אגאדיר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פירוש נוסף ערך זה עוסק בעיר במרוקו. אם התכוונתם לרשת מסעדות בשריות, ראו אגאדיר (מסעדה).
אגאדיר
أڴادير / أغادير
מדינה מרוקומרוקו מרוקו
אוכלוסייה ‏
 ‑ בעיר 421,844 (2014)

אגאדיר (בערבית: أغادير; תעתיק מדויק: אע׳אדיר; בברברית: ⴰⴳⴰⴷⵉⵔ) היא עיר בדרום-מערב מרוקו לחופי האוקיינוס האטלנטי. בעיר חיים למעלה מ-600 אלף תושבים. היא ידועה במיוחד באקלים החם שלה, המושך תיירים צפון-אירופאים במהלך החורף.

היסטוריה

בעת העתיקה הייתה העיר מושבה פיניקית בשם "אגדר", כלומר "הגדר", בדומה למושבה הפיניקית גדיר שבחצי האי האיברי, שהוקמה על ידי סוחרים מצור בסביבות 1104 לפנה"ס[1]. העיר הוקמה ב-1505 על ידי הפורטוגלים כעיר נמל, בשם "סנטה קרוז דו קאבו דה אגואר" (Santa Cruz do Cabo de Aguer), כחלק משרשרת מבצרים ותחנות סחר לאורך נתיב המסחר הימי המקיף את אפריקה. הם נטשו אותה ב-1541. בסוף המאה ה-16 הוקמה הקסבה של העיר, ומאז היא שגשגה במשך לפחות מאתיים שנה. בשנים אלו שגשגה גם הקהילה היהודית בעיר, עד אשר גורשה בתחילת המאה ה-18. היהודים חזרו לאגאדיר בתחילת המאה ה-20 ומאז נותרה בעיר קהילה קטנה.

משבר אגאדיר הידוע ב-1911 בין גרמניה לצרפת פרץ לאחר עגינתה של אוניית הצי הקיסרי הגרמני ("פנתר") ופריקתם של חיילים גרמניים אשר לטענתם הגיעו "להגן על תושביה הגרמנים של העיר". המשבר פרץ למעשה על רקע המאבק בין האימפריה הגרמנית לבין האימפריה הצרפתית באותם ימים. הגרמנו-פרוסים ערערו על אחיזתה של צרפת במרוקו. מאוחר יותר הביא המשבר לפרוטקטורט צרפתי במרוקו, שהיווה הכרה רשמית בשלטון הצרפתי במדינה.

ב-1960 הרסה רעידת אדמה את מרביתו של מרכז העיר ההיסטורי וגרמה ל-15,000 קרבנות. ברעידת האדמה נחרבה ישיבת חב"ד, ועשרות תלמידים נהרגו, ועמם גם ראש הישיבה חיים אלבז והמשגיח מסעוד קאקון אחיו של איש התקשורת ניסים קינן[2]. ביוזמת דן קריב מספר קבוצות יהודים הצליחו לעזוב את המדינה בעזרת טייסים אמריקאים[3].

לאחר בניית אגאדיר מחדש, בסמוך לעיר שנחרבה ברעידת האדמה, הפכה העיר החדשה למרכז שוקק של תיירות ומסחר בממלכה המרוקאית. בסוף שנת 2016 התחדשו החיפושים אחר תלמידי ישיבת חב"ד הנעדרים מאז רעידת האדמה[4][5].

ערים תאומות

לאגאדיר ברית ערים תאומות עם הערים:

גלריה

  • אוקיינוס חוף אגאדיר ובתי מלון במבט מבית המלון אנסי הסמוך לחוף אגאדיר (נוצר ב-16 במאי 2015 על ידי אנתר)
    אוקיינוס חוף אגאדיר ובתי מלון במבט מבית המלון אנסי הסמוך לחוף אגאדיר (נוצר ב-16 במאי 2015 על ידי אנתר)
  • נוף יפהפה באגאדיר בשעות הלילה
    נוף יפהפה באגאדיר בשעות הלילה
  • אגאדיר 2.8.2013
    אגאדיר 2.8.2013
  • אגאדיר שדרות מוחמד
    אגאדיר שדרות מוחמד
  • נמל הדיג
    נמל הדיג
  • חוף אגאדיר האגדי
    חוף אגאדיר האגדי
  • פתח שער העיר
    פתח שער העיר
  • פנורמה מרינה באגאדיר 2020 ה'תש"פ
    פנורמה מרינה באגאדיר 2020 ה'תש"פ
  • פארק הדגים באגאדיר 22 במאי 2016
    פארק הדגים באגאדיר 22 במאי 2016
  • פארק התנינים באגאדיר 1998
    פארק התנינים באגאדיר 1998
  • פני אגאדיר הישנה במרכז העיר
    פני אגאדיר הישנה במרכז העיר

ראו גם

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה


הערות שוליים

  1. ^ סטראבון, גאוגרפיקה, 3.5.5.
  2. ^ שניאור זלמן ברגר, תולדות חב"ד במרוקו, משפחת מטוסוב, 2016
  3. ^ אל-עלם, 29 במרץ 1960
  4. ^ אמיר איבגי, היום הזה, מה עלה בגורל ילדי אגאדיר אחרי רעידת האדמה ב-1960?, באתר ערוץ 20, 8 בספטמבר 2017.
  5. ^ יצחק הורוויץ, ילדי מרוקו מאשימים, באתר col, ‏16/3/2017.
אנית "היפוס" (סוס) פיניקית ערים ומושבות פיניקיות
מפת ערי הפיניקים ומושבותיהם
כנען
ערי החוף אלת • רפיח • עזה • אשקלון • אשדוד • מחוז יבנה • יפו • תל מיכל • ארשף • אליכין • מגדל עבדעשתרת • תל מבורך • קרוקודילון • דאר • עתלית • שקמונה • תל אבו הואם • בעל • תל בירה • עכו • כברי • אכזיב • חמון • צור • מחלב • צרפת • צידון • בארות • גבל • בתרון • טריפולי • אורתוסיה (אנ') • ערקת • צמר • מרת (אנ') • אַרְוָד • אנטי־ארוד • קרן • בלנאה • פלטוס (אנ') • גבעל • לאדכא • אוגרית־רמיתה • מוריאנדה (אנ')
פנים הארץ מרשה • ירושלם • שכם • כבול • מצפה ימים • קדש • תל אנפה • כמד • בעל־בקע
קיליקיה אזתודי • אדון • לארטס (אנ')
אי־כתיים/אלשי כתי • אדיל • תמש • לפש • פף • סלמיס • אמתוס (אנ')
יוון רודן • כפתור • אי־כתר • סאמוס • קליסטה־תרה • תאסוס • עבדרת • אתונה • פיראוס • תבאי • דמטריאס • קוס • אוליארוס (אנ') • פויניקוס (אנ')
מצרים תחפנחס • מף • איפסמבול
סיציליה צור הכוסים • אגרגנת • הראקליה מינואה • סלינוס (אנ') • מזר (אנ') • ליליבאיום • מטוא (אנ') • דרפנה • ארך (אנ') • ציץ • כפרא (אנ') • חמר (אנ') • ראש מלקרת • הנה
שרדן אולביה • פאולי ג'ריי (מארח?) (אנ') • כרלי • נורה (אנ') • ביתען (אנ') • סלכי (אנ') • אי נצים (אנ') • מונטה סיראי (אנ') • נאפוליס (אנ') • תרוס (אנ') • אלגרו
קורסיקה אלליה (אנ')
מצר מלקרת אנן • גול • אירנם • למפדוזה
צפון אפריקה תובקטיס • לפקי • ויעת, פילן, מעקר • צברתען • מנינקס • מקם חדש (אנ') • קפסה • תעינת • ראש פה (אנ') • אכולה (אנ') • שטפשר (אנ') • תפסוס (אנ') • לפקי (תוניסיה) (אנ') • ראש פנת • אדרמת • מכתר (אנ') • תנסמת (צר') • אספיס (אנ') • כרכואן • קרתחדשת • עתקת • ראש אשמן (אנ') • עפון אקרא • תבגג • ווגה (אנ') • אלתברש (אנ') • בבעל (אנ') • תברכען (אנ') • תגרן (אנ') • עפון (אנ') • מלכא (אנ') • מקמא (אנ') • ראש כד (אנ') • כרטן • טפתען (אנ') • אי גלגל (אנ') • סראע (אנ') • תמכי (אנ') • ראש עז (אנ') • ראשיפיסיר (אנ') • אי אמן (אנ') • ראש כובב (אנ') • כש (אנ') • ראשוביקרי (אנ') • ראש גני (אנ') • אי כוסים • תיפאזה • אי חול (אנ') • גנגן (אנ') • קרתן (אנ') • כמא (אנ') • ראשגון (אנ') • ראש אדר • אבן חק • חק ש עלשת • תיתגא • יוליה קונסטנטינה זיליל (אנ') • לכש (אנ') • וולוביליס • תומיאטרי (אנ') • תמדעת (אנ') • סלעת־שעלת • אזמה (אנ') • ראשיביס • מוגדור • אגדר
אישפניה אליסובו • נמל חנבעל ונמל מגן • אוסונובה • טבירה • אונובה • שפלה • קרת חמן (אנ') • קרת טובה • לבריחה (אנ') • אגדר • קרת (אנ') • מונס קלפה • קרו דל ווילאר (אנ') • מלחת • טוסקנוס (אנ') • צכץ • עבדרת (אישפניה) (אנ') • תותוגי (אנ') • תגלת (אנ') • קרתחדשת (אישפניה) • הרנא (אנ') • אקרה לאוקה • צוריכה (אנ') • טרקו
האיים הבלאריים איבשם • מגן
עוד מסלת • אביניון • נים • אי נור • עשתרות (אנ') • תרשיש • אופיר • אימפריית קרתחדשת
סמל
סמל
האימפריה הפורטוגזית
צפון אפריקה אגוז (1506–1525) • אל קאסר אס-סגיר (1458–1550) • ארזילה (1471–1550, 1577–1589) • אזמור (1513–1541) • סאוטה (1415–1640) • מזאגאן (1485–1550, 1506–1769) • אסואירה (1506–1525) • ספים (1488–1541) • אגאדיר (1505–1769) • טנג'יר (1471–1662) • ואדאן (1487–אמצע המאה ה–16)
אפריקה שמדרום לסהרה אקרה (1557–1578) • אנגולה (1575–1975) • אנובון (1474–1778) • ארגן (1455–1633) • קבינדה (1883–1975) • כף ורדה (1642–1975) • סאו ז'ורז'ה דה מינה (1482–1637) • ביוקו (1478–1778) • חוף הזהב הפורטוגזי (1482–1642) • גינאה ביסאו (1879–1974) • מלינדה (1500–1630) • מומבסה (1593–1698, 1728–1729) • מוזמביק (1501–1975) • קילווה קיסיוואני וסונגו מנארה (1505–1512) • טירת סאו זואו בפטיסטה דה אז'ודה (1680–1961) • סאו טומה ופרינסיפה 1753–1975 • סוקוטרה (1506–1511) • זנזיבר (1503–1698) • זיגינשור (1645–1888)
מערב אסיה בחריין (1521–1602) • הורמוז (1515–1622) • מסקט (1515–1650) • בנדר עבאס (1506–1615)
תת-היבשת ההודית ציילון הפורטוגזית (1518–1658) • לקשאדוויפ (1498–1545) • האיים המלדיביים (1518–1521, 1558–1573) • וסאי-ויראר (1535–1739); מומבאי (1534–1661); קז'יקוד (1512–1525); קנאנור (1502–1663); צ'אול (1521–1740); צ'יטגונג (1528–1666); קוצ'י (1500–1663); קאנור (1536–1662); דאדרה ונאגר הבלי (1779–1954); דאמאן (1559–1962); דיו (1535–1962); גואה וגואה העתיקה (1510–1962); הוגלי (1579–1632); נגפטינאם (1507–1657); פוליקאט (1518–1619); פאליפורם (1502–1661); סלסט (1534–1737); מצ'יליפטנאם (1598–1610); מנגלור (1568–1659); סוראט (1540–1612); טהואוטהוקודי (1548–1658); סן תומא דה מליאפור (1523–1662; 1687–1749)
מזרח ודרום מזרח אסיה איי בנדה (המאה ה-16 עד המאה ה-18) • פלורס (המאה ה–16 עד המאה ה–19) • מקאו (1557–1999) • מקאסאר (1512–1665) • מלאקה (1511–1641) • איי מאלוקו (אמבון 1576–1605, טרנאטה 1522–1575, טידורה 1578–1650) • נגסאקי (1571–1639) • טימור הפורטוגזית (1702–1975)
אמריקה הצפונית ניופאונדלנד (1501–1570?) • לברדור (1501–1570?) נובה סקוטיה (1519–1570?)
אמריקה המרכזית והדרומית ברזיל (1500–1822) • ברבדוס (1536–1620) • הפרובינציה הציספלאטינית (1808–1822) • גיאנה הצרפתית (1809–1817) • קולוניה דל סקרמנטו (1680–1777)
מדיירה והאיים האזוריים שתי קבוצות איים אלה היוו חלק מהאימפריה הפורטוגזית החל במאה ה-15, וב-1976 היו למחוזות אוטונומיים.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36407126אגאדיר

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אגאדיר&oldid=2295315"