רבי רפאל יוסף חזן

הרב יוסף רפאל חזן

לידה	1741 ה'תק"א אזמיר
פטירה	31 באוקטובר 1820 (בגיל 79 בערך) כ"ג בחשוון ה'תקפ"א ירושלים
כינוי	היר"ח, החק"ל
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מדינה	האימפריה העות'מאנית
מקום מגורים	אזמיר, ירושלים
מקום פעילות	איזמיר, ירושלים
רבותיו	רבי יעקב אלבעלי, רבי חיים בכ״ר, רבי דוד אבואלעפייה, רבי יצחק נוניס בילמונטי
בני דורו	ר' יום טוב אלגאזי, ר' רפאל יצחק מאייו, ר' יצחק גאטינייו, ר' מרדכי הלוי, ר' דוד אמאדו, ר' רפאל אשכנזי
חיבוריו	חקרי לב, מערכי לב
בת זוג	רושא חוה פאלאג'י
אב	הרב חיים
צאצאים	בכור חיים, רחמים אליהו, אליעזר, גרשון, יצחק, חיים דוד חזן, קאלי קאדין.
הראשון לציון ה־18 1818–1820 (כשנתיים) → יעקב קוראל יום טוב דאנון ←
חתימה	חתימת הרב יוסף חזן

הרב רפאל יוסף חזן (מכונה היר"ח או החק"ל; ה'תק"א, 1741 – 31 באוקטובר 1820, כ"ג בחשוון ה'תקפ"א) היה פוסק הלכה, מגדולי חכמי איזמיר, חברון וירושלים שכיהן כראשון לציון לאחר שעלה לארץ ישראל. ספרו "חקרי לב" הוא אחד מספרי השו"ת החשובים.

ביוגרפיה

נולד בשם יוסף חזן באזמיר שבטורקיה בשנת ה'תק"א (1741), לרב חיים חזן (השני), מרבני איזמיר, בן לשושלת רבנים מפוארת: אביו היה רבי דוד חזן (מחבר ספר חוזה דוד), בנו של הרב חיים חזן (מחבר ספר שנות חיים), בנו של הרב יוסף חזן, מחבר ספר עין יהוסף, בנו של הרב אליהו חזן, מחשובי הרבנים בדורו, ומצאצאי רבי אברהם חזן מגירונה, בן חבורתו של הרמב"ן מהמאה ה-13, ומחבר הפיוט "אחות קטנה" לראש השנה.

ראשית לימודו היה אצל אביו, אך האב נפטר בהיותו רך לימים. לעזרת משפחתו עמדו קרוביו וגבירי העיר, ביניהם הרב דוד מורדוך, הרב דוד אליהו חזן והרב דוד פאלאג'י, ובעזרתם יכול היה להתמסר ללימוד התורה. בשנת ה'תקי"ח (1758), בגיל 17, החל לדרוש בציבור, בקהילת קודש עץ חיים, בה התפללו אבותיו ובה כיהן כרב. שימש בתפקידים שונים בקהילתו, כאפוטרופוס על נכסי יתומים ואלמנות, ועל נכסי הקדש שונים.

בשנת ה'תק"ל, בגיל 29, מונה על ידי הרב חיים אבולעפיה, רבה הזקן של איזמיר, לאחד משלושת דייני העיר, והוא הצעיר ביניהם.

בשנת ה'תקל"ד, ארבע שנים לאחר מכן, נתמנה למרביץ תורה שני.

בשנת ה'תק"ן נבחר על ידי רבני העיר לשמש כר"מ ומורה צדק בעיר.

בראש חודש ניסן ה'תקנ"ד (1794), לאחר שהרב חיים מודעי, ראש רבני איזמיר, חזר לצפת, ולאחר הפצרות רבות מצד הקהילה, מונה הרב חזן, יחד עם רבי רפאל יצחק מאיו, על ידי טובי העיר, ל"רב הכולל" - רבני העיר איזמיר, וראשי ישיבת "בית יעקב רבי". לאחר פטירת הרב מאיו, שימש הרב חזן כרב כולל היחיד. אחד מחברי בית דינו היה הרב רחמים אריה אברהם הכהן ארייאש.

בשנת ה'תקע"ג (1813) עלה לארץ ישראל יחד עם תלמידו ומשמשו רבי בכור איסטורגו והתיישב בחברון, שם שימש כאב בית דין מספר שנים.

לאחר פטירת הראשון לציון, הרב יעקב קוראל, בשבט ה'תקע"ח (1818), נתמנה תחתיו לראשון לציון בירושלים. בדרכו לירושלים ליוו אותו רבני חברון "בתופים ובמחולות". בעקבות השמועה על מינויו הדליקו יהודי ליוורנו את כל עששיות בתי הכנסת בעיר לכל השבת מרוב שמחתם.

בשנת ה'תקפ"ז נפטרה אשתו ריינא.

היה בקיא גם בתורת הסוד. גדלותו התורנית הביאה לכך שלמרותו סרו גם בעדת האשכנזים. הוא השיב תשובות בכל מקצועות התורה לאלפי שואלים ממקומות רבים, וגם תלמידי הגאון מווילנה שישבו בערי הגליל פנו אליו בשאלות הלכתיות. מסופר עליו כי פעם אדם בירך ושתה לפניו חלב שנחלב על ידי גוי בלי שראה אותו ישראל, והיר"ח אמר לו: "התורה הקדושה היא תתבע עלבונה לצבות בטן ולנפיל ירך" ומת החוטא כעבור ימים מועטים.

אף על פי שחלה לעת זקנותו, ולא היה יכול לאכול דברים קשים, ובני ביתו הצטערו על כך, אמר להם:”תלי"ת [תהילות לאל יתברך] כי לא יש לי דבר המעכב לעסוק בתורה, דקמו עיני מראות ח"ו, דאפילו לבתי עיניים איני צריך, ואני רואה בטוב לחזות בנועם בספרים. ואילו דבר המעכב את האכילה הנוגע לגוף לא איכפת לי”

הרב חזן נפטר בכ"ג בחשוון ה'תקפ"א (1820), בנוכחות בנו, רבי אליעזר חזן, ונקבר בבית הקברות היהודי בהר הזיתים בירושלים.

מהשקפותיו

תפילה

סבר שעקרונית כדאי לקצר את התפילה משמעותית אם ארכה בא על חשבון הבנת המילים בתפילה והכוונה בה עד שהיה מורגל לומר:

אם היה לי ערבות גמור ועדות ברורה בידי שהיו מכוונים כונה שלימה הייתי מחסר סדר התפילה עד כמעט מברוך שאמר ויוצר ותפילת י"ח ולא עוד ולשנות ממנהג הראשונים אבל מה נעשה אין לי אות מופת וראיה ברורה שעל ידי זה שאחסר יהיו אומרים בכונה ואם כן מה הועילו חכמים בתקנתם לחסר דברים משום כונה ולא יהיו מכוונים

— שו"ת לב חיים, סימן ט'

עוד סבר שיש לומר קודם ברכת חתימת מוסף של שבת וראש חודש מעין החתימה "וחוקי שבתות וראשי חדשים להם קבעת" כדברי רוב הראשונים, ושלא כנוסח הספרדי המקובל, וכך נהג בתפילתו, אך לא שינה את המנהג הכללי באזמיר כדי שלא להוציא לעז על הראשונים.

כבוד התורה

מחל על כבודו כליל, אלא אם נקשר הדבר לכבוד התורה:

היה מרגלא בפומיה לומר, כל מי שיבוא כנגדו לנגוע בכבודו אינו מקפיד עליו וכועס כלל זולת אם נוגע לכבוד התורה כי הוא לא ציית דינא או עובר על דברי תורה באיזה עונות וחטאים אז הוא תובע עלבונה של תורה

— רבי חיים פאלאג'י, עיני כל חי, מסכת תענית דף ד עמוד א

כשהיה מוכיח אנשים בפני בניו, היה מזהירם שלא יאמרו את דבריו, כי ”כי אני מדבר לשם שמים ועושים לי כבוד ומקבלים ממני, מה שאין כן אם מדברים אתם”.

תלמידיו

היר"ח העמיד תלמידים הרבה, ובראשם בניו אשר מביאים מתורתו בספריהם פעמים רבות. מלבדם יש למנות את חתנו, הרב יעקב חיים פאלאג'י (אביו של החבי"ף) ואת נכדו הרב חיים פאלאג'י, רבי דוד מורדוך, רבי ברוך קאלומיטי, רבי רפאל ארדיט (מחבר ספר מרפא לשון), רבי מאיר ארדיט, רבי בכור איסטרוגו, רבי נסים חיים מקושטא ועוד.

צאצאיו

הרב חזן נשא לאשה את רושא חוה (ריינא), בת הגביר דניאל פאלאג'י ונולדו להם חמישה בנים ובת.

• בכור חיים חזן. נפטר בגיל צעיר.
• הרב רחמים אליהו חזן, מחבר ספר "ארח משפט" (סלוניקי תרי"ח) וארח מישור (ירושלים תשנ"ח).
• הרב אליעזר חזן, מחבר ספר "עמודי ארזים" (ירושלים תשמ"ג-תש"ן) ושו"ת "משפטי השם" (ירושלים תשנ"ה). בנו היה הרב ישראל משה חזן.
• הרב יצחק חזן, דרוש שלו להספד נדפס בספר מערכי לב. בנו היה רבי ראובן חזן.
• הראש"ל רבי חיים דוד חזן. נכדיו היו הרב אליהו בכור חזן ושרה, אמו של הראש"ל הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל.
• בתו קאלי קאדין, נישאה לתלמידו המובהק בישיבתו, הרב יעקב פאלג'י. בנם היה הרב חיים פלאג'י, אביהם של, רבי רחמים נסים יצחק פלאג'י, רבי יוסף פלאג'י ורבי אברהם פלאג'י, שבתו נישאה לרבי משה הכהן נהר.

חיבוריו

• שו"ת חקרי לב (חלק א' וב' - באתר hebrewbooks) - כולל 8 כרכים במהדורתו הראשונה, ו13 כרכים במהדורה השנייה, על משנה תורה לרמב"ם וארבעת חלקי השולחן ערוך, וכן חקרי לב - חידושים על מסכת שבועות, באתר היברובוקס, סלוניקי וליבורנו, ה'תקמ"ז - ה'תקצ"ב.
• מערכי לב - דרושים, שני חלקים, חלק א', באתר היברובוקס - סלוניקי ה'תקפ"א, וחלק ב' - סלוניקי ה'תקפ"ב (באתר hebrewbooks).
• עמודי הרזי"ם (באתר אוצר החכמה) - על כתבי האר"י ופירושי הרב שלום שרעבי. שלשלת ייחוסו נדפסה בספר.
• חזן, חיים דוד, 1790-1869, קונטרס הזכרונות, באתר היברובוקס. - הודפס בסוף ספר ישרי לב של בנו הרב חיים דוד (מעמוד 190).

עוד מתורתו מובאת בספרי נכדו, הרב חיים פלאג'י, שמצטטו רבות בספריו.

אילן יוחסין

רבי יוסף חזן

רבי חיים חזן (הראשון)

כלב

רבי דוד חזן

רבי חיים חזן (השני)

רבי רפאל יוסף חזן (חקרי לב)

רושא (חווה)

רבי יעקב פאלאג'י

קאלי קאדין

רבי חיים דוד חזן

רבי אליעזר חזן

רבי רחמים אליהו חזן

רבי חיים פאלאג'י

רבי רפאל חזן

רבי ישראל משה חזן

רבי יוסף פלאג'י

רבי רחמים נסים יצחק פלאג'י

רבי אברהם פלאג'י

רבי אליהו בכור חזן

דינה (ברקי)

רבי משה הכהן נהר

ג'ויה

שרה

רבי ישמעאל בן פנחס הכהן

לקריאה נוספת

• משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב' (עמ' 50 - 51).
• דב הכהן, תולדות כמוהר"ר רפאל יוסף חזן ז"ל בעל ה'חקרי לב', ספר שאלות ותשובות חקרי לב, ירושלים : מכון המאור, תשנ"ח (1998), עמ' [1-19]
• רבי שלמה חזן, המעלות לשלמה, מערכת גדולים אות י, סימן כ״ד

קישורים חיצוניים

• חכם רפאל יוסף חזן, באתר "החכם היומי"
• רפאל יוסף בן חיים חזן (1741-1820), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36378107רפאל יוסף חזן