רבי יצחק קוליץ
 | |||||||
| לידה |
13 ביוני 1922 י"ז בסיוון תרפ"ב ליטא, ליטא | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
24 ביולי 2003 (בגיל 81) כ"ד בתמוז תשס"ג ירושלים | ||||||
| השתייכות | חרדים ליטאים | ||||||
| תחומי עיסוק | רבנות | ||||||
| חיבוריו | סדרת הספרים "מנחת אליהו" על התלמוד הבבלי, וספר "מחנה יצחק" על חמישה חומשי תורה | ||||||
| בת זוג | גיטל טובה | ||||||
| |||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | פרס הרב קוק לספרות תורנית בשנים תשט"ו - תשי"ז | ||||||
הרב יצחק קוליץ (י"ז בסיוון תרפ"ב, 13 ביוני 1922 - כ"ד בתמוז תשס"ג, 24 ביולי 2003) היה רבה האשכנזי של ירושלים, ודיין בבית הדין הרבני הגדול.
ביוגרפיה
נולד בעיירה אליטא[1] (אליטוס) שבמחוז קובנה, לאביו הרב דוד נחמן קולידצקי, ששימש כרב העיר[2]. בגיל שלוש התייתם מאביו.
בגיל 12, באלול תרצ"ד (1934) עלה עם אמו וכמה מאחיו לארץ ישראל, והחל ללמוד בישיבת חברון. לאחר נישואיו, שימש תקופה קצרה כר"מ בישיבת חברון ובשנת תשי"ב התמנה לראש ישיבת קלצק ברחובות.
בשנת תשט"ו מונה לדיין בבית הדין הרבני בתל אביב[3] ובשנת תשכ"ה מונה לאב בית הדין בתל אביב[4]. בשנת תשל"ג (1973) סירבה מועצת הרבנות הראשית לתת לו כושר רבנות לרב עיר, ועל כן נמנע ממנו מלהתמודד על משרת הרב הראשי לתל אביב. היו שטענו שהדבר נבע מכך שהוא יצא נגד הרב שלמה גורן בפרשת פסק דין האח והאחות[5].
בסוף שנות השבעים מונה הרב קוליץ לחבר בית הדין הרבני הגדול לערעורים. בניסן תשמ"ג (1983) התמודד על משרת הרב הראשי לישראל אך קיבל רק 39 קולות לעומת 80 קולות שקיבל הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא[6] באלול תשמ"ג נבחר לרב של ירושלים ברוב של 49 קולות מול 11 קולות שניתנו לרב לוי יצחק הלפרין[7]. בעקבות הרעה במצבו הבריאותי, פרש מהתפקיד בחודש סיון תשס"ב.
זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנים תשט"ו-תשי"ז.
נפטר בשנת תשס"ג (2003), ונקבר בחלקת הרבנים החדשה בהר המנוחות.
היה נשוי לגיטל טובה לבית אוירבך מטבריה[8], ונולדו להם 7 ילדים.
כתב את סדרת הספרים "מנחת אליהו" על התלמוד הבבלי, וספר "מחנה יצחק" על חמישה חומשי תורה.
אחיו
- חיים עמנואל קוליץ, סופר ויקיר ירושלים. נישא לזלדה, נכדת הרב חיים זוננפלד. בנו הוא איש העסקים דוד קוליץ.
- צבי קוליץ היה סופר, איש רוח ומרצה בישיבה יוניברסיטי בניו יורק
- אליעזר שרגא (לואי) קוליץ היה טייס לנקסטר בחיל האוויר הבריטי בזמן מלחמת העולם השנייה ומצא את מותו בהפצצה של משחתות גרמניות
- רחל מרגליות, סופרת וחוקרת מקרא. בעלה הוא מרדכי מרגליות.
- פייא, אשת הרב אהרן מילבסקי
- ריבה טאץ
- רגינה קוליץ
תלמידיו
- הרב רפאל שמסאייב – רבה הראשי של בוכרה (1991- 1999), ראש מוסדות "נוה רוז" ומחבר ספרים.
- הרב אליהו שלזינגר – רב שכונות גילה ומקור חיים, חבר הרבנות הראשית, אב"ד בית הדין לממונות ב"אריאל" ומחבר ספרים.
קישורים חיצוניים
- אילן מרסיאנו, נפטר יצחק קוליץ, הרב הראשי של ירושלים, באתר ynet, 24 ביולי 2003
- מודעת אבל על מותו של הרב קוליץ, אתר עיריית ירושלים.
הערות שוליים
- ^ הרב הראשי לירושלים הגאון רבי יצחק קוליץ, הפרדס, תשרי תשנ"ה, עמוד 30, באתר היברובוקס.
- ^ שמו המקורי היה אברהם אליהו (בן נחום) פרשיצקי, אך הסבא מנובהרדוק סייע לו להימלט מן הצבא הרוסי ונתן לו דרכון מזויף בשם דוד נחמן (בן יצחק) קולידצקי, ובשם זה השתמש עד מותו. לבנו, שנולד בעת שאביו היה חולה מאד ושהה באותה עת בטיפולים, קרא בשם יצחק, כשם המזויף של אביו, ולא כשמו האמיתי נחום. ילדיו קיצרו את השם מקולידצקי לקוליץ.
- ^ הנשיא מינה דיינים, דבר, 18 באפריל 1956
שינויים בבהרכב בתי הדין הרבניים, הצופה, 6 במאי 1956 - ^ נח זבולוני, הושלם שיבוץ דיינים חדשים, חרות, 17 במאי 1965
- ^ במועצת הרבנות הראשית הוענק כושר לאלה שלא ביקשו ולא ניתן לאלה שכן ביקשו, הפרדס, אייר תשל"ג, עמוד 31, באתר היברובוקס.
- ^ הרב ר' מרדכי אליהו והרב ר' אברהם שפירא נבחרו כרבנים ראשיים, הפרדס, אייר תשמ"ג, עמוד 29, באתר היברובוקס.
- ^ דוד ארליך, קוליץ נבחר ברוב מוחץ לרב האשכנזי של ירושלים, דבר, 10 באוגוסט 1983; הגר"י קוליץ נבחר כרב הראשי לירושלים, הפרדס, תשרי תשמ"ד, עמוד 27, באתר היברובוקס,
- ^ הודעה על החתונה, הצופה, 20 באוקטובר 1946
| הרבנים הראשיים לירושלים | ||
|---|---|---|
| הרב הראשי האשכנזי | רבי שמואל סלנט • רבי חיים ברלין • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • רבי צבי פסח פראנק • רבי בצלאל ז'ולטי • רבי יצחק קוליץ • הרב אריה שטרן | |
| הרב הראשי הספרדי | רבי אליהו פרדס • רבי שלום משאש • הרב שלמה משה עמאר | |