הרב אריה שטרן
 | |||||
| הרב שטרן במכון הלכה ברורה | |||||
| לידה |
27 בנובמבר 1944 כסלו ה'תש"ה תל אביב, פלשתינה (א"י)  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
6 במאי 2026 (בגיל 81) כ' באייר ה'תשפ"ו | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה, חינוך, ארץ ישראל | ||||
| השתייכות | ציונות דתית | ||||
| רבותיו | הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב יהודה קולודצקי, הרב אפרים בורודיאנסקי | ||||
| |||||
הרב אריה שטרן (27 בנובמבר 1944, י"א בכסלו ה'תש"ה – 6 במאי 2026, כ' באייר ה'תשפ"ו) היה רב העיר ירושלים, ראש מכון הלכה ברורה ובירור הלכה ומרבני ישיבת מרכז הרב.
היה רב ישראלי ציוני דתי כיהן גם כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל[1] וכראש ישיבת הדרום. שימש כר"מ בישיבות מרכז הרב, הכותל, אור עציון, קריית שמונה, אורות שאול ואש התורה.
ביוגרפיה
נולד בתל אביב לאשר (ישעיה) וחוה לאה, בבית ציוני-דתי וחסידי. סבו מצד אביו, רבי רפאל שטרן, היה ראש הקהל באונגוואר ומקורב לאדמו"רים רבים[2]. למד בישיבת היישוב החדש, בישיבת חברון ומשנת ה'תשכ"ד בישיבת מרכז הרב[3]. בשנת תשכ"ו (1966) זכה בפרס משרד הדתות לחיבורים תורניים[4]. בחורף תשכ"ז התגייס לצה"ל ושירת במשך שלושה חודשים[5], וכן שירת בצה"ל בחיל ההנדסה במילואים במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור.
בשנים תשכ"ח-תשכ"ט, לאחר נישואיו, התגורר בתל אביב ולמד בכולל "שבט מיהודה" להכשרת דיינים בתל אביב בראשות הרב אפרים בורודיאנסקי.
בתשעה באב ה'תש"ל (1970), בעקבות בקשתו של הרב צבי יהודה הכהן קוק, ראש ישיבת מרכז הרב, הקים עם הרב יוחנן פריד, אביב רייך ואחרים, את מכון הלכה ברורה ובירור הלכה, בראשו עמד מאז הקמתו[6]. כראש המכון שימש הרב שטרן כעורך הראשי של סיכומי שיטות הראשונים והאחרונים על סדר סוגיות התלמוד הבבלי[7].
בשנת תשל"ט, לצד ידידיו הרב יגאל שפרן והרב יששכר גואלמן, ובברכת רבו הרצי"ה, היה שותף להקמת מכון מרחבים להכשרת מורים ומלמדים בקריית משה בירושלים, שבו היה חבר הנהלה. במוסד לימדו הרב שאול ישראלי והרב שלמה מן-ההר[8]. שימש חבר הנהלה בבית הספר נעם בירושלים.
בין השנים תשמ"ג-תשמ"ז, וכן תשנ"ט-תשס"ב, שימש כר"מ בישיבת מרכז הרב[9], ובין השנים תשמ"ח-תשמ"ט כיהן כראש ישיבת הדרום ברחובות. כן לימד בישיבת אור עציון, בישיבת קריית שמונה בתקופת ייסודה, בשנים תשס"ג-תשס"ד לערך שימש כמגיד השיעור כללי בישיבת הכותל, וכן לימד בישיבת אורות שאול בפתח תקווה ובישיבת ההסדר אש התורה.
כן היה שותף עם הרב פריד ואביב רייך בפעילות לשיקומו של בית הרב בירושלים ולהפיכתו למרכז חינוכי להנחלת מורשתו של הרב קוק.
שימש משך כמה עשורים כרב קהילת "הר חורב" בשכונת קטמון בירושלים, עד כשנתיים לפני פטירתו.
הרב הראשי האשכנזי של ירושלים
.jpg)
ב-2009 הועלה שמו של הרב שטרן כמועמד מוסכם מטעם הציונות הדתית לכהן כרב הראשי האשכנזי של ירושלים[10]. מתנגדיו החרדים ניסו לדחות את מועד הבחירות עד לאחר שימלאו לו 70 כדי למנוע את בחירתו[11].
לבסוף, ב-22 באוקטובר 2014, נבחר הרב שטרן לתפקיד, 11 שנים לאחר שנפטר הרב האשכנזי הקודם, הרב יצחק קוליץ[12][13]. הוא נבחר ברוב של 27 קולות מתוך 48 חברים בגוף הבוחר. לצדו נבחר כרב ראשי ספרדי, הרב שלמה משה עמאר[14].
הרב שטרן זכה לתמיכת שר הדתות נפתלי בנט וראש עיריית ירושלים ניר ברקת. בין תומכיו הרבניים היו: הרב חיים דרוקמן, הרב אהרון ליכטנשטיין, רבי יוחנן סופר מערלוי[15], הרב זלמן נחמיה גולדברג, הרב שמואל אוירבך, הרב אליהו בקשי דורון ורבני צהר[16]. הרב יעקב שפירא שהיה מועמד בעצמו הודיע שאם תתאפשר בחירת הרב שטרן - ימשוך את מועמדותו ויתמוך בו, כפי שאכן נעשה.
עם בחירתו הצהיר הרב: ”בכוונתי לשמש כרב של כל הירושלמים: חילונים, דתיים וחרדים. לעמוד בראש רבנות ירושלים זאת זכות גדולה, אך היא גם טומנת בחובה אחריות כבדה. אני אדאג שכל השירותים הדתיים יהיו נגישים וידידותיים ובכך ישמשו כמודל לשאר הרבנויות בישראל”[17].
בהגיעו לגיל 70 האריכה מועצת הרבנות הראשית את כהונתו בחמש שנים, בהתאם לסמכותה[18]. כהונתו של הרב שטרן הסתיימה ב-27 בנובמבר 2019, וניסיונות להאריך את כהונתו לא צלחו.
עמדותיו
הרב שטרן דגל בגישה של שילוב וקירוב בין חלקי העם. הוא התנגד נחרצות להתבדלות מגזרית בשכונות נפרדות ומעודד מגורים משותפים של דתיים וחילונים[19]. כדי לקדם חיבור זה, הקים פורום להידברות, הנהיג יום קבלת קהל שבועי[20], ואף הציע יוזמות קהילתיות כמו "קידוש משותף" בבתי הכנסת לאחר תפילת מוסף[21].
בתחום הכשרות, פעל הרב להחזרת יוקרתה של רבנות ירושלים לרמת ה"מהדרין" שהייתה נהוגה בעבר[22]. מאמציו נשאו פרי כאשר גם קהלים חרדיים החלו לסמוך על כשרות הרבנות בעיר. הוא סבר כי פרויקטים ציבוריים צריכים להיבחן גם מנקודת מבט הלכתית[23]. בנוסף, הביע עמדה מדינית-הלכתית כשהתנגד להקמת ממשלה הנשענת על המפלגות הערביות[24]. בשנת 2018 פסק הרב שטרן כי ניתן לקבור בבית קברות יהודי תושב מזרח ירושלים שנהרג בתאונה, משום שהאחראים על בתי הקברות המוסלמים בעיר סירבו לקוברו שם, בגין חשד למכירת נכסים ליהודים[25].
הרב שטרן ביקש להתאים את ההלכה לשינויי הדור בכל הנוגע למעמד האישה. הוא תמך בהשוואת גודל עזרת הנשים בכותל לזו של הגברים[26] והתיר הכנסת ספר תורה לעזרת נשים בעת הקפות של שמחת תורה[21].
בתחום הפדגוגי, קרא הרב להפריד בין לימודי הקודש והגמרא לבין מערכת בחינות הבגרות בחינוך הממלכתי-דתי[27]. כמו כן, הביע תמיכה והערכה ל"נוער הגבעות" ופעל לשינוי הגישה הציבורית כלפיהם, תוך שהוא מוביל לצד הרב חיים דרוקמן סיורי רבנים בנקודות ההתיישבות שלהם[28].
חיים אישיים
הרב שטרן נישא בשנת תשכ"ח למרים-יוכבד, ולהם שבעה ילדים, מהם:
- יקירה - אשת הרב אמוץ קורצטג, ר"מ בישיבת לנתיבות ישראל.
- שרה - אשת הרב יצחק סמואל, ר"מ בישיבת ירושלים לצעירים.
- רחל - אשת אל"ם במיל' הרב ישי איתן, יושב ראש המועצה הדתית מטה בנימין.
- הרב יחזקאל - ר"מ בישיבה הגבוהה בכרמיאל.
- שירה - נהרגה בתאונת דרכים בשנת 2007, בגיל 21.
ממאמריו
- מאמרי הרב אריה שטרן, באתר ספריית אסיף
- 'בירורים בסוגיית "שטרא זייפא"', זכור זאת ליעקב, ירושלים תשל"א, עמ' רפא-רפו
- 'בעניין הקדש וקנין בדבר שאינו ברשותו', בשמן רענן ב, ירושלים תש"ן, עמ' תלט-תמא
- 'רוב או קבוע בפירות שנמכרו בשוק', התורה והארץ ב, מכון התורה והארץ שבט תשנ"א, עמ' 411–414
- 'שיטת הממשל והבחירות לאור דברי מרן הרב זצ"ל', ברורים בהלכות הראי"ה, ירושלים תשנ"ב, עמ' 183–189
- 'בנין התורה לדורות ב"בירור הלכה"', שם, עמ' 563–571
- 'בירורים בגדר של קדושת הארץ', משנת השמיטה ב, רמת מגשימים תשנ"ה, עמ' 573–581
- 'מעמד הנכרים במדינת ישראל', ניצני ארץ יב, מרכז הרב תשנ"ח, עמ' 317–322
- 'אמירת הלל בר"ח וביום העצמאות', נשמה של שבת, חברון תשנ"ט, עמ' 578–580
- 'קדושת ארץ ישראל בימים ההם בזמן הזה', אמונת עתיך 50, חשון-כסלו תשס"ג, עמ' 64–71
- 'תרומת הבנות בצניעותן לבנין החברה והעם', טל לישראל – פרקי חינוך לבת, אור עציון תשס"ה, עמ' 281–285
- 'להוראת הגמרא בישיבות התיכוניות', שמעתין 172–173, ניסן-אלול תשס"ח, עמ' 235–244
- 'התמודדות אל מול השחיתות הציבורית', שערי צדק טז, תשע"ה, עמ' 51–52
- 'תוקף מינוי מדינא דמלכותא', שערי ציון יז, תשע"ו, עמ' 50–52
- 'סמכות המדינה במשפט האזרחי והפלילי', שערי צדק יח, תשע"ז, עמ' 348–352
קישורים חיצוניים
- אתר הלכה ברורה
- שיעורי הרב שטרן, באתר מכון מאיר
- רשימת תשובותיו של הרב אריה שטרן, באתר כיפה
- אריאל הורוביץ, הפתרון הוא רבנות חיובית, ריאיון עם הרב אריה שטרן במקור ראשון, 25 באוקטובר 2013
- חזקי עזרא, הרב שטרן: יש לי יכולת לאחד את הקצוות, באתר ערוץ 7, 30 באוגוסט 2009
- שלמה קוק, 'מורשת הרב קוק' בעיני הרב אריה שטרן, אתר בחדרי חרדים, נובמבר 2014
- הרב שטרן בכנס "בקדושה" תשע"ו, באתר יוטיוב
- כתבה על 'פורום תלמידי החכמים בירושלים' בראשות הרב אריה שטרן, באתר מוסף שבת
אריה שטרן (1944-), דף שער בספרייה הלאומית- הרב אריה שטרן - כל הכתבות והראיונות, באתר ערוץ 7
הערות שוליים
- ↑ יוסי נכטיגל, צפו: הנשיא חתם על מינוי הרב שטרן, באתר כיכר השבת, 28 בדצמבר 2014
- ↑ שמעון יוסף מלר, זכר רפאל, ירושלים: שמעון מלר
- ↑ הילה וולברשטיין ושמחה רז, משמיע ישועה, מרכז שפירא תש"ע, עמ' 104
- ↑ תלמידי ישיבה מצטינים זכו בפרסים, הצופה, 3 באפריל 1966.
- ↑ הילה וולברשטיין ושמחה רז, משמיע ישועה, מרכז שפירא תש"ע, עמ' 299
- ↑ הילה וולברשטיין ושמחה רז, משמיע ישועה, מרכז שפירא תש"ע, עמ' 72
- ↑ יואל יעקובי, גמרא כהלכה, באתר ערוץ 7, 9 במרץ 2007
- ↑ פועה שטיינר, ההר הטוב הזה – תולדות רבי שלמה מן ההר, ירושלים תשס"ח, עמ' 303–304; הילה וולברשטיין ושמחה רז, משמיע ישועה, מרכז שפירא תש"ע, עמ' 561–562
- ↑ לדוגמה ראו: אריה אלברט, 'פרקים מראשיתה של פא"י הארצישראלית ומחיי הישוב', שערים, ג' באלול תשמ"ג, עמ' 6
- ↑ יצחק טסלר, הרב אריה שטרן מועמד הציונים-דתיים לתפקיד הרב הראשי של ירושלים, באתר nrg, 27 באוגוסט 2009
- ↑ שרי רוט, יש תאריך: הבחירות לרבנות ירושלים יתקיימו בכ"ז תשרי, 31 באוגוסט 2014; ישי כהן, מועצת הרבנות אישרה פה אחד את 'כושר' הרב שטרן, 12 באוקטובר 2014
- ↑
מנהיגות רוחנית נחוצה, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2014
- ↑ יאיר אטינגר, מערכת הבחירות לרבנות ירושלים שוברת שיאים של נקמנות וציניות, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2014
- ↑ קובי נחשוני, רבנים לירושלים: הרב שלמה עמאר והרב אריה שטרן, באתר ynet, 21 באוקטובר 2014
- ↑ צבי שיימן, האדמו"ר מערלוי הפתיע את הרב אריה שטרן: תברך אותי, באתר "סרוגים", 3 בנובמבר 2014
- ↑ יונתן אוריך, כך ניצח הרב אריה שטרן את הבחירות לרבנות ירושלים, באתר nrg, 24 באוקטובר 2014;רבנים בכירים מתגייסים לבחירתו של הרב שטרן, באתר כיפה, 17 בפברואר 2014
- ↑ Times of Israel Staff, Amar, Stern voted as Jerusalem chief rabbis, 21 באוקטובר 2014
- ↑ חזקי עזרא, אושר המשך כהונתו של הרב אריה שטרן, באתר ערוץ 7, 1 בדצמבר 2014
- ↑ אסף שניאור, ירושלים, עיר שחוברה לה יחדיו!
- ↑ אורנית עצר, הרב שטרן יוזם פורום הידברות, באתר ערוץ 7, 15 בדצמבר 2014
- ^ 21.0 21.1 אריאל הורוביץ, הפיתרון הוא רבנות חיובית, 25 באוקטובר 2013
- ↑ אבי שיף, הרב שטרן בראיון ראשון: "נפגשתי בסתר עם רבנים", 23 באוקטובר 2014
- ↑ עדו בן פורת, רב העיר ירושלים נגד חילולי השבת, באתר ערוץ 7, 7 בפברואר 2017
- ↑ חזקי ברוך, הרב אריה שטרן לערוץ 7: אסור להקים ממשלה שנשענת על גויים, באתר ערוץ 7
- ↑ ענבר טויזר, המוסלמים סירבו לקבור - עלא ייקבר בבית עלמין יהודי, באתר ynet, 16 בנובמבר 2018
- ↑ יקי אדמקר, הר הבית: שאלנו והרבנים ענו, באתר וואלה, 21 באוקטובר 2014
- ↑ אורי פולק, הרב שטרן: להוציא את התורה מבחינות הבגרות, באתר כיפה, 23 ביוני 2011
- ↑ יהונתן גוטליב, הרב אליקים לבנון: "אנחנו נעמוד בחזית של הגבעות", באתר ערוץ 7
| הקודם: הרב יצחק קוליץ |
רבה הראשי האשכנזי של ירושלים 2014-2019 |
הבא: ? |
אריה שטרן43212547Q4802691
- בוגרי ישיבת היישוב החדש
- בוגרי ישיבת מרכז הרב
- בוגרי כולל שבט מיהודה
- תלמידי הרצי"ה קוק
- ציונות דתית: מייסדי ארגונים ומוסדות
- רבני ישיבת מרכז הרב
- רבני הציונות הדתית בישראל
- קטמון: רבנים
- ירושלים: רבנים ראשיים
- רבני ישיבת הכותל
- רבני ישיבת אור עציון
- ראשי מכוני מחקר תורניים
- חברי מועצת הרבנות הראשית
- מכון הלכה ברורה
- ישראלים שנולדו ב-1944
- ישראלים שנפטרו ב-2026