים:

בלווארוש (Belváros) - העיר הפנימית תחומה בשדרה הקטנה (Kiskörút) המקיפה מחצית-קשת מכיכר דֵיאָק (נקודת המפגש של שלושת קווי המטרו) לגשר החירות

• מדרחוב ואצי, רחוב הקניות והתיירות הראשי של העיר. מדרחוב שוקק חיים, עשיר בבתי קפה, מסעדות וחנויות אופנה ומזכרות. המדרחוב משתרע מכיכר וורשמטרי בצפון ועד לשוק המקורה בדרום.
  • כיכר וורשמרטי, אחת הכיכרות המרכזיות בבודפשט בה ממוקמת תחנת המוצא של קו הרכבת התחתית M1 ("המטרו הקטן") ובית הקפה ז'רבו הפועל ברצף משנת 1874 וזכה למעמד של מוסד קולינרי בעל שם.
  • השוק המקורה: מבנה ברזל בן 2 קומות שהוקם עוד במאה ה-19 ותוכנן בידי האדריכל ההונגרי שאמו פץ. השוק מהווה את נקודת הסיום של מדרחוב ואצי.
• בזיליקת אישטוון ה"קדוש", הבנויה בסגנון נאו-קלסי
• כנסיית הקהילה של העיר הפנימית, הכנסייה העתיקה ביותר בבודפשט, מן המאה ה-13
• המוזיאון הלאומי של הונגריה בכיכר קלווין

ליפוטוארוש (Lipótváros) - רובע הקרוי על שם לאופולד השני, במרכזו בניין הפרלמנט והוא עתיר משרדי ממשלה ומבני ציבור (מצפון לבלווארוש)

• בניין הפרלמנט ההונגרי, הבנוי בסגנון נאו-גותי. זהו מבנה גדול ומפואר ונקודת הציון הבולטת והמפורסמת ביותר בעיר. זהו מושבו של הפרלמנט ההונגרי ומשמש מרכז שלטוני וסמל ללאומיות של הונגריה. בשל יופיו וגודלו הרב, מושך בניין הפרלמנט תיירים רבים ומתקיימים בו גם סיורים מודרכים.
• כיכר סצ'ני (לשעבר "כיכר רוזוולט")
  • האקדמיה ההונגרית למדעים
  • ארמון גרשם (מלון ארבע העונות), אחד ממבני האר נובו המפוארים בעולם
  • הכניסה לגשר השלשלאות

הרובע היהודי

• בית הכנסת האורתודוקסי ברחוב קזינצי
• בית הכנסת רומבך
• בית הכנסת ברחוב דוהני (ניאולוגי) והמוזיאון היהודי
• המוזיאון היהודי בביתו לשעבר של בנימין זאב הרצל

שדרת אנדראשי והפארק העירוני

• שדרת אנדראשי באורך 2.5 הקילומטרים והאתרים שלאורכה
  • בניין האופרה ההונגרית מהיפים מבתי האופרה באירופה
  • כיכר הגיבורים, הנמצאת בשערי הפארק העירוני של בודפשט, היא נקודת הסיום של שדרת אנדראשי. הכיכר קרויה על שמם של גיבורי העם ההונגרי לדורותיהם. בכיכר ממוקמים המוזיאון לאמנויות יפות והיכל האמנות.
  • הפארק העירוני כולל גם את האגם העירוני (הקופא בחורף והופך למשטח החלקה), את גן החיות, את מרחצאות סצ'ני ואת טירת וידהוניאד

"השדרה הגדולה" (Nagykörút), נמשכת בחצי-מעגל בין גשר מרגיט וגשר פטפי ומקיפה את מרכז בודפשט

• גשר מרגיט
• התיאטרון הקומי (Vígszínház)
• תחנת הרכבת המערבית (ניוגטי)
• קניון "ווסט אנד", הגדול בקניונים שבאירופה המזרחית
• כיכר "אוקטוגון" (בהצטלבות עם שדרת אנדראשי)
• המוזיאון לאמנות שימושית, מבנה אר נובו ייחודי בתכנונו של אדן לכנר, "הגאודי ההונגרי"
• לאורך השדרה נע קו החשמלית המרכזי בקוים 4 ו-6 ("קומבינו"), קו החשמלית העמוס ביותר באירופה

בודה

בודה מתאפיינת במבנה הררי שונה לחלוטין מהמישור של פשט. רוב ההרים הנמצאים בגבולה המערבי של העיר עדיין מיוערים בצפיפות. במרכזה של בודה שוררת אווירה אריסטוקרטית, נינוחה ורגועה יותר מזו של פשט הקדחתנית. הגבעה המרכזית בבודה וזרע התפתחותה היא גבעת הטירה, הנמצאת על גדות הדנובה. כן בולטות בנוף גבעת גלרט מדרום ופסגות סצ'ני ויאנוש הד' הגבוהות ממערב עליהן ממוקמות אנטנת טלוויזיה גבוהה ומגדל תצפית, בהתאמה.

גבעת הטירה שימשה כמקום ההתיישבות של השבטים המדיארים עוד לפני שנת 900. במהלך המאה ה-13 קם בבודה יישוב גדול כאשר המלך בלה הרביעי החליט להקים את ארמונו ואת עיר הבירה שלו על הגבעה. שלטונו של המלך מתיא קורבינוס במאה ה-15 היה פרק חשוב בהתפתחותה של בודה. במהלך שלטון הטורקים (כ-400 שנה) הוזנחה העיר, והכוחות הנוצריים השמידוה בזמן הכיבוש-מחדש. לאחר מכן העיר נבנתה מחדש, והיה לה תפקיד חשוב במאות ה-18 וה-19 תחת שלטון בית הבסבורג כבירה השנייה של המלוכה הדואלית. עם זאת, פיתוחה המואץ של פשט בסוף המאה ה-19 הותיר את בודה כעיר מנומנמת. בסוף מלחמת העולם השנייה העיר הישנה נחרבה כמעט לגמרי והארמון המלכותי נשרף. לאחר המלחמה שוקמו הארמון והעיר העתיקה.

• גבעת הטירה בבודה
  • הארמון המלכותי
  • כנסיית מתיאש הגותית
  • באסטיון הדייגים
• כיכר אדם קלארק קרויה על שם המהנדס (האנגלי) שבנה את גשר השלשלאות בה נמצאות נקודות ההתחלה של:
  • מנהרת בודה העוברת תחת גבעת הטירה
  • הפוניקולר ("שיקלו") המטפס אל הטירה
  • קילומטר אפס של הונגריה
• גבעת גלרט
  • המצודה האוסטרית ("הציטדלה")
  • פסל החירות
  • למרגלות הגבעה, כנסייה במערה בסלע המוקדשת ל"קדוש" גלרט, מנזר של המסדר הפאוליני, בית המלון ומרחצאות גלרט ומוצאו של גשר החירות
• מוזיאון זמלווייס לתולדות הרפואה נמצא ברובע טאבאן בתחתית גבעת המצודה. המבנה עצמו הוא מבנה בסגנון הבארוק בו נולד זמלווייס בשנת 1818
• מוזיאון ויקטור וסרלי באובודה, מכיל אוסף גדול מיצירותיו של הצייר.
• תורבת (מבנה קבר אסלאמי) גוּל בָּאבּא ("אבי הוורדים"), לוחם ו"קדוש" טורקי שעליו נאמר שהביא את הוורדים להונגריה, מצוי בתוך גן וורדים
• מרכזי תחבורה
  • כיכר סל קלמן (לשער כיכר מוסקבה)
  • כיכר בטאני - תחנת רכבת הפרברים
  • תחנת הרכבת הדרומית

שונות

דוכן למכירת פפריקה בשוק המקורה בבודפשט

• מרחצאות תרמיים, ובתי מרחץ
  • מרחצאות סצ'ני בפארק העירוני בפשט
  • מרחצאות גלרט (בודה)
  • מרחצאות רודאש (בודה)
  • מרחצאות קיראי (בודה)
  • המרחצאות התרמיים באי מרגיט

האתרים ההיסטוריים על גדות הדנובה וגבעת הטירה הוכרזו כאתרי מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 1987.

ערים תאומות

וינה, אוסטריה

קישורים חיצוניים

• מפת קווי המטרו בבודפשט (בעברית)
• מפת התחבורה הציבורית בבודפשט (באנגלית)
• ההיסטוריה של בודפשט (באנגלית)
• תמירה צדקיהו-חסון, ‏גשרי הדנובה בבודפשט, באתר GoTravel
• כרמית וייס, ‏מדריך למטייל בבודפשט, באתר GoTravel
• בודפשט (Budapest), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
• יואב שורק, כתר ללא מלך: בודפשט הבירה הקיסרית, לשעבר, באתר nrg‏, 23 במאי 2014
• עמית קוטלר, בוערת וקודרת: 6 תחנות חובה בבודפשט, באתר ynet, 2 בינואר 2015
• אור בר שלום, קצת היסטוריה: האתרים והמוזיאונים של בודפשט, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2018
• אור בר שלום, בודפשט למתחילים: אתרי חובה בבירת הונגריה, באתר הארץ, 13 בפברואר 2019
• אוון רייל, ניו יורק טיימס, סוף שבוע בבודפשט: מה לראות ואיפה לאכול?, באתר הארץ, 13 בפברואר 2019
• עופר ורדי, בודה–בסט, באתר "ידיעות אחרונות", 21 בפברואר 2019

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25917564בודפשט