אגאדיר
מדינה | מרוקו |
---|---|
אוכלוסייה | |
‑ בעיר | 421,844 (2014) |
(למפת מרוקו רגילה) |
אגאדיר (בערבית: أغادير; תעתיק מדויק: אע׳אדיר; בברברית: ⴰⴳⴰⴷⵉⵔ) היא עיר בדרום-מערב מרוקו לחופי האוקיינוס האטלנטי. בעיר חיים למעלה מ-600 אלף תושבים. היא ידועה במיוחד באקלים החם שלה, המושך תיירים צפון-אירופאים במהלך החורף.
היסטוריה
בעת העתיקה הייתה העיר מושבה פיניקית בשם "אגדר", כלומר "הגדר", בדומה למושבה הפיניקית גדיר שבחצי האי האיברי, שהוקמה על ידי סוחרים מצור בסביבות 1104 לפנה"ס[1]. העיר הוקמה ב-1505 על ידי הפורטוגלים כעיר נמל, בשם "סנטה קרוז דו קאבו דה אגואר" (Santa Cruz do Cabo de Aguer), כחלק משרשרת מבצרים ותחנות סחר לאורך נתיב המסחר הימי המקיף את אפריקה. הם נטשו אותה ב-1541. בסוף המאה ה-16 הוקמה הקסבה של העיר, ומאז היא שגשגה במשך לפחות מאתיים שנה. בשנים אלו שגשגה גם הקהילה היהודית בעיר, עד אשר גורשה בתחילת המאה ה-18. היהודים חזרו לאגאדיר בתחילת המאה ה-20 ומאז נותרה בעיר קהילה קטנה.
משבר אגאדיר הידוע ב-1911 בין גרמניה לצרפת פרץ לאחר עגינתה של אוניית הצי הקיסרי הגרמני ("פנתר") ופריקתם של חיילים גרמניים אשר לטענתם הגיעו "להגן על תושביה הגרמנים של העיר". המשבר פרץ למעשה על רקע המאבק בין האימפריה הגרמנית לבין האימפריה הצרפתית באותם ימים. הגרמנו-פרוסים ערערו על אחיזתה של צרפת במרוקו. מאוחר יותר הביא המשבר לפרוטקטורט צרפתי במרוקו, שהיווה הכרה רשמית בשלטון הצרפתי במדינה.
ב-1960 הרסה רעידת אדמה את מרביתו של מרכז העיר ההיסטורי וגרמה ל-15,000 קרבנות. ברעידת האדמה נחרבה ישיבת חב"ד, ועשרות תלמידים נהרגו, ועמם גם ראש הישיבה חיים אלבז והמשגיח מסעוד קאקון אחיו של איש התקשורת ניסים קינן[2]. ביוזמת דן קריב מספר קבוצות יהודים הצליחו לעזוב את המדינה בעזרת טייסים אמריקאים[3].
לאחר בניית אגאדיר מחדש, בסמוך לעיר שנחרבה ברעידת האדמה, הפכה העיר החדשה למרכז שוקק של תיירות ומסחר בממלכה המרוקאית. בסוף שנת 2016 התחדשו החיפושים אחר תלמידי ישיבת חב"ד הנעדרים מאז רעידת האדמה[4][5].
ערים תאומות
לאגאדיר ברית ערים תאומות עם הערים:
- מיאמי, פלורידה, ארצות הברית
- אוקלנד, קליפורניה, ארצות הברית
- מאר דל פלאטה, ארגנטינה
- ויגאן, הפיליפינים
- אולחאו (אנ'), פורטוגל
- נאנט, צרפת
- סטוונגר, נורווגיה
- שיראז, איראן
גלריה
-
נוף יפהפה באגאדיר בשעות הלילה
-
אגאדיר 2.8.2013
-
אגאדיר שדרות מוחמד
-
נמל הדיג
-
חוף אגאדיר האגדי
-
פתח שער העיר
-
פארק התנינים באגאדיר 1998
-
פני אגאדיר הישנה במרכז העיר
ראו גם
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה
|
---|
- אתר האינטרנט הרשמי של אגאדיר
- יצחק ג'קי אדרי, רעידת האדמה באגאדיר - תיעוד וידאו, באתר יוטיוב, 26/11/12
- תום שגב, רעידת אדמה באגאדיר, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2008
- אוסף יהדות אגאדיר, מאוספי הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי.
- אגאדיר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אגדיר (מרוקו), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ סטראבון, גאוגרפיקה, 3.5.5.
- ^ שניאור זלמן ברגר, תולדות חב"ד במרוקו, משפחת מטוסוב, 2016
- ^ אל-עלם, 29 במרץ 1960
- ^ אמיר איבגי, היום הזה, מה עלה בגורל ילדי אגאדיר אחרי רעידת האדמה ב-1960?, באתר ערוץ 20, 8 בספטמבר 2017.
- ^ יצחק הורוויץ, ילדי מרוקו מאשימים, באתר col, 16/3/2017.
האימפריה הפורטוגזית | ||
---|---|---|
צפון אפריקה | אגוז (1506–1525) • אל קאסר אס-סגיר (1458–1550) • ארזילה (1471–1550, 1577–1589) • אזמור (1513–1541) • סאוטה (1415–1640) • מזאגאן (1485–1550, 1506–1769) • אסואירה (1506–1525) • ספים (1488–1541) • אגאדיר (1505–1769) • טנג'יר (1471–1662) • ואדאן (1487–אמצע המאה ה–16) | |
אפריקה שמדרום לסהרה | אקרה (1557–1578) • אנגולה (1575–1975) • אנובון (1474–1778) • ארגן (1455–1633) • קבינדה (1883–1975) • כף ורדה (1642–1975) • סאו ז'ורז'ה דה מינה (1482–1637) • ביוקו (1478–1778) • חוף הזהב הפורטוגזי (1482–1642) • גינאה ביסאו (1879–1974) • מלינדה (1500–1630) • מומבסה (1593–1698, 1728–1729) • מוזמביק (1501–1975) • קילווה קיסיוואני וסונגו מנארה (1505–1512) • טירת סאו זואו בפטיסטה דה אז'ודה (1680–1961) • סאו טומה ופרינסיפה 1753–1975 • סוקוטרה (1506–1511) • זנזיבר (1503–1698) • זיגינשור (1645–1888) | |
מערב אסיה | בחריין (1521–1602) • הורמוז (1515–1622) • מסקט (1515–1650) • בנדר עבאס (1506–1615) | |
תת-היבשת ההודית | ציילון הפורטוגזית (1518–1658) • לקשאדוויפ (1498–1545) • האיים המלדיביים (1518–1521, 1558–1573) • וסאי-ויראר (1535–1739); מומבאי (1534–1661); קז'יקוד (1512–1525); קנאנור (1502–1663); צ'אול (1521–1740); צ'יטגונג (1528–1666); קוצ'י (1500–1663); קאנור (1536–1662); דאדרה ונאגר הבלי (1779–1954); דאמאן (1559–1962); דיו (1535–1962); גואה וגואה העתיקה (1510–1962); הוגלי (1579–1632); נגפטינאם (1507–1657); פוליקאט (1518–1619); פאליפורם (1502–1661); סלסט (1534–1737); מצ'יליפטנאם (1598–1610); מנגלור (1568–1659); סוראט (1540–1612); טהואוטהוקודי (1548–1658); סן תומא דה מליאפור (1523–1662; 1687–1749) | |
מזרח ודרום מזרח אסיה | איי בנדה (המאה ה-16 עד המאה ה-18) • פלורס (המאה ה–16 עד המאה ה–19) • מקאו (1557–1999) • מקאסאר (1512–1665) • מלאקה (1511–1641) • איי מאלוקו (אמבון 1576–1605, טרנאטה 1522–1575, טידורה 1578–1650) • נגסאקי (1571–1639) • טימור הפורטוגזית (1702–1975) | |
אמריקה הצפונית | ניופאונדלנד (1501–1570?) • לברדור (1501–1570?) נובה סקוטיה (1519–1570?) | |
אמריקה המרכזית והדרומית | ברזיל (1500–1822) • ברבדוס (1536–1620) • הפרובינציה הציספלאטינית (1808–1822) • גיאנה הצרפתית (1809–1817) • קולוניה דל סקרמנטו (1680–1777) | |
מדיירה והאיים האזוריים | שתי קבוצות איים אלה היוו חלק מהאימפריה הפורטוגזית החל במאה ה-15, וב-1976 היו למחוזות אוטונומיים. |
36407126אגאדיר