בית החולים שמואל הרופא
 | |
| מאפייני הארגון | |
|---|---|
| סוג | בית חולים גריאטרי |
| אוניברסיטה | אוניברסיטת תל אביב |
| בעלים | מדינת ישראל |
| היסטוריה | |
| תאריך ייסוד | 1951 |
| שירותים | |
| מספר מחלקות | 10 |
| מיטות | 341 |
| http://www.shmuelh.org.il | |
| גאוגרפיה | |
| כתובת | רח' הבנים 3 |
| מיקום | באר יעקב |
|
(למפת גוש דן רגילה)   בית החולים שמואל הרופא | |
בית החולים שמואל הרופא הוא בית חולים גריאטרי ממשלתי (בניהול משרד הבריאות) הנמצא בבאר יעקב. נקרא על שם האמורא שמואל, רופאו של רבי יהודה הנשיא. החל משנת 1980 מוגדר כמרכז ייעודי לטיפול בחולים קשישים מכל גוש דן. בבית החולים מתקיים מחקר קליני על ידי היחידה המדעית לחקר הגריאטריה בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר של אוניברסיטת תל אביב, המשתמש בבית החולים גם להכשרת סטודנטים לרפואה ולסיעוד. במסגרת בית החולים מתקיים גם המרכז הארצי לטיפול בשחפת ובמחלות ריאה מורכבות וכרוניות, שריד למקורו ההיסטורי כבית חולים לחולי שחפת.[1]
מנהל בית החולים הוא הפרופ' אליהו מזרחי.
היסטוריה
אתר בית החולים שימש כבמחנה צבאי של הצבא הבריטי ולאחר הקמת המדינה הוסב למחנה עולים. ראשיתו של בית החולים בביתן לטיפול בחולי שחפת במחנה העולים, שהוקם על ידי מלב"ן[2]. בית החולים נפתח על ידי מלב"ן ביולי 1951 על שטח של 180 דונם[2] מאתר מחנה העולים, כבית חולים לחולי ריאות עם מאה מיטות וכוונה להרחיבו ל-500 מיטות אשפוז[3]. באוקטובר 1952 אושפזו בבית החולים כ-400 חולים[4]. בית החולים כלל גם בית ספר לאחיות שהכשיר אחיות לעבודה בבית החולים[2]. בית החולים אשפז גם ילדים, ועבורם קיים גן ילדים ובית ספר[5]. מלב"ן מימן באותן שנים את רוב הוצאות החזקת בית החולים[6].
לפחות מסוף שנת 1956 התקיימו דיונים בין מלב"ן ומשרד הבריאות על העברת בית החולים לידי משרד הבריאות[7][8]. ב-1 באפריל 1961 הועבר בית החולים לבסוף למשרד הבריאות[9], לאחר שהושג הסכם עם העובדים[10]. טקס ההעברה התקיים ב-27 במרץ 1961. בעת ההעברה היו בבית החולים 427 מיטות ב-11 ביתנים[11].
כבר מאמצע שנות ה-50 החלה ירידה במספר המיטות בבית החולים לאור שיפור הטיפול בקהילה של חולי שחפת וירידת השכיחות של המחלה בישראל[12]. בתחילת 1962 הוחלט על הפיכת בית החולים לבית החולים היחיד לטיפול בחולי ריאה בישראל, עם סגירת המחלקה לחולי ריאה בתל השומר ובית החולים לחולי ריאה בנצרת[13]. כן התווספו לבית החולים 35 מיטות לחולים כרוניים[14]. באפריל 1964 היו בבית החולים 330 מיטות[15]. לאור הקיטון במספר חולי הריאות הנזקקים לאשפוז, הוקם בבית החולים במאי 1964 מחלקה לכירורגיה קלה לניתוחים לא דחופים[16]. באוקטובר 1964 נמסר על כוונה להוסיף לבית החולים מחלקות פנימיות ואורתופדיה ולהופכו לבית חולים כללי משני[17]. לאור זאת, הוחלט לשנות את שם בית החולים והוא נקרא על שם שמואל הרופא[18]. לבית החולים הופנו חולים מאזור גוש דן בתורנות פעמיים בשבוע[19].
בעת מלחמות ישראל שימש בית החולים לאשפוז שבויים פצועים, וזכה להוקרה ותרומת ציוד מהצלב האדום[20][21]. במלחמת לבנון הראשונה אושפזו בו חיילים סורים שבויים ומחבלים[22].
ב-1976 החלה יוזמה של רופאים צעירים לפתח את בית החולים כבית חולים כללי עם חדר מיון פעיל באופן רציף[20], אולם בשנת 1980 נסגר בית החולים במתכונתו כבית חולים כללי והועבר לפעול במתכונת של בית חולים גריאטרי אזורי[23]. חלק ממחלקותיו הועברו לאסף הרופא וחלק אחר הועבר לבית החולים וולפסון (שנקרא אז "תל גיבורים")[24][25]. מנהלו הראשון של בית החולים הגריאטרי היה בני חבוט שכיהן גם כראש האגף למחלות ממושכות וזיקנה במשרד הבריאות.
בית החולים כיום
בית החולים מתמחה בטיפול באוכלוסייה הקשישה הכולל סיעוד, אשפוזים תכופים וריבוי מצבים כרוניים, מחלות רקע ומצב נפשי וקוגניטיבי מתדרדר. כמו כן ניתנים בבית החולים שירותי מרפאות חוץ, דימות ומעבדה. מצבים דחופים מופנים לבית החולים מחדר המיון של בית החולים אסף הרופא הסמוך.
בית החולים כולל למעלה מ-300 מיטות אשפוז בעשר מחלקות מן הסוגים הבאים: ריאות, מחלקה מוסדית, מחלקת שיקום גריאטרי, מחלקות פנימיות גריאטריות, מחלקת סיעוד מורכב ושירות פסיכו-גריאטרי.
מחלקת הריאות היא מרכז ארצי המתמחה בשחפת מסוגים שונים, מחלת ריאות חסימתית כרונית, ברונכיאקטזיס ומחלות ריאה אינטרסטיציאליות.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של בית החולים שמואל הרופא- פרופיל שמואל הרופא, באתר "בתי חולים בישראל"
הערות שוליים
- ↑ מחלקת הריאות בבית חולים שמואל הרופא
- ^ 2.0 2.1 2.2 נפתח בי"ח חדש לחולי שחפת, הארץ, 18 בדצמבר 1952
- ↑ 3 מוסדות חדשים של מלב"ן, הצופה, 12 ביולי 1951
- ↑ פקידי משרדו של מר מק דניאל מבקרים במוסדות מלב"ן, הצופה, 27 באוקטובר 1952
- ↑ סיום שנת הלימודים בבית הספר של בי"ח לחולי ריאות, שערים, 5 ביולי 1957
בית ספר וגם ילדים בבית חולים, הבוקר, 3 בספטמבר 1958 - ↑ שולמית לובין, מלב"ן והטיפול בחולי שחפת בארץ, שערים, 10 באוגוסט 1959
- ↑ מלב"ן לא תקים השנה מוסדות חדשים, דבר, 25 בדצמבר 1956
בית חולים עובר ממלב"ן למשרד הבריאות, הארץ, 23 ביוני 1959
בית החולים לחולי ריאה בבאר יעקב - למשרד הבריאות, הצופה, 7 באוקטובר 1960 - ↑ עובדי בי״ח מלב״ן בבאר יעקב מתנגדים להעברתם לממשלה, הארץ, 27 בפברואר 1961
- ↑ לספקי בית חולים באר יעקב לחולי ריאות, מעריב, 9 ביוני 1961
- ↑ הופסקו השביתות ה״פראיות" בביה״ח "מלבן" בבאר יעקב, הארץ, 6 במרץ 1961
- ↑ בית החולים לחולי ריאות בבאר יעקב - למשרד הבריאות, חרות, 28 במרץ 1961
- ↑ הוקטן מספר המיטות בבי"ח בבאר יעקב, דבר, 15 בנובמבר 1957
- ↑ בביה"ח בבאר יעקב מרכז ריפוי יחיד, הארץ, 12 בינואר 1962
- ↑ טיפול בחולים כרוניים, הצופה, 15 בינואר 1962
- ↑ מחלת השחפת בישראל - בעיקר אצל בני 50 ומעלה, דבר, 7 באפריל 1964
- ↑ מחלקה לניתוחים קטנים בת 30 מיטות נפתחה בביה"ח באר יעקב, חרות, 21 במאי 1964
- ↑ ביה"ח הממשלתי בבאר־יעקב יוגדל ב־120 מיטות נוספות, הצופה, 6 באוקטובר 1964
- ↑ בית החולים שמואל הרופא, דבר, 14 בפברואר 1965
- ↑ ועד עובדי "שמואל הרופא": "משרד הבריאות מחסל באופן שיטתי את בית החולים", מעריב, 15 במרץ 1972
- ^ 20.0 20.1 אהרון פריאל, "מהפכת חדר המיון" היא ציון דרך בפיתוחו של בית חולים שמואל הרופא, מעריב, 5 באוגוסט 1976
- ↑ אהרון פריאל, השבויים הפצועים המטופלים בישראל מקבלים יחס הוגן, מעריב, 4 בינואר 1974
- ↑ רונן שגב, מדים כפולים: ההיסטוריה של הסיעוד בצה"ל בשנים 1948–1983, בן שמן: מודן, 2021, עמ' 156–157.
- ↑ אהרון פריאל, "שמואל הרופא" – מרכז גריאטרי אזורי ראשון, מעריב, 4 באפריל 1980
- ↑ בית החולים תל גיבורים יפתח בחודש הבא, מעריב, 22 בפברואר 1980
- ↑ אהרון פריאל, פתיחת בית החולים "תל גיבורים" תביא למיזוג "אסף הרופא" ו"שמואל הרופא", מעריב, 2 באוגוסט 1979
בית החולים שמואל הרופא41186683Q28916744