רבי יוחנן סופר
 | |||||
| האדמו"ר מערלוי בשמחה של אחד מתלמידיו | |||||
| לידה |
21 בדצמבר 1923 י"ג בטבת ה'תרפ"ד אגר, הונגריה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
22 בפברואר 2016 (בגיל 92) י"ג באדר א' ה'תשע"ו ירושלים | ||||
| מקום קבורה | הר המנוחות | ||||
| מקום מגורים | שכונת קטמון, ירושלים | ||||
| תחומי עיסוק | ש"ס, דרשות, מוסר | ||||
| רבותיו |
אביו סביו שמעון סופר, רבי יוסף אשר הלוי פולאק | ||||
| חיבוריו | "אמרי סופר", "אפריון חתנים", "יומין דחנוכה", קינה לשואה | ||||
| בת זוג | מרים (פאלל) | ||||
| אב | רבי משה סופר (ערלוי) | ||||
| אם | טושענע (לבית שיינפלד) | ||||
| |||||
הרב יוחנן סופר (י"ג בטבת תרפ"ד; 21 בדצמבר 1923 - י"ג באדר א' תשע"ו, 22 בפברואר 2016) היה האדמו"ר מערלוי, דור חמישי לחת"ם סופר. אחרי השואה הקים מחדש את קהילת ערלוי. חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. התגורר בירושלים. כמסורת משפחת סופר מכונה על שם ספרו אמרי סופר.
ביוגרפיה
רבי יוחנן היה בנם של רבי משה וטושענע. אביו היה בנו של רבי שמעון סופר, רבה של ערלוי, אשר היה בנו של הכתב סופר אב"ד פרשבורג, ממלא מקום אביו החת"ם סופר.
נולד בעיר אגר (ערלוי) שבהונגריה ב-ה'תרפ"ג. למד אצל אביו וסבו[1], וכן בישיבת ורפלט שבהונגריה, בראשות הרב יוסף אשר הלוי פולאק, ובישיבת יארמאט תחת רבי חיים אהרן דוד דויטש והרב ירחמיאל קאטצבורג.
הרב סופר שרד את מחנות העבודה והגיע לבודפשט, שם נפגש עם אחיו הרב אברהם שמואל בנימין ששהה בפיאטרה נאמץ שברומניה בזמן מלחמת העולם השנייה. אמם טושענע וארבע אחיותיהם נהרגו בכ"א בסיוון ה'תש"ד עם אביהם וסבם[2].
נשא את הרבנית מרים בת רבי יעקב פאלל נכד של אחות החת"ם סופר. יחד עם הרב משה שטרן, אב"ד דברצן, הקימו האחים מחדש את ישיבת חת"ם סופר. הרב אברהם שמואל בנימין התבקש לשמש בראשות הישיבה, אך סירב.
בשנת ה'תש"ז הקים הרב סופר את ישיבת ערלוי עם הבחורים שנותרו מקהילת ערלוי. למרות שהרב אברהם שמואל בנימין היה מוסמך לרבנות ומבוגר יותר מאחיו, מונה הרב סופר כאב"ד ערלוי וכראש הישיבה.
באלול תש"י עלה הרב סופר לארץ ישראל יחד עם קבוצת בחורים שלמדו אתו. לתקופה קצרה התמזגו עם ישיבת פרשבורג בירושלים, שהייתה בראשות הרב עקיבא סופר (מחבר ספר "דעת סופר"), שם שימש כמגיד שיעור.
בתקופה זו, התקרב רבי יוחנן סופר לרבי אהרן רוקח, האדמו"ר מבעלז. בעקבות כך נהוגים חלק ממנהגי בעלז בקהילת ערלוי כיום.
לאחר פטירת הרבי מבעלזא, התקרב רבי יוחנן לרבי יעקב יוסף טברסקי, האדמו"ר מסקווירא ואחריו לבנו, האדמו"ר הנוכחי מסקווירא.
בשנת תשי"ג הקים הרב סופר מחדש את ישיבת ערלוי בשכונת קטמון, ירושלים, בבניין של הקונסוליה הסורית ברחוב יותם[3]. באותה עת הקים מכון להוצאת ספרי החת"ם סופר ותלמידיו. הישיבה נקראת על שם סבו, ישיבת אהל שמעון מערלוי. בתשכ"א הקים בניין חדש במגרש הסמוך.
בחודש אב תש"ע בעת שהותו באירופה עבר אירוע מוחי ומאז החל להיחלש. נפטר בי"ג באדר א' תשע"ו.
חסידות ערלוי
ערך מורחב – חסידות ערלוי
הרב סופר ייסד בתי כנסת וכוללים בריכוזים חרדיים בארץ ישראל ובחו"ל הקרויים על שם אביו, ה"יד סופר", ותלמודי תורה על שם ה"כתב סופר". בנייני המוסדות של ערלוי בגבעת משה שבירושלים קרויים על שם ה"חת"ם סופר". בניו ונכדיו משמשים כרבני הקהילות וראשי הכוללים של החסידות.
הרב סופר שמר על קשר אישי עם הבחורים בחיי היום יום. הוא היה לומד מדי יום ביומו בדירתו שבקומת הישיבה עם חברותא מבחורי הישיבה. היה מתפלל תפילת שחרית בצוותא עם בחורי הישיבה, כשהוא עומד במשך חלק מהתפילה בעמוד מיוחד שבצד המערב של בית המדרש, קרוב לפתח, (ורק בתפילת שמנה עשרה פנה אל ה'סטנדר' הרבני שלו, שעמד כנהוג במזרח בית המדרש סמוך לארון הקודש, מקום בו פניו של הרב מוסתרות מהקהל ומופנות לקיר המזרח). בימי חול הוא נהג למסור לבחורים שיעור במשנה והלכה מיד אחרי תפילת שחרית. כמו כן, הוא מסר שיעור יומי בגמרא בעיון לבחורים המבוגרים ובערב הוא מסר שיעור במחזור הדף היומי לבעלי בתים. ביום שישי מסר שיעור כללי.
חיבוריו
הרב סופר חיבר ספרים על הש"ס שיצאו לאור בשם "אמרי סופר" על ידי המכון להוצאת ספרי חת"ם סופר. לאדמו"ר עוד ספרים, ביניהם "יומין דחנוכה", "אפריון חתנים" ו"אמרי סופר" על התורה שיצא לאור לאחר פטירתו.
כמו כן חיבר קינה מיוחדת לזכר קדושי השואה. קינה זו נאמרת בתשעה באב יחד עם הקינות על חורבן בית המקדש. בשנת ה'תשמ"ג יצא קול קורא מאת מועצת גדולי התורה של ארץ ישראל ושל ארצות הברית לומר את הקינה וקינות של רבנים אחרים בט' באב[4].
מנהגים
הרב סופר הוכר בציבור כאדמו"ר חסידי, משום שדפוס התנהגות שלו ושל תלמידיו היה דומה לזה של החסידים. על פי רוב, הנהיג את קהילתו לפי מורשת החת"ם סופר. התפילות בבית מדרשו המרכזי הן בנוסח אשכנז, ולא לבש גרטל, הניח תפילין בחול המועד בחדר נפרד עם מנין מניחי תפילין אך לא בפרהסיא עם כל הציבור[5]. עם זאת, הוא נהג בעצמו מנהגים חסידיים רבים כמו טבילה במקווה טהרה בכל בוקר לפני התפילה, אמירת כגוונא בליל שבת, עריכת טישים וריקוד מצווה טאנץ בחתונות[6] . כמו כן הוא נהג במנהגים שאותם קיבל מרבותיו כגון אמירת כל ספר התהילים בשבת בבוקר לפני התפילה כמנהג רבו רבי יעקב יוסף מסקווירא, וחלוקת לחם שחור בטיש של יוסף כמנהג רבו רבי אהרן מבעלז.
הרב סופר נהג לערוך תיקון חצות מדי ליל ששי (חמישי בערב) עם תלמידי הישיבה. בליל שישי קודם לתשעה באב הוא נהג לערוך עם חסידיו תיקון חצות ליד הכותל המערבי. לאירוע זה היו מגיעים מתפללים רבים גם מחוץ לקהילה[7][8].
עמדותיו ופעילותו הציבורית
מונה כחבר במועצת גדולי התורה בראשית שנות ה'תש"ל. הוא מונה כחבר הנהלה של מפעל הש"ס על ידי האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג מייסד הארגון[9].
מבחינה פוליטית משתייכת קהילת ערלוי לסיעת שלומי אמונים באגודת ישראל המיוצגת בכנסת על ידי חבר הכנסת מאיר פרוש שהרבה להתייעץ עמו. האדמו"ר גיבה את השקת העיתון של סיעת שלומי אמונים, המבשר, ותלמידיו לקחו חלק פעיל ברישום ובגיוס הלקוחות הראשונים[10].
יחסו של הרב סופר למדינת ישראל היה דומה לזה של רבו, רבי אהרן רוקח. אידאולוגיה זו מאפשרת דיאלוג עם מנהיגים ציוניים, וייצוג מוניציפלי ובכנסת, למרות שלא הקנה לגיטימציה לחוקי מדינת ישראל כיוון שהיא אינה תואמת לחוקי התורה והשולחן ערוך.
לדעת הרב סופר ויתור טריטוריאלי למדינות ערב כרוך בפיקוח נפש ומסכן את חייהם של היהודים בארץ ישראל, ולכן הוא אסור. הוא הכריז כי עצם דיון על ויתורים מראה חולשה ומעודד פיגועים, ובכך מסכן חיי אדם. הוא צוטט כאומר לשר החוץ הישראלי סילבן שלום: "אני לא מוכן לוותר אפילו על גרגר אחד של אדמת ארץ ישראל לערבים"[11] ופורסם בשמו כי "מי שמוביל את ההעברה (של יהודים של ישראל) הוא הורס את המדינה"[12]. עמדותיו אלו גרמו לכך שגורמים חרדיים קנאיים האשימו אותו בציונות.
בניו
- הרב משה ממלא מקומו בהנהגת הקהילה. חתנו של רבי משולם ישכר אשכנזי מסטניסלב לונדון. בחיי אביו כיהן כרב הקהילה בירושלים ובבני ברק.
- הרב יעקב, רב קהילת "כתב סופר" בביתר עילית, חתנו של רבי מרדכי דוידוביץ רב בבית מאיר.
- הרב אברהם שמואל בנימין, ראש ישיבת ערלוי, משמש גם כרב קהילת ערלוי בגבעה ב' בביתר, בה הוא שובת מידי כמה שבתות.
- רבי שמעון (ח' בתשרי ה'תשי"ב - כ"ה באדר תשפ"ג), שימש כמנהל המוסדות של אביו, ולאחמ"כ כרב בית המדרש תורת משה - ערלוי בצפת.
- הרב עקיבא מנחם, רב קהילת ערלוי בבני ברק חתן הרב בעריש וויס, בנו של בעל המנחת יצחק.
- הרב זלמן ישעיה דוד, רב קהילת ערלוי בבורו פארק
- הרב אהרן, רב קהילת ערלוי באלעד, חתן הרב שלום ברנדר
הרב סופר חיתן את ילדיו ונכדיו בין היתר עם צאצאים של אדמו"רי וויז'ניץ, באבוב, אלכסנדר, נדבורנא באניא,דושינסקי, אונגוואר, ועוד[13].
תלמידים מפורסמים
- הרב אהרן שיף רבה של אנטוורפן
- רבי יעקב יוסף זינגר
- הרב חיים מאיר הגר, רב ואב"ד קריית ויז'ניץ בני ברק
- הרב יעקב מרדכי הגר, רב ואב"ד ויז'ניץ אלעד
- הרב יהושע השיל רוזנפלד
- הרב שלום ויינברגר, הרב מטשאבא
- הרב יצחק צבי וואגשאל מלאנצהוט.
- הרב חיים מרדכי לייפער, האדמו"ר מווערדאן ירושלים.
- הרב ישראל קאפף, האדמו"ר מלעלוב בראנוביץ.
קישורים חיצוניים
- האדמו"ר מברך את הרב אריה שטרן בבחירות לרבנות ירושלים.
יאיר אטינגר, רבי יוחנן סופר, האדמו"ר מערלוי, מת בירושלים בגיל 93, באתר הארץ, 22 בפברואר 2016
הערות שוליים
- ^ להבין את התורה באתר הדף היומי
- ^ מזכרת נצח באתר חינוך
- ^ מתוך הקובץ התורני "האהל", באתר היברובוקס.
- ^ גילוי דעת מאת חברי מועצת גדולי התורה, באתר היברובוקס.
- ^ בנימין שלמה המבורגר, שרשי מנהג אשכנז, כרך ה, עמ' 886.
- ^ Admor of Erloy at Mitzva Tanz, באתר VIMEO
- ^ Miriam Woelke, "Tikun Chazzot" with the Erloi Rebbe, Shearim, 2009-07-26
- ^ פורום: בחדרי חרדים - פורוש יגיע עם חברי מועצת העיר לאדמו"ר מערלוי – בחדרי חרדים, באתר www.bhol.co.il
- ^ מתוך: "נסיך בממלכת התורה"
- ^ דמוקרטיה נוסח ביתר עילית באתר וואלה
- ^ האדמור מערלוי "אינני מוכן לתת גרגיר מהארץ" באתר חב"ד
- ^ http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2859100,00.html
- ^ כ"ק האדמו"ר מערלוי חיתן השבוע את נכדתו באתר כיכר השבת
