הראקליה מינואה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הֵראקְלֵיָה מִינוֹאָהיוונית: Ἡράκλεια Μινῷα, בלטינית: Heraclea Minoa) היא עיר יוונית עתיקה בסיציליה, ששכנה בחופו הדרומי של האי, בשפך הנהר האליקוס, 25 קילומטרים מערבית לאַקְרַגָס (אגריג'נטו של ימינו). השרידים הארכאולוגיים מלמדים, כי נוסדה באמצע המאה ה-6 לפנה"ס וננטשה בתחילת המאה ה-1 לספירה לערך.

ראשיתה של הראקליה כמעוז קדמי של הקולוניה היוונית סֶלִינוּס (סלינונטה של ימינו), אחר כך נכבשה על ידי הקרתגים ומאוחר יותר הפכה לעיר גבול של אקרגס. היא עברה לידי הקרתגים לאחר המלחמה הפלופונסית על פי תנאי ברית שנחתמה ב-405 לפנה"ס, נכבשה שוב ב-397 לפנה"ס על ידי דיוניסיוס הראשון טיראן סירקוסאי במהלך מלחמתו הראשונה בקרתגים, אך נפלה שוב לידי אויביו ב-383 לפנה"ס. דיון נחת בחופה של הראקליה ב-357 לפנה"ס, במהלך השתלטותו על סירקוסאי. אנשי אקרגס כבשו אותה מחדש ב-309 לפנה"ס, אך לא חלף זמן רב והיא שוב נפלה, הפעם לידי אגתוקלס, טיראן סירקוסאי. ב-277 לפנה"ס השתלט עליה לזמן קצר פירוס מלך אפירוס.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הראקליה מינואה בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22998225הראקליה מינואה