מרטיניק
 | |
 | |
| חופים בצידו המערבי של האי | |
| מדינה |
 צרפת |
|---|---|
| מושל | סרג'ה לטצ'ימי |
| נפות במחוז שמעבר לים | 4 רבעים, 45 קנטונים, 34 קהילות |
| בירת המחוז שמעבר לים | פור-דה-פראנס |
| שטח | 1,128 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במחוז שמעבר לים | 386,486 (2013) |
| ‑ צפיפות | 364 נפש לקמ"ר (2013) |
| אזור זמן | UTC -4 |
|
לחצו כדי להקטין חזרה  (למפת מרטיניק רגילה) | |
מרטיניק (בצרפתית: Martinique) הוא אי בים הקריבי, בשליטת צרפת המוגדר כמחוז שמעבר לים של צרפת.
היסטוריה
האי נכבש לראשונה על ידי צרפת בשנת 1635. לאורך כל שנות השלטון הצרפתי במקום שימש האי כמקור לאספקת סוכר, קפה, רום וקקאו. שבויים אפריקאים ממערב אפריקה הובאו למקום כעבדים והם האבות של מרבית האוכלוסייה באי כיום.
בשנת 1685 גורשו יהודי מרטיניק מן האי.
בשנת 1763 נולדה באי ז'וזפין דה בוהרנה שהייתה לימים אשתו של נפולאון בונפרטה.
מרטיניק נכבשה מספר פעמים על ידי הבריטים, כולל פעם אחת במהלך מלחמת שבע השנים ופעמים במהלך מלחמות נפוליאון. בריטניה שלטה באי כמעט ברציפות בשנים 1794–1815, כאשר הוא נסחר בחזרה לצרפת בסיום מלחמות נפוליאון. מרטיניק נשאר ברשות צרפתית מאז.
ב-8 במאי 1902, התפרץ הר הגעש פלֶה והחריב כליל את העיר סן-פייר. כתוצאה מכך נהרגה כל אוכלוסיית העיר (כ-30,000 תושבים) למעט שלושה, אחד מהם היה אסיר בבית הכלא בעיר באותו הזמן ושרד בזכות כתלי בית הכלא העבים.
לאחר נפילת צרפת לידי גרמניה הוברחו למרטיניק עתודות הזהב של צרפת[1] ומספר אניות צבאיות ואזרחיות, כולל נושאת המטוסים היחידה של צרפת[2]. באי שלט המושל רובר שהיה נאמן לשלטון וישי. עוד לפני הצטרפותה למלחמת העולם השנייה, וביתר שאת לאחר מכן, הביעה ארצות הברית התעניינות באי ופעלה למנוע את הברחת הזהב או האוניות ממנה[3] או כניסת כוחות גרמניים אליה[4][5][6]. במאי 1942 הגיעה ארצות הברית להסכמה עם מושל מרטיניק על הימנעות משימוש באוניות הצרפתיות באי[7]. אולם שנה לאחר מכן, לאור בריחת חלק מהאוניות מהאי, הודיעה ארצות הברית על ביטול ההסכמות[8] ובתחילת יולי הועבר השלטון במרטיניק לידי צרפת החופשית[9].
מרטיניק הוכרזה רשמית כ"חבל ארץ שמעבר לים" של צרפת ב-19 במרץ 1946.
גאוגרפיה
האי ממוקם בים הקריבי, צפונית לטרינידד וטובגו. האי הוא חלק מהאנטילים הקטנים. אסונות הטבע השכיחים ביותר במרטיניק הם הוריקנים, הפוקדים את האזור מדי פעם, הצפות בחורף והתפרצויות הרי געש.
דמוגרפיה
חלוקה אתנית:
- כ-90% אפריקאים ובני תערובת אפריקאים-לבנים-הודים.
- כ-5% לבנים.
- דרום-מזרח אסייתים וסינים - פחות מ-5%.
חלוקה דתית:
כלכלה
הכלכלה במרטיניק מבוססת בעיקרה על גידול קנה סוכר, בננות, תיירות וכן ייצור נורות. החקלאות מהווה כ-6% מהתל"ג והתעשייה הזעירה, כ-11%. בשנים האחרונות ישנו גידול בענפי קני-הסוכר והבננות, כאשר מרבית הסוכר משמש ליצור רום והבננות נשלחות ברובן לצרפת.
חלוקה מנהלית
האי מחולק ל-4 נפות שמחולקות ל-45 מחוזות (סה"כ יחד).
| נפה | עיר מרכזית | שם בשפת המקור | אוכלוסייה נכון לשנת 1999 |
שטח |
|---|---|---|---|---|
| פור דה פרנס | פור-דה-פראנס | Fort-de-France | 166,139 | 171 |
| לָה טריניטה | לה טריניטה | La Trinité | 85,006 | 338 |
| לֶה מרֵן | לה מרן | Le Marin | 106,818 | 409 |
| סן פייר | סן פייר | Saint-Pierre | 23,464 | 210 |
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל אמריקה הלטינית | ||
- עמרי גלפרין, קפיצה למרטיניק: הקאריביים הצרפתיים, באתר nrg, 24 באוקטובר 2009
- "מארטיניק", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמוד 84, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ^ אוניות מלחמה צרפתיות מתכוננות, המשקיף, 22 במאי 1941
- ^ אניות צרפתיות במארטיניק, הצופה, 11 ביולי 1940
- ^ משמרות אמריקנים, המשקיף, 9 ביוני 1941
- ^ מתיחות גוברת בין ווישי לברלין, הצופה, 8 בינואר 1941
- ^ אמריקה רוצה לחכור את מרטיניק אצל צרפת, המשקיף, 29 בדצמבר 1940
- ^ צרפת תתנגד בכוח לתפישת מרטיניק, המשקיף, 21 במאי 1941
- ^ אניות המלחמה של ווישי במרטיניק ירותקו, המשקיף, 15 במאי 1942
- ^ אמריקה בטלה ההסכמות עם מרטיניק, המשקיף, 2 במאי 1943
- ^ מארטיניק מקבלת את הדין, הצופה, 9 ביולי 1943
| מדינות ושטחים תלויים באמריקה הצפונית (לרבות אמריקה המרכזית) | ||
|---|---|---|
| מדינות | אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • ארצות הברית • איי בהאמה • בליז • ברבדוס • גואטמלה • ג'מייקה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • קובה • קוסטה ריקה • קנדה | |
| שטחים תלויים | איי הבתולה הבריטיים • איי הבתולה של ארצות הברית • איי טרקס וקייקוס • איי קיימן • אנגווילה • ארובה • ברמודה • גוואדלופ • גרינלנד • הולנד הקריבית (בונייר, סאבא, סנט אוסטתיוס) • מרטיניק • מונטסראט • נבאסה • סנט מארטן • סן מרטן • פוארטו ריקו • קוראסאו | |
| חבלי צרפת | ||
|---|---|---|
| חבלים בצרפת המטרופוליטנית מ-2016 | או-דה-פראנס • אוברן-רון-אלפ • אוקסיטניה • איל-דה-פראנס • אקיטן החדשה • בורגון-פראנש-קונטה • ברטאן • גראנד אסט • נורמנדי • סאנטר-עמק הלואר • פיי דה לה לואר • פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור • קורסיקה | 
|
| חבלים בצרפת המטרופוליטנית עד סוף 2015 | אוברן • איל-דה-פראנס • אלזס • אקיטן • בורגון • ברטאן • לורן • לימוזן • לנגדוק-רוסיון • מידי-פירנה • נור-פה דה קאלה • נורמנדי עילית • נורמנדי תחתית • סאנטר • פיי דה לה לואר • פואטו-שראנט • פיקרדי • פראנש-קונטה • פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור • קורסיקה • רון-אלפ • שמפאן-ארדן | |
| חבלים מעבר לים | גוואדלופ • גיאנה הצרפתית • מרטיניק • ראוניון • מיוט | |
| קולקטיבים מעבר לים | פולינזיה הצרפתית • סן-פייר ומיקלון • ואליס ופוטונה • סן ברתלמי • סן מרטן | |
| טריטוריות מעבר לים | הארצות הדרומיות והאנטארקטיות של צרפת (ארץ אדלי • איי אפארסה • סן פול ואמסטרדם • איי קרגלן • איי קרוזה) | |
| מעמד מיוחד | קלדוניה החדשה • קליפרטון | |
| מדינות האיים הקריביים | ||
|---|---|---|
| מדינות האיים הקריביים | אנטיגואה וברבודה • בהאמה • ברבדוס • ג'מייקה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הרפובליקה הדומיניקנית • טרינידד וטובגו • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • קובה | 
|
| שטחים תלויים | איי הבתולה הבריטיים • איי הבתולה של ארצות הברית • איי טרקס וקייקוס • איי קיימן • אנגווילה • ארובה • גוואדלופ •הולנד הקריבית (בונייר, סאבא, סנט אוסטתיוס) • מונטסראט • מרטיניק • נבאסה • סנט מארטן • סן מרטן • פוארטו ריקו •קוראסאו | |