אלכסנדר דוקרי

אלכסנדר דוקרי
Alexander Dockery

לידה	11 בפברואר 1845 גלטין, מיזורי, ארצות הברית
פטירה	26 בדצמבר 1926 (בגיל 81) צ'יליקות'י, מיזורי, ארצות הברית
מדינה
השכלה	אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס
עיסוק	פוליטיקאי, רופא
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
מושל מיזורי ה־30 14 בינואר 1901 – 9 בינואר 1905 (4 שנים) סגן ג'ון אדמס לי (1901–1903) תומאס לואי רובי (1903–1905) → לורנס וסט סטיבנס ג'וזף פולק ←
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס השלישי של מיזורי 4 במרץ 1883 – 3 במרץ 1899 (16 שנים) → גוסטבוס ססינגהאוס ג'ון דוגהרטי ←
חתימה

אלכסנדר מונרו דוקרי (באנגלית: Alexander Monroe Dockery; ‏2 בפברואר 1845 – 0 בדצמבר 1926) היה פוליטיקאי ורופא אמריקאי, שכיהן כמושל ה-30 של מדינת מיזורי בין השנים 1901–1905 וכחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס השלישי של מיזורי בין השנים 1893–1899.

ראשית חייו

אלכסנדר דוקרי, בנם היחיד של ויליס אי. ושרה אלן דוקרי, נולד ליד גלטין שבמיזורי. אביו היה כומר מתודיסטי ואחד מראשוני המתיישבים במחוז דייוויאס (Daviess County). דוקרי הצעיר למד בבתי הספר הציבוריים המקומיים, ולאחר מכן למד זמן קצר באקדמיית מייקון שבמיזורי, לפני שהמשיך ללימודים במכללה לרפואה של סנט לואיס (בית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס בהווה), שם השלים את לימודיו ב־2 במרץ 1865.

לאחר לימודי הרפואה שלו פתח דוקרי מרפאה בליניוס שבמיזורי, ובמהלך חורף 1866–1865 השתלם בהרצאות פוסט־דוקטורט במכללת בלוויו שבניו יורק ובבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תומאס ג'פרסון בפילדלפיה. לאחר מכן שב לעסוק ברפואה בליניוס, עד שעבר לצ'יליקות' שבמיזורי. בזמן עבודתו שם הכיר את מרי אליזבת' בירד, ובשנת 1869 נשא אותה לאישה. דוקרי כיהן כרופא המחוזי של מחוז ליווינגסטון בשנים 1874–1870, ובתקופה זו עשה את צעדיו הראשונים בפוליטיקה כשכיהן כנשיא מועצת החינוך של צ'יליקות' בין השנים 1873–1871. בשנת 1872 החל דוקרי כהונה בת עשר שנים כחבר מועצת הנאמנים של אוניברסיטת מיזורי.

במרץ 1874 גמר דוקרי את עיסוקו ברפואה, ושב לעיר הולדתו גלטין כדי להתחיל בקריירה בנקאית. תחילה תכנן לייסד בנק בעיר מילן שבמיזורי, אך חברו ושותפו העסקי מצ'יליקות', תומאס ייטס, שכנע אותו לשתף עמו פעולה בגלטין. דוקרי שימש כגזבר וכקופאי הראשי של "בנק סוחרי החקלאים" (Farmers Exchange Bank), ושם פיתח כישורים בתחום ניהול הכספים – מיומנויות שהתגלו בהמשך כחשובות לקריירה הפוליטית שלו בבית הנבחרים של ארצות הברית וכמושל מיזורי.

תחילת דרכו הציבורית

דוקרי היה חבר במועצת העיר גלטין החל משנת 1878, וכיהן כראש העירייה בין השנים 1883–1881. כאשר ביקש למלא תפקיד פעיל יותר בפוליטיקה הדמוקרטית, שימש דוקרי כיו"ר ועדת הקונגרס המחוזית של מחוזו. בשנת 1882 גמלה בלבו ההחלטה להתמודד לבית הנבחרים של ארצות הברית, בעקבות עיסוקו בפוליטיקה הפדרלית במחוזו. בבחירות שנערכו בנובמבר אותה שנה גבר על נציג הקונגרס המכהן, ג'וזף ה. ברוז ממפלגת השטרות הירוקים (Greenback Party), וכן על מועמד המפלגה הרפובליקנית ג'יימס ה. תומאס, וגרף 52.9% מקולות הבוחרים – הישג שהקנה לו מושב בבית הנבחרים, שבו כיהן במשך 16 השנים הבאות.

בית הנבחרים של ארצות הברית

דוקרי רכש לעצמו מוניטין של שומר סף תקציבי נוקשה בבית הנבחרים, וזכה לכינוי "כלב השמירה של האוצר" במהלך עשר שנותיו בוועדת ההקצבות של בית הנבחרים . באחת מהצהרותיו הידועות אמר: ”מיסוי מיותר מוביל לעודפי הכנסות, עודפים כאלה מולידים בזבזנות, ובזבזנות תביא לבסוף שחיתות.” תוך שהוא מסתמך על ניסיונו בתחום הבנקאות, מילא דוקרי תפקיד מפתח בעדכון ושיפור שיטות החשבונאות של מחלקת האוצר של ארצות הברית. הוא שימש גם כיושב ראש ועדת ההוצאות של שירות הדואר של ארצות הברית, והנהיג רפורמות שהביאו לאחריות תקציבית רבה יותר ושיפרו את שירות הדואר, במיוחד באזורים הכפריים של המדינה.

דוקרי היה תומך נלהב בהנהגת "שירות הדואר הכפרי החינמי" (Rural Free Delivery), ותרם רבות למימושו בשנות ה-90 של המאה ה-20. כמו כן התנגד בתוקף למכסים גבוהים, בטענה שהם פוגעים בייצוא החקלאי. במהלך כהונתו בקונגרס הצביע בין היתר בעד חוק הסחר הבין־מדינתי של 1887 (Interstate Commerce Act), חוק האץ' (Hatch Act), ובתמיכה במלחמת ארצות הברית–ספרד. לאחר שמילא שמונה כהונות בבית הנבחרים, בחר דוקרי שלא להתמודד שוב בבחירות 1898. בתום כהונתו, במרץ 1899, שב לגלטין והחל בהכנות לקראת היעד הפוליטי הבא שלו: משרת מושל מיזורי.

מושל מיזורי

בנובמבר 1900 התמודד דוקרי לתפקיד מושל מיזורי מטעם המפלגה הדמוקרטית. הוא ניצח ג'וזף פלורי, מועמד המפלגה הרפובליקנית, כמו גם ארבעה מועמדים נוספים, וזכה ברוב דחוק של 51% מקולות הבוחרים. כמושל, דוקרי פעל להגדלת תקציבי החינוך ולהחלת מדיניות של חלוקה למחוזות חינוך ברחבי מיזורי. בין הישגיו הבולטים ניתן למנות גם רפורמות בתחום הבחירות וחקיקת חוק מס זיכיון חדש. הודות לגידול בהכנסות ולשינויי מדיניות בניהול התקציבי, הצליחה ממשלתו לפרוע את כל חובות איגרות החוב של מיזורי.

ב־23 במרץ 1903 חתם דוקרי על חוק ראשון מסוגו במדינה לרישוי כלי רכב ממונעים, ובכך היה אחראי על תקדים לאומי. החוק קבע שעל נהגים לצלצל בפעמון או לצפור בצופר בטרם עקפו כלי רכב אחרים או ציוד הרתום לסוסים. בנוסף, החוק קבע מגבלת מהירות כלל־מדינתית ראשונה בארצות הברית – תשעה מייל לשעה בלבד (כ־15.28 קילומטר לשעה). בתקופת כהונתו כמושל אירח דוקרי אישים רמי־דרג מהעולם ומהמדינה לרגל היריד העולמי בסנט לואיס בשנת 1904.

על דוקרי הוטלה הגבלת כהונה מכוח חוקת מיזורי, ובינואר 1905 סיים את תפקידו. החליף אותו ג'וזף פולק, שהיה יריבו המר. פולק, רפורמטור פוליטי מסנט לואיס, נלחם בנפוטיזם ובפטרונות שהיו רווחים בפוליטיקה של מיזורי בראשית המאה ה-20. דוקרי, שפקפק בנאמנותו פולק למפלגה, פעל לבלימת רעיונותיו. פולק, מנגד, האשים את דוקרי בכך שאִפשר לממסד הדמוקרטי להפעיל לחצים ואיומים כלפי בוחריו בבחירות המקדימות, וטען שדוקרי היה חסר אונים מול התפקוד הגרוע של סנט לואיס, או שותף פעיל למחדלם.

בסופו של דבר, כדי למנוע ניצחון רפובליקני, הושג פשרה בתוך המפלגה הדמוקרטית, שכונתה "פשרת מיזורי השנייה", ובתמיכתו הפושרת של דוקרי זכה פולק במועמדות הדמוקרטית ובבחירות הכלליות. זכייתו סימנה תפנית בפוליטיקה של מיזורי, כאשר "הדמוקרטים הוותיקים" וסגנון המנהיגות הישן שלהם החלו לאבד מכוחם.

בשירות הדואר האמריקאי

בשנת 1903 שב דוקרי, עתה אלמן, לעיר הולדתו גלטין והתכונן לחייו בגמלאות. הוא נותר פעיל בעניינים מוניציפליים מקומיים, ואף מצא עניין מפתיע – דווקא בתחזוקת דרכים. לא היה זה מראה נדיר במחוז דייוויאס להבחין בדוקרי עם סוס ועגלה, מתקין תעלות ניקוז וסולל אספלט. חרף העימות הפוליטי עם ג'וזף פולק, דוקרי נותר מעורב בפוליטיקה הדמוקרטית של מיזורי, וכיהן כגזבר הוועדה המדינתית של המפלגה הדמוקרטית בשנים 1912 ו־1914.

פרישתו מהחיים הציבוריים באה אל קיצה בשנת 1913, כאשר יצא לוושינגטון הבירה כדי להשתתף בהשבעתו של וודרו וילסון לנשיא ארצות הברית. במהלך הביקור פנה אליו הנשיא הטרי וביקש את עזרתו בניהול ובייעול שירות הדואר של ארצות הברית. דוקרי מונה ל"סגן עוזר שלישי למנהל הכללי של הדואר" (Third Assistant Postmaster General), ותחת ניהולו הונהג סדר תקציבי בארגון. הוא שירת בתפקיד עד 31 במרץ 1921.

בערוב ימיו ומותו

לאחר שירותו בממשל וילסון, דוקרי פרש לגמלאות פעם נוספת בעיירת הולדתו, גלטין. לאחר מות רעייתו ומותם של כל ילדיו בגיל צעיר, הפך פעיל בקהילתו. הוא תרם סכומי כסף לתחום החינוך בעיירה, כולל תרומה גדולה של ספרים ומימון להקמת ספריית התיכון המקומי. בנוסף, דוקרי תרם שטח של 13 אקר לשימושו כפארק ציבורי. במשך שנים רבות נחגג בגלטין יום הולדתו כ"יום דוקרי", וכל תלמידי בתי הספר נהנו באותו היום מכניסה חופשית לתיאטרון המקומי, על חשבון המושל לשעבר. דוקרי הלך לעולמו ב־26 בדצמבר 1926 ונטמן בבית העלמין אדג'ווד שבעיר צ'יליקות'י שמיזורי.

קישורים חיצוניים

• אלכסנדר דוקרי באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• אלכסנדר דוקרי, באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
• אלכסנדר דוקרי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אלכסנדר דוקרי40886239Q731930