תומאס פראט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תומאס פראט
לידה 18 בפברואר 1804
ג'ורג'טאון, מרילנד, ארצות הברית
פטירה 9 בנובמבר 1869 (בגיל 65)
בולטימור, מרילנד, ארצות הברית
מקום קבורה St. Anne's Cemetery
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה
מפלגה המפלגה הוויגית
המפלגה הדמוקרטית
חבר בית הנבחרים של מרילנד
18321835
(כ־3 שנים)
מושל מרילנד
6 בינואר 18453 בינואר 1848
(3 שנים)
סנאטור מטעם מדינת מרילנד
12 בינואר 18503 במרץ 1857
(7 שנים)

תומאס ג'ורג' פראטאנגלית: Thomas George Pratt‏; 18 בפברואר 18049 בנובמבר 1869) היה עורך דין ופוליטיקאי ממרילנד. הוא כיהן כמושל מרילנד ה־27 בין השנים 18451848 וכסנאטור מטעם מרילנד בשנים 18501857.

ביוגרפיה

ראשית חייו וקריירה מוקדמת

פראט נולד ב-18 בפברואר 1804 בג'ורג'טאון שבמרילנד (כיום חלק מוושינגטון די. סי.), סיים לימודים קדם אקדמאיים ולמד באוניברסיטת ג'ורג'טאון. ישנן הערכות כי למד גם בקולג ניו ג'רזי (כיום אוניברסיטת פרינסטון), אך הדבר לא הוכח באופן סופי. הוא למד משפטים, התקבל ללשכת עורכי הדין והחל לעסוק במקצוע באפר מרלבורו, מרילנד, בשנת 1823.

ב־1 בספטמבר 1835 נשא לאשה את אדלין מק'קובין קנט, בתו של מושל מרילנד ג'וזף קנט, ולשניים נולדו חמישה ילדים.

בין השנים 18321835 כיהן פראט כחבר בית הנבחרים של מרילנד, והיה אלקטור נשיאותי למועמד המפלגה הוויגית ויליאם הנרי הריסון בבחירות 1836. הוא מונה לנשיא מועצת המושל באותה שנה ושירת בתפקיד עד לביטולו. בהמשך נבחר כחבר הסנאט של מרילנד, והיה הסנאטור הראשון שנבחר ישירות ממחוז פרינס ג'ורג'. הוא כיהן בסנאט המדינתי בין השנים 18381843. ב־1844 נבחר כמועמד המפלגה הוויגית למשרת מושל מרילנד, והבטיח להתמודד עם החוב הכבד של המדינה. הוא ניצח את יריבו, ג'יימס קארול, בהפרש זעום של 548 קולות בלבד.

מושל מרילנד

פראט הציב מיד מספר מטרות ארוכות טווח, בראשן פירעון מיידי של החוב המדינתי. לשם כך הטיל מיסים ישירים על האוכלוסייה – החלטה שנויה במחלוקת אך שהחזירה את כספי המדינה לאוצר ואפשרה את פירעון החוב.

הקשיים המרכזיים בתקופתו נגעו למערכת היחסים עם פנסילבניה, שהסתייגה מהחוק להחזרת עבדים נמלטים. ב־1847, כאשר מרילנד דרשה את החזרת מספר עבדים נמלטים, סירב מושל פנסילבניה באופן נחרץ, ובתמיכת התובע הכללי אף הכריז על חלק מחוקי בית המחוקקים של מרילנד כבלתי חוקתיים. במהלך כהונתו אירעו עוד שני מקרים דומים, אחד מהם כלל מותו של בעל עבדים אשר הותקף בפנסילבניה על ידי מתנגדים לעבדות בעת שחזר עם עבדים שנתפסו מחדש. בתקופה זו החל פראט להתרחק מהמפלגה הוויגית ולנטות יותר לכיוון המפלגה הדמוקרטית.

בעניין התחבורה, תמך פראט בהרחבת מסילת הרכבת בולטימור ואוהיו לאוהיו, ולא בתמיכה בתעלות. בנוסף, עודד פתרון מהיר ושלום לסכסוך בין בריטניה לארצות הברית בנוגע לארץ אורגון, וציין כי "אין חלק באיחוד שיהיה חשוף יותר במידה ופרצה מלחמה מאשר מרילנד".

בסנאט של ארצות הברית ואחריתו

כהונתו כמושל הסתיימה ב־1848, והוא חזר לעסוק בעריכת דין באנאפוליס. בשנת 1850 מינה אותו בית המחוקקים של המדינה למלא את מושב הסנאט של ארצות הברית שהתפנה בשל התפטרותו של רוורדי ג'ונסון, בשל מינויו כתובע כללי בממשל הנשיא זאכרי טיילור. פראט נבחר מחדש ב־1851 וכיהן מ־12 בינואר 1850 עד ה־3 במרץ 1857. בסנאט תמך פראט בדמוקרטי ג'יימס ביוקנן בבחירות לנשיאות 1856, לאחר התפרקות המפלגה הוויגית.

עם פרוץ מלחמת האזרחים, הרשויות במרילנד הסתכלו על פראט בחשדנות, שכן היה תומך נלהב של העבדות, אך בעיקר נאמן לדרום, ואפילו שלח בן לצבא הקונפדרציה. בנובמבר 1863 ניסה להצביע בבחירות אך נמנע ממנו עקב סירוב להישבע שבועת נאמנות, והוא ואחראי משרדו, קולונל ניקולסון, נעצרו ב־21 בנובמבר והושמו במאסר בפורט מונרו, אך שוחררו מאוחר יותר.

ב־1864 עבר לבולטימור ושב לעסוק בעריכת דין. באותה שנה כיהן כנציג בוועדה הדמוקרטית הלאומית, וב־1866 נכח בקונגרס האיחוד הלאומי בפילדלפיה. פראט שימש כאחד מעורכי הדין של ג'פרסון דייוויס במשפטו בפורט מונרו. הוא ניסה להתמודד שוב לסנאט ב־1867 אך הובס בבחירות. פראט נפטר בבולטימור ב־9 בנובמבר 1869 ונקבר בבית העלמין סנט אן באנאפוליס.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תומאס פראט בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

תומאס פראט41956009Q881245