ברכת אהבת עולם

ברכת אהבת עולם
אַהֲבַת עוֹלָם בֵּית יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ אָהַבְתָּ, תּוֹרָה וּמִצְוֹת חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים אוֹתָנוּ לִמַּדְתָּ, עַל כֵּן יְהֹוָה אֱלֹקינוּ, בְּשָׁכְבֵנוּ וּבְקוּמֵנוּ נָשִׂיחַ בְּחֻקֶּיךָ, וְנִשְׂמַח בְּדִבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ, וּמִצְוֹתֶיךָ וְחֻקּוֹתֶיךָ לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, וּבָהֶם נֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה. וְאַהֲבָתְךָ אַל תָּסִיר מִמֶּנּוּ לְעוֹלָמִים. בָּרוּךְ אַתָּה ה', אוֹהֵב עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.
הברכה על פי נוסח ספרד

ברכת אהבת עולם היא הברכה השנייה מברכות קריאת שמע הנאמרת בתפילת ערבית, ומשמשת כברכה המקבילה לברכת אהבה רבה הנאמרת בתפילת שחרית. ברכות אלו מבטאות אמירת תודה לה' על שהעניק את תורתו לעם ישראל.

נוסח הברכה

בפתיחת הברכה ישנם שתי נוסחאות עיקריות:

• בנוסח האשכנזי, נהוג לומר "אהבה רבה" בשחרית ו"אהבת עולם" בערבית, מתוך פשרה הלכתית.
• מנהג הספרדים לומר "אהבת עולם" הן בשחרית והן בערבית.

מחלוקת זו נידונה כבר בתקופת הגאונים: הרס"ג, רב שרירא גאון ורב האי גאון פסקו לומר 'אהבת עולם' בשתי התפילות, בעוד שרב עמרם גאון פסק לומר בתפילת ערבית כשיטת האשכנזים כיום 'אהבת עולם'.

ברכה זו אינו פותחת בברוך, מאחר שהיא ברכה הסמוכה לחברתה.

חתימתה הברכה היא "ברוך אתה ה' אוהב עמו ישראל" או אוהב את עמו ישראל.

לגבי עניית אמן אחריה, נחלקו הראשונים כשם שנחלקו לעניין עניית אמן אחר ברכת אהבה רבה של תפילת שחרית.

תוכן

נושא ברכה זו, הוא האהבה האלוקית הקבועה, שיש בין הקב"ה לעם ישראל. אהבה שמתבטאת בנתינת התורה והמצוות לעם ישראל, שמבטא חזרה אהבה על ידי למידת חוקי התורה והמצוות יומם ולילה.

יש שכתבו שייתכן 'אהבת עולם' הכוונה היא לאהבה חזקה, אך לא לאהבת עולמית, שהרי בסיום הברכה מבקשים 'ואהבתך אל תסיר ממנו לעולמים'.

נוסח חלופי לשבת

בסידורו של רב סעדיה גאון מופיע נוסח חלופי לברכה זו עבור תפילת מעריב של ליל שבת ומוצאי שבת:

למען אהבת עמוסים נטעת עץ חיים, שבת קדשת מימים ואותה הנחלת לתמימים, ואהבתך לא תסור ממנו כי היא עטרת ראשנו נצח נצחים, ברוך אתה ה' אוהב את עמו ישראל. אמן

— תפילת ערבית לליל שבת, סידור רס"ג

בנוסח איטליה השתמרו חלק מתוספות אלה. אחרים התנגדו לכל שינוי בנוסח התפילה בין חול לשבת, כך למשל כתב רב עמרם גאון:

ועומד שליח צבור ומתחיל והוא רחום ועונין ברכו, ומתחיל החזן אשר בדברו מעריב ערבים וגו', ומאן דאמר אשר כלה מעשיו, טעות הוא בידו. דשאילו מקמי רב נטרונאי מהו לומר אשר כלה מעשיו בערב שבת, והשיב כך מנהג בשתי ישיבות, אין אומרים אלא אשר בדברו. ואומר אהבת עולם בית ישראל, וקורין ק"ש ואמת ואמונה כדרך שאומרין בחול:

קישורים חיצוניים

• עורך: רבי שלמה גאטסמאן, ישורון חלק ל ניסן תשעד, באתר היברובוקס
• מרדכי עקיבא פרידמן , מעריב של שבת בבית כנסת הירושלמים בפֻ סטאט בימי ר' אברהם בן הרמב"ם, תרביץ, שנה פה, חוברת א, תשע"ז, עמ' 145–199.
• סידור נוסח ארץ ישראל/קריית שמע וברכותיה (ערבית שבת)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ברכת אהבת עולם41104196Q4695025