ג'וזף פרנס
לידה | קמרון, מיזורי, ארצות הברית | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה | פורט דפוזיט, מרילנד, ארצות הברית | ||||
מדינה |
![]() | ||||
מפלגה |
![]() | ||||
| |||||
|
ג'וזף אירווין פרנס (באנגלית: Joseph Irwin France; 11 באוקטובר 1873 – 26 בינואר 1939) היה פוליטיקאי אמריקאי, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת מרילנד בשנים 1917–1923.
ביוגרפיה
ראשית חייו
פרנס נולד ב-11 באוקטובר 1873 בקמרון שבמיזורי, להאנה פלטשר (לבית ג'יימס) ולג'וזף הנרי פרנס. הוא למד בבתי הספר המקומיים ובאקדמיית קאננדייגואה שבמדינת ניו יורק, ובגיל 11 עבד כשליח טלגרף. ב־1895 השלים את לימודיו בקולג' המילטון בקלינטון, ניו יורק, לאחר מכן למד באוניברסיטת לייפציג שבגרמניה, וב־1897 סיים את לימודיו במחלקה לרפואה של אוניברסיטת קלארק בווסטר שבמסצ'וסטס. באותה שנה החל ללמד מדעי הטבע במוסד ג'ייקוב טום בפורט דפוזיט שבמרילנד, אך עזב את ההוראה כדי ללמוד בקולג' לרופאים ולמנתחים בבולטימור. לאחר שסיים את לימודיו ב־1903, החל לעסוק ברפואה בבולטימור.
קריירה פוליטית וציבורית
ב־1906 נבחר לסנאט של מרילנד וכיהן בתפקיד עד 1908, אז עזב את הפוליטיקה ועבר לעסוק בתחום הפיננסים. בין 1916 ל־1917 שימש מזכיר הפקולטה הרפואית והכירורגית של מרילנד.
ב־1916 חזר לפוליטיקה, נבחר לסנאט של ארצות הברית וכיהן בו בקונגרס ה־65 כיושב ראש ועדת הבריאות הציבורית והסגר הלאומי. ב־1918 ניסה לקדם תיקון לחוק ההסתה שיבטיח הגנה מסוימת על חופש הביטוי, אך הצעתו נדחתה. פרנס מתח ביקורת חריפה על החוק וכינה אותו "פלילי, מדכא ואופייני לימי הביניים".
במרץ 1920 הזהיר כי "ליברלים רפובליקנים" עלולים לפרוש מהמפלגה ולהקים "מפלגה נגד איסור משקאות חריפים". באותה שנה הגיש הצעת החלטה לשחרור אסירים שנכלאו בשל התנגדותם במלחמת העולם הראשונה. ב־1922 הפסיד בבחירות לסנאטור הדמוקרטי ויליאם קייבל ברוס.
לאחר מכן שימש כנשיא חברת Republic International Corporation וחזר לעסוק ברפואה בפורט דפוזיט. באותה תקופה הצטרף גם לבונים החופשיים.
בבחירות המקדימות לנשיאות בשנת 1932 התמודד מול הרברט הובר. במהלך נאום בוועידה הרפובליקנית בשיקגו התקלקל המיקרופון, אך פרנס המשיך לנאום עד שהמערכת תוקנה. אף שזכה בחלק מהבחירות המקדימות וקיבל יותר קולות מהובר, כמעט שלא קיבל צירים ונחל תבוסה קשה בוועידה. ב־1934 ניסה להתמודד שוב לסנאט לאחר פרישתו של פיליפס לי גולדסבורו, אך הפסיד לדמוקרט ג'ורג' רדקליף.
יחסים עם רוסיה
פרנס היה הסנאטור האמריקני הראשון שביקר ברוסיה לאחר המהפכה הרוסית, ותמך תמיד ביחסים ידידותיים עם ברית המועצות. בשנת 1921 נשלח לרוסיה כדי לבחון את המצב הכלכלי שם, נפגש עם מנהיגים סובייטיים – כולל לנין – וסייע בשחרורה של מרגרט האריסון, עיתונאית אמריקנית שהורשעה בריגול. לנין אף כתב עליו מכתב לגאורגי צ'יצ'רין, בו תיאר את פרנס כ"ליברל" התומך בברית בין ארצות הברית, רוסיה וגרמניה נגד יפן ובריטניה. פרנס עורר מחלוקת בארצות הברית לאחר שהאשים את קולונל אדוארד ריאן מהצלב האדום האמריקני בעידוד מרד קרונשטאדט.
מאבק למען זכויות אזרח
ב־1920 נאם בכנס של ה־NAACP ותמך בחוק דייר נגד לינצ'ים. הוא התנגד לשלול זכויות הצבעה מאפרו-אמריקאים, והציע תיקון לחוק מסילות הברזל כדי להבטיח שנוסעים שחורים שקנו כרטיסים למחלקה ראשונה יקבלו גם שירות ותנאים של מחלקה ראשונה.
חייו האישיים
ב־1903 נישא לאוולין סמית' טום, אלמנתו של המיליונר ג'ייקוב טום. אוולין הייתה האישה הראשונה שניהלה בנק לאומי בארצות הברית. היא נפטרה ב־1927, ושלושה חודשים אחר כך נישא פרנס בפריז לטטיאנה ולדימירובנה דכטרבה, אישה רוסייה. הם התגרשו ביולי 1938.
מותו
פרנס נפטר מהתקף לב ב־26 בינואר 1939 באחוזת טום שבפורט דפוזיט, ונקבר בבית העלמין הופוול בעיר.
קישורים חיצוניים
- ג'וזף פרנס באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ג'וזף פרנס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ג'וזף פרנס41955987Q366546