ג'ון מרמדיוק
.jpg) | |||||||
| לידה |
14 במרץ 1833 מחוז סאלין, מיזורי, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
28 בדצמבר 1887 (בגיל 54) ג'פרסון סיטי, מיזורי, ארצות הברית | ||||||
| שם מלא | ג'ון ספינגטון מרמדיוק | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית העלמין וודלנד, ג'פרסון סיטי | ||||||
| השכלה |
האקדמיה הצבאית של ארצות הברית אוניברסיטת ייל, אוניברסיטת הרווארד | ||||||
| עיסוק | פוליטיקאי, מצביא | ||||||
| מפלגה |
 המפלגה הדמוקרטית | ||||||
| |||||||
ג'ון ספינגטון מרמדיוק (באנגלית: John Sappington Marmaduke; 4 במרץ 1833 – 3 בדצמבר 1887) היה פוליטיקאי ומצביא אמריקאי, שכיהן כמושל ה־25 של מדינת מיזורי משנת 1885 ועד למותו ב־1887. במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית שירת כקצין בכיר בצבא הקונפדרציה, ופיקד על כוחות פרשים בזירת עבר המיסיסיפי.
ב־6 בספטמבר 1863 הרג מרמדיוק את לושיוס מ. ווקר, בריגדיר גנרל בצבא הקונפדרציה, בדו-קרב. הגנרל סטרלינג פרייס הורה על מעצרו של מרמדיוק בעקבות האירוע, אך השהה את ביצוע הפקודה בשל התקדמות צבא האיחוד לעבר ליטל רוק שבארקנסו. מרמדיוק מעולם לא הובא בפני בית דין צבאי על הריגתו של ווקר.
ראשית חייו
מרמדיוק נולד ב-14 במרץ 1833 במחוז סאלין שבמיזורי, הבן השני מבין עשרת ילדיהם של לוויניה (לבית ספינגטון) ומרדית' מרמדיוק. אביו כיהן כמושל השמיני של מיזורי במשך כשבעה חודשים בשנת 1844. הוא היה בעל מטע מצליח והחזיק עבדים אפרו-אמריקאים רבים שהועבדו באחוזתו. מרמדיוק היה נצר למשפחה פוליטית ענפה, ואבי-סבו היה ג'ון בריטהיט, שכיהן כמושל קנטקי בין השנים 1832–1834 ונפטר במהלך כהונתו.
מרמדיוק למד באקדמיית צ'אפל היל במחוז לאפייט שבמיזורי, ולאחר מכן בקולג' המסוני בעיר לקסינגטון. לאחר מכן למד שנתיים באוניברסיטת ייל ושנה נוספת באוניברסיטת הרווארד. חבר הקונגרס ג'ון פלפס מינה את מרמדיוק אל האקדמיה הצבאית של ארצות הברית בווסט פוינט, שם סיים את לימודיו בשנת 1857. הוא הוצב כלוטננט שני ברגימנט הרובאים הרכובים הראשון של ארצות הברית, ולאחר מכן הועבר לרגימנט הפרשים השני תחת פיקודו של קולונל אלברט סידני ג'ונסטון. מרמדיוק שירת לאחר מכן במלחמת יוטה (אנ') והוצב בבסיס קמפ פלויד ביוטה בין השנים 1858–1860.
מלחמת האזרחים האמריקנית
מרמדיוק שירת בטריטוריית ניו מקסיקו באביב 1861 כאשר נודע לו שכמה ממדינות הדרום הכריזו על פרישה מארצות הברית. הוא שב לביתו במיזורי כדי להיוועד עם אביו, שהיה תומך נחרץ באיחוד. לאחר מכן התפטר מכל תפקידיו בצבא ארצות הברית. מושל מיזורי התומך בפרישה, קלייבורן פוקס ג'קסון, דודו של מרמדיוק, מינה אותו זמן קצר לאחר מכן לקולונל ברגימנט הרובאים הראשון, יחידה ממחוז סאלין, במסגרת המשמר המדינתי של מיזורי[1].
ביוני 1861 נטש המושל ג'קסון את ג'פרסון סיטי, בירת מיזורי, יחד עם מפקד המשמר המדינתי, מייג'ור גנרל סטרלינג פרייס, במטרה לגייס עוד חיילים. מרמדיוק ויחידתו הצבאית פגשו אותם בעיר בונוויל. תוך זמן קצר פרייס וג'קסון עזבו, והותירו את מרמדיוק כמפקד על כוח מיליציה קטן. כוחותיו של מרמדיוק לא היו ערוכים כראוי לקרב, אך ג'קסון פקד עליו לעמוד מול צבא האיחוד שנכנס למדינה. ב-17 ביוני 1861 גירשו כוחות האיחוד בפיקוד בריגדיר גנרל נת'ניאל ליון – 1,700 חיילים מאומנים ומצוידים היטב – את כוחותיו הלא־מאומנים וחסרי הציוד של מרמדיוק בקרב בונוויל (אנ'). תומכי האיחוד כינו בבוז את העימות הצבאי "מרוץ בונוויל", על שום שכוחותיו של מרמדיוק נסו מהשדה כעבור עשרים דקות בלבד.
מתוסכל מהמצב, מרמדיוק התפטר מתפקידו במשמר המדינתי של מיזורי ונסע לריצ'מונד שבווירג'יניה, בירת קונפדרציית המדינות של אמריקה, שם קיבל דרגת לוטננט ראשון בצבא הקונפדרציה הסדיר. מחלקת המלחמה של הקונפדרציה שלחה אותו לשרת בארקנסו, ושם נבחר לסגן הקולונל של הגדוד הראשון בארקנסו. הוא שירת במטהו של לוטננט גנרל ויליאם ג'. הארדי (אנ'), שהיה בעבר מדריך לטקטיקות חיל רגלים באקדמיה הצבאית. מפקדו לשעבר של מרמדיוק ממלחמת יוטה, אלברט סידני ג'ונסטון, ביקש ממנו להצטרף למטהו בראשית 1862. מרמדיוק נפצע בקרב שילה בעת ששירת כקולונל של רגימנט הקונפדרציה השלישי, ונאלץ להתאושש מפציעתו במשך חודשים אחדים.
בנובמבר 1862, אישרה מחלקת המלחמה של הקונפדרציה את קידומו של מרמדיוק לדרגת בריגדיר גנרל. הקרב הראשון שלו כמפקד חטיבה היה קרב פריירי גרוב (אנ'). באפריל 1863 יצא מרמדיוק מארקנסו עם כוח בן 5,000 חיילים ועשרה תותחים – ופלש למיזורי שבשליטת האיחוד. עם זאת, הוא נהדף בקרב קייפ ג'יררדו ונאלץ לסגת להלנה שבארקנסו. בעקבות זאת פרצה סערה ציבורית. בספטמבר 1863 האשים מרמדיוק את מפקדו הישיר, בריגדיר גנרל לושיוס מ. ווקר, בפחדנות, בנימוק שלא היה נוכח עם חייליו בשדה הקרב. ווקר, שראה בדברים עלבון חמור, אתגר את מרמדיוק לדו-קרב – שהסתיים במותו של ווקר ב-6 בספטמבר 1863[2].
לאחר מכן פיקד מרמדיוק על דיוויזיית פרשים במחוז הצבאי שמעבר למיסיסיפי, ונטל חלק במערכת הנהר האדום. בעת שפיקד על כוח מעורב של כוחות קונפדרציה, שכלל חיילים ילידים-אמריקאים מרגימנט הצ'וקטואים הראשון והשני, הביס מרמדיוק כוח אספקה של האיחוד בקרב פויזון ספרינג, ב-18 באפריל 1864. הוא זכה לשבחים בעיתונות הקונפדרציה על הקרב, שזכה להד ציבורי כניצחון חשוב.
מרמדיוק פיקד על דיוויזיה בפשיטה של סטרלינג פרייס על מיזורי בספטמבר–אוקטובר 1864, ונשבה בקרב מיין קריק שבקנזס בידי טוראי ג'יימס דנלבי מרגימנט הפרשים השלישי של איווה. בעת שהיה שבוי בג'ונסונס איילנד (אנ') שבאוהיו, הועלה מרמדיוק לדרגת מייג'ור גנרל במרץ 1865. הוא שוחרר מהשבי לאחר סיום המלחמה. אחיו הצעיר, הנרי האנגרפורד מרמדיוק, ששירת בצי הקונפדרציה, נשבה גם הוא ונכלא בג'ונסונס איילנד. שניים מאחיו האחרים של מרמדיוק נהרגו במהלך מלחמת האזרחים.
קריירה פוליטית
לאחר המלחמה שב מרמדיוק לביתו במיזורי והתיישב בסנט לואיס. הוא עבד זמן קצר בחברת ביטוח, אך מצא שהתנהלותה האתית סותרת את ערכיו. לאחר מכן ערך כתב עת חקלאי, ובו תקף בפומבי את חברות הרכבת בגין תמחור מפלה כלפי חקלאים מקומיים. זמן קצר לאחר מכן, ב-1875, מינה אותו המושל צ'ארלס הנרי הרדין לכהן בוועדת הרכבות הראשונה של המדינה.[3]
מרמדיוק החליט להיכנס לפוליטיקה, אך הפסיד בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית לתפקיד מושל מיזורי ב-1880 לגנרל צבא האיחוד בדימוס תומאס תאודור קריטנדן, שנהנה מתמיכה רחבה וממימון מצד חברות הרכבת. מרמדיוק לא אמר נואש, והתמודד שוב ארבע שנים לאחר מכן, כאשר דעת הקהל השתנתה ורפורמה רגולטורית בתחום הרכבות הפכה לפופולרית יותר. במסע הבחירות שלו הדגיש את שירותו בצבא הקונפדרציה, את הפגיעות שספגו תושבי מיזורי מחיילי האיחוד במלחמת האזרחים, ושיבח את פעילותם של "לוחמי גרילה" תומכי־קונפדרציה דוגמת ויליאם קלארק קוונטריל. הוא טען שהמפלגה הרפובליקנית אינה אלא כלי שרת בידי "מתנחלים צפוניים" (Carpetbaggers) לדיכוי אזרחי מיזורי ה"ילידיים".
הוא נבחר לתפקיד תוך שהוא מציג מצע של פיוס בין תומכי האיחוד לתומכי הקונפדרציה, והתחייב לקדם סדר יום של "מיזורי חדשה". ב-1885 ובשנה העוקבת פתר מרמדיוק שביתות רכבת שעלולות היו להיות הרסניות לכלכלת מיזורי. בשנה שלאחר מכן, העביר חוקים שהחילו לראשונה פיקוח ממשלתי על תעשיית הרכבות במדינה[4]. הוא גם הגדיל באופן משמעותי את תקצוב מערכת החינוך הציבורית של המדינה, והקצה לה כמעט שליש מתקציב המדינה השנתי.
בערוב ימיו ומותו
מרמדיוק לא נישא מעולם, ואת תפקידי האירוח באחוזת המושל מילאו שתי אחייניותיו. בדומה לאבי-סבו, הוא מת בעת כהונתו. לקראת סוף 1887 לקה בדלקת ריאות ומת בג'פרסון סיטי, שם נקבר בבית העלמין וודלנד.
קישורים חיצוניים
- ג'ון מרמדיוק, באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- ג'ון מרמדיוק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ John Sappington Marmaduke, באתר American Battlefield Trust (באנגלית)
- ↑ ראסל ס. פרקינס, Marmaduke, John S., באתר Civil War on the Western Border (באנגלית)
- ↑ "John Sappington Marmaduke (1833–1887)". Missouri Encyclopedia (באנגלית). נבדק ב-2025-05-08.
- ↑ Mike Polston, John Sappington Marmaduke (1833–1887), Encyclopedia of Arkansas, 2022 (באנגלית)
ג'ון מרמדיוק40997180Q373590