בית החולים הדסה עין כרם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הדסה עין כרם)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית החולים הדסה עין כרם
מראה כללי של בית החולים מהסטף, מאחוריו: הר אורה
מראה כללי של בית החולים מהסטף, מאחוריו: הר אורה
מאפייני הארגון
סוג מרכז רפואי אוניברסיטאי LEVEL 1 TRAUMA CENTER
אוניברסיטה האוניברסיטה העברית
בעלים ההסתדרות המדיצינית הדסה
מנכ"ל פרופ' יורם וייס
היסטוריה
תאריך ייסוד 1960
שירותים
מספר מחלקות 30
מיטות 1189
http://www.hadassah.org.il
גאוגרפיה
כתובת רחוב קלמן יעקב מן, ירושלים
מיקום עין כרם, ירושלים
קמפוס הדסה עין כרם. במרכז התמונה נראה בניין האשפוז הישן (העגול). משמאלו בנייני בית הספר לרפואה. מימינו בניין המיון (עם מנחת המסוקים על גגו), כשלפניו בניין מכון שרת. ברקע נראה מגדל דוידסון
בניין בית הספר לרפואה. בחזיתו משולבים אלמנטים טרומיים מבטון
בניין בית הספר לרפואה - המחקר הרפואי
שדרת בית החולים המובילה אל בית הכנסת בו קבועים חלונות שאגאל

בית החולים הדסה עין כרם הוא מרכז רפואי אוניברסיטאי בירושלים, המשמש כבית החולים המרכזי של העיר ושל סביבותיה. קריית בית החולים ממוקמת בדרום מערב ירושלים, בסמוך לשכונת עין כרם. בבית החולים, שהוא חלק מן המרכז הרפואי הדסה, 1189 מיטות אשפוז והוא נחשב לאחד מבתי החולים המתקדמים ביותר בישראל.

מנהל בית החולים הוא ד"ר ינון בודה[1], והוא מכהן בתפקיד מאז אוגוסט 2021.

הקמת בית החולים

לאחר מלחמת העצמאות נחסמה הגישה ממערב ירושלים אל בית החולים הדסה בהר הצופים, ויחידות בית החולים נאלצו לפעול מאתרים שונים ומפוזרים במערב העיר. בנסיבות אלו עלתה הדרישה להקים משכן חדש לבית החולים של הדסה. ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון התנגד בתחילה לרעיון מחשש שהקמת בית חולים חדש תערער את צדקת הדרישה של ישראל לפתוח את הדרך אל בית החולים בהר הצופים ולהפעילו, אך נעתר בהמשך לדרישה.

לאחר בחינת מספר אתרים אפשריים ועיכוב שנבע מכוונה שלא מומשה להקים קמפוס משותף לבית החולים הדסה ולאוניברסיטה העברית נבחר ב-1951 האתר להקמת בית החולים[2]. היה זה שטח של 1,200 דונמים של הקרן הקיימת[3], שהיה מרוחק אז משכונות העיר, ליד הכפר עין כרם. המצדדים בבחירת מקום זה ראו בו פוטנציאל לגידול ולהקמת "עיר רפואית" עם שיכונים למאות עובדים, בעוד המתנגדים בקשו להקים את בית החולים בתוך ירושלים[4]. הממשלה בקשה להקים במקום גם את קריית האוניברסיטה, אך לבסוף ויתרה ואישרה לאוניברסיטה להקים את מוסדותיה בגבעת רם[5]. ביוני 1952 הונח אבן פינה למרכז הרפואי[6].

תכנון הקריה הרפואית נמסר לאדריכל יוסף נויפלד[7] ובנובמבר 1954 נחתם הסכם עם סולל בונה על בניית בית הספר לאחיות, כשלב ראשון לבניין הקריה[8]. עוד בראשית 1953 החלה מע"צ בהכנת השטח ובסלילת דרכי גישה[9]. בסוף 1955 פורסם מכרז לבניית בית הספר לרפואה[10].

בשנת 1956 החלה בניית בית החולים (בהיקף מצומצם מזה שתכנן נויפלד) והיא נסתיימה ארבע שנים לאחר מכן. בניית בית החולים נעשתה על ידי חברת סולל בונה והקבלנים יוסף והלל פפרמן. הבנייה הייתה קשה ומסובכת לאור היקפו הגדול של הפרויקט, מורכבותו והמחסור בכוח אדם מקצועי ובחומרי בנייה בישראל באותן שנים.

ביוני 1958 נחנך בית הספר לאחיות[11] ובית החולים נפתח ביוני 1961[12]. בעת פתיחתו עמדו בו על תילם בניין בית החולים כולל אגף האשפוז המרכזי, בניין מחלקת היולדות, בניין בית הספר לסיעוד ובניין בית הספר לרפואה. מבנים אלו נבנו במתכונת שהייתה אופנתית בשנות ה-50 - "מבני מסגרת", כלומר שלד בטון עם קירות מילוי מאבנים אדומות ולבנות ואלמנטים טרומיים מסוגננים יצוקים מבטון. סגנון בנייה זה נשמר בבניינים בודדים נוספים שנבנו בבית החולים שנים שלאחר מכן ואז ננטש לטובת סגנונות בנייה אחרים. אגף האשפוז המרכזי תוכנן כמבנה רדיאלי חצי עגול ובו מסדרונות קמורים - צורת תכנון שהתגלתה לימים ככרוכה בקשיים תפעוליים[13].

מבני בית החולים

מאז הקמתו גדל מתחם בית החולים והתרחב באופן משמעותי ביותר:

  • בניין בית הכנסת נפתח בשנת 1962, ומצויים בו ויטראז'ים (חלונות שאגאל) שנוצרו על ידי האמן מארק שאגאל בבית החולים ישנם שני בתי כנסת נוספים, בית הכנסת על שם קפלן בבנין הישן, ובית הכנסת על שם סבא (פתוח רק לתפילת מנחה גדולה) בבנין דוידסון.
  • חדרי הניתוח - הוקמו בסוף שנות ה-70 בבנין האשפוז המרכזי. בשנת 2016 עברו חדרי הניתוח המרכזיים לבניין דוידסון.
  • בניין מכון שרת - הבניין משמש כמרכז לטיפול בסרטן, ומאכלס את המחלקות והמרפאות לאונקולוגיה והמטולוגיה ומחלקת מח עצם, הוקם בסוף שנות ה-70 והורחב במהלך שנות ה-90.
  • בניין אם וילד - בתחילת שנות ה-90 נהרס בניין מחלקת היולדות ובמקומו הוקם בניין רב קומות זה, המכיל את מחלקות הילדים של בית החולים - כללית, כירורגית, פסיכיאטרית והמטואונקולוגית, וכן את מחלקות היולדות שלו.
  • בניין המרפאות - מאכלס את המרפאות ואשפוזי היום בבית החולים.
  • בניין המיון החדש - הוקם במקומו של בניין קנדי, שנבנה ליד בנין האשפוז, ונפתח בשנת 2007. הבניין החדש מאכלס בנוסף לחדר המיון יחידות רבות נוספות של בית החולים ועל גגו נמצא מנחת המסוקים של בית החולים.
  • מבואת בית החולים - נפתחה ב-2012, עם חנוכת מגדל האשפוז ע"ש דוידסון (ראו להלן). היא מהווה כעת את הכניסה הראשית לקמפוס בית החולים ומקשרת בין בניין דוידסון, בניין אם וילד, בניין המיון החדש ובניין האשפוז הישן. היא מוארת באור טבעי ולאורכה מוצבת צמחייה טבעית.

בנוסף לבניינים הרפואיים הוקמו בקמפוס בית החולים מספר בניינים לצורכי הוראה ומחקר:

  • בניין הספרייה הרפואית הלאומית.
  • בניין בית הספר לרפואת שיניים.
  • בניין בית הספר לרוקחות.
  • בניינים נוספים - אודיטוריום מגיד, מרכז הסטודנט פורשהיימר, הבניין הבינלאומי, בניין גודלסקי, בניין לפארק ביו-טכנולוגי.

בקמפוס הוקמו גם מספר בנייני מעונות לסטודנטים ובניין מעונות לאחיות.

בקמפוס בית החולים הוקמו גם מבנים לשירות קהל המבקרים בו:

  • באמצע שנות ה-90 הוכשרו חניוני רכב רחבי ידיים במורדות המערביים של הגבעה עליה ניצב בית החולים. שירות אוטובוסים פנימי מקשר בין החניונים לבין בנייני בית החולים. בשנת 2010 נסתיימה הקמת בנין חניה נוסף בסמוך למגדל האשפוז ע"ש דוידסון (ראו להלן).
  • בשנת 2006 נסתיימה בנייתם של מרכז קניות מסחרי ובית מלון על מגרש ששימש בעבר כמנחת המסוקים של בית החולים.

בבית החולים פועל חדר אקוטי.

מגדל האשפוז ע"ש דוידסון

מגדל דוידסון
מבואת הכניסה החדשה לקמפוס המרכז הרפואי

בחודש מרץ 2012 נפתח בבית החולים מגדל האשפוז החדש ע"ש שרה ווסטמן דוידסון. זהו בניין ששטחו 86 אלף מטרים מרובעים - הגדול ביותר שהוקם בבית החולים מאז ומעולם. בבניין 19 קומות, מהן חמש קומות תת-קרקעיות מוקשחות, ו-20 מעליות. הוא מחליף בהדרגה את בניין האשפוז המקורי וישמש כבניין האשפוז המרכזי של בית החולים. ימוקמו בו 248 חדרי אשפוז ובהם 530 מיטות. שליש מחדרי האשפוז הם חדרים ליחיד, שני שלישים מיועדים לשני מטופלים. בבניין גם ארבעה "גני מרפא" ובהם פינות ישיבה וצמחייה טבעית.

המגדל מכיל תשתית ל-20 חדרי ניתוח, שמוקמה בקומת המסד של המבנה. 13 מהם החלו לפעול בו בראשית שנת 2016[14][15]. היתר יופעלו בהמשך על פי הצרכים והתקציב שיעמוד לרשות המרכז הרפואי.

על בניית המגדל הוחלט בשנת 2003. הבנייה החלה בסוף שנת 2007, לאחר תהליך תכנון וגיוס כספים ממושך, על מגרש שעליו ניצבו קודם לכן בניין בית הספר לסיעוד וגינה. עלות הבנייה הסתכמה בכמיליארד ש"ח. מרבית המימון להקמת הבניין הועמד על ידי ארגון הדסה. משרד האוצר מימן מתקציב המדינה 10% עד 15% מעלות הבנייה[16]. ביל דוידסון תרם 75 מיליון דולר להקמת המגדל, אשר נושא את שמה של אמו. משפחת דוידסון תרמה סכום נוסף של 12 מיליון דולר לבניית המעבר מן הבניין הישן למגדל החדש.

קו הרכבת הקלה של ירושלים מיועד להגיע בעתיד לפתחו של המגדל.

בשל השוני הרב בין בניין האשפוז הישן למגדל האשפוז החדש איחד בית החולים את מקצת מחלקות האשפוז שעברו אליו והוא מתכנן לערוך שינויים נוספים בשיטת התפעול של המוסד.

שירותי הרפואה בבית החולים

השירותים הרפואיים בבית החולים הם מן החדישים ביותר בישראל וקיימות בו יחידות העורכות בדיקות וטיפולים בכל תחומי הרפואה וציוד רפואי והדמייתי מתקדם. בית החולים מתמקד ברפואה שלישונית ורבים מרופאיו השתלמו בחו"ל בהתמחויות-על בתחומי המומחיות שלהם.

פעילות הוראה ומחקר

בקמפוס בית החולים שוכנים מספר בתי ספר למקצועות הרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה:

הספרייה הלאומית לרפואה, השוכנת בקמפוס, משרתת את התלמידים והסגל של בתי הספר השונים למקצועות הרפואה וכן את סגל בית החולים.

בית החולים מסונף לבית הספר לרפואה ומשמש להוראת סטודנטים.

בכל היחידות הרפואיות של בית החולים נערך מחקר רפואי, ובבית החולים הוקמו ופועלים מספר מרכזי מחקר רב-תחומיים. חברת הדסית, השייכת להדסה, עוסקת בניצול מסחרי של פירות המחקר הנערך בבית החולים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הנהלת המרכז הרפואי הדסה
  2. ^ ביח"ו מרכזי חדש של הדסה ייבנה בפרוזדור ירושלים, הצופה, 12 בנובמבר 1951
  3. ^ ע"א 4140/97 חברת האוניברסיטה העברית בירושלים נ' הסתדרות נשים ציוניות הדסה באמריקה אינק ואחר, ניתן ב־2 במאי 1999.
  4. ^ המחלוקת סביב ביה"ח האוניברסיטאי, מעריב, 13 בינואר 1952
  5. ^ י. שוכמן, ויכוח על מקום האוניברסיטה, דבר, 29 בפברואר 1952
  6. ^ הונחה אבן הפנה לבנין המרכז הרפואי החדש בירושלים, דבר, 6 ביוני 1952
  7. ^ תכנון המרכז הרפואי לשלב הביצוע, הצופה, 19 באפריל 1954
  8. ^ יוחל בהקמת בי"ס לאחיות בבירה, על המשמר, 26 בנובמבר 1954
  9. ^ הוחל בהקמת המרכז הרפואי בהרי ירושלים, דבר, 4 במרץ 1953
  10. ^ ועדת הבצוע, המרכז הרפואי של הדסה, על המשמר, 31 באוקטובר 1955
  11. ^ נחנך בי"ס לאחיות ע"ש ה. סאלד, דבר, 16 ביוני 1958
  12. ^ הסתדרות מדיצינית הדסה, חרות, 4 ביוני 1961
    320 חולים יועברו היום למרכז החדש של הדסה, חרות, 6 ביוני 1961
  13. ^ מקור: דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים: הבנייה המודרנית מחוץ לחומות, 1948-1990, ירושלים: כתר, 1991, עמ' 347-352
  14. ^ הדסה החדשה חנכה אמש את מערך חדרי הניתוח החדשים, באתר מרכז רפואי הדסה, 11 בינואר 2016.
  15. ^ משה שטינמץ, 13 חדרי ניתוח תת-קרקעיים נחנכו בבית החולים הדסה עין כרם, באתר וואלה! NEWS, ‏11 בינואר 2016.
  16. ^ מקור: מוסף הדסה בונה את העתיד: בניין האשפוז החדש ע"ש דוידסון, הוצאת הסתדרות מדיצינית הדסה, 20 במרץ 2012.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35022194בית החולים הדסה עין כרם