ליטל רוק

ליטל רוק
Little Rock
	סמל ליטל רוק
מדינה	ארצות הברית
מדינה	ארקנסו
ראש העיר	מארק סטודולה
תאריך ייסוד	1821 ; הפכה לעיר: 1831
שטח	302.50 קמ"ר
גובה	102 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	191,930 (2009)
‑ במטרופולין	685,488 (2009)
‑ צפיפות	608.49 נפש לקמ"ר (2009)
אזור זמן	UTC -6
	www.littlerock.org
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת ארצות הברית רגילה) וושינגטון ניו יורק לוס אנג'לס שיקגו סן פרנסיסקו אטלנטה דאלאס יוסטון בוסטון סיאטל מיאמי ה; א; ט; ל; נ; ט; י; ה; ש; ק; ט; מפרץ; מקסיקו; קנדה מקסיקו איי; בהאמה; ליטל רוק
דמוגרפיה
אוכלוסייה לפי גזעים
	לבנים: 40.01%; שחורים: 55.07%; אסיאתים: 1.66%; אינדיאנים: 0.27%; מעורבים, פולינזים ואחרים: 2.99%;
2.67%	היספנים ולטינים (מכל מוצא גזעי)
	מבנה המשפחות
משקי בית	77,352
משפחות עם ילדים מתחת; לגיל 18	28.6%
אחוז הזוגות הנשואים	40.5%
אחוז האימהות החד הוריות	16.1%
גודלה של משפחה ממוצעת	2.98
	אוכלוסייה לפי גילאים
מתחת לגיל 18	24.7%
גילאים 18 - 24	10%
גילאים 25 - 44	31.7%
גילאים 45 - 64	22%
מעל גיל 65	11.6%
גיל ממוצע	34
	אוכלוסייה לפי מגדר (על כל 100 נשים יש:)
יחס הנשים לגברים	89.2
יחס מעל גיל 18	85
	אוכלוסייה לפי הכנסה (דולרים לשנה)
הכנסה חציונית לבית אב	$37,572
הכנסה חציונית למשפחה	$47,446
הכנסה לנפש	$23,209
	שיעור האוכלוסייה מתחת לקו העוני
שיעור כללי	14.3%
שיעור האוכלוסייה; מתחת לגיל 18	20.9%
שיעור האוכלוסייה; מעל לגיל 65	9%
	הכנסה לפי מגדר ($ בשנה)
הכנסה חציונית לגברים	$35,689
הכנסה חציונית לנשים	$26,802

ליטל רוק (באנגלית: Little Rock) היא עיר הבירה של מדינת ארקנסו שבארצות הברית, והגדולה בערי המדינה. העיר מהווה בירת מחוז פולאסקי שבמדינה. בעיר מתגוררים 191,930 תושבים (2009).

מקור השם

העיר ליטל רוק (באנגלית: "סלע קטן") נקראת על שם סלע על גדת נהר ארקנסו. סלע זה, אשר כונה על ידי מגליו בצרפתית: La Petite Roche, היה נקודת ציון על הנהר, ובהמשך הפך לשמו של האתר בו נבנתה העיר.

היסטוריה

החוקר האירופי הראשון שהגיע אל האזור בו נמצאת כיום העיר היה מגלה הארצות הצרפתי ז'אן-בטיסט בנאר דה לה ארפ (Jean-Baptiste Benard de la Harpe) שעגן בשנת 1722 ליד סלע קטן על הגדה הדרומית של נהר ארקנסו וקרא לסלע זה "הסלע הקטן" (בצרפתית: La Petite Roche). לה ארפ בנה במקום תחנת סחר במטרה לסחור עם השבט האינדיאני קוופו (התחנה עסקה בעיקר במסחר בפרוות).

בית המגורים הראשון בעיר נבנה על ידי סוחר הפרוות ויליאם לואיס (William Lewis) בשנת 1812 בסמוך לסלע הקטן. בשנת 1820 מופה לראשונה האזור בו נמצאת כיום העיר. זו גדלה והלכה עד שב-1821 הוכרזה כבירת טריטוריית ארקנסו.

בשנת 1831 הפכה ליטל רוק לעיר, ובשנת 1833 החלה בניית מבנה הקפיטול של המדינה (המכונה כיום מבנה הקפיטול הישן). המבנה הושלם בשנת 1842 ושימש כבית המחוקקים של המדינה עד שנת 1911.

עם הפיכת ארקנסו למדינה (המדינה ה-25 מבין מדינות ארצות הברית) הפכה העיר בשנת 1836 לבירת המדינה.

במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית תמכה ארקנסו בקונפדרציית המדינות של אמריקה, ובשנת 1863 נכבשה העיר על ידי כוחות צבא ארצות הברית.

בשנת 1874 נאבקו המפלגה הרפובליקאית והדמוקרטית על השלטון במדינה - מאבק שהגיע לכדי מאבק אלים, גירוש המושל ממשכנו ולמעשה הפיכה. אירוע זה כונה לימים מלחמת ברוקס באקסטר.

ב-26 בינואר 1880 נולד בבסיס הצבא בעיר דאגלס מקארתור, לימים גנרל בצבא ארצות הברית. כיום האתר מהווה מוזיאון לזכרו.

בשנת 1911 הושלמה בניית בית המחוקקים החדש של המדינה, ומבנה נוסף הוקם עבור הממשל המדינתי.

בשנת 1957 נרשמו תשעה שחורים (שכונו לימים התשעה מליטל רוק) לבית הספר התיכון המרכזי של ליטל רוק (Little Rock's Central High School). הרשמה זו עוררה מחאה ציבורית, ומושל המדינה אורוול פובוס הורה למשמר הלאומי למנוע את כניסתם לבית הספר. נשיא ארצות הברית דווייט אייזנהאואר נאלץ לשלוח למדינה כוחות פדרליים שיאפשרו את כניסתם לבית הספר. שנה לאחר מכן, ב-1958, הורה מושל המדינה לסגור את כל בתי הספר בעיר על מנת למנוע את לימודי השחורים בבתי ספר של לבנים. בתי הספר נותרו סגורים למשך שנה. בשנת 1997 הפך בית הספר לאתר לאומי של ארצות הברית בניהול מחלקת הפארקים הלאומיים של ארצות הברית על מנת להנציח אירועים היסטוריים אלה במאבק השחורים לשוויון בארצות הברית.

בשנת 1992 נבחר מושל המדינה ביל קלינטון לתפקיד נשיא ארצות הברית. קלינטון נשא את נאום הבחירות שלו ממדרגות בית המדינה הישן של ליטל רוק.

גאוגרפיה

שטחה של העיר 302.5 קמ"ר, מהם 301 קמ"ר שטחי יבשה ו-1.6 קמ"ר (0.52%) שטחי מים.

העיר נמצאת על גדתה הדרומית של נהר ארקנסו במרכז ארקנסו. בעיר זורמים נחל פורש (Fourche Creek) ונחל רוק (Rock Creek). מערבה של העיר הוא על הגבעות למרגלות הרי אוצ'יטה (Ouachita Mountains), וצפונית לעיר מצויים הר פינאקל (Pinnacle Mountain) ואגם מאומל (Lake Maumelle) המספק לעיר את מי השתייה.

אקלים

אקלימה של העיר סובטרופי. חודשי הקיץ שחונים ולחים, וחודשי החורף קרים.

**נתונים מטאורולוגיים**^[1]
טמפרטורה חודשית ממוצעת	כמות משקעים ממוצעת

לחות חודשים ממוצעת	מהירות רוח חודשים ממוצעת

ממוצע שלג חודשי	ממוצע שעות שמש יומיות

שלטון מקומי

בראשות העיר עומד מנהלן המנהל את העיר, תחתיו עובדים 2,500 עובדי עירייה ב-14 מחלקות עירוניות שונות.

השכלה

השכלה גבוהה

בעיר ליטל רוק פועלות שתי אוניברסיטאות המהוות חלק ממערך האוניברסיטאות של ארקנסו: אוניברסיטת ארקנסו - קמפוס ליטל רוק, ואוניברסיטת ארקנסו למדעי הרפואה.

אוניברסיטת ארקנסו נוסדה בשנת 1927 כמכללה בשם "ליטל רוק ג'וניור קולג'" (Little Rock Junior College) ובשנתה הראשונה למדו בה כ-100 תלמידים עם שמונה מרצים. בשנת 1949 עברה האוניברסיטה לקמפוס הנוכחי ששטחיו נתרמו על ידי ריימונד רבסאמן (Raymond Rebsamen). בשנת 1957 שונה שם המכללה ל"אוניברסיטת ליטל רוק", ובשנת 1969 הפכה לחלק ממערכת האוניברסיטאות של ארקנסו. בשנת 1969 היו באוניברסיטה 75 מרצים ו-3,500 תלמידים. האוניברסיטה גדלה בהדרגה ונכון לשנת 1998 למדו בה כ-10,000 סטודנטים עם 400 מרצים במשרה מלאה. באוניברסיטה 29 תוכניות לימודים שונות.

גם אוניברסיטת ארקנסו למדעי הרפואה היא חלק ממערכת האוניברסיטאות של ארקנסו. באוניברסיטה שש פקולטות (רפואה, רוקחות, אחיות, מדעי הרפואה, רפואה ציבורית ומדעי רפואה מתקדמים) ולומדים בה 2,200 תלמידים המתאמנים בבתי החולים של האוניברסיטה, שבהם פועלים כ-660 רופאים. לאוניברסיטה זו שם עולמי במחקר בתחום הסרטן.

בעיר פועלות מספר מכללות:

בית הספר קלינטון לשירותים ציבוריים - סניף של אוניברסיטת ארקנסו
מכללת פילאנדר סמית' והמכללה הבפטיסטית של ארקנסו - מכללות שהיו בעבר מכללות שחורים

בתי ספר

בליטל רוק פועלים כ-60 בתי ספר, שבהם לומדים 26,524 תלמידים (2006): 5 בתי ספר תיכוניים, 8 חטיבות ביניים, 31 בתי ספר יסודיים, בית ספר טרום-יסודי (כיתות גן בלבד), וכן בתי ספר פרטיים, בתי ספר למחוננים, בתי ספר טכניים ובתי ספר להשלמת השכלה למבוגרים.

תרבות

בעיר פועלים מספר מוזיאונים ומרכזי תרבות ובהם:

מרכז האמנויות ארקנסו - הגדול במוזיאוני האמנות במדינה;
המרכז הנשיאותי ויליאם ג'. קלינטון המכיל את הספרייה הנשיאותית ומשרדי קרן קלינטון. הספרייה מכילה כ-2 מיליון תמונות, כ-80 מיליון מסמכים, 21 מיליון מכתבי דואר אלקטרוני וכ-80,000 מזכרות מתקופת שלטונו של קלינטון ובהן דגם של המשרד הסגלגל בתקופתו של קלינטון. מרכז זה נפתח ב-18 בנובמבר 2004 בעלות של 165 מיליון דולרים;
מוזיאון הגילויים של ארקנסו - מוזיאון מדע;
המוזיאון להיסטוריה צבאית של ארקנסו על שם מקארתור - נפתח בשנת 2001 במקום שבו נולד הגנרל דאגלס מקארתור;
המוזיאון להיסטוריה של ארקנסו.

בעיר פועלות להקת תיאטרון אחת, ה-"Arkansas Repertory Theatre", תזמורת סימפונית (Arkansas Symphony Orchestra) ולהקת בלט (Ballet Arkansas).

תחבורה

בעיר פועל שדה התעופה הלאומי ליטל רוק ממנו יוצאים 18 קווי תעופה לערים בארצות הברית (ובהן סנט לואיס, שיקגו ודאלאס). בשנת 2006 עברו דרך שדה התעופה כ-2.1 מיליון נוסעים בכ-150 טיסות יומיות.

דרך העיר עוברות מספר דרכים ראשיות בין-מדינתיות, בהן: Interstate-40 (‏I-40), ‏Interstate-70 ‏(US 70), דרך 67 (US 67), דרך 167 (US 167), ‏ Interstate-430‏ (I -430), ‏Interstate-440 ‏(I -440), ‏Interstate-530 ‏(I-530) ו-Interstate-630 ‏(I -630).

קווי האוטובוס של חברת קווי גרייהאונד מקשרת את העיר לערי הסביבה, לקנזס סיטי ואוקלהומה סיטי, וקווי הרכבת של חברת אמטרק מקשרים את העיר לשיקגו ולסן אנטוניו (קו טקסס איגל) וללוס אנג'לס.

מערכת התחבורה הציבורית בתוך העיר מופעלת על ידי רשות מרכז ארקנסו לתחבורה (the Central Arkansas Transit Authority) המכונה CATA. מערכת זו כוללת 18 קווי אוטובוס (מהם שני קווים מהירים). מאז שנת 2004 פועל בעיר קו חשמלית.

תקשורת

העיתון הנפוץ ביותר בליטל רוק בפרט ובמדינת ארקנסו בכלל הוא ה"ארקנסו דמוקרט גאזט" (Arkansas Democrat Gazette)^[2] היוצא בתפוצה של כ-180 אלף עותקים במהלך השבוע וכ-276 אלף עותקים בסוף השבוע. עיתונים נוספים היוצאים לאור בליטל רוק הם ה"דיילי רקורד" (Daily Record) העוסק בעיקר בתחום המשפט והנדל"ן, השבועון "ארקנסו טיימס" (Arkansas Times)^[3] הדן בעיקר בתחום התרבות, הבידור והפוליטיקה, וכן הרבעון "ליטל רוק פרי פרס" (Little Rock Free Press) העוסק בעיקר בתחום הבידור. העיתון הכלכלי היוצא לאור בעיר הוא ה"ארקנסו ביזנס" (Arkansas Business)^[4].

ערים תאומות

טאיוואן גאושיונג, טאיוואן (מ־1983)
קוריאה הדרומית האנאם סיטי, קוריאה הדרומית (מ־1992)
צ'אנגצ'ון, הרפובליקה העממית של סין (מ־1994)
איטליה רגוזה, איטליה (מ־1997)
בלגיה מונס, בלגיה
מקסיקו פצ'וקה, מקסיקו

ערים חברות

הממלכה המאוחדת ניוקאסל, אנגליה, הממלכה המאוחדת (מ־1999)
צרפת לה-פטי-פייר, צרפת (מ־1999)

ראו גם

משבר ליטל רוק

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ליטל רוק בוויקישיתוף