מונטסראט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מונטסראט
Montserrat

לחצו כדי להקטין חזרה

איי בהאמהקובההאיטינבאסהג'מייקהאיי טרקס וקייקוסהרפובליקה הדומיניקניתקולומביהאיי ABCונצואלהטרינידד וטובגופוארטו ריקואיי הבתולה של ארצות הבריתאיי הבתולה הבריטייםגרנדהסנט וינסנט והגרנדיניםסנט לוסיהברבדוסמרטיניקדומיניקהגוואדלופמונטסראטאנטיגואה וברבודהאנגווילהסן מרטןסנט קיטס ונוויססנט אוסטטיוססאבאגיאנהפנמהניקרגואההונדורסאל סלוודורגואטמאלהמקסיקובליזאיי קיימן
מוטו לאומי

כל אחד מתאמץ, כולם משיגים

Each Endeavouring, All Achieving
המנון לאומי אלוהים, נצור את המלך
ממשל
משטר מונרכיה חוקתית
שפה רשמית אנגלית
עיר בירה רשמית פלימות' (נהרסה) בפועל בריידס 16°47′34″N 62°12′38″W / 16.79278°N 62.21056°W / 16.79278; -62.21056
גאוגרפיה
יבשת אמריקה
העיר הגדולה ביותר בריידס
שטח יבשתי[1] 102 קמ"ר (227 בעולם)
אזור זמן UTC -4
היסטוריה
הקמה  
תחילת השלטון הבריטי 1632
דמוגרפיה
אוכלוסייה[2]
(הערכה 1 בדצמבר 2024)
4,377 נפש (232 בעולם)
צפיפות 42.91 נפש לקמ"ר (175 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 16.34%
גילאי 15 - 24 10.94%
גילאי 25 - 54 38.69%
גילאי 55 - 64 14.67%
גילאי 65 ומעלה 19.37%
כלכלה
מטבע דולר מזרח קריבי‏ (XCD)
שונות
סיומת אינטרנט ms
קידומת בין־לאומית 1-664
מפת מונטסראט

מונטסראטאנגלית: Montserrat) הוא אי השייך לבריטניה, נמצא בים הקריבי והוא אחד מהאנטילים הקטנים. האי שהתגלה על ידי כריסטופר קולומבוס בשנת 1493, נקרא על שם המנזר הבנדיקטיני על ההר מונטסראט.

האי הוא טריטוריה בריטית שמעבר לים.

היסטוריה

האי היה מיושב על ידי אנשי ארווק וקאריב כאשר כריסטופר קולומבוס הגיע לאי במסעו השני ב-1493. הוא קרא לאי אז "סנטה מריה דה מונטסראט". האי עבר לשליטה אנגלית ב-1632 כאשר קבוצת אירים אנטי-קתולים מסנט קיטס ונוויס התיישבה במקום. באי התפתחה קולוניה נאו-פאודלית. העברת עבדים למקום התחילה במקום כמו באיים אחרים בים הקריבי בעיקר ממערב אפריקה במאות ה-17 וה-18 במקום התפתחה כתוצאה מכך תעשייה של סוכר, רום וכותנה.

במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית נכבש האי על ידי צרפת. האי הוחזר לבריטניה בחוזה פריז.

בשנת 1989 נפגע האי קשה מההוריקן "הוגו" שהרס 90% מהמבנים באי. האי החל להתאושש עד שבשנת 1995 התפרץ הר הגעש סופרייר הילס (Soufrière Hills), שהיה רדום עד אז, וכיסה את חלקו הדרומי (כולל הבירה פלימות) באפר ובוץ. שדה תעופה של האי והנמל העיקרי הושבתו. יותר ממחצית האוכלוסייה נמלטה מהאי והשאר עברו להתגורר בחלק הצפוני. הר הגעש עדיין פעיל ולכן נבנו עיר הבירה, שדה התעופה ונמל חדש בחלקו הצפוני של האי.עם זאת העיר פלימות, השוממת כיום לחלוטין, עדיין מוגדרת כבירה הרשמית של האי.

בשנת 2002 זכו תושבי האי למעמד של תושבים בריטיים לכל דבר.

דמוגרפיה

תושבי האי הם ברובם נוצרים אנגליקנים, קתולים ומתודיסטים. החלוקה האתנית היא די שווה בין בעלי עור שחור לבעלי עור לבן.

כ-8,000 תושבים עזבו את האי לאחר התפרצות הר הגעש. רובם לא חזרו לאי.

גאוגרפיה

האי ממוקם כ-500 קילומטר דרום-מזרחית מפוארטו ריקו וכ-45 קילומטר דרום מערבית מאנטיגואה. האי ידוע כ"אבן הברקת של הקריבים" בגלל הגבעות הירוקות המצויות בו בשפע. האי מהווה אתר תיירות מועדף בגלל מזג האוויר הנוח השורר באי מרבית הזמן בשנה וכן הנופים המרהיבים המצויים בו.

אוכלוסיית האי כוללת 3 קהילות (Parishes):

  • קהילת סנט אנטוני
  • קהילת סנט ג'ורג'
  • קהילת סנט פיטר

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
  3. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות




הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35989664מונטסראט