שאה

ערך זה עוסק בכינוי מלכי פרס ואיראן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו שאה (פירושונים).

שאה (בפרסית: شاه) הוא תוארם של מלכי פרס (כיום איראן) והאימפריה הפרסית האחמנית הקדומה. מקור התואר הוא במילה הפרסית הקדומה "𐏋 xšāyaθiya" שמשמעה "מלך".

השאה האחרון, מוחמד רזא פהלווי, קרא לעצמו "שאהנשאה" (בפרסית: شاهنشاه), שפירושו "מלך המלכים" בעת הכתרתו. המלוכה שאליה השתייך, שושלת פהלווי, הייתה האחרונה באיראן. הטוען לכתר פהלווי בשנת 2026 הוא רזא כורש עלי פהלווי, אשר פועל נגד משטר הרפובליקה האסלאמית מהגלות.

בנוסף, כינו עצמם בתואר פאדישאה שליטים מוסלמיים בהודו, סולטאני האימפריה העות'מאנית, והסלג'וקים ושליטי אימפריות אחרות במרחב האיראני והטורקי.

מקור השם של משחק הכס שחמט הוא מפרסית (הלחם בסיסים של "שח" + "מט"), שפירושו "מארב למלך" או "מלך מובס".^[1] אטימולוגיה עממית מייחסת לשמו של המשחק את הפירוש "מלך מת", אך זו אינה המשמעות האמיתית.^[2]

היסטוריה

האימפריה האחמנית

השימוש הקדום ביותר בתואר דומה הוא של מלכי האימפריה הפרסית האחמנית^[^{דרוש מקור]}.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

תום תקופת השאה

ערך מורחב – המהפכה האיראנית

שליטים בעלי תואר שאה שלטו בפרס תקופה ממושכת.

מוסד השאה התערער בהדרגה במהלך המאה ה־20, בה החלו באיראן תהליכי מודרניזציה, והתעורר קונפליקט בין תנועות חברתיות מודרניות לבין הממסד השמרני. משברים כלכליים וחברתיים לאורך המאה עוררו תנועות התנגדות מול השאה, כאשר גם כינונה של חוקה בשנת 1906 לא סייעה להרגיע את הרוחות לאורך זמן. לאחר תקופת שפע באמצע המאה ה־20, הגיעה תקופת שפל כלכלי, וההתנגדות הציבורית כלפי השלטון דווקא בתקופה של שיפור כלכלי לכאורה, זאת מכיוון שהשגשוג הגיע רק לחלקים קטנים של האוכלוסייה והגביר את התחושה של הניכור והמרד, שנענו מצד השאה בדיכוי. התדרדרות כלכלית נוספת בשנות ה־70 הגבירה את ההתנגדות לשלטון לשפל חדש.^[3]

בשנת 1979 התאחדו להפלת ממשל השאה מוחמד רזא פהלווי קבוצות שונות, שכל אחת הייתה בעלת אג'נדה שונה. באותה שנה היו באיראן גם קבוצות בעלות אג'נדה פמיניסטית וליברלית שחברו לאנשי ח'ומייני התאוקרטים מתוך הנחה ש"יותר גרוע מהשאה לא יכול להיות". שיתוף פעולה זה יצר את המהפכה האסלאמית באיראן שהפילה את השלטון וחתמה את הגולל על מוסד השאה האיראני.^[4]

לאחר תקופת השאה באיראן, הפכה איראן לתאוקרטיה, ותואר המנהיג במדינה השתנה למנהיג העליון של איראן.

רזא כורש עלי פהלווי הוא בנו של מוחמד רזא שאה פהלווי, השאה האיראני האחרון, ונכדו של רזא שאה פהלווי, מייסד שושלת פהלווי. ב-1979, בעקבות המהפכה האיראנית, יצא רזא לגלות בארצות הברית יחד עם הוריו כשהוא בן 19. ב-31 באוקטובר 1980, יומיים לאחר מות אביו ממחלת הסרטן, הומלך רזא בגיל 20 בקהיר. הוא עשה שימוש בהשפעתו הפוליטית לצורך תמיכה במשטר דמוקרטי וביקר קשות את מצב זכויות האדם באיראן.